כתב החזקוני פר' וזאת הברכה (דברים לד, א), וז"ל, נבו בחלקו של ראובן היה כדכתיב ובני ראובן בנו את חשבון וגו' ואת נבו ואת בעל מעון, ומה שכתב גבי גד כי שם חלקת מחוקק ספון, י"ל דנבו על הספר היה בין נחלת ראובן וגד.
וצ"ב דבגמ' בסוטה יג, ב איתא, א"ר יהודה אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, היכן משה מת, בחלקו של ראובן, דכתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו, ונבו בחלקו של ראובן קיימא, דכתיב ובני ראובן בנו וגו' ואת נבו וגו'... והיכן משה קבור, בחלקו של גד, דכתיב וירא ראשית לו וגו', ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין, אותן ארבעה מילין מי הוליכו מלמד, שהיה משה מוטל בכנפי שכינה.
האם מצוי הדבר שהחזקוני מפרש לפי פשט המקראות שלא כדברי חז"ל?
ובאמת פשוטו של מקרא בפר' וזאת הברכה (לג, כא), 'וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן' מתפרש באבן עזרא שם, וירא ראשית לו - הטעם שראה לנפשו ויבקש לו נחלה קודם ישראל... והטעם, כי ראה ארמונים ספונים שהיו חלק גדולי האמורי.