אשכול אביעה חידות

[ברזילי]

שמעתי עכשיו חידה, מצטער אם הפיתרון קל מידיי..
בבית חולים ישראלי במשך כשעה אחת נולדו למז"ט ארבעה תינוקות, בריאים ושלמים ללא ניתוח או כל בעיה שהיא. ומכל מקום ימולו אותם בארבעה ימים רצופים, כל אחד ביום אחר.

תינוק א' נולד סמוך לשקיעה של שב"ק והוא נימול בערש"ק של השבוע הבאה [שהוא גם ערב יו"ט במקרה שלנו]. תינוק הב' נולד בבין השמשות והוא נימול ביום א' שלאחר שבוע הבאה, יום שחל להיות יו"ט שני של גליות. תינוק הג' ג"כ נולד בביה"ש אלא שהוא בן לאב בן חו"ל ולכן נימול רק ביום ב' שלאחר יו"ט שני. תינוק הד' נולד לאחר צאה"כ ולכן הוא נימול בשב"ק הבאה יו"ט א'.

בספר יוט"ש כהלכתו הביא מהשד"ח ומפוסקי זמננו שבן חו"ל הנמצא בא"י מצוה לתת בנו למוהל בן א"י למולו ביו"ט שני מילה שלא בזמנה:

http://www.otzar.org/aspcrops/85420_301 ... 192014.asp
והערות: http://www.otzar.org/aspcrops/85420_301 ... 192014.asp

[עשוי לנחת]

שמעתי עכשיו חידה, מצטער אם הפיתרון קל מידיי..
בבית חולים ישראלי במשך כשעה אחת נולדו למז"ט ארבעה תינוקות, בריאים ושלמים ללא ניתוח או כל בעיה שהיא. ומכל מקום ימולו אותם בארבעה ימים רצופים, כל אחד ביום אחר.

תינוק א' נולד סמוך לשקיעה של שב"ק והוא נימול בערש"ק של השבוע הבאה [שהוא גם ערב יו"ט במקרה שלנו]. תינוק הב' נולד בבין השמשות והוא נימול ביום א' שלאחר שבוע הבאה, יום שחל להיות יו"ט שני של גליות. תינוק הג' ג"כ נולד בביה"ש אלא שהוא בן לאב בן חו"ל ולכן נימול רק ביום ב' שלאחר יו"ט שני. תינוק הד' נולד לאחר צאה"כ ולכן הוא נימול בשב"ק הבאה יו"ט א'.

יפה!

[אמסטרדם]

אבל עיין מש"כ הרב ברזילי. ואפשר לדחוק כאשר אינו במקום אנשים ורק האב יכול למול.

[מזמור שיר]

קדושין. יבום וחליצה. פריה ורביה. תוכחה. ללמד בנו תורה. ברכת כהנים. פדיון הבן וכל מתנו"כ. לדון בדיני נזיקין וד מיתות וכו'. ועוד.

אין כונתי למצוה שבה האחר משתתף כגברא שבו נעשית המצוה, אלא הכונה למצות עשה שהאדם לא יכול לבצע את מעשה המצוה בפועל בלי שאדם אחר יעזור לו בעשיה פעילה לעשות אותה, אולי נגדיר את זה שהאדם האחר אינו רק שותף סביל, כמו אשה בקדושין או תינוק בברית מילה וכדומה, אלא האדם האחר הינו שותף פעיל בעצם מעשה המצוה.
והאמת שמה שכתבתי לעיל "חוץ מבין אדם לחברו" אינו נכון, משום שגם בבין אדם לחברו האדם האחר הוא שותף סביל.

[סכינא חריפא]

ברכת כהנים ועוד

[מזמור שיר]

הכהן צריך עזרה לברך? הכהן מברך והישראל עומד ומשתתף בצורה סבילה בשמיעתו.

[סכינא חריפא]

הכהן צריך עזרה לברך? הכהן מברך והישראל עומד ומשתתף בצורה סבילה בשמיעתו.

התכוונתי שצריך 2 כהנים בשביל ברכת כהנים דאוריתא

[עזריאל ברגר]

לאחר מעבר על האשכול, אציע ברשותכם פתרונות לכמה חידות, חלקן כבר פתורות אבל יש לי פתרון נוסף:

א. היכי תמצי שיש לאדם שני מיני אוכלין בצלחת, ואם יאכל אחד מהם (לא משנה איזה), ייאסר באכילת השני עד למחרת בערב?
תשובה: אחד בשרי והשני חלבי, בערב יו"כ סמוך לשקיעה.

ב. שלום שמעתי שיש איסור לשחק שחמט, חוץ מב"ניטל" (ליל אידם של הנוצרים) האם יש לכך מקורות,
על דרך הצחות: "אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל".

ג. אלו שתי מילים בלשון הקודש הן בעלות אותה משמעות כפולה? (לשתיהן שתי משמעויות זהות).
רגל, פעם.
אגב, יש מילים בלה"ק עם משמעות כפולה, אך יש הבדל בצורת הרבים שלהם (אותיות/אותות, רגלים/רגליים. לא זוכר עוד).

ד. האם יתכן שתאומים אח ואחות יהיו זה עבד וזו אמה העבריה?
ייתכן לכו"ע, אם הוא הביא שתי שערות והיא לא.

ה. אלו ג' פסוקים אומרים זה אחר זה בתפילת שחרית של שבת, ואומרים אותם פעמיים בשני מקומות שונים.
תהילים לג, פסוקים ט-יא

ו. היה מי ששאל מדוע כתב השלחן ערוך [סימן תקפ"ב סעיף ה] את הדין אם שכח לומר זכרנו, ומי כמוך, ולא כתב את ההלכה לכתחילה שיש לומר זכרנו ומי כמוך- וכתב את הדיעבד
לדעתי התשובה היא בפשטות שהשו"ע נכתב עבור יהודים שיש להם סידור והם מתפללים מתוכו, ולכן לא ביאר הרבה דברים שנתפרשו בסידור.
דוגמא נוספת היא הגדה של פסח, שבשו"ע לא נכתב כלל מהם הדברים שחובה לאומרם בהגדה (למרות שזה נתפרש בשלשת עמודי ההוראה (רי"ף, רא"ש ורמב"ם) ובכ"מ).

[עזריאל ברגר]

ועכשיו כמה חידות (שתיים הראשונות משלי, והשאר שמעתי או ראיתי בספרים, עיתונים וכו')
א. איזה משפט (5-6 מילים, תלוי בנוסחאות) אומרים גם בתפילת ר"ה וגם בפורים?
ב. איזה פסוק אומרים הכי הרבה פעמים ב: יום רגיל, ראש השנה, יום כיפור?
ג. אדם עבר עברה והתחייב עונש. עבר עברה נוספת וכשהובא לפני ב"ד - פטרו אותו מהעונש הקודם וחייבו אותו עונש אחר. עבר שוב את העברה הנוספת שלא בפני עדים כדי להיפטר מהעונש השני, ואמרו לו: עכשיו זה לא יועיל לך, ונשארת בחיוב העונש. איך ייתכן?
ד. איזו מצווה מקיימים רק ביום רביעי?
ה. נפל תפוח מהעץ. שאלו את הרב אם מותר לאכול אותו, ואמר: אסור. עברה תרנגולת והטילה ביצה. אמר הרב: מותר לאכול גם את הביצה וגם את התפוח. הייתכן?
ו. אילו ברכות מברכים בדיוק פעם אחת בשנה (כשמדברים על אדם רגיל, בלי היכי-תימצי מסובך וכו', לא כולל ברכות של שמו"ע)?
ז. אדם חייב לפדות את עצמו כ"פדיון הבן" בגלל שמת אביו בזמן מסוים, ואילו היה אביו חי עוד יום אחד - היה פטור מפדיון (מפורש ברמב"ם ומסתמא בעוד פוסקים). מיהו?

[יורד ומתעה]

ג.אכל חלב, חלל שבת בפני עדים, חלל שבת שלא בפני עדים.
מה פספסתי?

[עזריאל ברגר]

ג.אכל חלב, חלל שבת בפני עדים, חלל שבת שלא בפני עדים.
מה פספסתי?

למה חילול שבת יפטור אותו מהמלקות של החלב?
ולמה הוא חשב שחילול שבת השני יפטור אותו מהסקילה על חילול שבת הראשון?

[הכהן]

ועכשיו כמה חידות (שתיים הראשונות משלי, והשאר שמעתי או ראיתי בספרים, עיתונים וכו')
א. איזה משפט (5-6 מילים, תלוי בנוסחאות) אומרים גם בתפילת ר"ה וגם בפורים? ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך
ב. איזה פסוק אומרים הכי הרבה פעמים ב: יום רגיל ה' הושיעה וכו', ראש השנה שאו שערים?, יום כיפור?
ג. אדם עבר עברה והתחייב עונש. עבר עברה נוספת וכשהובא לפני ב"ד - פטרו אותו מהעונש הקודם וחייבו אותו עונש אחר. עבר שוב את העברה הנוספת שלא בפני עדים כדי להיפטר מהעונש השני, ואמרו לו: עכשיו זה לא יועיל לך, ונשארת בחיוב העונש. איך ייתכן?
ד. איזו מצווה מקיימים רק ביום רביעי? ברכת החמה
ה. נפל תפוח מהעץ. שאלו את הרב אם מותר לאכול אותו, ואמר: אסור. עברה תרנגולת והטילה ביצה. אמר הרב: מותר לאכול גם את הביצה וגם את התפוח. הייתכן?
ו. אילו ברכות מברכים בדיוק פעם אחת בשנה (כשמדברים על אדם רגיל, בלי היכי-תימצי מסובך וכו', לא כולל ברכות של שמו"ע)? ישנן שבע ברכות כאלה
ז. אדם חייב לפדות את עצמו כ"פדיון הבן" בגלל שמת אביו בזמן מסוים, ואילו היה אביו חי עוד יום אחד - היה פטור מפדיון (מפורש ברמב"ם ומסתמא בעוד פוסקים). מיהו?

[הכהן]

ארבע שבתות רצופות, שבכל אחת מהן תפילת המוספין שונה מחברותיה.

[עזריאל ברגר]

ארבע שבתות רצופות, שבכל אחת מהן תפילת המוספין שונה מחברותיה.

חמש השבתות האחרונות (נצו"י עד בראשית, כאשר ר"ה חל בחמישי). אין ביניהן שתיים עם תפילת מוספין שווה.

[עזריאל ברגר]

ועכשיו כמה חידות (שתיים הראשונות משלי, והשאר שמעתי או ראיתי בספרים, עיתונים וכו')
א. איזה משפט (5-6 מילים, תלוי בנוסחאות) אומרים גם בתפילת ר"ה וגם בפורים? ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך
ב. איזה פסוק אומרים הכי הרבה פעמים ב: יום רגיל ה' הושיעה וכו', ראש השנה שאו שערים?, יום כיפור?
ג. אדם עבר עברה והתחייב עונש. עבר עברה נוספת וכשהובא לפני ב"ד - פטרו אותו מהעונש הקודם וחייבו אותו עונש אחר. עבר שוב את העברה הנוספת שלא בפני עדים כדי להיפטר מהעונש השני, ואמרו לו: עכשיו זה לא יועיל לך, ונשארת בחיוב העונש. איך ייתכן?
ד. איזו מצווה מקיימים רק ביום רביעי? ברכת החמה
ה. נפל תפוח מהעץ. שאלו את הרב אם מותר לאכול אותו, ואמר: אסור. עברה תרנגולת והטילה ביצה. אמר הרב: מותר לאכול גם את הביצה וגם את התפוח. הייתכן?
ו. אילו ברכות מברכים בדיוק פעם אחת בשנה (כשמדברים על אדם רגיל, בלי היכי-תימצי מסובך וכו', לא כולל ברכות של שמו"ע)? ישנן שבע ברכות כאלה
ז. אדם חייב לפדות את עצמו כ"פדיון הבן" בגלל שמת אביו בזמן מסוים, ואילו היה אביו חי עוד יום אחד - היה פטור מפדיון (מפורש ברמב"ם ומסתמא בעוד פוסקים). מיהו?

א. נכון.
ב. ה' הושיעה - נכון. שאו שערים - האם נראה לך שאומרים את זה יותר מה' הושיעה?
ד. נכון, כמובן.
ו. אינני זוכר את כולן. ביעור חמץ וברכת האילנות. מה עוד? (בארץ ישראל יש גם את הברכות של ליל הסדר - אשר גאלנו, על אכילת מצה/מרור).

[עזריאל ברגר]

עוד חידות:
מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים ולא-אומרים לסירוגין "צדקתך"? (לוח עיתים לבינה בקביעות המתאימה)
מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים בהן "אב הרחמים"?
(התשובה האחרונה כמובן תלויה בחילוקי מנהגים, אז בטח יש להן כמה תשובות. למנהג חב"ד התשובה היא: בארה"ק 6, בחו"ל 7, ואת הפתרון המדויק אשאיר למגיבים).

[הכהן]

ארבע שבתות רצופות, שבכל אחת מהן תפילת המוספין שונה מחברותיה.

חמש השבתות האחרונות (נצו"י עד בראשית, כאשר ר"ה חל בחמישי). אין ביניהן שתיים עם תפילת מוספין שווה.

שש - עד נח
אבל רק הארבע האחרונות שונות ממש. השאר רק שינויים קלים ולאו דווקא במוסף

[הכהן]

ו. אינני זוכר את כולן. ביעור חמץ וברכת האילנות. מה עוד? (בארץ ישראל יש גם את הברכות של ליל הסדר - אשר גאלנו, על אכילת מצה/מרור).

להדליק נר של יום הכיפורים
מנחם ציון ובונה ירושלים

[עזריאל ברגר]

ארבע שבתות רצופות, שבכל אחת מהן תפילת המוספין שונה מחברותיה.

חמש השבתות האחרונות (נצו"י עד בראשית, כאשר ר"ה חל בחמישי). אין ביניהן שתיים עם תפילת מוספין שווה.

שש - עד נח
אבל רק הארבע האחרונות שונות ממש. השאר רק שינויים קלים

חמש. נוח זה שינוי משמעותי (זהו נוסח שאומרים אותו פעמיים או שלש בשנה).

[עזריאל ברגר]

ו. אינני זוכר את כולן. ביעור חמץ וברכת האילנות. מה עוד? (בארץ ישראל יש גם את הברכות של ליל הסדר - אשר גאלנו, על אכילת מצה/מרור).

להדליק נר של יום הכיפורים
מנחם ציון ובונה ירושלים

אם אתה סופר ברכות של שמו"ע, אז יש לך גם את מוסף של יו"כ, וגם אתה יכול למנות כמה ברכות בנעילה, ובארה"ק גם קידוש ומוסף של שבועות.

[הכהן]

ו. אינני זוכר את כולן. ביעור חמץ וברכת האילנות. מה עוד? (בארץ ישראל יש גם את הברכות של ליל הסדר - אשר גאלנו, על אכילת מצה/מרור).

להדליק נר של יום הכיפורים
מנחם ציון ובונה ירושלים

אם אתה סופר ברכות של שמו"ע, אז יש לך גם את מוסף של יו"כ, וגם אתה יכול למנות כמה ברכות בנעילה, ובארה"ק גם קידוש ומוסף של שבועות.

ספרתי חתימות והכל א"ש

[עזריאל ברגר]

הראש מתחיל לחשוב על מעגל השנה, ונזכרתי בעוד חידות:
איזה שינוי בתפילה אומרים (לפחות למנהג חב"ד, ומסתמא לעוד מנהגים) בראש השנה, יום כיפור, ושבועות בלבד?
מה הקשר בסדרי התפילה בין תשעה באב ל:
יום כיפור
פורים
שמחת-תורה (וגם תענית אסתר, אבל לא תמיד)

[הכהן]

מהי חתימת הברכה הארוכה ביותר?
ומהי הברכה הקצרה ביותר?

[עזריאל ברגר]

מהי חתימת הברכה הארוכה ביותר?
ומהי הברכה הקצרה ביותר?

הארוכה ביותר - מסתמא ישתבח, או חתימת שמו"ע של יו"כ שחל בשבת.
הקצרה ביותר - יש הרבה של 8 מילים (פוקח עוורים, דיין האמת, הטוב והמטיב וכו'). האם יש משהו קצר יותר?

[הכהן]

מהי חתימת הברכה הארוכה ביותר?
ומהי הברכה הקצרה ביותר?

הארוכה ביותר - מסתמא ישתבח, או חתימת שמו"ע של יו"כ שחל בשבת. נכון, זה תלוי בנוסח אשכנז או ספרד.
הקצרה ביותר - יש הרבה של 8 מילים (פוקח עוורים, דיין האמת, הטוב והמטיב וכו'). האם יש משהו קצר יותר? דיין האמת היא הקצרה ביותר באותיות..

[עזריאל ברגר]

ספרתי חתימות והכל א"ש

אז הגענו לשש בארה"ק:
ביעור חמץ, ברכת האילנות, על אכילת מצה, על אכילת מרור, מנחם ציון ובונה ירושלים, להדליק נר של יום הכיפורים (למרות שהאחרון איננו בכל שנה - לדוגמא השנה מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים).
כמדומני שאמרת שבע...

[הכהן]

ספרתי חתימות והכל א"ש

אז הגענו לשש בארה"ק:
ביעור חמץ, ברכת האילנות, על אכילת מצה, על אכילת מרור, מנחם ציון ובונה ירושלים, להדליק נר של יום הכיפורים (למרות שהאחרון איננו בכל שנה - לדוגמא השנה מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים).
כמדומני שאמרת שבע...

דילגת 'אשר גאלנו' שקודם הזכרת

[עזריאל ברגר]

ספרתי חתימות והכל א"ש

אז הגענו לשש בארה"ק:
ביעור חמץ, ברכת האילנות, על אכילת מצה, על אכילת מרור, מנחם ציון ובונה ירושלים, להדליק נר של יום הכיפורים (למרות שהאחרון איננו בכל שנה - לדוגמא השנה מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים).
כמדומני שאמרת שבע...

דילגת 'אשר גאלנו' שקודם הזכרת

ברכה אחרת בחתימה שלה אומרים פעמיים בכל יום...

[מחולת המחנים]

מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים ולא-אומרים לסירוגין "צדקתך"? (לוח עיתים לבינה בקביעות המתאימה)

ר"ח שבט שחל להיות בשבת:
שבת שלפני ר"ח - אומרים.
שבת ר"ח שבט - לא אומרים.
שבת ח' שבט - אומרים.
שבת ט"ו בשבט - לא אומרים.
שבת כ"ב שבט - אומרים.
שבת כ"ט שבט - שקלים - לא אומרים.
שבת ו' אדר - הפסקה - אומרים.
שבת י"ג אדר - זכור - לא אומרים.

[הכהן]

אז הגענו לשש בארה"ק:
ביעור חמץ, ברכת האילנות, על אכילת מצה, על אכילת מרור, מנחם ציון ובונה ירושלים, להדליק נר של יום הכיפורים (למרות שהאחרון איננו בכל שנה - לדוגמא השנה מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים).
כמדומני שאמרת שבע...

דילגת 'אשר גאלנו' שקודם הזכרת

ברכה אחרת בחתימה שלה אומרים פעמיים בכל יום...

ניצחתני...

[מחולת המחנים]

איזה שינוי בתפילה אומרים (לפחות למנהג חב"ד, ומסתמא לעוד מנהגים) בראש השנה, יום כיפור, ושבועות בלבד?

שני שעירים במוסף.

[עזריאל ברגר]

מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים ולא-אומרים לסירוגין "צדקתך"? (לוח עיתים לבינה בקביעות המתאימה)

ר"ח שבט שחל להיות בשבת:
שבת שלפני ר"ח - אומרים.
שבת ר"ח שבט - לא אומרים.
שבת ח' שבט - אומרים.
שבת ט"ו בשבט - לא אומרים.
שבת כ"ב שבט - אומרים.
שבת כ"ט שבט - שקלים - לא אומרים.
שבת ו' אדר - הפסקה - אומרים.
שבת י"ג אדר - זכור - לא אומרים.

כמעט מדויק. הסיבה שלא אומרים בכ"ט שבט ובי"ג אדר היא לא מכיוון שהן שבתות שקלים וזכור (זה יכול להיות גם שנה מעוברת!) אלא מכיוון שזה ער"ח וערב פורים (או ערב פורים קטן)

[מחולת המחנים]

ועכשיו חידה משלי, יתכן שכבר היתה כאן:
באיזה תפילת שמו"ע אנו משנים הכי הרבה?

[עזריאל ברגר]

איזה שינוי בתפילה אומרים (לפחות למנהג חב"ד, ומסתמא לעוד מנהגים) בראש השנה, יום כיפור, ושבועות בלבד?

שני שעירים במוסף.

קשר נוסף בין שלשת המועדים האלו, הוא ששלשתם נחשבים "ראש השנה" (יום כיפור נקרא ראש השנה בנבואת יחזקאל, ולפני שבועות קוראים את התוכחה של בחוקותי "כדי שתכלה שנה וקללותיה" עיי"ש).
אמנם לפי דעות מסוימות גם פסח נקרא ראש השנה - לרגלים.

[הכהן]

כמה ברכות יש שחתימתן 'מקדש השבת'?

[מחולת המחנים]

מהו המספר המקסימלי של שבתות שאומרים ולא-אומרים לסירוגין "צדקתך"? (לוח עיתים לבינה בקביעות המתאימה)

ר"ח שבט שחל להיות בשבת:
שבת שלפני ר"ח - אומרים.
שבת ר"ח שבט - לא אומרים.
שבת ח' שבט - אומרים.
שבת ט"ו בשבט - לא אומרים.
שבת כ"ב שבט - אומרים.
שבת כ"ט שבט - שקלים - לא אומרים.
שבת ו' אדר - הפסקה - אומרים.
שבת י"ג אדר - זכור - לא אומרים.

כמעט מדויק. הסיבה שלא אומרים בכ"ט שבט ובי"ג אדר היא לא מכיוון שהן שבתות שקלים וזכור (זה יכול להיות גם שנה מעוברת!) אלא מכיוון שזה ער"ח וערב פורים (או ערב פורים קטן)

אתה צודק.
וא"כ נוסף עוד לרשימה בשנה מעוברת:
ר"ח שבט שחל להיות בשבת:
שבת שלפני ר"ח - אומרים.
שבת ר"ח שבט - לא אומרים.
שבת ח' שבט - אומרים.
שבת ט"ו בשבט - לא אומרים.
שבת כ"ב שבט - אומרים.
שבת כ"ט שבט - שקלים - לא אומרים.
שבת ו' אדר א' - אומרים.
שבת י"ג אדר - ערב פורים קטן - לא אומרים.
שבת כ' אדר א' - אומרים.
שבת כ"ז אדר א' - שקלים - לא אומרים.
שבת ד' אדר ב' - הפסקה - אומרים.
שבת י"א אדר ב' - זכור - לא אומרים.

[הכהן]

זה נכון? בארבע פרשיות לא אומרים צו"צ?

[עזריאל ברגר]

אתה צודק.
וא"כ נוסף עוד לרשימה בשנה מעוברת:
ר"ח שבט שחל להיות בשבת:
שבת שלפני ר"ח - אומרים.
שבת ר"ח שבט - לא אומרים.
שבת ח' שבט - אומרים.
שבת ט"ו בשבט - לא אומרים.
שבת כ"ב שבט - אומרים.
שבת כ"ט שבט - שקלים - לא אומרים.
שבת ו' אדר א' - אומרים.
שבת י"ג אדר - ערב פורים קטן - לא אומרים.
שבת כ' אדר א' - אומרים.
שבת כ"ז אדר א' - שקלים - לא אומרים.
שבת ד' אדר ב' - הפסקה - אומרים.
שבת י"א אדר ב' - זכור - לא אומרים.

אתה מערבב בין אב-הרחמים לבין צדקתך, ויש נוהגים לומר אב-הרחמים בזכור ופרה.

[עזריאל ברגר]

כמה ברכות יש שחתימתן 'מקדש השבת'?

שמו"ע של ארבע תפילות השבת (כל אחת בנוסח אחר), קידוש, הפטרה, "אשר נתן לעמו ישראל שבתות למנוחה" וכו'. לא זוכר כרגע עוד.

[עזריאל ברגר]

ועכשיו חידה משלי, יתכן שכבר היתה כאן:
באיזה תפילת שמו"ע אנו משנים הכי הרבה?

מסתמא ערבית דמוצאי ר"ה - זכרנו, מי כמוך, המלך הקדוש, אתה חוננתנו, המלך המשפט, וכתוב, ובספר, עושה השלום. סה"כ 8 שינויים.
או שהתכוונת למוצאי יו"ט ראשון של פסח? שם זה רק ארבעה שינויים, אבל כולם יכולים לגרום לך לחזור על השמו"ע (אם אין לך יין להבדלה או מי שאכל באיסור לפני הבדלה).