לא ידען כתב:על מי הוא כותב שזה 'אתרא דמר' ?
הוא היה אומר כתב:אומרים שהאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר זי"ע פגשו שם ואמר עליו דברים נוראים על גדלותו , האם מי שהוא יכול להוסיף פרטים??
מצפה לרחמי שמים כתב:עוד סיפור על הקשר בין מרן הגראי"ל שליט"א ובין להבחל"ח מרן מסאטמאר זי"ע בתקופת שוייץ, מצאתי עכשיו בעלון כאיל תערוג הנ"ל בפרשת וישב (עמוד 4, בדברים על הגה"צ מהרח"א ערלאנגער זצ"ל).
נמצא בגליונות לדעת, ורצו"ב.
גאולה בקרוב כתב:לטובת "עמי ארצות" בענין, כמוני, אולי יקדימו כאן מספר מילים ל"תקופת שויץ" זו מה טיבה, מנין ולמה הגיע לשם הגראי"ל, כמה זמן וכו'.
הבריחה לשוויץ * הפגישה עם הגרש"ש * ההמלצה מרבי ברוך בער
כשהגיע עת טרום-המלחמה (שנת תרצ"ז) בהיות רבינו בחור כבן 23 הבינו כולם כי צריך לברוח מבריסק, והחליטו הוא וידידו הטוב הגאון רבי משה סאלאויצ'יק זצ"ל לברוח לשוויץ (ע"פ גורל הגר"א שעשו אם יצליחו שם – כפי שסיפר פעם מרן שליט"א), ובשביל כך הוצרכו לאישור מיוחד – להיכנס לשוויץ כסטודנטים המעוניינים להשתלם במדע. לאחר שקיבל את האישורים – סיפר מרן שליט"א – כי הדרך הייתה מסובכת, שהוצרכו לעבור דרך וורשא ובברלין – אך הדבר היה משמים ובזכות כך זכה שם לקבל את פניו של מרן הגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל בעל ה"שערי יושר"; ומרן שליט"א אומר שהרושם שנותר לו מראיית פני הגרש"ש הוא רב, לכל ימי חייו!
בהגיעו לשוויץ הוצרך לעבוד במחנה עבודה "שאונברג", שהונהל מטעם השוויצרים – על כל השוהים שאין להם אזרחות מקומית, הם היו צריכים לסלול כביש באורך עצום. באותם התקופות מסר שם את נפשו כפשוטו שלא לאכול מאכלות אסורות. וכן בשבתות לא היו עובדים כלל, ואדרבה היו כולם יושבים יחד ומנעימים בזמירות שבת. וסיפר הגר"מ סאלאויצ'יק שמרן שליט"א שמעודו חלוש היה בטבעו כמעט לא הועיל לעבודה כלום, ומנהל המחנה התבטא עליו כי הוא 'רוחני' יותר, ופטר אותו מעבודה, מה שנתן לו את היכולת לשבת בצד, ולרכון על ספריו ולהתפלל לשלום אחיו – הסובלים בשוויץ ובשאר מקומות העולם. – בתקופה בה חששו שיש לו את מחלת השחפת ואשפזו אותו בביה"ח המקומי, הצליח אף שם בעזרת אחות חרדית שעבדה במקום וסייעה בעדו להשיג כדי אוכלו מאכלים כשרים בלבד, ולשמחתו לא הייתה גבול. (כעבור שישים שנה כאשר נסע מרן שליט"א לארגנטינה נכנסה אותה אחות לקבל את ברכת מרן שליט"א, מרן שליט"א הודה לה מאוד ובירכה בחום).
לאחר מספר חודשים מבואו לשוויץ – הגיע גם הג"ר משה סאלאויצ'יק זצ"ל מצוייד בהמלצתו של מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל – בו ביקש רבי ברוך בער מהגאון רבי ירחמיאל אליהו בוצ'קו זצ"ל ראש ישיבת "היכל אליהו" במונטריי שבשוויץ, שיתן למרן שליט"א ולרבי משה סאלאויצ'יק משרות רמות בישיבה הק', במכתב זה הוא משבחם בתוארים מפליגים ביותר. ואכן בגיל 23 בלבד בהיותו עדיין בחור צעיר לימים – נתמנה אחר כבוד כר"מ בישיבת מונטריי שבשוויץ.
בשהותו בשוויץ זכה להתקשר בקשרי תורה עם כמה גאונים מפורסמים, ביניהם הגאון בעל ה"שרידי אש" – רבי יעקב יחיאל וינברג זצ"ל (– עליו ציין מרן שליט"א בשם ה"חזון איש" זצ"ל כי הוא אחד מבין השלושה היחידים שהם אנשי אמת). מרן שליט"א שוחח עמו רבות בסוגיות שונות בש"ס, ובהערצתו הרבה כלפי מרן שליט"א היה קורא לו בחיבה - 'דער הארלכער עילוי'. כמו כן נקשר בקשרי אהבה וחיבה גדולה – לרבה של ציריך הגאון רבי יעקב שאול ברייש זצ"ל בעל ה"חלקת יעקב" שהתכתב עמו רבות בדברי תורה והוראה, אחדים מהם נכתבו בספרו שו"ת "חלקת יעקב" (סי' כ"ט) בו כותב לו: "האברך כמדרשו, גדול בתורה וביראה, חריף ובקי בחדרי תורה וכו' ר' אהרן ליב שטיינמן ר"מ דישיבה "עץ חיים" במונתרה השוויצרית". וכן בשו"ת (יו"ד סי' נ') "ידידי אברך כמדרשו מופלג גדול בתורה וביראה הרב אהרן לייב שטיינמאן בישיבת מונתרה השוויצרית". וכן בשו"ת (יו"ד סי' קצ"ו): "כבר נשאלתי ע"ז מהמופלא ר' אהרן לייב שטיינמאן נ"י".
באותם השנים בתקופה בה שהה המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל בשוויץ, זכה להתקרב אליו ורבות לשוחח עמו ביחידות כשעות מרובות בענייני תורה ומוסר. שנים מרובות לאחר מכן, היה מזכיר מרן שליט"א בערגה ובזיכרון מופלא – דרשה אחת ששמע אז מהמשגיח על הפסוק המובא בהפטרה של בלק 'הגיד לך אדם מה טוב', וחזר על כל הדרשה מילה במילה בפרוטרוט! כאילו שמע זאת אתמול... את יחס הערכתו כלפי שיחותיו של הרב דסלר התבטא מרן שליט"א, ש'יתכן ואולי רק הגר"ש רוזובסקי ירד לסוף דעתו...".
המשפיע הגה"צ רבי סנדר ארלנגר שליט"א – מספר בשם אביו הרה"צ המקובל רבי חיים אריה זצ"ל מלוגאנו, שמרן שליט"א שימש בעבורו כמו לרבים אחרים באותה התקופה (בהיותו כבן כ"ד! בלבד) כדמות רוחנית – רבת השפעה, וברצותו לתאר את ההשפעה ואת הדרגות שרצה מרן שליט"א להנחיל לצעירים בישיבה, הוא מספר דוגמא: כי שאל בשעתו את פי יבדלח"ט מרן שליט"א 'מה צריכה להיות השאיפה בחיים'?! פתח לו מרן שליט"א את הפרק האחרון ב'מסילת ישרים' והראהו אריכות דבריו ב'חובת האדם להיות מרכבה לשכינה'.
זו היה התביעה שלו (לבחורים שהרגיש שהם בני דרגה הראויים לכך), ומושגים אלו החדיר בהצלחה מרובה בבחורים...
* * *
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: עתניאל בן קנז ו־ 317 אורחים