כשרות העירובין במקומות שונים

[גם זו לטובה]

כשרות העירובין במקומות שונים

העירוב ב"נחלים" - פסול בכמה מקומות לכו"ע, כגון חוט קשור מצידו ועוד.[המתחם של הישיבה לא נבדק]

העירוב בפ"ת- מהמעט שראיתי יש בו חששות גדולים כגון עמודים בתוך רה"י, צוה"פ מבחוץ ועוד.

העירוב ב"ניר עציון"- מהודר ביותר בפיקוחו של הרב מנחם מושקוביץ מב"ב.

העירוב העירוני בב"ב- ישנם טענות קשות של מומחי העירובין בב"ב, ברם לעת עתה עדיין רבנות ב"ב לא מסכימה לחשוף היכן בדיוק העירוב עובר ועל מה הם נסמכים. [עכ"פ גם החלקים הידועים, לא מהודרים ויש בהם כמה עיקולי ופשורי]

[נהר שלום]

.

[איש רגיל]

העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

העירוב במלונות ים המלח היה פסול לגמרי עד לפני כמה חודשים (הביאו לקבלן ערבי את העבודה, והוא לא הבין למה צריך לכער ולהתחיל את העמוד מהקרקע, במקום זה הוא התחיל את העמודים מגגות הבניינים, ראיתי תמונה).
אברר אם כבר סיימו את התיקון.

[איש גלילי]

העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

[ארזי ביתר]

מאי משמע המהודר ביותר?

[בברכה המשולשת]

העירובים המהודרים ביותר מצויים במקומות המוקפים בגדר ממש ושאין בהם בעלי בתים גויים או מחללי שבת בפרהסיא

[גם זו לטובה]

העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

האם אין בכל ביתר פילפינים מומרים וכו' ?

[ברזילי]

העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

האם אין בכל ביתר פילפינים מומרים וכו' ?

דרך כלל הנ"ל מתגוררים אצל בעה"ב המודה בעירוב (כאורחים, בלא שכירות; ואף אם שכרו, מצוי שיש תפיסת יד וכדומה)

[ברזילי]

אגב, לאחרונה היה לי ספק למעשה, ואחר שיש כאן מומחים בעירובין אולי יוכלו לעזור:

חצר שבה יהודי אחד וגוי אחד, מותרת בטלטול, אבל כשיש יותר מיהודי אחד אסור. האם באופן כזה (נניח שיש שני בע"ב יהודים) מועיל ביטול רשות של יהודי א' כלפי יהודי ב' כדי שיוכל יהודי ב' לטלטל מבית לחצר? מצאתי מפורש רק שלא מועיל ביטול רשות של הגוי כלפי היהודים, אבל לא באופן שהזכרתי.

[גם זו לטובה]

העירוב במלונות ים המלח היה פסול לגמרי עד לפני כמה חודשים (הביאו לקבלן ערבי את העבודה, והוא לא הבין למה צריך לכער ולהתחיל את העמוד מהקרקע, במקום זה הוא התחיל את העמודים מגגות הבניינים, ראיתי תמונה).
אברר אם כבר סיימו את התיקון.

בדקתי כעת את העירוב דרך המחשב, ולכ' יש בעייה חמורה בעמוד ליד הכניסה לגפרית ים המלח, ראה בתמונה המצורפת, [העמוד נמצא מעל הגדר אבן המשמשת כמחיצה, ויש לדון בזה מכמה טעמים]

[צולניק]

אגב, לאחרונה היה לי ספק למעשה, ואחר שיש כאן מומחים בעירובין אולי יוכלו לעזור:

חצר שבה יהודי אחד וגוי אחד, מותרת בטלטול, אבל כשיש יותר מיהודי אחד אסור. האם באופן כזה (נניח שיש שני בע"ב יהודים) מועיל ביטול רשות של יהודי א' כלפי יהודי ב' כדי שיוכל יהודי ב' לטלטל מבית לחצר? מצאתי מפורש רק שלא מועיל ביטול רשות של הגוי כלפי היהודים, אבל לא באופן שהזכרתי.

זה בדיוק סוגיית הגמרא (סג:) בבני המבוי ששאלו את אביי אם מועיל לעשות כן יעויי"ש.

[גם זו לטובה]

[quote="ברזילי"]דרך כלל הנ"ל מתגוררים אצל בעה"ב המודה בעירוב (כאורחים, בלא שכירות; ואף אם שכרו, מצוי שיש תפיסת יד וכדומה) [quote]

תפיסת יד בכה"ג לא מהני לשיטת הרמ"א [אין נפקותא לדינא בין שוכר לדר כאורח, וכל היכא דאינו מערוב עם בעה"ב בתשמישו, אלא דר בפ"ע, כפי שמצוי במחסנים וכד', הרי הוא אוסר]

[איש גלילי]

העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

האם אין בכל ביתר פילפינים מומרים וכו' ?

הערת את לבי להרהר בענין, שכן הגרד"צ אמר דבר זה לפני שנים רבות כשהעיר היתה קטנה וצעירה ולא היו בה חששות אלו, אולי באמת שינה דעתו מאז, יש לברר.

[ערבי פסחים]

העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

פעם שאלתי לגרש"צ רוזנבלט שליטא מה קורה עם העירוב של קרית ספר ואמר שר' שמחה קסלר זצ"ל היה אומר שמי שלא מטלטל בק"ס שלא יטלטל גם בסלון והוסיף ואני חולק ע"ז כאן זה לא כמו סלון ויש כמה "הערות" על העירוב אמנם מעיקר הדין מותר. הוא עצמו לא מטלטל - הייתי נוכח שיהודי בעלעבת (פשוט בלע"ז) הגיש לו ברחוב בשבת הרבה בשמים (עשבי בשמים) והרב חשב שהוא נותן לו שיקח הביתה ואז אמר לו פשוט אני לא מטלטל פה וההוא השיב לא לא כוונתי רק שהרב יברך ויריח ואכן הרב בירך והריח. ואז שאלתיו הרי יש פה גם עצי בשמים וגם עשבי בשמים, והשיב שהואיל ועשבי מוציא גם עצי היה אפשר לברך ברכה זו.

[ברזילי]

אגב, לאחרונה היה לי ספק למעשה, ואחר שיש כאן מומחים בעירובין אולי יוכלו לעזור:

חצר שבה יהודי אחד וגוי אחד, מותרת בטלטול, אבל כשיש יותר מיהודי אחד אסור. האם באופן כזה (נניח שיש שני בע"ב יהודים) מועיל ביטול רשות של יהודי א' כלפי יהודי ב' כדי שיוכל יהודי ב' לטלטל מבית לחצר? מצאתי מפורש רק שלא מועיל ביטול רשות של הגוי כלפי היהודים, אבל לא באופן שהזכרתי.

זה בדיוק סוגיית הגמרא (סג:) בבני המבוי ששאלו את אביי אם מועיל לעשות כן יעויי"ש.

תודה רבה!

[מה שנכון נכון]

ואז שאלתיו הרי יש פה גם עצי בשמים וגם עשבי בשמים, והשיב שהואיל ועשבי מוציא גם עצי היה אפשר לברך ברכה זו.

עיין מ"ב סימן רטז סעיף י דאינו פוטר. וכשמריח מהם בתערובת מברך מיני. ולא"ר טוב לקטום מכל אחד ולברך כברכתו.

[ברזילי]

דרך כלל הנ"ל מתגוררים אצל בעה"ב המודה בעירוב (כאורחים, בלא שכירות; ואף אם שכרו, מצוי שיש תפיסת יד וכדומה)

תפיסת יד בכה"ג לא מהני לשיטת הרמ"א [אין נפקותא לדינא בין שוכר לדר כאורח, וכל היכא דאינו מערוב עם בעה"ב בתשמישו, אלא דר בפ"ע, כפי שמצוי במחסנים וכד', הרי הוא אוסר]

לאיזה רמ"א כוונתך?
אורח אינו אוסר (כן כתב להדיא הרמב"ם ב,א שמבטל רשות דינו כאורח ואינו אוסר, ובשו"ע שפ), וכן הוא בכל גווני שיכול לסלקו בכל שעה מחדרו (ראה למשל שעה"צ שפד,א ובביה"ל שם ועוד מקומות).

[גם זו לטובה]

אמנם הפורום נקרא ביהמ"ד, אבל עדיין אין תחליף לביהמ"ד....
א' רמ"א שע,ב
ב' יכול לסלקו בפ"ע אם מהני שלא יאסור, הוי מחלוקת גדולה באחרונים ואכמ"ל

[גם זו לטובה]

בתמונה נוספת מהעירוב של מלונות ים המלח, נראה לכ' שהעמוד בתוך רה"י, ובכה"ג אף שיש אחרונים שהכשירו נכרעת המ"ב והחזו"א לאסור.

[ברזילי]

א' רמ"א שע,ב

לא הבנתי כוונתך, לצערי. שם מדובר בשני יהודים ששכרו כ"א בפנ"ע מהגוי (כלומר אחד שכר עבור עצמו ועבור רעהו), ובין שניהם לא מועילה תפיסת יד להחשיבם כדירה אחת. אני מדבר על דירת גוי האוסרת, שמדינא מהני בשכירות ממנו או בתפיסת יד.

ב' יכול לסלקו בפ"ע אם מהני שלא יאסור, הוי מחלוקת גדולה באחרונים ואכמ"ל

וכאמור, דעת המ"ב שאינו אוסר. כאן עדיפא מיניה טפי, שאינו לא שוכר ולא שואל אלא אורח ממש, ואורח אינו אוסר

[איש רגיל]

העירוב בקרית ספר - המהודר ביותר בארץ.

כמותו יש בביתר, ה'מרא דאתרא' הגרד"צ אורדנטליך שליט"א - שנוהג בכל ארחותיו ע"פ החזו"א - מטלטל בביתר, ואומר שמה שאמר החזו"א שלא ראה מימיו ערוב הכשר לכל הדעות, זה מפני שעדיין לא היה הערוב של ביתר בימיו.

העירובים המהודרים ביותר מצויים במקומות המוקפים בגדר ממש ושאין בהם בעלי בתים גויים או מחללי שבת בפרהסיא

זה בדיוק הענין, שבביתר אין זה עירוב, אלא היא מוקפת מחיצות מכל רוחותיה.

[איש רגיל]

העירוב במלונות ים המלח היה פסול לגמרי עד לפני כמה חודשים (הביאו לקבלן ערבי את העבודה, והוא לא הבין למה צריך לכער ולהתחיל את העמוד מהקרקע, במקום זה הוא התחיל את העמודים מגגות הבניינים, ראיתי תמונה).
אברר אם כבר סיימו את התיקון.

בדקתי כעת את העירוב דרך המחשב, ולכ' יש בעייה חמורה בעמוד ליד הכניסה לגפרית ים המלח, ראה בתמונה המצורפת, [העמוד נמצא מעל הגדר אבן המשמשת כמחיצה, ויש לדון בזה מכמה טעמים]

אעביר בל"נ את התמונות הערב למי שטיפל בזה, ושאל אותו על כך (יתכן שהתמונות אינם מעודכנות).

[בברכה המשולשת]

אם כן אז אין בעיה. (אני מימי לא הייתי בביתר)

[ברזילי]

א' רמ"א שע,ב

לא הבנתי כוונתך, לצערי. שם מדובר בשני יהודים ששכרו כ"א בפנ"ע מהגוי (כלומר אחד שכר עבור עצמו ועבור רעהו), ובין שניהם לא מועילה תפיסת יד להחשיבם כדירה אחת. אני מדבר על דירת גוי האוסרת, שמדינא מהני בשכירות ממנו או בתפיסת יד.

ב' יכול לסלקו בפ"ע אם מהני שלא יאסור, הוי מחלוקת גדולה באחרונים ואכמ"ל

וכאמור, דעת המ"ב שאינו אוסר. כאן עדיפא מיניה טפי, שאינו לא שוכר ולא שואל אלא אורח ממש, ואורח אינו אוסר

אחרי הבירור בתיבה האישית, יש לתקן כך:

הרמ"א סי' שע מדבר על תפיסת יד בין שני יהודים, שבזה מהני אם האחד הוא בעה"ב המשכיר לשני אם יש לו חפצים שנעשה השני כאורח אצל בעה"ב, ובזה יש מחלוקת אם מועיל רק כשהעירוב אצל בעה"ב או גם במק"א (השו"ע מקל, הרמ"א מביא י"א להחמיר, והחזו"א נוטה להקל). כאשר מדובר בתפיסת יד אצל גוי, הנידון שונה לחלוטין. שם מועיל הדבר (גם) משום שהמניח חפציו אצל הגוי נעשה כשכירו ולקיטו, ולכן מועיל גם כשאין המניח חפצים בעה"ב של דירה זו כלל (ואמנם נחלקו אם אח"כ צריך שכירות מאותו היהודי כדין שו"ל, או שמספיקה רשותו בלי שכירות).

בכל אופן, עד כמה שאני מבין גוי החי בביתו של יהודי כאורח, ואין לו שום זכות ממונית להשאר שם, אינו אוסר (מציאות כזו של משרת\ת גוי\ה החיה בבית ישראל היתה נפוצה מאד, ואאל"ט לא מצאנו בשום מקום שתאסור בעירוב)

[צולניק]

בכל אופן, עד כמה שאני מבין גוי החי בביתו של יהודי כאורח, ואין לו שום זכות ממונית להשאר שם, אינו אוסר (מציאות כזו של משרת\ת גוי\ה החיה בבית ישראל היתה נפוצה מאד, ואאל"ט לא מצאנו בשום מקום שתאסור בעירוב)

גם כאשר יש לגוי זכויות ממוניות, באופן שיש לישראל זכות כל שהיא בדירה די בזה, [ויש לעיין לפי החוק במדינה שפיליפיני המטפל בזקן וכדו' יש להקצות לו מקום ללינה וכו', שאם יש מקום שאין בו לישראל זכויות אפשר שאוסר].

[גם זו לטובה]

הדברים שנכתבו לעיל חלקם אינם נכונים, ואכמ"ל.

[איש רגיל]

בדקתי כעת את העירוב דרך המחשב, ולכ' יש בעייה חמורה בעמוד ליד הכניסה לגפרית ים המלח, ראה בתמונה המצורפת, [העמוד נמצא מעל הגדר אבן המשמשת כמחיצה, ויש לדון בזה מכמה טעמים]

בתמונה נוספת מהעירוב של מלונות ים המלח, נראה לכ' שהעמוד בתוך רה"י, ובכה"ג אף שיש אחרונים שהכשירו נכרעת המ"ב והחזו"א לאסור.

מבירור שערכתי אמש:

אכן, התמונות ששלחת מראות מצב בעייתי, ובאחת התמונות גם רואים שהחוט לא ממשיך לשום מקום אלא משתלשל לארץ [או לברזנט הירוק].
לידיעתך, בעירוב שבמלונות ים המלח יש בעיות חמורות יותר. לדוגמא, חוטים הקשורים מן הצד ולא על גבי העמודים, צוה"פ נמוך מי' טפחים, מחיצות נמוכות מי' טפחים, פרצות יותר מי' אמות, והעיקר, בחלקים גדולים מההיקף, אין קו עירוב שנוכל לדון עליו אם כשר הוא או פסול.

עדיין לא הקימו את העירוב החדש מלבד בצד מזרח של מקטע המלונות הצפוני. בשלב זה הפרוייקט נעצר, אין צפי מתי יחודש. ואסור לטלטל בכל אזור מלונות ים המלח.

אגב, התמונה 'עירוב בתוך רשות היחיד, כמדומה שהיא במלון נירוונה שבאים אליו יהודים חרדים. ואם אין מי שדואג לעשות עירובי חצרות במלון, אסור גם להוציא שום דבר מחדר לחדר בתוך המלון. ושמא בשעת הדחק יש להקל ולסמוך על הסוברים שמלון נחשב כרשות של אדם יחיד כיון שאין השכירות של חדרי המלון כשכירות דירה רגילה.


עריכה: ראה הבהרה בהמשך לגבי טלטול בתוך המלון בלא עירובי חצרות.

[איש רגיל]

מאי משמע המהודר ביותר?

ההידורים המיוחדים שבמודיעין עילית:
נכון ללפני חודש אין אף דירה בבעלות או בשכירות גוי או מחלל שבת.
ר' ישראל ז'ק המציא פטנט שהחוט אינו קשור לעמוד אלא למשקולת של 10 ק"ג הנמצאת בתוך חלל העמוד, כך שתמיד החוט מתוח בצורה המקסימלית [בד"כ אחרי חודש בשמש החוט נהיה רפוי אף אם בשעת קשירתו נמתך כהוגן.

[איש רגיל]

לכאו' בתוך המלון יש כמה וכמה סיבות להתיר לטלטל מחדר לחדר, ודלא כמו שכתבתי לעיל.

קיבלתי באישי רשימת סניפים להיתר:

(א) מקום פיתא עיקר, ובדר"כ אוכלים יחד (ואם יש כמה חדרי אוכל, יש לדון, אבל הסברא נוטה לכאורה שאם החלוקה רק מחמת העדר מקום, ובסופו של דבר כולם אוכלים יחד אלא שמתחלקים לפי העומס, שוב מקרי אכילה יחד, אמנם אם יש חלוקה בחדרי האוכל לפי קבוצות אין היתר זה).
(ב) האוכל של כולם מגיע מאותו מטבח.
(ג) מצי לסלוקינהו, להעביר מחדר לחדר לפי צרכי בעל המלון.
(ד) המטלטלין שבחדרים נחשבים כתפישת יד על אף שעומדים לשימוש השוכר (לדעת האג"מ).
(ה) האורחים בטלים כלפי הדיירים הקבועים (עובדי המלון) שהם כולם שו"ל של הבעלים.

[איש רגיל]

מענין לענין:

שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן ס

בדבר שאלתו אם צריך לעשות עירוב חצרות בבית חולים כשיש שם אוכל נפרד עבור הצוות ועבור החולים, או כשיש חולים שמביאים להם אוכל מביתם.

בתחילה סבור הייתי שבכה"ג אין צורך לעירוב חצרות כדי לטלטל בתוך כותלי בית - החולים, וה"ה אם הבעלות הוא של גויים או של יהודים מחללי שבת, ואפילו בעיר שאין בו עירוב, והוא מפני הטעם שיכולים לשנותם מחדר לחדר בכל עת שביה"ח ירצה, ומהאי טעמא כתב המשנ"ב בביה"ל סי' ש"ע סע' ג' ד"ה ואם היו דלפיכך אינם אוסרים, וגם מפני שכולם מקבלים מזונותיהם מביה"ח, וה"ז דומה להדין שבסי' ש"ע סע' ה' וכתב שם בביה"ל שאפילו אם רק המקבלים דרים שם ואינם יחד עם זה שנותן להם מזונותיהם, ואף שהריטב"א מסופק בכך מ"מ רבנו ירוחם מתיר אף בכה"ג, וגם בחו"ל כשהמטבח אינו כשר מ"מ הרי יכול לקחת פירות או ירקות וכו' מהמטבח, וגם אפשר דחזי לאיצטרופי שביה"ח אינו משאיל להם את החדרים על דעת שיוכלו לאסור על אחרים, ודומה קצת להלכה שבריש סי' שפ"ב.

אך הואיל וראיתי שהחזו"א בסי' צ' ס"ק ל"ב חולק על המ"ב וכתב על הטעם הראשון (דמצי לסלוקינהו) שזה תמוה מאד, וכיון שהטעמים האחרים אינם כ"כ ברורים אצלי, לכן אפשר דכמו שבתים שבספינה חייבים בעירוב (רמ"א סי' שס"ו סע' ב' וסי' שפ"ב סע' כ'), ה"ה נמי ביה"ח. וכל זה דוקא בעיר שאין בה עירוב, אבל אם יש עירוב וגם שכרו מאת השר או מממונה שלו, אף על גב דבזמננו יש מקום לדון על שכירות זו, מ"מ בבתי חולים שפיר מותר.

[גם זו לטובה]

מענין לענין:

שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן ס

בדבר שאלתו אם צריך לעשות עירוב חצרות בבית חולים כשיש שם אוכל נפרד עבור הצוות ועבור החולים, או כשיש חולים שמביאים להם אוכל מביתם.

בתחילה סבור הייתי שבכה"ג אין צורך לעירוב חצרות כדי לטלטל בתוך כותלי בית - החולים, וה"ה אם הבעלות הוא של גויים או של יהודים מחללי שבת, ואפילו בעיר שאין בו עירוב, והוא מפני הטעם שיכולים לשנותם מחדר לחדר בכל עת שביה"ח ירצה, ומהאי טעמא כתב המשנ"ב בביה"ל סי' ש"ע סע' ג' ד"ה ואם היו דלפיכך אינם אוסרים, וגם מפני שכולם מקבלים מזונותיהם מביה"ח, וה"ז דומה להדין שבסי' ש"ע סע' ה' וכתב שם בביה"ל שאפילו אם רק המקבלים דרים שם ואינם יחד עם זה שנותן להם מזונותיהם, ואף שהריטב"א מסופק בכך מ"מ רבנו ירוחם מתיר אף בכה"ג, וגם בחו"ל כשהמטבח אינו כשר מ"מ הרי יכול לקחת פירות או ירקות וכו' מהמטבח, וגם אפשר דחזי לאיצטרופי שביה"ח אינו משאיל להם את החדרים על דעת שיוכלו לאסור על אחרים, ודומה קצת להלכה שבריש סי' שפ"ב.

אך הואיל וראיתי שהחזו"א בסי' צ' ס"ק ל"ב חולק על המ"ב וכתב על הטעם הראשון (דמצי לסלוקינהו) שזה תמוה מאד, וכיון שהטעמים האחרים אינם כ"כ ברורים אצלי, לכן אפשר דכמו שבתים שבספינה חייבים בעירוב (רמ"א סי' שס"ו סע' ב' וסי' שפ"ב סע' כ'), ה"ה נמי ביה"ח. וכל זה דוקא בעיר שאין בה עירוב, אבל אם יש עירוב וגם שכרו מאת השר או מממונה שלו, אף על גב דבזמננו יש מקום לדון על שכירות זו, מ"מ בבתי חולים שפיר מותר.

עיקר דינא דביה"ח היה ע"ז פולמוס גדול בשנים האחרונות בארחו"ש הקלו וכתבו כן בשם גדולי הפוסקים, אולם מומחי העירובין בירושלים וב"ב פליגי וס"ל דבעינן עירוב, וולטנתם כן הורו גדולי הפוסקים.

מ"ש הגרשז"א בעניין מקבלי פרס תמוה מאוד דמבואר בסוגיא דדינא דפרס מהני רק בבן וכד' אבל באיניש דעלמא לא מהני [ושמעתי שבנו הגר"ע התנגד לפרסום התשובה הנ"ל]

[גם זו לטובה]

נחלים- בשבוע שעבר העירוב נבדק שנית ע"י ת"ח מב"ב ונמצאו עוד הרבה פסולים. [לפי מה ששמעתי- בער"ש הכריז רב המקום שעד להקמת עירוב כדין וכדת, אין לטלטל כלל בכל תחום הישוב.]

[כנסת ישראל]

גם כשיש מחיצות גמורות צריך עדיין עירוב. [הצוה"פ אינו 'עירוב' למרות המורגל בלשונינו].
לא הבנתי מה הס"ד לאסור במלון שיש חדר אוכל, אין לך עירובי חצרות גדול מזה.

[גם זו לטובה]

לא הבנתי מה הס"ד לאסור במלון שיש חדר אוכל, אין לך עירובי חצרות גדול מזה.

א' אם יש חדר אוכל אחד פשטות לא צריך עירוב
אם יש ב' חדרי אוכל צריך עירוב

ב' אילו הפת במטבח הייתה שייכת לכל בני המלון ודאי שלא צריך עירוב
אולם הפת שייכת לבעל המלון אלא שהיא מיועדת לאורחי המלון, וכה"ג לכ' לא חשיב עירוב

[ממרומי היער]

האם יש מי שמתיר מחיצה שעוברת בתוך צורת הפתח ? כמו שני קווי חשמל שחוצים אחד את השני או צורת הפתח שחוצה קווי חשמל ?

[אישי]

בנוגע לעירוב ברמת השרון, למה שהמחיצה עצמה לא תוכל לשמש כלחי של צוה"פ, הרי החוט עובר מעליה? ואם משום שהיא תלויה באויר, בתמונה נראה שבמקום שהחוט עובר יש סתימה חופפת למחיצה עד הארץ. אך אולי זה דומה לפתחי שמאי?

[הבה נתבונן]

האם יש מי שמתיר שני קווי חשמל שחוצים אחד את השני או צורת הפתח שחוצה קווי חשמל ?

ז"ל ה"שונה הלכות" (הערות להלכות עירובין - עמוד תכ"ו): שמעתי שמרן ז״ל החמיר אם יש צו"ה תחת צו"ה שא׳ הולך באורך וא׳ ברוחב ששניהם פסולין וכ״כ בהל׳ כלאיס שנדפסו ע״פ מרן. ונ' שהעליון פסול מטעמא דהכא דהוי הצו"ה כמשקוף והוי פיתחי שימאי אבל התחתון איני יודע למה יפסל ועי׳ בחזו"א סי׳ ע׳ סקכ״ב שאם העמיד צו"ה תוך הבית לחלקה מהני.

[ממרומי היער]

למה שהמחיצה עצמה לא תוכל לשמש כלחי של צוה"פ, הרי החוט עובר מעליה? ו

לחי אינו יכול להיות יותר מארבע אמות. אגב היום המודעות שם שונו והפתח שמלמטה נסתם.

[כנסת ישראל]

לחי של צוה"פ לרוה"פ והחזו"א יכול להיות יתר מד"א, [ודלא כהמקו"ח להנתיבות], ולענ"ד הקלושה תליא בפלוגתת ראשונים.

[הבה נתבונן]

לחי של צוה"פ לרוה"פ והחזו"א יכול להיות יתר מד"א

נכון, אבל בתנאי שהקנה העליון בתוך ג"ט מקצה המחיצה.