שמעתי שהורה מרן הגר"ח שליט"א שסופר סת"ם שאין לו גנרטור מה שכתב פסול מדין מחלל שבת,
וצ"ע א"כ כמעט רוב הס"ת שיש בידינו פסולים, ולא נוכל ללכת להתפלל בשום ביהכנ"ס.
רחמים כתב:ברור שלא נוהגים כדעת הגר"ח בזה, אלא כאותם פוסקים המתירים.
איש יהודה כתב:וכנראה כוונתו שאין בזה דעה אחרת שהיא בר סמכא לחלוק על החזו"א בזה?!
איש יהודה כתב:למה ברור, הרי מרן הגר"ח השיב שאין מתחשבים בדעת החולקים.
יא. יש מיראי ה' בארץ הקודש הנזהרים מלהשתמש בשבת באור החשמל [שהודלק מערב - שבת], מאחר ועובדי חברת החשמל היהודים מחללים שבת בעוונות הרבים בפיקוח על מערכת המחשבים של החשמל, ובתיקון תקלות שונות. ומטעם זה משתמשים בשבת בחשמל המיוצר על - ידי גנרטור פרטי, ותבוא עליהם ברכת טוב. ומכל מקום רבים נוהגים להקל להשתמש בחשמל בשבת, הן בחימום תבשילים על פלאטה חשמלית, והן בקריאה והנאה לאור החשמל, וסומכים על כך שייצור החשמל מיועד גם לחולים רבים הצמודים בבתיהם למכשירי חשמל שונים, וגם אור החשמל מונע סכנות בטחוניות, ועוד טעמים. והיכא דאפשר טוב ונכון לסעוד וללמוד לאור החשמל כשיש בחדר גם נר שעוה או נר שמן. [באופן שאין חשש שמא יטה את הנר]. ועל כל פנים מותר להשתמש במקרר חשמלי בשבת, שהרי אין המקרר עשוי אלא לשמור על המאכלים שלא יתקלקלו, ואין זה חשיב כהנאה כל כך.
טז) ראה מה שכתב בנידון דידן בספר החשמל בהלכה חלק ב' (עמוד 3 והלאה). והנה אף שבשנים האחרונות נתברר, שתחנות הכח בארץ מייצרות את החשמל באופן אוטומאטי, וזה שלא כמו שהיה בעבר שהיו צריכים להוסיף דלק בידים כל שמונה שעות, וכמבואר בשו"ת הר צבי (חלק אורח חיים סימן קפ), מכל מקום עם כל זה נעשות פעולות מסויימות הגובלות בחילול שבת בעוה"ר, ונעשות לצורך ויסות כח החשמל בהתאם לצריכה המשתנה משעה לשעה ממקום למקום. ועיין בספר החשמל בהלכה הנז', מ"ש בזה על סמך ביקורים בתחנת הכח באשדוד. וכ"ה באנציקלופדיה התלמודית כרך יח (עמוד תשמ"ז). ולפי - זה לכאורה יש להחמיר שלא להשתמש בחשמל בשבת, שהרי אנו נהנים ממעשה שבת. וכבר ביארנו לעיל דדבר הנעשה באיסור בשבת לצורך אחרים, אם הוא נעשה דרך קבע, אין ליהנות ממנו בשבת, וכמו שכתב בשו"ת כתב סופר (סימן כ'). ואף שבשו"ת הר צבי הנ"ל כתב לדון דזה לא הוי לרצונם של יראי ה', ובזה לא שייך להחמיר, מכל מקום ראה מה שכתבנו להלן הערה פט, לענין בית חרושת של סוכר שעובדים בו גם בשבת, דיש להקל בזה משום דאזלינן בתר רוב ימים, והיינו משום דכל שהדבר נעשה לצורך רבים, והרבים משתמשים בזה, מגלים דעתם דניחא להו בזה, ואי לאו האי טעמא דאזלינן בתר רוב ימים, הוה אסרינן גם בסוכר. ולפי זה בנידון דידן לכאורה יש לאסור ליהנות מהחשמל המיוצר בשבת. וגם יש בזה חילול ה' שבעיני הבריות אנו החרדים לדבר ה' נהנים מדבר הנעשה תוך חילול שבת. ונודעת זאת שהגאון החזון איש זצ"ל החמיר בד"ז, וכתב (אורח חיים מועד, לח אות ד'), שכאשר זרם החשמל נעשה בתחנת החשמל על - ידי ישראל שאינו משמר שבתו, אסור ליהנות ממנו, ואף אם הוא באופן שיש היתר בשימושו מן הדין, אסור להשתמש בו מפני שיש בשימושו איסור חילול ה', שאינו חס לכבוד שמים, כיון שהוא שימוש ציבורי והעובד בשבת הוא עושה במרד ר"ל, והנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין לבו כואב על חילול שבת, ויהא רעוא שישובו בתשובה שלימה במהרה. ע"כ. ובספר מנוחה נכונה כתב עוד בשם הגאון החזון איש, דחוב קדוש על כל אחד להזהר ולא להשתמש בחשמל בארץ הקודש במקום שמספקים בו חשמל הנעשה על - ידי יהודים. ואף אם הכל נעשה באופן אוטומטי, כל זמן שלא תתוקן הפירצה שבשביל הכוונת השמן והתיקונים משתמשים ביהודים בשבת, מחוייבים להינזר מלהשתמש בו. ע"כ. גם בשו"ת מאורות נתן הביא דעת חכמי הדור לאסור בזה. גם בשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק אורח חיים סימן כ' אות יד) כתב: דיש מהחרדים לדבר ה' שנזהרים אפילו בהדלקת חשמל מערב - שבת לצורך ליל שבת, ובתשובה צידדתי להקל לסעוד וללמוד לאורו כשיש עוד מנורה אחרת [לאמפ"א או נרות שעוה או שמן]. ושוב העידו בגדלם כמה תלמידי חכמים בשם הגאון מהרי"ץ דושינסקי זצ"ל, שהורה להקל בזה כשיש עוד מנורה. ע"כ. וכן הוא בחלק ב' (סוף סימן יז), ובמילואים שם. גם בשו"ת באר משה חלק ז' (סימן יב) כתב, דכדאי הוא מהרי"ץ דושינסקי לסמוך עליו בשעת הדחק כשאי אפשר בענין אחר, ולהשתמש באור החשמל בתוספת נר של היתר. ע"ש. ועיין עוד בשו"ת אז נדברו חלק ז' (סימן כה). ושמעתי עוד מפי מרן אאמו"ר שליט"א, שנוהגים להקל להשתמש בחשמל בפרט עד חצות לילה, מאחר ואין נעשות פעולות אלא בזמן חצות לערך, שאז פוחתת צריכת החשמל וצריכים לפעולות של ויסות, פעולות הנעשות באופן ידני תוך חילול שבת בעוה"ר. ועיקר ההנאה מהחשמל הוא בעיקר קודם חצות לילה, שאז אוכלים לאור החשמל. אבל אחר חצות עיקר ההנאה היא בלימוד התורה, ובזה אפשר לסמוך על סברת הפוסקים דמצוות לאו ליהנות ניתנו. [עיין בשו"ת יביע אומר חלק ו' דף קיג רע"ב]. וכנראה שמטעם זה כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ה' (סימן כד) שאפשר לברך על נר חשמל להדליק נר של שבת, ולא כתב לחלק בזה בין אם הוא בארץ הקודש, לבין חוץ לארץ [ששם עובדי חברת החשמל ברובם הם גויים]. שהרי עיקר ההנאה מהנר לצורך אכילה ושתיה, היא עד חצות לערך, ועד אז לא נעשות מלאכות בתחנת הכח.
ובאמת, שגם בזמנם כאשר היו מוסיפים דלק כל כמה שעות, כתב בשו"ת הר צבי שם דלענין שימוש באור החשמל בליל שבת אין כאן נהנה ממלאכת שבת, שהרי קודם השקיעה נפתחת עבודת המכונה בלי הפסק עד תום חמש שעות משעות הלילה, וידי אדם מסולקות מהמכונה, ואם כן בליל שבת אינו נהנה ממלאכת שבת, והוי כמבואר בסימן רנב, דמותר להתחיל במלאכה בערב - שבת סמוך לחשיכה אף - על - פי שאינו יכול לגומרה מבעוד יום, והיא נגמרת מאליה בשבת. [ולדידן לא חיישינן לאוושא מילתא, כמבואר בילקוט יוסף חלק ד' שבת א' (עמוד פו), ושבת ב' (עמוד נה). ואף לדעת הרמ"א דחייש לאוושא מילתא, כבר כתבו האחרונים שבמקום פסידא אפשר לסמוך על המקילים. ראה בילקוט יוסף שם. ועל כל פנים לענין הנאה אין להחמיר]. וע"ש מ"ש עוד בזה.
ויש שכתבו להקל בזה מצד ספק ספיקא, דשמא לא נתקלקל החשמל וממילא לא הוצרכו לתקן בחברה בשבת, ושמא נכרים תיקנו את התקלה, וכמו שכתב כן בשו"ת אגרות משה חלק ד' (אורח חיים סימן סד), דרובא דאינשי, אף מיראי ה' ורוב תלמידי החכמים נוהגין היתר בארץ הקודש ליהנות מהחשמל בשבת, וכן נוהגין בבתי כנסת ובישיבות הקדושות, ורק מיעוטא דגדולי תורה ויראה נוהגין בבתיהם איסור, ולא ידוע לי עיקר הטעם, אבל שמעתי כי הכל מכינים לא רק בערב - שבת אלא כל הימים שהחשמל יעבוד בעצם שלא על - ידי אנשים, ורק שמוכנים שם אנשים לתקן כשיתקלקל, ולכן סומכין שלא נתקלקל ולא הוצרכו לתקן, שהוא כמין חזקה, וגם יש גם פועלים נכרים לתקן כשיתקלקל, שאז לא היה אסור מטעם שיש גם בתי נכרים, ואיכא גם ספק ספיקא, שמא לא נתקלקל, ואף אם נתקלקל שמא תיקנוהו נכרים, ולכן נוהגין להתיר. ע"ש. ויש שכתבו להקל מצד בתי החולים, דשם יש צורך להשתמש בחשמל, ורבים מחוברים למכשירים שאם יופסקו יש בזה חשש פיקוח נפש. ואף שבבתי חולים רבים יש מערכת חשמל רזרבית [גנרטור] הפועלת באופן אוטומאט כאשר החשמל מופסק, מכל מקום יש מעט בתי חולים שאין להם גנרטור בכל המחלקות. ואמנם יש לעיין בסברא זו, דכיון שיש בידם האפשרות לווסת את כמות החשמל המיוצרת, ממילא חזר הדין להיות שהחשמל בעיקרו דומה למבשל בשבת, ולא לשוחט בשבת. וממילא אסור לבריא ליהנות מהנותר. וקל וחומר בנידון דידן שאינו נהנה רק מהנותר לחולה, אלא בפועל מרבים בשבילו. ועיין בשלחן ערוך (סימן שכח סעיף טז) שכתב, אמדוהו לשתי גרוגרות, ולא מצאו אלא שתים בשני עוקצים, ושלש גרוגרות בעוקץ אחד, כורתים העוקץ שיש בו שלש. ואם היו שתים בעוקץ אחד ושלש בעוקץ אחר, לא יכרתו אלא את העוקץ שיש בו שתים. וגם בנידון דידן מה שעובדי חברת החשמל מפעילים את תחנת הכח, אף אם עושים זאת לצורכי החולים, מכל מקום דמי לכריתת עוקץ שיש בו ג' גרוגרות דאסור משום ריבוי בשיעורין. ולפי - זה אסור ליהנות מאור החשמל גם כשחלקו מיוצר בשביל חולים. ואף אי נימא דאיסור ריבוי בשיעורים הוי מדרבנן [ראה בילקוט יוסף חלק ד' שבת ב', עמוד סא], מכל מקום לענין הנאה ממעשה שבת במזיד יש לאסור ליהנות ממעשה שבת בו ביום גם באיסורי דרבנן. וראה בביאור הלכה ריש סימן שיח שכתב, דלא מצינו לשום אחד מהפוסקים שיקל בו ביום אפילו באיסור דרבנן. ורק בשוגג כתבו החיי אדם והגר"א להקל ליהנות ממעשה שבת באיסורי דרבנן. ע"ש. ובנידון דידן עובדי חברת החשמל עושים את המלאכות לצורך הרבים דרך קבע, דבזה חמיר כמבשל עצמו. ועל כל פנים גם אם יתברר שבכל בתי החולים יש גנרטור, מכל מקום יש חולים רבים שיש להם מכשירי חשמל שונים בביתם, והללו זקוקים למכשירים אלה כאויר לנשמה, ויש בזה חשש פיקוח נפש. ושאר כל העם נהנה אגב חולים אלה. ובזה אי אפשר לווסת את החשמל רק לחולים, שהרי חולים אלה מפוזרים בכל מקום בארץ. ויש לצרף לזה כסניף נוסף, מה שכתבנו בילקוט יוסף שבת א' (עמוד תעה), דהיום קיימת סכנה בטחונית באם יופסק החשמל באיזורים נרחבים בארץ, שאז יכולים אויבנו לפגוע בנו ח"ו בנפש, ואור החשמל שברחובות מונע באופן מסויים פעילות של האויבים. ובפרט חשמל המסופק למחנות צבא המפוזרים שאין בהם גנרטור. אשר על כן יש סמך נכון לנוהגים להקל ליהנות מאור החשמל המיוצר על ידי חברת החשמל בארץ ישראל, וכל שכן כשיש נר שמן או שעוה הדולק בחדר. וגם כי אחר האכילה כשלומדים מתוך ספר, מצרפינן סברת האומרים דמצוות לאו ליהנות ניתנו, וכמבואר. [ומכל מקום כתבנו בלשון "ורבים נוהגים להקל" לרמוז שהוא מכח המנהג להקל, אך כל היכול להחמיר על עצמו, תבוא עליו ברכה].
אמסטרדם כתב:מושג חדש של חילול שבת דאורייתא.
[כמדומה שאין זה הפעם הראשון שהגרח"ק שליט"א מחדש דברים נפלאים כגון יהרג ואל יעבור באייפון, אין חשש פיקו"נ בטילים].
איש יהודה כתב:שמעתי שהורה מרן הגר"ח שליט"א שסופר סת"ם שאין לו גנרטור מה שכתב פסול מדין מחלל שבת,
וצ"ע א"כ כמעט רוב הס"ת שיש בידינו פסולים, ולא נוכל ללכת להתפלל בשום ביהכנ"ס.
גם זו לטובה כתב:איש יהודה כתב:שמעתי שהורה מרן הגר"ח שליט"א שסופר סת"ם שאין לו גנרטור מה שכתב פסול מדין מחלל שבת,
וצ"ע א"כ כמעט רוב הס"ת שיש בידינו פסולים, ולא נוכל ללכת להתפלל בשום ביהכנ"ס.
viewtopic.php?f=7&t=16080&p=183076#p183076
מלח הארץ כתב:אמסטרדם כתב:מושג חדש של חילול שבת דאורייתא.
[כמדומה שאין זה הפעם הראשון שהגרח"ק שליט"א מחדש דברים נפלאים כגון יהרג ואל יעבור באייפון, אין חשש פיקו"נ בטילים].
הלוואי וכל פסקיו של ר' חיים היו נכונים כמו זה שאין פיקו"נ בטילים.
כל בר דעת יודע שהסיכוי לההירג בתאונת דרכים בכביש צדדי גדול עשרות מונים מהסיכוי להיהרג מטיל.
לייטנר כתב:מלח הארץ כתב:אמסטרדם כתב:מושג חדש של חילול שבת דאורייתא.
[כמדומה שאין זה הפעם הראשון שהגרח"ק שליט"א מחדש דברים נפלאים כגון יהרג ואל יעבור באייפון, אין חשש פיקו"נ בטילים].
הלוואי וכל פסקיו של ר' חיים היו נכונים כמו זה שאין פיקו"נ בטילים.
כל בר דעת יודע שהסיכוי לההירג בתאונת דרכים בכביש צדדי גדול עשרות מונים מהסיכוי להיהרג מטיל.
ואעפ"כ, נהרגים/נפצעים מטילים.
מלח הארץ כתב:לייטנר כתב:מלח הארץ כתב:הלוואי וכל פסקיו של ר' חיים היו נכונים כמו זה שאין פיקו"נ בטילים.
כל בר דעת יודע שהסיכוי לההירג בתאונת דרכים בכביש צדדי גדול עשרות מונים מהסיכוי להיהרג מטיל.
ואעפ"כ, נהרגים/נפצעים מטילים.
גם מתאונת דרכים נהרגים ועדיין לא כל הנוסע בכביש נחשב מכניס עצמו לפיקו"נ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 104 אורחים