משתפי"ם יש בהם בחינת הרוגי מלכות?

[תרח]

לאחרונה חזינו בהוצאה המונית להורג של ערבים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל, על ידי ארגון החמאס.

נשאלת השאלה:

לו יהי שאכן שיתפו הם פעולה עם ישראל, ובגלל הדבר הזה הם נהרגו,
אולי ברמה מסויימת יש להם בחינה של הרוגי מלכות שנאמר רבות במעלתם?

הלא גם יהודי שנהרג בהקשר כזה או אחר של המלחמה דנים לומר עליו כן, ואף שאינו שומר כלל תומ"צ,
וגם אולי לא נקט כל פעולה למען ישראל, אלא נהרג בסיבת היותו ישראל.

אם כן גם כאן הלא נהרגו הם בסיבת היותם לצד ישראל, א"כ אולי מעלתם כחסידי אומות העולם או אף יותר.

אשמח לדעות ומקורות בעניין זה.

[אוהב אוצר]

בודאי שנחשבים כמו ר"ע וחבריו, פשוט הוא לכל בר דעת.

[איש גלילי]

בודאי שנחשבים כמו ר"ע וחבריו, פשוט הוא לכל בר דעת.

כמו ר"ע וחבריו? לי זה לא פשוט (על אף שפשוט לי שמעלתם גדולה), אולי אני לא בר דעת.

[אוהב אוצר]

כנראה שאתה בר דעת.
מענין, עוד אחד כתב לי באישי כעין זה, עד כדי כך לא הבינו אותי?
אם 'תרח' לא ישאל על משתפי"ם - מי ישאל???

[אמסטרדם]

וי וי וי וי.
למה להתקוטט כ...גויי הארץ להבדיל?!!

[תרח]

אוי ויי, גיוואלד אוי אוי, תרח שכמותך, איך העזת לחשוב בכלל על משהו, אתה הרי בכלל תרח. אוי אוי איך החרדת אותנו מרבצנו בשמי שמים.

חשוב היה להבהיר שהמדובר הוא על כאלו שעשו זאת לא עבור ממון בלבד, אלא מתוך שראו לעזור לישראל, והממון לכל היותר עזר
להם כדי לבצע את הבנתם זו.

[ויעויין ביאה"ל סי' ל"ב לעניין כוונה לשני דברים].

[אמסטרדם]

תרח! אני כתבתי ד' פעמים וי מתוך צער שמקניטים אותך!

[בברכה המשולשת]

בזמנו ראיתי דיון תורני על כך (אולי בהקשר לעזאם עזאם?)

[רחמים]

בודאי שנחשבים כמו ר"ע וחבריו, פשוט הוא לכל בר דעת.

ברור שיש להם מעלה ושכר אבל ברור שלא כמו ר"ע שהיה יהודי קדוש.
לכן לענ"ד יש להם מעלה אבל לא כמו חייל יהודי, אפילו חילוני, שנהרג בצוק איתן.


ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן ל - דיני קדיש ואזכרה אות כז

ז"ל מרן אאמו"ר שליט"א בתשובה: שאלה חייל צה"ל דרוזי, שנהרג בידי הערבים הישמעאלים, על משמרת בטחון ישראל, האם יכולים לומר השכבה בבית הכנסת לעילוי נשמתו? תשובה: הדרוזים מאמינים באל אחד, ואינם עובדי עבודה זרה כלל. וגם מאמינים בהשארת הנפש, ולא עוד אלא שהם מתגייסים לצבא הגנה לישראל ומוסרים את נפשם על הגנת תושבי מדינת ישראל, ושומרים על שבע מצות בני נח. ודינם כחסידי אומות העולם. וע' בספר חסידים (סי' תשצ) שכתב, נכרי שעשה טובות לישראל יכולים לעשות לו השכבה ולבקש מהקב"ה שיקל בדינו. וכבר אמרו בירושלמי (מגילה פ"ג ה"ז), שאומרים על חרבונא "זכור לטוב", לפי שקיטרג על המן שונא ישראל. ע"ש. (וע"ע בספר חסידים סי' תרה). וכל שכן חיילים דרוזים אשר שמים נפשם בכפם להגן על עם ישראל, שמצוה להתפלל עליהם להשם יתברך להקל בדינם, ורחמיו על כל מעשיו. צא ולמד ממה שכתב הגאון ר' יצחק עטייה בספר רוב דגן (בקונטרס אות לטובה סי' מה), שמותר להתפלל לרפואה שלימה על גוי חולה אשר הוא מחסידי אומות העולם, כשם שאמרו חז"ל (גיטין נט א) מפרנסים עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. ואפשר שחיוב הוא לעשות כן, מפני דרכי שלום. ומה גם אם תתקבל תפלתו ותהיה שעת רצון, והחולה יתרפא, שאז יהיה קידוש ה' ברבים. וכן עשו כמה גדולי ישראל, ונתקבלה תפלתם, כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתם של צדיקים (יבמות סד א). וסיים, שהרב הגדול מהר"ר אליהו קצין הביא לו ראיה ממעשה של אלישע הנביא אשר ריפא את נעמן מצרעתו, וע"י כך נעשה גר תושב (סנהדרין צו ב). וכל שכן עתה שאנו בגלות וזקוקים לחסדי אוה"ע. והוסיף שכן בא מעשה לידי מר אביו הרב הגדול החסיד רבינו יהודה קצין (בעל מחנה יהודה), שבא אליו גוי אחד, ותינוק מוטל בידו כמו פגר מת, כאבן דומם, ואחר שהרב לחש עליו והתפלל עליו ובירכו, התעורר מתרדמתו, ומיד נתרפא, ויצא ממות לחיים, ונעשה קידוש ה' גדול. ומ"ש מרן בש"ע (סי' קנח), שאין לרפאות גוי אפילו בשכר אא"כ במקום איבה, זהו רק לגוי שעובד עבודה זרה, משא"כ אם אינו עובד ע"ז, שפיר דמי. עכת"ד. וע"פ זה פסק הגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סי' לג), ביהודי שהיה לו שותף גוי, והיה עושה לו טובות, וחלה הגוי ונפל למשכב, שמותר להתפלל עליו שיזכה לרפואה שלמה, והביא ראיה מדברי הרב רוב דגן הנ"ל. וכן עשה מעשה בגוי אחד שחלה ונטה למות, ושלח הגוי לבקש על נפשו מאת הרב שיתפלל עליו שיתרפא, וכן עשה הרב, וחלם הגוי שתפלת הרב עשתה פירות, ונתקבלה תפלתו, ועל ידי כך נעשה קידוש ה' גדול. ברוך המקדש שמו ברבים. (וזאת כמ"ש הרה"ג מהר"א פלאג'י בספר וימהר אברהם, בשם הרב בינה לעתים, שתלמידי חכמים צדיקים המתפללים על החולה שיתרפא עושה תפלתם רושם בשמים יותר ממה שיתפלל החולה בעצמו. ע"ש. וע"ע שם אות תרד שיש להתפלל גם על גוי שהוא חולה שיתרפא). ובספר תולדות מנחם (עמוד עח) סופר על גנרל אחד שהיה מופקד מטעם השלטון על אלפי חיילים, ובתוכם חיילים רבים מישראל, והלכו אליו הגאונים רבי אלכסנדר משה לפידות, ורבי נחום מהורודנא, לשחר את פניו, ולבקש ממנו לשחרר את היהודים בימי שבת ומועדים, למען ישמרו את השבתות והמועדים, והגנרל קיבלם תחלה בפנים זועפות, ודחה את בקשתם על הסף. וכשיצאו ממנו, שלח חייל אחד אחריהם שישובו אליו שנית, ויאמר להם, הנה יש לי בת יחידה, השוכבת על ערש דוי זה כחודש ימים, ונלאו הרופאים למצוא לה מזור לרפואתה, ונפשי קשורה בנפשה, ובלעדה אין לי חיים, ועתה אם תתפללו להשם אלהי אבותיכם, שתחזור לאיתנה ותתרפא, וה' יקשיב ויאזין לתפלתכם, אמלא חפצכם ברצון, וגם אביעה תודתי אליכם. ויאמר הגאון רא"מ לפידות, הביאנו אל חדר החולה, ויביאם לשם, ויכנס הרב הצדיק ר"נ מהורודנא ליד מטתה, ויפרוש כפיו אל ה' בתפלה ובתחנונים, ואח"כ יצאו והלכו לדרכם, לא עברו מספר ימים, והנה הגיעה מרכבה הדורה לביתו של הגאון רא"מ לפידות, ונתבקש לבוא עם חבירו הרב הצדיק מהורודנא אל הגנרל בביתו, וישלח הגאון שליח להזמין את הרב הצדיק מהורודנא אליו, ובבואו עלו יחדיו על המרכבה, ויסעו לבית הגנרל, ובבואם אליו קיבלם בכבוד רב ובשמחה, והכניסם אל חדר בתו, ויראוה שהיא בריאה ומשחקת בצעצועים, ויאמר להם הגנרל, עתה ידעתי כי אלהיכם הוא האלהים, המקשיב אל תפלת חכמי ישראל, הנה מיד אחר תפלתכם, רפתה מחלתה של הילדה, ולאט לאט התאוששה וקמה לתחיה. והנה עיניכם רואות איך שהיא כבר בריאה, וידעתי כי רק תפלתכם הביאה לבתי מרפא בכנפיה, למרות שכל הרופאים התיאשו ממנה, אני אסיר תודה לכם, ומבטיחכם נאמנה שאשחרר את היהודים בכל שבת ומועד, ואתן להם יחס טוב ואוהד לשמור כשרות וכל צרכי היהדות. ויצאו משם בכבוד גדול, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. (וראה עוד בספרי ענף עץ אבות עמוד קמט). ומכל זה נלמד גם לענין תפלת ההשכבה על חייל הדרוזי ששם נפשו בכפו להגן על ישראל, שבודאי ראוי הוא לומר עליו השכבה, כי לא ידח ממנו נדח. וירבה השלום בעולם.

ומכל דברי הרב אנו למדים שאין גוי שנהרג על בטחון ישראל דומה להרוגי מלכות אלא יש לו מעלה כל שהיא שמותר לבקש עליו רחמים.

[תרח]

תודה, רחמים

[ארי]

אני חושב שהגזימו קצת במתן שכרם של המשתפי"ם הללו, הגם שיצא מהם תועלת ומגלגלין זכות ע"י... אך אאל"ט הם מקבלים על כל מידע טבין ותקילין, ולמרות הסיכון אולי יתפסו, כנראה שהסיכון שוה להם (כמו אלו המבריחים חומרים אסורים) והפיתוי הוא גדול. לא הבינותי איך הגעתם לר"ע וחבריו.

[איש גלילי]

אני חושב שהגזימו קצת במתן שכרם של המשתפי"ם הללו, הגם שיצא מהם תועלת ומגלגלין זכות ע"י... אך אאל"ט הם מקבלים על כל מידע טבין ותקילין, ולמרות הסיכון אולי יתפסו, כנראה שהסיכון שוה להם (כמו אלו המבריחים חומרים אסורים) והפיתוי הוא גדול. לא הבינותי איך הגעתם לר"ע וחבריו.

מענין, עוד אחד כתב לי באישי כעין זה, עד כדי כך לא הבינו אותי?