ר_חיים_הקטן כתב:כתבו הח"מ (אה"ע ס' ס"ב סק"ג) והב"ש (שם ס"ק ד') שטורח גדול הוי כדיעבד. וחיפשתי קצת ולא מצאתי כלל זה הובא במקומות אחרים שכל שהיא רק ביטרחא גדול חשיב כבדיעבד ואולי דין זה נובע ממש"כ דשעת הדחק כדיעבד. האם יש מקור לדין טורח גדול כדיעבד והאם הובא ענין זה במקומות אחרים? ומהו הגדר של "טורח גדול" ההלכה?
שעת הדחק כדיעבד דמי, ברכת אברהם ח"א סי' ס"ו וע"ש שהאריך בראיות וכן הוכיח בעל מ"ך רי"ש מבוא השמש דף ל' ב' בטוב טעם ודעת:
(ג) אין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה - ועיר שאין בה עשרה וא"א להביאם שם ממקום אחר אסור לעשות שם נשואין אלא צריך החתן והכלה לילך למקום שיש שם עשרה ולהכניסם שם לחופה ואם אין במדינה עשרה וא"א לו לילך למדינה אחרת רק בטורח גדול אז הוי כדיעבד וברכות אין מעכבות ויכניסנה לחופה בלא ברכה וחוזר ומברך אפילו אחר כמה ימים כמו שנתבאר למעלה סי' נ"ד וע' בפסקי מהרא"י סי' ק"מ:
נראה דהתם כדיעבד דמי דטריחא להו שכ"א מב"ב יקדש לעצמו על כוס בפ"ע ...
תשבי כתב:כאחד שמקפיד על ר"ת ובביהכנ"ס ביום הכפורים מתפללים ערבית לפני ר"ת האם מותר לי לכתחילה לומר בערבית המלך הקדוש שהרי בדיעבד אם אומר המלך בכל ימות השנה יוצא ידי חובתו, וכבר דנתי בדבר לפני כמה וכמה רבנים ולא הגעתי לדבר ברור.
ויש עוד הרבה נ"מ בזה, אם ניתן בשעת הדחק להשתמש עם הבדיעבד.
בד_קודש כתב:בסידור אוצר התפילות מובא תפילת הביננו גם למוצאי שבת ואיני יודע מי חיברה ואאל"ט מקורה בחמדת הימים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 239 אורחים