לומד_בישיבה כתב:הסיפור מצוץ מן האצבע
רבי משה שמואל ז"ל היה מגדולי הגרי"ז ז"ל. והנהגתיו היו נר לרגליו.
וביררתי עד כמה שידי מגעת ולא ידוע למשפחה באיזה מקווה טבל הגרי"ז ז"ל.
תשבי כתב:יותר מזה. החסידים שהם טובלים כוננתי לעמך כמובן, לא רק שאינם מכוונים ועושים אותו לשם שמים אלא גם מכוונים להתרחץ וזוהוי מטרתם שהולכים למקווה,
ח''ל קאליסק כתב:לומד_בישיבה כתב:הסיפור מצוץ מן האצבע
רבי משה שמואל ז"ל היה מגדולי הגרי"ז ז"ל. והנהגתיו היו נר לרגליו.
וביררתי עד כמה שידי מגעת ולא ידוע למשפחה באיזה מקווה טבל הגרי"ז ז"ל.
הסיפור ידוע גם ידוע והפורום כאן לא מיועד להשתלחויות אישיות בסגנון של מע''כ,
תשבי כתב:אם מותר לי לסכם עד עתה. הרי כמה וכמה ספרים החל מהישמח משה וכלה ביושר דברי אמת וממה שכתוב בהקדמת התיקון כללי, (ובברסלב יש בזה מחלוקת עד עצם היום הזה מיהו זה שכתב את ההקדמה. ושם מבואר להדיא רק לשעת הצורך) שכותבים להדיא נגד ההליכה למקווה וכל אחד מטעמו שלו הוא, אך אין כל ספק שמי שאינו שומר על העיניים חייב ללכת כל יום. ויודע כל צדיק נפש בהמתו.
לומד_בישיבה כתב:גם מוהר"ן מברסלב זי"ע מסתייג מן המקווה, ולדעתו המקווה מועלת רק בטרם ייעשה מעשה, ולדעתו, עדיף אמירת תיקון הכללי וגם הוא מדבר רק על עת הצורך.
לומד_בישיבה כתב:וכך מובא בהקדמה לתיקון הכללי.
ואיתא בשיחות הר"ן סימן קס"א בזו הלשון. דע אחי, כי בתחלה אמר הוא, זכרונו לברכה התורה הנ"ל המתחלת "תקון למקרה לילה", ובתחילה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז.
ובהמשך שם, רק מי שיקרה לו, חס ושלום, מחמת הרהורים, מזה נבראים ממש הקליפות חס ושלום.
עוד שם. ומי שיכול לילך למקוה ואחר כך יאמרם, בודאי מה טוב. אך אפילו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבול וכו' אעפ"כ אם יאמרם אשרי לו כי הם תיקון גדול מאוד.
בקרו טלה כתב:אמרי פנחס - שער ז - ענינים שונים
מהבעש"ט ג' דברים טובים אפילו שלא לשמה. אחד, נתינת הצדקה, דממ"נ העני נהנה. ב', מקוה, דממ"נ מטהר, והראיה מאשה שמטהר איסור כרת, אף שוודאי מכוונת לד"א. ג', הלומד בן חבירו, מ"מ נעשה למדן. אני שמעתי תענית הוא הג', אפילו שלא לשמה מ"מ משבר הגוף:
איש רגיל כתב:נתינת הצדקה אינה טובה שלא לשמה. כמבואר בתוס' שהא דנותן ע"מ שיחיה בני הרי זה צדיק גמור זה רק אם מכוון גם למצוה.
לומד_בישיבה כתב:גם מוהר"ן מברסלב זי"ע מסתייג מן המקווה, ולדעתו המקווה מועלת רק בטרם ייעשה מעשה, ולדעתו, עדיף אמירת תיקון הכללי
אמסטרדם כתב:הערה בעלמא: הכותרת הוא אהרן קדוש ה' ונתגלגלה לבירור מעמיק בשיטת ברסלב. שתי עולמות.
ח''ל קאליסק כתב:אמסטרדם כתב:הערה בעלמא: הכותרת הוא אהרן קדוש ה' ונתגלגלה לבירור מעמיק בשיטת ברסלב. שתי עולמות.
זה יותר משני עולמןת למי שידוע דעתו החריפה של הרה''ק מבעלז על ספרי ברסלב
לומד_בישיבה כתב:ידוע שהרה"ק מבעלז זי"ע ציווה להכניסו לבית המדרש אך לכרוך אותו משתי צידי הספר.
לומד_בישיבה כתב:כך סיפר לי הרב אינדורסקי חסיד בעלז.
לומד_בישיבה כתב:צר לראות שכותבים מבלי לעיין בפנים
וזה לשונו.
ואיתא בשיחות הר"ן סימן קמ"א בזו הלשון: דע אחי, כי בתחלה אמר הוא, זכרונו לברכה, התורה הנ"ל המתחלת: "תקון למקרה לילה" ובתחלה, בעת שהחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז, אך ה' יתברך זיכני ובאתי אצלו סמוך מאוד לאותה העת שהתחיל לגלותה, וסיפר לי אחד בשמו התורה הנ"ל, כפי אשר שמעה מפיו הקדוש, ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל, בתוך כך סיבב ה' יתברך שדיברתי עמו מזה וחזרה ואמרה בקיצור כנ"ל.
ובאותה העת שגילה התורה הנ"ל לא גילה אז איזה קפיטל לומר, רק אמר סתם: לומר עשרה קפיטל תהלים לתיקון הנ"ל יעוי"ש.
ואז בעת שגילה התורה הנ"ל אמר בתחלה, שתיקון הראשון הוא המקוה, (ואמר בזה הלשון: דאס ערשטע איז מקוה) ואחר כך גילה התקון הנ"ל, לומר עשרה קפיטליך תהלים כנ"ל.
גם פעם אחת אמר, שצריכים ליזהר מאוד לטבול באותו היום שיהיה האדם בלתי טהור, ואפילו אם לא יוכל לטבול בבוקר, על כל פנים יטבול באותו היום אפילו לפנות ערב, כי צריכין לזהר מאוד לטבול באותו היום דיקא. (ועיין בסוף סיפורי מעשיות שאמר, שטוב מאוד לטבול תיכף ומיד וכו' עיין שם).
ואז גילה דעתו שרצונו לגלות "בפרטיות" איזו הם העשרה קפיטל תהלים שצריכים לומר באותו היום וכו' יעוין שם.
הרי להדיא מפורש א. שכל עניין המקווה הינו רק לשעת הצורך, ב. כמו כן עולה מדבריו שכל עניין המקווה מועלת רק אם הוא טובל תיכף ומיד טרם ייעשה מן הקליפה מעשה. ג. מה שאמר "דאס ערשטע איז המקוה" היה זה לפני שגילה את הפרקים של תיקון הכללי ורק אמר שכל עשרה קאפיטלאך הנו תיקון.
והבוחר יבחר. וכדאי מאוד לעיין במובאות וההפניות שצוין בסוגרים.
יתכן בהחלט שאני טועה בכוונת דבריו ולא אמרתי קבלו דעתי, עסקתי בזה לפני שנים רבות.
לומד_בישיבה כתב:יישר כוחך רב דוד4
השכלת לכותבו באופן הברור ביותר, כל המשא ומתן שכבודו כותב, בזמנו ישבתי עם חשובי חסידי ברסלב והיינו דנים בכל מה שכבודו כותב.
--
היו כאלו שטענו שלאחר שיש לנו את תיקון הכללי עדיף תיקון הכללי ממקווה, והיו שטענו ההיפך, יש צדדים לכאן ויש צדדים לכאן, וכפי שכתבת כל זה.
לומד_בישיבה כתב:אין כל ספק שאם ניתן לקיים שניהם ברור שצריך מקווה, השאלה היא אם ישנו היכי תימצי שיכול לקיים שניהם, שהרי טבילה מועלת רק בטרם ייעשה מעשה, ואין אתנו היודע כמה זמן לוקח עד שייעשה מעשה. - כמו כן לאחר שיש לנו תיקון הכללי לצורך מה יש עניין בטבילה, ואם משום טבילת עזרא הרי אין צריך לזה מקווה כשירה.
ובנוגע לאלו שטובלים כמה וכמה פעמים ואני לא מדבר על הכת של נ. נח. וכו'. אלא מחשובי החסידים הם יודעים היטב קבלה ומכוונים את כוונת הבעש"ט זי"ע וכל המבקש לעשות כמוהם שוטה בעלמא הוא.
לומד_בישיבה כתב:א. זה שטבילה מטהר גם בעל כרחו אין זה חידושו של הבעש"ט והדברים ידועים שלא צריך לשמה כדי להיטהר.
לומד_בישיבה כתב:אלא מחשובי החסידים הם יודעים היטב קבלה ומכוונים את כוונת הבעש"ט זי"ע וכל המבקש לעשות כמוהם שוטה בעלמא הוא.
לומד_בישיבה כתב:הבעש"ט זי"ע גילה ...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 393 אורחים