מיללער כתב:תודה רבה מאד נעלה לכבוד הרב ישבב הסופר, לאשכול הכופר, מלא נופך וספיר, נחמדים מזהב ומכתם אופיר.
דליתי חספא וכבודו מצא מרגניתא והעלה לכבוד הנאספים, תשוח"ח לו.
מיללער כתב:וכיון שנזכר שעבודת רח"ש הורוויץ על הספרי דברים השלים פרופ. לואיס (א"א) פינקלשטיין, אוסיף שהוא היה ראש לתנועת הקוסרבטיבים ונשיא של הסמינר הידוע על שמו של סלמון שכטר
מה שנכון נכון כתב:מיללער כתב:וכיון שנזכר שעבודת רח"ש הורוויץ על הספרי דברים השלים פרופ. לואיס (א"א) פינקלשטיין, אוסיף שהוא היה ראש לתנועת הקוסרבטיבים ונשיא של הסמינר הידוע על שמו של סלמון שכטר
בספר בין ישן וחדש של אהרן קירשנבאום כתב שבחייו הפרטיים ניהל אורח חיים אורתודוקסי כמעט לגמרי.
מיללער כתב:... הג"ר שמעון יצחק פינקלשטיין ז"ל רב פעיל באה"ב בתקופה שלפני השואה ומחבר ספרים חשובים, רש"י היה גר בברונזביל שהיה נחשב אז לירושלים דאמריקה ובה הרביץ תורה ועסק בתורת ה' עד לפטירתו.
ישבב הסופר כתב:3) קצת משפחולוגיה [רבנית?] :
שם הורי ר' חיים שאול הורביץ היו יצחק ב"ר יחיאל הלוי הורביץ, ודרעזע בת ר' אלעזר. [מכאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?739&page=3 ]
אשתו של רחש"ה היתה רוזא בלוך, בת אליעזר [או אלעזר] בלוך.
בכל הכתבות שמצאתי, צויין כי בתו של רח"ש הורביץ, העדוויג אשת דר מקס גרונעוולד [שעליו נדבר אי"ה], היתה נכדת ר' משה אריה בלוך ראש הסמינר בבודפשט, דרך אמה, רוזא בלוך.
הנה, ככל הנראה היה אלעזר [או אליעזר] בלוך, בנו של ר' משה אריה ליב בלוך ראש הסמינר בבודפשט. ר' משה אריה זה הוציא לאור כמה ספרים, ביניהם 'שערי תורת התקנות' [כמה חלקים] ושערי תשובות מהר"ם מרוטנבורג [דפוס מקיצי נרדמים http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101876&&page=1 ] ועוד.
ובחיפוש מצאתי שבספרו שערי תורת התקנות כותב רמ"א בלאך, ששם אביו היה ר' אליהו בלאך, ושם אמו היתה אסתר בת הרב הגאון רבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח. וזה מסביר את הימצאותו של הצוואה של השמן רוקח בין כתבי בתו של רחש"ה. רוזא אשת רחש"ה היתה בת נין של הגאון בעל השמן רוקח, [רוזא בת אלעזר בן משה אריה בן אסתר בת רבי אליעזר לעוו.]
ר' משה אריה בלאך מבודפשט היה מתחילה תלמיד דודו הג"ר בנימין וואלף לעוו בעל השערי אורה אחי השמן רוקח, ואח"כ פנה לדרך המחקר ונהיה לראש הסמינר לרבנים בבודפשט.
שוב מצאתי בספר עולמו של אבא שכתב בערך בודאפעשט [קס"ב בדפוס החדש] - שכתב בזה"ל "פעם שאל חסיד את משה בלוך - נכדו של בעל שמן רוקח שהתחמץ..." ע"ש. כשלעצמו אין ספרו של מיללער בר סמכא כל כך, אבל בזה יש לנו מקור ברור לכך. גם מה שכתב שם שהגיע ר' משה אריה בלוך לתשעים שנה ועשו לו מסיבה, זה מתועד מספר היובל שי"ל לרגל הגיעו לתשעים שנה, ונמצא בהב"ב . [הקישור לתמונתו של ר' משה אריה בלוך שמופיע באמצע ספר היובל. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=139 ]
מה שמעניין הוא, שכאמור לעיל, נולד רח"ש הורביץ בעיר סאנטוב, עירו של הגאון רבי אליעזר לעוו [אמנם זמן רב לאחר פטירתו], בילדותו היגר לוורשה, ובסוף נישא לאשתו נכדת רבי אליעזר לעוו הנ"ל.
ישבב הסופר כתב:הקדמת ר' דניאל גולדשמידט למחזור ר"ה
מיללער כתב:אביו של דר. גרונוולד, שמעון הלוי גרינוולד היה מורה בעיר קאניגשטאט מחוז פוזנא, בה נולד בנו משה (מקס) ואצלו למד עד גיל תשע.
לפני השואה עלה אביו ארצה והתיישב בחדרה, נפטר בשנת תשכ"ז בגיל 93.
תמונה (לא בהירה) ממצבתו נשתמרה בין אסופות בנו
יגל כתב:
יש להוסיף כי רח"ש הורוביץ עצמו היה נכד השערי תורה ושמן רוקח.
אמו דרעזל נולדה בקעללין תקפ"ט. היא היתה בתו של ר' אלעזר וייסמאן מטיסמניץ, שנשא בקעללין י"א אלול תקע"ט (1/9/1819) את מלכה בת השערי תורה. הזוג התגרש בין תק"פ לתקפ"א, ומלכה נישאה בשנית לשאר בשרה הג"ר יצחק נתן ליפשיץ, לימים אב"ד סאנטאב (אביו ואביה היו בני דודים ראשונים), והיא אשתו השניה (מתוך ג'). בשנת תקצ"ב כבר נולד ב-ה'מאד בנם הג"ר אריה לייבוש ליפשיץ.
(המשך חייו של ר' אלעזר ויסמן לא ברור לי, אבל ילדיו גדלו אצל אמם בסאנטוב. בת נוספת מזיווגה הראשון של מ' מלכה לר"א וייסמאן היתה מ' אידל זו' ר' מרדכי שטערן מסאנטאב. בנם ר' אהרן שטערן היה רב בשיקאגו.).
יגל כתב:ישבב הסופר כתב:3) קצת משפחולוגיה [רבנית?] :
שם הורי ר' חיים שאול הורביץ היו יצחק ב"ר יחיאל הלוי הורביץ, ודרעזע בת ר' אלעזר. [מכאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?739&page=3 ]
אשתו של רחש"ה היתה רוזא בלוך, בת אליעזר [או אלעזר] בלוך.
בכל הכתבות שמצאתי, צויין כי בתו של רח"ש הורביץ, העדוויג אשת דר מקס גרונעוולד [שעליו נדבר אי"ה], היתה נכדת ר' משה אריה בלוך ראש הסמינר בבודפשט, דרך אמה, רוזא בלוך.
הנה, ככל הנראה היה אלעזר [או אליעזר] בלוך, בנו של ר' משה אריה ליב בלוך ראש הסמינר בבודפשט. ר' משה אריה זה הוציא לאור כמה ספרים, ביניהם 'שערי תורת התקנות' [כמה חלקים] ושערי תשובות מהר"ם מרוטנבורג [דפוס מקיצי נרדמים http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101876&&page=1 ] ועוד.
ובחיפוש מצאתי שבספרו שערי תורת התקנות כותב רמ"א בלאך, ששם אביו היה ר' אליהו בלאך, ושם אמו היתה אסתר בת הרב הגאון רבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח. וזה מסביר את הימצאותו של הצוואה של השמן רוקח בין כתבי בתו של רחש"ה. רוזא אשת רחש"ה היתה בת נין של הגאון בעל השמן רוקח, [רוזא בת אלעזר בן משה אריה בן אסתר בת רבי אליעזר לעוו.]
ר' משה אריה בלאך מבודפשט היה מתחילה תלמיד דודו הג"ר בנימין וואלף לעוו בעל השערי אורה אחי השמן רוקח, ואח"כ פנה לדרך המחקר ונהיה לראש הסמינר לרבנים בבודפשט.
שוב מצאתי בספר עולמו של אבא שכתב בערך בודאפעשט [קס"ב בדפוס החדש] - שכתב בזה"ל "פעם שאל חסיד את משה בלוך - נכדו של בעל שמן רוקח שהתחמץ..." ע"ש. כשלעצמו אין ספרו של מיללער בר סמכא כל כך, אבל בזה יש לנו מקור ברור לכך. גם מה שכתב שם שהגיע ר' משה אריה בלוך לתשעים שנה ועשו לו מסיבה, זה מתועד מספר היובל שי"ל לרגל הגיעו לתשעים שנה, ונמצא בהב"ב . [הקישור לתמונתו של ר' משה אריה בלוך שמופיע באמצע ספר היובל. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=139 ]
מה שמעניין הוא, שכאמור לעיל, נולד רח"ש הורביץ בעיר סאנטוב, עירו של הגאון רבי אליעזר לעוו [אמנם זמן רב לאחר פטירתו], בילדותו היגר לוורשה, ובסוף נישא לאשתו נכדת רבי אליעזר לעוו הנ"ל.
יש להוסיף כי רח"ש הורוביץ עצמו היה נכד השערי תורה ושמן רוקח
אמו דרעזל נולדה בקעללין תקפ"ט. היא היתה בתו של ר' אלעזר וייסמאן מטיסמניץ, שנשא בקעללין י"א אלול תקע"ט (1/9/1819) את מלכה בת השערי תורה. הזוג התגרש בין תק"פ לתקפ"א, ומלכה נישאה בשנית לשאר בשרה הג"ר יצחק נתן ליפשיץ, לימים אב"ד סאנטאב (אביו ואביה היו בני דודים ראשונים), והיא אשתו השניה (מתוך ג'). בשנת תקצ"ב כבר נולד ב-ה'מאד בנם הג"ר אריה לייבוש ליפשיץ.
(המשך חייו של ר' אלעזר ויסמן לא ברור לי, אבל ילדיו גדלו אצל אמם בסאנטוב. בת נוספת מזיווגה הראשון של מ' מלכה לר"א וייסמאן היתה מ' אידל זו' ר' מרדכי שטערן מסאנטאב. בנם ר' אהרן שטערן היה רב בשיקאגו.)
שתי בנות של רחש"ה חיו בישראל ויש להן צאצאים כאן.
ישבב הסופר כתב:סליחה על המידע המייגע, עכשיו לחומר קצת יותר מעניין.
ד"ר מקס גרונעוולד היה תלמיד הסמינר בברסלאו, וחתנו של רח"ש הורביץ. הוא היה רב במנהיים, ולימים היגר לארה"ב. הוא היה מזוהה עם בית המדרש להרבנים בניו יורק, אאל"ט.
הוא עמד בראש קרן וורצוויילר, ביחד עם ר' יוסף חיים לוקשטיין בן בתו של רבי משה זבולן מרגליות. [ר' יוסף חיים לוקשטיין היה רב מודרני אורתודוקסי, וחמיו של ר' ישראל פרידמן ז"ל בן האדמור רבי מרדכי שלמה מבויאן זצ"ל.]
עכ"פ, הרבה מוסדות ומכונים שונים בארה"ק ציפו למתנת בשר ודם מאת קרן וורצוויילר, ולכן הוא היה די 'פופולארי'... כמו כן היה חבר טוב עם פרופ' א"א אורבך.
ככה"נ מכון יד הרב הרצוג קיבלו מימון מהם, ונמצאו חילופי מכתבים בין ראשי המכון הרב זוין ובעיקר הרב יהושע הוטנר, ובין הרב לוקשטיין וד"ר גרונעוולד ראשי קרן וורצוויילר. הרב לוקשטיין מנסה לפקח ולהטיל שררה על הנעשה והנשמע ביד הרב הרצוג, והרב הוטנר אינו משיבו בדממה דקה, והטונים לפעמים מטפסים ועולים, וזה בהחלט משעשע. הרב הוטנר שהיה לו יחסים טובים עם ד"ר גורנעוולד, פנה לד"ר גרונעוולד כדי שיעזור לו עם מאבקו עם הרב לוקשטיין, הווא מגלה טפחיים אודות מצב המכון ויחסו ד"ר יעקב הרצוג אל המכון ועוד אינפורמציה מעניינת.
מצו"ב חילוף המכתבים שמצא ידידינו הרב מיללער שליט"א, בסדרן הכרונולוגי.
מיללער כתב:רבי מרדכי שטערן מסאנטוב הנ"ל היה חותנו של רבי גרשון סג"ל ליטש-ראזענבוים זצ"ל אב"ד טאלליא
https://www.geni.com/people/Fani-Rosenb ... 4949525887
יגל כתב:מיללער כתב:רבי מרדכי שטערן מסאנטוב הנ"ל היה חותנו של רבי גרשון סג"ל ליטש-ראזענבוים זצ"ל אב"ד טאלליא
https://www.geni.com/people/Fani-Rosenb ... 4949525887
בזיווגו השני. רוב ילדיו של הג"ר גרשון הנ"ל מזיווגו הראשון
מיללער כתב:יגל כתב:מיללער כתב:רבי מרדכי שטערן מסאנטוב הנ"ל היה חותנו של רבי גרשון סג"ל ליטש-ראזענבוים זצ"ל אב"ד טאלליא
https://www.geni.com/people/Fani-Rosenb ... 4949525887
בזיווגו השני. רוב ילדיו של הג"ר גרשון הנ"ל מזיווגו הראשון
ומי היה בעלה של מרת פיגלה ב"ר מרדכי שטערן - בזיווגה הראשון?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 182 אורחים