צדקה למי שמתנזר ממקורות כספיים מטעמים אידיאולוגיים

[בין הזמנים]

שאלה: אדם שהוא עני ורש, אך יש לו אפשרות ליזון מקופה מסויימת, אך מחמת טעמים אידיאולוגיים השנויים במחלוקת הרי הוא נמנע מליטול מהם, ולכן הוא יוצא בבקשה לעזרת הציבור.
האם יש חיוב ליתן לו? האם מותר ליתן מכספי מעשר?
יש לי צד לומר שהוא בכלל 'כל מחסורו אשר יחסר לו' ואפי' עבד לרוץ לפניו וכדו', ומצד שני אפשר לומר דזהו דוקא במי שאין לו ויש לו צורך לא אמרינן שיוותר עליו, אך היכי שיש לו אלא שיש לו 'שיטה' המונעת ממנו ליהנות ממנו – הרי יתכן שנאמר לו 'וותר על השיטה ואין אנו מחוייבים לזונך'.

[בברכה המשולשת]

אולי אפשר לדמות למה שכתבו רבותינו האחרונים שא"א למנוע מעני לחזר על הפתחים ולומר לו שיקבל מהקופה הציבורית, ואם נדמה כך- אז ללמי שמחזר על הפתחים נותנים רק מתנה מועטת

[חובב_ספרים]

יתכן שיש לחלק בין אם זה שיטה שהמציא לעצמו או מה שקיבל מרבותיו.

[בין הזמנים]

יתכן שיש לחלק בין אם זה שיטה שהמציא לעצמו או מה שקיבל מרבותיו.

אני חושב שדי פשוט למה כונתי, אני מתכוין לשיטה הקדושה שלא ליזון ולא ליהנות מקופות הציונים כמו שנזכר לאחרונה במודעות אבל על אחד מהרוגי פשעי הציונות הי''ד...
השאלה היא האם שיטה שקיבל הוא מרבותיו ונוגדת לשיטה שקיבלתי אני מרבותי הוא בגדר שיטה לגיטימית שלכן מותר לי ליתן מכספי מעשר, וכן מוטל עליי חובה, או דלמא איני מחוייב להתייחס לשיטה זו [על אף שבעל השיטה הוא מגדולי הדור ואין אני מפקפק בגדולתו כלל].
יודגש, כי אין נושא האשכול עצם השיטה, אלא השאלה בהלכות צדקה כנ''ל.

[תוכן]

אולי יש להביא ראיה מהא דאמרינן פרנסני ככלב וכעורב אפילו שהיה אפשר לו להצטרף לבית מדרש כל שהוא, וצ"ע.

[חובב_ספרים]

אני חושב שדי פשוט למה כונתי, אני מתכוין לשיטה הקדושה שלא ליזון ולא ליהנות מקופות הציונים כמו שנזכר לאחרונה במודעות אבל על אחד מהרוגי פשעי הציונות הי''ד...
השאלה היא האם שיטה שקיבל הוא מרבותיו ונוגדת לשיטה שקיבלתי אני מרבותי הוא בגדר שיטה לגיטימית שלכן מותר לי ליתן מכספי מעשר, וכן מוטל עליי חובה, או דלמא איני מחוייב להתייחס לשיטה זו [על אף שבעל השיטה הוא מגדולי הדור ואין אני מפקפק בגדולתו כלל].

צריך לקבוע מקודם אם הוא חייב לשמוע לרבותיו. אם התשובה הוא כן מה שיש לך שיטה אחרת אינו מעלה ומוריד. זה כמו ספרדי לומר שהיות שאני אוכל קטניות בפסח אני לא חייב ליתן לעני אשכנזי יותר מעבור קניית קטניות. בחומרה שאדם לוקח על עצמו אפשר להגיד לו שאני לא חייב לשלם עבור חומרה שלך ואין לך זכות להחמיר על חשבון שלי. אבל במי שרבותיו מורים שמשהו אסור מעיקר הדין א"א לומר לו שהיות שרבותי אינם מורים כרבותיך אתה צריך לנהוג כמו רבותי.

[שבטיישראל]

צריך לקבוע מקודם אם הוא חייב לשמוע לרבותיו

למה שהוא לא יתחייב לשמוע לרבותיו ?

בגלל שרבותיך סוברים אחרת ?

[אמסטרדם]

צריך לקבוע מקודם אם הוא חייב לשמוע לרבותיו

למה שהוא לא יתחייב לשמוע לרבותיו ?

בגלל שרבותיך סוברים אחרת ?

זה תלוי בהשאלה העתיקה אם יש לבנות הלכות על ריגשות דחכמי אונגערן סברו שכן [ועל זה בנוי כל הדת] ויתר החכמים שמן משה רבינו עד היום סוברים שלא בונים כ"א על דעת תורה.

[בין הזמנים]

צריך לקבוע מקודם אם הוא חייב לשמוע לרבותיו

למה שהוא לא יתחייב לשמוע לרבותיו ?

בגלל שרבותיך סוברים אחרת ?

זה תלוי בהשאלה העתיקה אם יש לבנות הלכות על ריגשות דחכמי אונגערן סברו שכן [ועל זה בנוי כל הדת] ויתר החכמים שמן משה רבינו עד היום סוברים שלא בונים כ"א על דעת תורה.

הזהר שלא לפגוע בכבודו של אותו צדיק.
אני מדגיש שוב שנושא הדיון הוא בהלכות צדקה ולא בהלכות ציונים.

[מחולת המחנים]

צריך לקבוע מקודם אם הוא חייב לשמוע לרבותיו

למה שהוא לא יתחייב לשמוע לרבותיו ?

בגלל שרבותיך סוברים אחרת ?

זה תלוי בהשאלה העתיקה אם יש לבנות הלכות על ריגשות דחכמי אונגערן סברו שכן [ועל זה בנוי כל הדת] ויתר החכמים שמן משה רבינו עד היום סוברים שלא בונים כ"א על דעת תורה.

בתור חסיד בעלזא אני מקוה שיש לך רגישות לדברי אדמור"י בעלזא לדורותיהם בשבחם של יהודי אונגארין וחכמיהם.
החל ממהר"ש מבעלזא שהפליג בחשיבות יהודי אונגארין, ומהר"י מבעלזא שתמך בכל כוחו במערכה הידועה בסיגעט וראה בזה מלחמה על עיקרי הדת, וכלה במהר"א מבעלזא שבהיותו בימי המלחמה בעיר פעסט התבטא גם הוא בחשיבותם של יהודי אונגארין ורבניה, ודרשתו הידועה של אחיו מהר"ם מבילגורייא שאמר כדברים האלו בשנת תש"ד לפני הכליה של יהדות אונגארין: "עכשיו נותרו לנו בעולם רק גדולי אונגארין שהם החשובים ביותר".

[בין הזמנים]

בתור חסיד בעלזא אני מקוה שיש לך רגישות לדברי אדמור"י בעלזא לדורותיהם בשבחם של יהודי אונגארין וחכמיהם.
החל ממהר"ש מבעלזא שהפליג בחשיבות יהודי אונגארין, ומהר"י מבעלזא שתמך בכל כוחו במערכה הידועה בסיגעט וראה בזה מלחמה על עיקרי הדת, וכלה במהר"א מבעלזא שבהיותו בימי המלחמה בעיר פעסט התבטא גם הוא בחשיבותם של יהודי אונגארין ורבניה, ודרשתו הידועה של אחיו מהר"ם מבילגורייא שאמר כדברים האלו בשנת תש"ד לפני הכליה של יהדות אונגארין: "עכשיו נותרו לנו בעולם רק גדולי אונגארין שהם החשובים ביותר".

מלים כדרבונות...
אוסיף רק ואזכיר את 'מקורו' של מרן החזו''א לאיסור גיוס בנות, שהחוה על ליבו הטהור. לב ולא מח, רגש ולא דעת...

[חובב_ספרים]

צריך לקבוע מקודם אם הוא חייב לשמוע לרבותיו

למה שהוא לא יתחייב לשמוע לרבותיו ?
בגלל שרבותיך סוברים אחרת ?

לא תמצא אף רמז בדברי שאין לאדם לשמוע בדברי רבותיו משום שרבותי ס"ל אחרת. עכ"ז יש לדון פעמים באם יש חויב לשמוע בדברי רבותיו, וגם זה שאני אומר שיש מקום לדון אין פירושו שקבעתי שהתשובה הוא שלא, רק שיש מקום לדון. צרך לדון כל דבר לגופו, ולא ברור לי שתמיד יש תשובה אחד, יתכן שתלוי באנשים והנידון.
ראשית כל צריך לדון אם הוא באמת רבו. האם הוא הולך אחריו בכל דבר או רק במה שנוח לו. או עכ"פ יש לו יותר מרב אחד והוא לא תמיד עושה כאותו רב, וא"כ ע"פ מה הוא קובע מה לקבל ממי.
האם רבו פוסק ע"פ הלכה או ע"פ השקפה, ואם הוא קבלו כרבו בתחום הזה. יש להסתפק בכלל אם יש מקום לרב בעניני השקפה, בודאי יש מקום לרבנים ות"ח לקבוע עניני השקפה, אבל המושג של רב רק לעניני השקפה נראה לי כמושג חדש.

[איש גלילי]

השאלה היא פשוטה, הקופה שיכולה לתמוך בו איננה קופה צדדית, זה הכסף שכולנו נתנו בשביל דברים כאלה.
אנחנו משלמים לקרן זו יותר ממה שאנו משלמים בשביל 'ערבים'.
השאלה היא אם מפני דאיהו סבירא ליה שלא לקחת, אני צריך לתת שוב. בפרט, כשמכספי שם מממנים עוד הרבה דברים רעים, ויוצא מזה שהוא מונע ממני שישתמשו בכספי לצרכי צדקה.
אם אכן דעת רבם שאסור לקחת, שישלם להם במקומנו, אך למה לבקש תרומה נוספת אחרי שכבר נתנו.
או שנאמר שכיון שזאת דעת רבם, זה כמו שלא ירצו לקחת מהמסיון, ואנחנו אנוסים לתת ל'מסיון', ועדיין חובתנו לתת ככל עני.

[אמסטרדם]

זה תלוי בהשאלה העתיקה אם יש לבנות הלכות על ריגשות דחכמי אונגערן סברו שכן [ועל זה בנוי כל הדת] ויתר החכמים שמן משה רבינו עד היום סוברים שלא בונים כ"א על דעת תורה.

בתור חסיד בעלזא אני מקוה שיש לך רגישות לדברי אדמור"י בעלזא לדורותיהם בשבחם של יהודי אונגארין וחכמיהם.
החל ממהר"ש מבעלזא שהפליג בחשיבות יהודי אונגארין, ומהר"י מבעלזא שתמך בכל כוחו במערכה הידועה בסיגעט וראה בזה מלחמה על עיקרי הדת, וכלה במהר"א מבעלזא שבהיותו בימי המלחמה בעיר פעסט התבטא גם הוא בחשיבותם של יהודי אונגארין ורבניה, ודרשתו הידועה של אחיו מהר"ם מבילגורייא שאמר כדברים האלו בשנת תש"ד לפני הכליה של יהדות אונגארין: "עכשיו נותרו לנו בעולם רק גדולי אונגארין שהם החשובים ביותר".

וגם אמרו שהסנהדרין בימות המשיח יהיו מחכמי אונגארין [ברובו].
ועוד ועוד יש לציין בזה.
אבל זה לא סותר למה שכתבתי. מן הסתם ידוע לך שמהר"א מבעלזא ז"ל [אולי בשם אביו ז"ל] היה "דן לכף זכות" את ההונגריים שמברכים ברכת שהחינו בראיית פני רבם וכו' שהם "בעלי רגש" ורוחם לא היתה נוחה מזה כידוע. וכולי וכולי. "תורת אטריות".

[אמסטרדם]

לפני זמן שלח לי ידיד הדברים דלהלן ורק עכשיו נזכרתי להעלותם לכאן כבקשתו:
לגבי הנמנעים מקחת כספים מהציונים שדובר אודותם בפורום: ידוע לי מקרוב שבמקום חולי הכרוך בהוצאות כבדות מורה האדמו"ר מתו"א לקחת כסף מקופ"ח וביטו"ל. דודתי היתה הולכת להוציא התחייבויות מקופ"ח לצורך רפואת הרבנית הזקנה מתו"א (אשת הדברי אמונה). חלק גדול מהם גם נוטלים מקופ"ח מימון ללידות ויש שאפילו מסתייעים במענקי משכנתאות. אני מקוה מאוד שגם במקרה הנורא של מש' ואלעס הם יקחו את מביטו"ל את קיצבת נפגעי פעולות האיבה, וההצהרות הרשמיות הם רק לצורך הפרוטוקול. אם הם לא יעשו כך, זה באמת מאוד מקומם. גם להעניק לציונים קיצבה חודשית מכובדת (דוק בזה, וק"ל), וגם להטיל עוד הוצאה על הציבור.

[אמסטרדם]

הערה על כותרת האשכול:
"אידיאולוגיים" ולא "תורניים" וק"ל.