המכות מעשי נסים או בדרך הטבע

[סורגים]

על פניו נראה שהמכות במצרים היו כל כולו מעשה נסים, מדוע א"כ הכניס בהם הקב"ה אלמנטים של דרך הטבע, כמו הבאת הארבה ברוח קדים, וכמו מה שציווה את משרע"ה לזרוק השמימה פיח הכבשן במכת שחין, ומן האפר החם שיתפזר בכל ארץ מצרים יקבלו אבעבועות ועוד הרבה כהנה.

אשמח להחכים בעניין, ואם מישהו עמד על כך.

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=2078

[סורגים]

יישר כוחך ר' יאיר

[הסרפד]

על פניו נראה שהמכות במצרים היו כל כולו מעשה נסים, מדוע א"כ הכניס בהם הקב"ה אלמנטים של דרך הטבע, כמו הבאת הארבה ברוח קדים, וכמו מה שציווה את משרע"ה לזרוק השמימה פיח הכבשן במכת שחין, ומן האפר החם שיתפזר בכל ארץ מצרים יקבלו אבעבועות ועוד הרבה כהנה.

אשמח להחכים בעניין, ואם מישהו עמד על כך.

אגב, שמעתי בשבת שעברה בשם אחד מן הראשונים (על הש"ס) שמביא ראיה שלא כל המכות נעשו דווקא בסגנון טבעי (כמכת צפרדע וברד), אלא שיש שנעשו בסגנון נס גמור, משחין. ומאידך גיסא ראיתי לאחד מן המפרשים (חזקוני או ספורנו, שכחתי איזה מרבוותא) הביא ראיה משחין (כדבריך) שהקב"ה הלביש את המכות בטבע.

[רחמים]

רמב"ן בראשית פרק ו פסוק יט

(יט) מכל בשר וגו' - ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד. גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכמו שאמרו רבותינו (חולין סג ב) מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח וכלם מין איה הם, ולעופות טהורים אין מספר. והנה יצטרך להביא מכלם שיולידו כמותם. וכאשר תאסוף לכלם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה. אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה:
ואם תאמר יעשנה קטנה ויסמך על הנס הזה. ראה השם יתברך לעשותה גדולה כדי שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ויספרו עליה וידברו בענין המבול וכנוס הבהמה והחיה והעוף לתוכה, אולי יעשו תשובה. ועוד עשו אותה גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים. ואל תתפתה לאמר (ראה ראב"ע להלן פסוק טז) כי היו שלש מאות אמות באמות איש נח, והיה גדול, שאם כן היו גם האנשים גדולים, גם החיה והעופות בדורות ההם גדולים עד שלקה העולם במבול. ועוד כי האמות אמות התורה הנה:

[אברכון]

בתורה תמימה על מכת חושך כתב וז"ל:

ב) ומבואר במדרשים שהחושך היה כעובי דינר, וכלל הענין מופלא מאד, דמה שייך להתפיס שיעור ממשות בחושך, וגם צ"ע דלפי פירש"י שהיה כל משך המעל"ע כולו לילה ולא היה יום כלל א"כ נשתנו סדרי בראשית, וזה קשה מאד שהרי הקב"ה הבטיח לנח ולבניו ויום ולילה לא ישבותו. ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים, והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל:

וידוע שהרבה יצאו נגד ספר זה בעקבות פי' זה.

[לייטנר]

בתורה תמימה על מכת חושך כתב וז"ל:

ב) ומבואר במדרשים שהחושך היה כעובי דינר, וכלל הענין מופלא מאד, דמה שייך להתפיס שיעור ממשות בחושך, וגם צ"ע דלפי פירש"י שהיה כל משך המעל"ע כולו לילה ולא היה יום כלל א"כ נשתנו סדרי בראשית, וזה קשה מאד שהרי הקב"ה הבטיח לנח ולבניו ויום ולילה לא ישבותו. ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים, והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל:

וידוע שהרבה יצאו נגד ספר זה בעקבות פי' זה.

גם ידוע שלא הוא שחידש חידוש זה, ואכמ"ל.

[רחמים]

בתורה תמימה על מכת חושך כתב וז"ל:

ב) ומבואר במדרשים שהחושך היה כעובי דינר, וכלל הענין מופלא מאד, דמה שייך להתפיס שיעור ממשות בחושך, וגם צ"ע דלפי פירש"י שהיה כל משך המעל"ע כולו לילה ולא היה יום כלל א"כ נשתנו סדרי בראשית, וזה קשה מאד שהרי הקב"ה הבטיח לנח ולבניו ויום ולילה לא ישבותו. ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים, והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל:

וידוע שהרבה יצאו נגד ספר זה בעקבות פי' זה.

על מה שהקשה מיום ולילה לא ישבותו י''ל בפשטות שהוא כמו במבול שעל כל העולם אינו מביא אבל על מדינה אחת כן וכן פה על כל העולם יום ולילה לא ישבותו אבל במקום אחד כן ישבותו.

מי יצא ואיפה על ספר זה? תוכל להביא מראי מקומות מדוייקים? תודה.

[רחמים]

אח''כ מצאתי שכבר אמרו את זה:

תרוץ.png (164.1 KiB) נצפה 11593 פעמים

[אברכון]

בתורה תמימה על מכת חושך כתב וז"ל:

ב) ומבואר במדרשים שהחושך היה כעובי דינר, וכלל הענין מופלא מאד, דמה שייך להתפיס שיעור ממשות בחושך, וגם צ"ע דלפי פירש"י שהיה כל משך המעל"ע כולו לילה ולא היה יום כלל א"כ נשתנו סדרי בראשית, וזה קשה מאד שהרי הקב"ה הבטיח לנח ולבניו ויום ולילה לא ישבותו. ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים, והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל:

וידוע שהרבה יצאו נגד ספר זה בעקבות פי' זה.

על מה שהקשה מיום ולילה לא ישבותו י''ל בפשטות שהוא כמו במבול שעל כל העולם אינו מביא אבל על מדינה אחת כן וכן פה על כל העולם יום ולילה לא ישבותו אבל במקום אחד כן ישבותו.

מי יצא ואיפה על ספר זה? תוכל להביא מראי מקומות מדוייקים? תודה.

אני מצאתי בחב"ד שיצאו נגדו הרבה נגד ספרו מקור ברוך ד' חלקים , הם גם מביאים מאמר שלו על לימוד תורה לנשים . על מכת חושך לא מצאתי עדיין בברור.

[הדעה והדבור]

אני מצאתי בחב"ד שיצאו נגדו הרבה נגד ספרו מקור ברוך ד' חלקים , הם גם מביאים מאמר שלו על לימוד תורה לנשים . על מכת חושך לא מצאתי עדיין בברור.

עיין היטב כאן במאמרו של ר"י מונדשיין שליט"א ותמצא נחת - http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785

[סורגים]

ראו נא בספר ויואל משה להאדמו"ר מסאטמר ז"ל עמוד תח סוף הטור הראשון בזה"ל.

ובחומש תורה תמימה עשה מזה פליאה עצומה.

וראיתי פעם ת"ח אחד שציין לעשרות מקומות שהאדמו"ר מסאטמר מביא אותו ומפלפל בדבריו.
ובהכרח שכל הסיפורים שהצדיקים הטילו דופי בחומש תורה תמימה אין בהם ממש.

[רחמים]

יעוין בקובץ פעמי יעקב גליון מה עמ' ס' והלאה באורך.

אמינות התורה תמימה.png (297.72 KiB) נצפה 11567 פעמים

[לייטנר]

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=560

ונאמר למשחית: די!

[הגהמ]

בתורה תמימה על מכת חושך כתב וז"ל:

ב) ומבואר במדרשים שהחושך היה כעובי דינר, וכלל הענין מופלא מאד, דמה שייך להתפיס שיעור ממשות בחושך, וגם צ"ע דלפי פירש"י שהיה כל משך המעל"ע כולו לילה ולא היה יום כלל א"כ נשתנו סדרי בראשית, וזה קשה מאד שהרי הקב"ה הבטיח לנח ולבניו ויום ולילה לא ישבותו. ולולא מסתפינא להמציא דבר חדש מאד ה"א דענין החושך היה לא באויר רק בעיני האנשים, והיינו שהיה מתוח תבלול על אישון העין, ואמרו חכמים שאותו התבלול היה נמוש ביד וגם היה כעובי דינר, וניחא הכל:

וידוע שהרבה יצאו נגד ספר זה בעקבות פי' זה.

על מה שהקשה מיום ולילה לא ישבותו י''ל בפשטות שהוא כמו במבול שעל כל העולם אינו מביא אבל על מדינה אחת כן וכן פה על כל העולם יום ולילה לא ישבותו אבל במקום אחד כן ישבותו.

מי יצא ואיפה על ספר זה? תוכל להביא מראי מקומות מדוייקים? תודה.

אני מצאתי בחב"ד שיצאו נגדו הרבה נגד ספרו מקור ברוך ד' חלקים , הם גם מביאים מאמר שלו על לימוד תורה לנשים . על מכת חושך לא מצאתי עדיין בברור.

שמעתי מאחד שהציע חידושו זה של התורה תמימה לרבו הרי"י רודרמן (ר"י ישיבת נר ישראל) ודחאו רי"י ואמר "הנח לו שהיה מגולח והיה בנקאי".

למעשה, כאשר רמז ר' לייטנר 'חידושו' זה נמצא כבר בס' הכתב והקבלה ולא ידוע לי על מי אשר יתייחס לספר זה בהסתייגות משום המצאו בתוכו חידושים מעין אלו.

[אוצר החכמה]

המתבונן בדברי הכתב והקבלה רואה כי יש הבדל בין הפירושים, ולענ"ד הבדל גדול, בין נס ופלא לבדיחה. (מה שלא מונע את האפשרות שלקח משם..)

[למאי_נמ?]

לגבי התורה תמימה (מעבר למאמרים שנזכרו) ראה גם

- תגובת הרב איתם הנקין למאמר של הרב יהושע מונדשיין

- פרה אדומה במרה <האשכול מסתעל לעיסוק בספר תורה תמימה>
- תורה תמימה
- ואף הדיון על התפארת ישראל הסתעף לעיסוק בתורה תמימה

[אוצר החכמה]

דבריו של הרב איתם הנקין מעניינים ומקיפים כדרכו. בשולי דבריו יש להעיר שהרעיון שההתנגדות מיתנה את החסידות הוא כל כך מתבקש, (בלי קשר אפילו לשאלה אם זאת אמת היסטורית) שאפילו לא צריך לחפש מי אמר את זה, ומסתבר שהיו עוד רבים שחשבו ואמרו אותו.

[הגהמ]

המתבונן בדברי הכתב והקבלה רואה כי יש הבדל בין הפירושים, ולענ"ד הבדל גדול, בין נס ופלא לבדיחה. (מה שלא מונע את האפשרות שלקח משם..)

נכון בהחלט, רק אעיר שמי שמעיק לי במיוחד הפירוש הזר יבדוק במקור ששאב ממנו בעל הכתב והקבלה - 'רנ"ו' - ומסתמא גם בעל התו"ת, לראות איך בדיוק הוא מנסח הדברים.

[נוטר הכרמים]

לגבי התורה תמימה (מעבר למאמרים שנזכרו) ראה גם

- תגובת הרב איתם הנקין למאמר של הרב יהושע מונדשיין

- פרה אדומה במרה <האשכול מסתעל לעיסוק בספר תורה תמימה>
- תורה תמימה
- ואף הדיון על התפארת ישראל הסתעף לעיסוק בתורה תמימה

בפעמי יעקב קובץ מה משנת תש"ס מאמר מקיף ונפלא מהרב חנוך טוביאס: התורה תמימה - היצירה, האמינות, המקורות. נמצא גם בפרויקט השו"ת.

[לייטנר]

הנ"ל הוזכר לעיל והובא כבר.

[איש גלילי]

בפשטות, חוץ ממכת דם (וקריעת ים סוף) - כל המכות הם מכות טבעיות לגמרי, המופת היה רק בסיטואציה.
צפרדע - הכי יש שנוי טבע בכך שיוצאים צפרדעים מן היאור (הסיטואציה אכן מוזרה מאד שיצאו המון כזה גדול בבת אחת בדיוק בזמן שאמר משה).
כנים, ערוב, דבר ושחין - פשוט כמו לגבי צפרדע.
ברד - אבנים נופלות עם אש מן השמים זה מאורע די ידוע (הסיטואציה גם כאן חידוש עצום גם לפי התזמון, וגם שלא הרג את היושבים בבתים, וגם שנצלו בני ישראל).
ארבה - כנ"ל לגבי צפרדע וכו'.
חשך - לדעת הראב"ע והרמב"ן מדובר בענן כבד מאד שירד על מצרים עד שיכלו למשש אותו, והראב"ע העיד שהוא ראה דבר כזה במקום אחד באוקינוס פעמים רבות (גם כאן מלבד התזמון, הוא חדוש עצום שלבני ישראל היה אור במושבותם).
בכורות - ג"כ פשוט (גם כאן יש חידוש עצום שהמגפה פגעה רק באנשים מסוימים שלא יתכן קשר טבעי שיאמר שלכן דוקא הם מתו).

[רחמים]

ברד - אבנים נופלות עם אש מן השמים זה מאורע די ידוע

יש לך תמונות ... ;-)

[אוצר החכמה]

ובאותה הזדמנות גם תביא תמונות של מליוני צפרדעים יוצאות מן היאור וממלאות את כל ארץ מצרים.

[בין הזמנים]

בפשטות, חוץ ממכת דם (וקריעת ים סוף) - כל המכות הם מכות טבעיות לגמרי, המופת היה רק בסיטואציה.
צפרדע - הכי יש שנוי טבע בכך שיוצאים צפרדעים מן היאור (הסיטואציה אכן מוזרה מאד שיצאו המון כזה גדול בבת אחת בדיוק בזמן שאמר משה).
כנים, ערוב, דבר ושחין - פשוט כמו לגבי צפרדע.

עד לאחרונה חשבתי שמכת כינים היתה כולה מעל לטבע שנהפך עפר לכינים, אך למעשה בסוגיא בשבת ריש שמונה שרצים משמע להדיא דכינים יצירתם מעפר [ע''פ כמה שיטות ראשונים ביניהם הרמב''ם].

[רחמים]

בפשטות, חוץ ממכת דם (וקריעת ים סוף) - כל המכות הם מכות טבעיות לגמרי, המופת היה רק בסיטואציה.
צפרדע - הכי יש שנוי טבע בכך שיוצאים צפרדעים מן היאור (הסיטואציה אכן מוזרה מאד שיצאו המון כזה גדול בבת אחת בדיוק בזמן שאמר משה).
כנים, ערוב, דבר ושחין - פשוט כמו לגבי צפרדע.

עד לאחרונה חשבתי שמכת כינים היתה כולה מעל לטבע שנהפך עפר לכינים, אך למעשה בסוגיא בשבת ריש שמונה שרצים משמע להדיא דכינים יצירתם מעפר [ע''פ כמה שיטות ראשונים ביניהם הרמב''ם].

יש הבדל בין יצירתם מהעפר לבין שהעפר נהפך לכינים.

[בין הזמנים]

כמובן, גם בצפרדע יש הבדל בין כמה פרטים לריבואי ריבואות, וכן היה נס בריבוי, אך עצם הענין רואים את מיעוט הנס כל כמה דאפשר, ולכן לא נוצרו כנים מהמים וכדו'.

[רחמים]

כבר הרמב"ן מזכיר דרך זו בעשות ה' ניסים בארץ, שכל מה שאפשר למעט בנס ממעטים.
רמב"ן בראשית פרק ו

(יט) מכל בשר וגו' - ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד. גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכמו שאמרו רבותינו (חולין סג ב) מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח וכלם מין איה הם, ולעופות טהורים אין מספר. והנה יצטרך להביא מכלם שיולידו כמותם. וכאשר תאסוף לכלם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה. אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה:
ואם תאמר יעשנה קטנה ויסמך על הנס הזה. ראה השם יתברך לעשותה גדולה כדי שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ויספרו עליה וידברו בענין המבול וכנוס הבהמה והחיה והעוף לתוכה, אולי יעשו תשובה. ועוד עשו אותה גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים. ואל תתפתה לאמר (ראה ראב"ע להלן פסוק טז) כי היו שלש מאות אמות באמות איש נח, והיה גדול, שאם כן היו גם האנשים גדולים, גם החיה והעופות בדורות ההם גדולים עד שלקה העולם במבול. ועוד כי האמות אמות התורה הנה:

[איש גלילי]

ברד - אבנים נופלות עם אש מן השמים זה מאורע די ידוע

יש לך תמונות ... ;-)

לשון המלבי"ם ביהושע (י, יא): "הנה שיפלו אבני אלגביש על מקום אחד ויהרגו אדם ובהמה זה דבר טבעי" וכו'. ואגב, יש תמונות...

ובאותה הזדמנות גם תביא תמונות של מליוני צפרדעים יוצאות מן היאור וממלאות את כל ארץ מצרים.

כבר כתבתי, שהנס הגדול הוא בסיטואציה, בכל אחת מהמכות, אבל הדבר עצמו הוא טבעי.

[רחמים]

שמות פרק ט

(כד) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי:

[איש גלילי]

שמות פרק ט

(כד) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי:

כך בדיוק נראה מטר מטאורים.
בכל מקרה, לא הבנתי לאן אתה חותר, אתה רוצה לומר שגם מכת ברד היתה שינוי מנהגו של עולם בעצם הדבר? ניחא.
עדיין נשארו רוב המכות על האופן שכתבתי.

[רחמים]

כך בדיוק נראה מטר מטאורים.

זה רק נראה דומה, אבל למעשה האש מכלה את המטאור ולכן כמעט שום מטאור לא פוגע בארץ, לעומת זאת במכת ברד היה נס בתוך נס שאש לא שרפה את המים והמים לא כיבו את האש.

ולעצם הגישה שהצעת לחלק בין סוגי הניסים, נס הוא שינוי מהטבע, אז מה זה משנה אם הנס פועל בניגוד לחוק פיזיקלי או לחוק אחר בטבע? מה שלימדונו חז"ל בחילוק בין ניסים זה רק בין נס גלוי כמו ניסי מצרים ומעמד הר סיני לבין ניסי מגילה וחנוכה שהם ניסים נסתרים.

[איש גלילי]

כך בדיוק נראה מטר מטאורים.

זה רק נראה דומה, אבל למעשה האש מכלה את המטאור ולכן כמעט שום מטאור לא פוגע בארץ, לעומת זאת במכת ברד היה נס בתוך נס שאש לא שרפה את המים והמים לא כיבו את האש.

ולעצם הגישה שהצעת לחלק בין סוגי הניסים, נס הוא שינוי מהטבע, אז מה זה משנה אם הנס פועל בניגוד לחוק פיזיקלי או לחוק אחר בטבע? מה שלימדונו חז"ל בחילוק בין ניסים זה רק בין נס גלוי כמו ניסי מצרים ומעמד הר סיני לבין ניסי מגילה וחנוכה שהם ניסים נסתרים.

לכן אני עדיין לא מבין לאן אתה חותר, למה משנה אם זה נוגד לחוק פיזיקאלי או לא, אני בסה"כ מנסה להבין את הפסוק כמשמעו.
חלק מהראשונים (כגון הרלב"ג) סברו שיש לבקש בנסים כמה שיותר שיהיו בדרך הטבע, וגם אתה הזכרת את הרמב"ן שכתב מעין זה (על אף שלדעתי אי אפשר להביא ראיה מהמבול ליציאת מצרים, עיין בדברי הרמב"ן בסוף פרשת בא).
ובנוסף, פעם בא אדם אחד לבעש"ט כדי לשאול אותו על כך שהשתכנע שקריעת ים סוף היה בדרך הטבע (ע"י שפל וגאות, עיין ראב"ע בפרשת בשלח שהפריך זאת מכל וכל). וכשהרגיש הבעש"ט במחשבתו שהוא רוצה לבא אליו עם השאלה, כנס את יושבי עירו ודרש לפניהם דרשה, ודבר על שאלות שאינם שאלות שאנשים נופלים בהם, ובתוך הדברים הזכיר כבדרך אגב את השאלה הזאת. ואמר: אם קריעת ים סוף היתה בצורה זו, הרי זה נס הרבה יותר גדול, שמששת ימי בראשית העמיד ה' את הבריאה באופן שיבקע הים כשיעברו ישראל, וישוב לאיתנו כשיעברו מצרים. והרי זה חידוש הרבה יותר גדול מאשר נאמר שהוצרך כביכול לשנות מנהגו של עולם (עיין בספר בעש"ט פרשת בשלח, כי הוא לא פתוח לפני כעת ויכול להיות שלא דיקתי בפרטים).

[בדיעבד]

שמות פרק ט

(כד) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי:

כך בדיוק נראה מטר מטאורים.
בכל מקרה, לא הבנתי לאן אתה חותר, אתה רוצה לומר שגם מכת ברד היתה שינוי מנהגו של עולם בעצם הדבר? ניחא.
עדיין נשארו רוב המכות על האופן שכתבתי.

החכם שמשון בלוך בספריו על התכונה ותשבורת וגיאוגרפיה בכמה מקומות מבאר שאבני אלגביש הינם מטיאוריטים.

[רחמים]

אני בסה"כ מנסה להבין את הפסוק כמשמעו.

איזה פסוק?

ובנוסף, פעם בא אדם אחד לבעש"ט כדי לשאול אותו על כך שהשתכנע שקריעת ים סוף היה בדרך הטבע (ע"י שפל וגאות, עיין ראב"ע בפרשת בשלח שהפריך זאת מכל וכל). וכשהרגיש הבעש"ט במחשבתו שהוא רוצה לבא אליו עם השאלה, כנס את יושבי עירו ודרש לפניהם דרשה, ודבר על שאלות שאינם שאלות שאנשים נופלים בהם, ובתוך הדברים הזכיר כבדרך אגב את השאלה הזאת. ואמר: אם קריעת ים סוף היתה בצורה זו, הרי זה נס הרבה יותר גדול, שמששת ימי בראשית העמיד ה' את הבריאה באופן שיבקע הים כשיעברו ישראל, וישוב לאיתנו כשיעברו מצרים. והרי זה חידוש הרבה יותר גדול מאשר נאמר שהוצרך כביכול לשנות מנהגו של עולם (עיין בספר בעש"ט פרשת בשלח, כי הוא לא פתוח לפני כעת ויכול להיות שלא דיקתי בפרטים).

בעיני הבעל שם טוב זה נס יותר גדול אם זה כבר הוקבע בששת ימי בראשית, אבל מטרת הניסים זה לא להוכיח למאמינים כבעל שם טוב אלא לכופרים ועובדי עבודה זרה כמו פרעה ומצרים ובני שישראל של אותו דור, ואלה כלל לא מאמינים בבורא יחיד שברא בשישה ימים, ויש מהם שסוברים שהעולם קדמון, אז נס שאפשר להסביר בדרך הטבע אינו נס כלל ולא מוכיח על בורא.

צפרדע - הכי יש שנוי טבע בכך שיוצאים צפרדעים מן היאור (הסיטואציה אכן מוזרה מאד שיצאו המון כזה גדול בבת אחת בדיוק בזמן שאמר משה).

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סז עמוד ב

ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים, אמר רבי אלעזר: צפרדע אחת היתה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים. כתנאי, רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו.

רש"י שמות פרק ח פסוק ב

צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים זהו מדרשו

[לעומקו של דבר]

בהיות שלמרות שהעניין קופץ כאן שוב ושוב בעשרות אשכולות, עדיין לא סודר אשכול מסודר למהותו של בעל תורה תמימה (וחבל), אכתוב זאת כאן
אביא בזה עדות ששמעתי ממגיד אמת יקר
שפעם ניגש לרב צוקר מפוניבז' (ע"ע), ושאלו מה דעתו על בעל תו"ת (שהרי הנ"ל בקי בספרים וסופרים כידוע),
ואמר לו "החברותא שלי שמע מהרב מפוניבז' שהוא היה ---" (רוח הדברים היה אפיקורס, אבל אני לא זוכר בדיוק את המילה, כופר או פסול או מה)
שוב הציק לו השואל "מותר לי לקבל לשון הרע?"(...)
ויען לו אינך צריך להאמין לי, אלא עיין בעצמך באיזה ספר שלו (לא תורה תמימה, משהו אאל"ט עם 'יעקב') שם ושם, שכותב שעיקר עניין היתר עיסקא הוא מפני שהחליטו שעניין רבית אינו מתאים לזמננו מפני שעיקר עיסוקנו במסחר ולא בעבודת הארץ כבזמנם.

והנה הגאון מפוניבז' זצ"ל הכירו מן הסתם פא"פ, לא? וודאי היה איתו באותה ארץ ובאותם בתי מדרשיות. א"כ לפנינו עדות מהימנה.

[אבא יודן]

ויען לו אינך צריך להאמין לי, אלא עיין בעצמך באיזה ספר שלו (לא תורה תמימה, משהו אאל"ט עם 'יעקב') שם ושם, שכותב שעיקר עניין היתר עיסקא הוא מפני שהחליטו שעניין רבית אינו מתאים לזמננו מפני שעיקר עיסוקנו במסחר ולא בעבודת הארץ כבזמנם.
.

הוא הוציא בוך על מסחר, מסתמא שם.

[אבא יודן]

מדברים ומפטפטים כמתלהלה היורה זיקים.
יש לי סידור קרוע ובלוא ונדפס שם פרקים ממסכת אבות ושם בפ"ה מ"ד

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשר מכות הביא הקב"ה על המצרים.

[אבא יודן]

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=560

ונאמר למשחית: די!

עמי בבית אתמהה?
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147018&pageid=P0001B

[מה שנכון נכון]

ויען לו אינך צריך להאמין לי, אלא עיין בעצמך באיזה ספר שלו (לא תורה תמימה, משהו אאל"ט עם 'יעקב') שם ושם, שכותב שעיקר עניין היתר עיסקא הוא מפני שהחליטו שעניין רבית אינו מתאים לזמננו מפני שעיקר עיסוקנו במסחר ולא בעבודת הארץ כבזמנם.
.

הוא הוציא בוך על מסחר, מסתמא שם.

כמדומני שלא הוציא, רק תכנן ולבסוף לא קבל את המימון שציפה, כמתואר באריכות [כמובן] במקור ברוך.
הדברים על ריבית נמצאים בתורה תמימה ובתוספת ברכה פרשת בהר.
עד ריח או רוח אפיקורסות יש עוד מרחק די גדול.