והרי גם אצל הגויים יש מושג של תפלה - פשט פשוט

[לומד_בישיבה]

ומי גוי גדול אשר לו אלוקים וכו' בכל קראנו אליו.

ומקשה הגרי"ז ז"ל (בספרו על התורה) שהרי גם אצל הגויים יש עניין של תפלה כמו אצל נינווה וכמו כן כתוב כי ביתי בית תפלה לכל העמים וכו'. וכותב שם להסביר שאמנם גם הגויים יכולים להתפלל אך מושג של ציבור אין אצלם וזוהי מעלתם של ישראל שיש להם דין וכוח ה"ציבור" בתפילתם.

ומביא לדברי הגמ' פ"ק דר"ה (דף י"ח.) א"ר שמואל בר אוניא משמיה דרב מנין לגזר דין של ציבור שאפילו שנחתם מתקרע שנאמר מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו והא כתיב דרשו ה' בהמצאו התם ביחיד ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ: - עד כאן דבריו.

ולכאו' הרי גם בנינוה הועיל להם התשובה לקרוע את גזר דין הציבור, עיין בגמ' תענית טו,א סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה, ובראש הנשיא, ובראש אב בית דין. וכל אחד ואחד נותן בראשו. הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין: אחינו. לא נאמר באנשי נינוה וירא אלקים את שקם ואת תעניתם, אלא וירא האלוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה - ואם כן היכן ובמה מתבטא חסרונם שאין להם לגויים כוח ה"ציבור" כפי שיש לישראל. ולכאורה אין הם מפסידים מכך כלום, שהרי גם בלי כח הציבור שניתנה להם יכולים הם על ידי תשובה וזעקה לקרוע את גזר דינם, וכפי שהיה בנינוה.

ואין לפרש שבנינוה היו צריכים לעשות תשובה ואילו על ידי כוח הציבור שניתנה לישראל קוראים אל השם ומתפללין ודי בזה גם ללא תשובה. וזוהי מעלת הציבור שניתנה לישראל ועליה הצביע משרע"ה ואמר להם בכל קראנו אליו. - שהרי כתב הרמב"ם מכח הגמ' בר"ה (עי' בכסף משנה) בהלכות תשובה פרק ב הלכה ו בזה"ל. אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו, במה דברים אמורים ביחיד אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין שנאמר כה' אלקינו בכל קראנו אליו. הרי שגם ישראל נענים ב"ציבור" אלא כאשר עושין תשובה, והדרא קושיא, מהי אם כן מעלתם של ישראל, ומה מרויחים אנו בזה שיש לנו כוח ה"ציבור".

יתירא מכך - אין כאן מעלתם של ישראל אלא חלילה חסרונם - שהעם הנבחר באפשרותו לקרוע גזר דינם בתשובה וזעקה אלא על ידי כח ודין "ציבור". - ואילו אצל הגויים גם ללא כח ה"ציבור" באפשרותם לקרוע גזר דינם בתשובה וזעקה וכפי שהיה בנינוה.

וביותר קשיא. מה טענה היא שטען יונה הנביא על כן קידמתי לברוח תרשישה כי ידעתי כי אתה קל חנון וכו' והרי על הגויים לא נאמר בכל קראנו אליו. ומדוע חשב, שתשובה וזעקה מועלת לגויים לקרוע את גזר דינם בשעה שעליהם לא נאמר בכל קראנו ואין להם כח ה"ציבור".

[בברכה המשולשת]

בנינוה באמת לא נקרע גזר דינם לגמרי אלא רק נדחה ל40 שנה

[איש גלילי]

בנינוה באמת לא נקרע גזר דינם לגמרי אלא רק נדחה ל40 שנה

כי לא חזרו בתשובה בלבב שלם

[בברכה המשולשת]

כמדומני שמבואר שהם לא היו מסוגלים לחזור בתשובה בלבב שלם כי גוי הוא טמא ורשע מעצם מהותו

[איש גלילי]

גמ' בתענית (דף ח.), שבצבור מתקבלת התפלה גם אם אינם מכונים את לבם.

[גאולה בקרוב]

לגבי תפילת הגויים, ידוע דברי רש"י במלכים, ששלמה ביקש, שכל מה שיבקשו הגויים [בירושלים? דוקא בביהמ"ק?] ייענו, כדי שלא יתרעמו כלפי שמיא וכו'.
[לאחרונה קראתי מעשה שכך היה, בספר של ר' שמואל עמנואל על יהדות הולנד בשואה ולאחריה, "קמנו ונתעודד" עמ' 308].

אולי מכאן עצה ל"קופת העיר" ודומיה, במקום תפילת זקני גדולי הדור, מה שיותר מועיל: תפילת גויים. תמיד ייענו. יש להם כח של בקשת שלמה!

[רחמים]

כמדומני שמבואר שהם לא היו מסוגלים לחזור בתשובה בלבב שלם כי גוי הוא טמא ורשע מעצם מהותו

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק דברים פרשת וילך ושבת תשובה

ובזה יובן הטעם דבגוים אינו מועיל תשובה (תנחומא האזינו ד') והיינו לתקן העבר רק מועיל על להבא למנוע מהם הגזירה כתשובת נינוה להנחם על הרעה אשר דיבר לעשות להם. והיינו מפני שתשובתם הוא רק לפנים כי נקודת לבם הוא מעומק רע מה שאין כן בישראל שגם דיבורו בלבד מגלה את עומק מצפון לבו לטוב כנ"ל. וזהו הטעם שהגוים קרובי תשובה מפני שאין להם הרגש בזה שנצרך להיות התשובה מעומק הלב רק בדיבור שפתיו בלבד הוא כגונב ומרמה דעת העליונה לכן נקל לפניו. מה שאין כן בני ישראל שאין רוצים לרמות בוראם בפה ולא בלב רק רוצים לשוב באמת וזה לא קל.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ. לי היה זכור שזה כבר בדברי מרנא המהר"ל

[קרית-ספר]

ייש"כ. לי היה זכור שזה כבר בדברי מרנא המהר"ל

אכן זה כבר במהר"ל ב"דרוש נאה" לשבת שובה, מצורף.
יש דברים בקנה אחד גם בבני יששכר ושפת אמת

[אמסטרדם]

אולי מכאן עצה ל"קופת העיר" ודומיה, במקום תפילת זקני גדולי הדור, מה שיותר מועיל: תפילת גויים. תמיד ייענו. יש להם כח של בקשת שלמה!

כמובן שתועלת גדולה שיתפללו דייקא על קברו של שלמה ע"ה וביום היארצייט...

[לומד_בישיבה]

עד כמה שידוע לי כן הוא דעת הירושלמי שלא עשו תשובה בלב שלם והיו מכחשין לו אך הבבלי לא סבר כן, וראה גם במ"ב סימן תרכב מפטיר ביונה שמדבר מן התשובה ועוד שאין יכולין לברוח מן הש"י.
--
ולעצם העניין. ביקשתי ליישב ששתי סוגי תפלה בצבור ישנו האחד, מה שכתב הרמב"ם בהלכות תפלה תפילת הצבור נשמעת תמיד אע"פ שהיו בהן חוטאים וכו', והשני את מה שאומרת הגמ' בר"ה הנ"ל וכן הוא גם ביבמות שבכח הציבור לקרוע גזר דינם שנחתם, והחידוש של בכל קראנו אליו הוא על הסוג תפלה בצבור שעליה דיבר הרמב"ם בהלכות תפלה ולא בהלכות תשובה, אך יש הרבה מה להאריך בזה, אם ניתן לומר כן. ובפשטות הייתי אומר שכל מה שכותב הרמב"ם בהלכות תפלה גם זה נובע מכח דברי הגמ' בר"ה ויבמות וכן הוא להדיא במהרש"א וצ"ע.
--
אשמח לשמוע דעת החכמים כאן.
כל סברא יועיל לי - כאשר לא מצאתי מי שעמד בזה.