בן כוזיבא בנה בית המקדש שלישי והחריבו אדריינוס

[מיללער]

כתב הרש"ש בהגהותיו פסחים ריש פ' כיצד צולין עד. על המשנה שנזכר בה שר' גמליאל צוה לטבי עבדו לצלות לו קרבן פסח על האסכלא וז"ל הרש"ש: בסדר הדורות פי' דר"ג היה בבית שני, ובאמת שגם בנדה ו: מצינו שנשאל מהשפחה על תרומת לחמי תודה ולקמן פח: נשאל מהמלכה על קרבן פסח.

ואם ניתן אמון לסופרי העמים אשר בן כוזיבא במלכו בנה בית המקדש והחריבו אדריינוס (ועי' מ"ע חלק א"ב פי"ב) אתי שפיר טפי, אבל לא שמענוה בפירוש בדברי חז"ל. עכ"ל.

האם דבר זה מוזכר בספרים אחרים? ומה הוא המראה מקום שציין עליה הרש"ש בר"ת?

[חכם באשי]

ספר מאירת עינים, לר' עזריה מן האדומים.

[ישבב הסופר]

יוסיפוס לא היה בשעת מרד בר כוזיבא, ולכן חסר מידע על זה מלבד הגמ' בגיטין ובעוד כמה מקומות בחכז"ל, וכמה מהנוצרים והרומיים שכתבו מעט פה ושם. סיפור הבניין בימי אדריינוס יש לה כמה ראיות, שום אחד מהם אינו חזק מדאי.
ביניהם מסתמכים על תמונת המקדש שבמטבע שטבעו אז. מובן לכל שאיז הוכחה מזה על בנין המקדש בפועל, אלא על הצפייה. [גם לכאורה רואים צורת ארון וכרובים בפנים, וזה ודאי לא היה. התומכים בראיה זו טוענים שמדובר בצורת שלחן הטהור.]
כן מביאים ראיה מהגמ' בטבי שא"ל ר"ג צא וצלה לי [אע"פ שצ"ע דלכאורה ר"ג דמן יבנה נפטר קודם מרד ב"כ.]
וכן מביאים ראיה מהגמ' בע"ז על ביקשו לגזור על דינרי אדריינא טריינא שייפא, שחששו מפני טבעה של ירושלים. ורצו להביא מזה ראיה שהקדישו אז מטבעות להקדש מפני המקדש שבנו, ויש לדחות מכמה אנפין. [הקדש ממון אינו מוכיח שבנו מקדש].
גם יוליאנוס הכופפר כותב שהמקדש הוחרב ג' פעמים, ויש מסיקים מזה שאדריינוס החריב בית מקדש שבנה בר כוכבא. [סתם לא ראיה. אולי כיוון לביטול וחילול המקדש ע"י היוונים].
יש גם מקור אחד נוצרי שכותב כן, כמדומה כת"י לא מושלם שמזכיר בית מקדש שנבנה אז.

עכ"פ כל הראיות לא משכנעות, אבל יש אחד במונסי ששמו רזניק, תלמיד של ר' ברל וויין, והוא חסיד גדול של השיטה הזו והוא בונה מגדלים על זה.

[אפרקסתא דעניא]

באחד ממאמריי כתבתי פעם:

מי היה רבי ישמעאל כהן גדול?

לא ברור כלל מיהו המכונה רבי ישמעאל כהן גדול. ראשית, השם "רבי ישמעאל כהן גדול" אינו נמצא בשום מקום במשנה או בגמרא, במדרש או בברייתא כלשהי (מלבד ב"מדרש אלה אזכרה" שמקורו אינו ידוע, ונוסחו מוכיח שאינו מזמן התנאים או האמוראים). יתירה מכך, הגמרא במסכת יומא (ט.) מונה את הכהנים ששימשו בבית שני ואינה מזכירה שם את רבי ישמעאל בן אלישע. למעשה, היא מזכירה את ישמעאל בן פאבי ששימש בכהונה גדולה במשך עשר שנים, והיה מקום לשער שהכוונה לרבי ישמעאל בן אלישע. אך נראה שאין המדובר ברבי ישמעאל בן אלישע, אלא באדם אחר, שהרי שנינו "משמת רבי ישמעאל בן פיאבי בטל זיו הכהונה", ובעל כרחנו היה זה הרבה קודם החורבן. כך מוכח גם מהגמרא (פסחים נז.) המצטטת את אבא שאול בן בטנית שאמר משום אבא יוסי בן חנין איש ירושלים "אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי" (רש"י: כשר היה, אבל בניו אנשי זרוע). אבא שאול בן בטנית חי בזמן אביו של רבי צדוק (שבת פכ"ד מ"ה). רבי צדוק חי בדור החורבן, וא"כ אביו חי דור לפני החורבן. בן דורו - אבא שאול - מצטט משמו של אבא יוסי בן חנין שחי בדור קדום יותר ומדבר על בניו של רבי ישמעאל בן פאבי. מוכח שקדם רבי ישמעאל בן פיאבי לפחות שלשה דורות לחורבן, וכנראה חי בתקופתו של הלל הזקן. גם פלאביוס שמונה את רשימת הכהנים הגדולים שחיו סמוך לחורבן אינו מונה עמם את רבי ישמעאל. נראה אפוא שלא הייתה כלל דמות בשם "רבי ישמעאל כהן גדול", וודאי שלא נהרג אדם כזה בהרוגי המלכות.

אכן, כידוע, חברו ובר פלוגתתו של רבי עקיבא היה רבי ישמעאל. היה זה הנער שנפדה ברומי אחרי החורבן על ידי רבי יהושע בן חנניה, לאחר שהבחין בגודל חכמתו והסיק שיהא מורה הוראה בישראל (גיטין נח.). רבי ישמעאל היה אכן בן אלישע כמסופר בתוספתא בשבת (פ"א) שפעם אחת קרא לאור הנר והטה וכתב בפנקסו: "אני ישמעאל בן אלישע קראתי והטיתי, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה". הוא היה כהן כמבואר בחולין מט., אך לא כהן גדול, שהרי כבר לא היה הבית בימיו. רבי ישמעאל היה גר בדרום, בסמוך לספר (כתובות ה' ח'), ונראים הדברים שהוא התנא עליו מסופר שנהרג ע"י מלכות רומי הרשעה.

מצינו אמנם (ברכות ז.), שרבי ישמעאל בן אלישע סיפר, שנכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים. לכאורה זו ראיה שהיה כהן גדול, אך כאמור, הגמרא ביומא שוללת אפשרות זו. גם בתוספתא בחלה (פ"א) משמע שהוא לא היה כהן גדול, שהרי מובא שם שהוא נשבע בבגדי הכהונה ובציץ של אביו. לאור דברינו נראה, שיש לגרוס שם רבי ישמעאל בן פיאבי או רבי ישמעאל סתם, כאשר הכוונה היא לבן פיאבי.

מאידך ייתכן שאין צורך לשנות את הגירסא, ע"פ שיטת התוספות בכמה מקומות (יבמות קד. ד"ה אמר, ועוד) שהיו שני רבי ישמעאל בן אלישע. הראשון היה כהן גדול, והוא זה שנכנס להקטיר קטורת, והשני היה נכדו וחי לאחר החורבן. לפי זה ייתכן שאכן רבי ישמעאל בן אלישע שנכנס להקטיר קטורת הוא רבי ישמעאל בן פאבי, והוא חי בתקופתו של הלל הזקן. נינו היה רבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא, והוא זה שנהרג בהרוגי המלכות. העובדה שרבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא היה מצאצאי כהנים גדולים מפורשת, כאמור בתוספתא בחלה, וכך גם עולה מהגמרא (גיטין נח.) המספרת על בנו ובתו של רבי ישמעאל שנשבו וביכו את מר גורלם בהזכירם את שושלת הכהנים הגדולים מהם באו.

אפשרות מעניינת נוספת העלו חוקרים והיסטוריונים: כידוע, ישנה דעה במחקר הגורסת שבר כוזיבא שלט תקופה מסוימת על ירושלים, ובמשך שנים ספורות התחדשה העבודה באתר בית המקדש. יודגש שאין לדעה זו מקור חז"לי מפורש המאשר את נכונותה, אך מצינו רמזים העשויים להתפרש כדעה זו. כך למשל מובא במדרש תנחומא (פקודי אות ד'): "אמר רשב"י כשנכנס אדריאנוס לבית המקדש היה מחרף ומגדף וכו'". כידוע אדריאנוס היה הקיסר בעת מרד בר כוזיבא, עשרות שנים לאחר החורבן. מה פשר כניסתו לבית המקדש החרב והשרוף? נראה אפוא, שיש רגליים לדבר שהתקיימה פעילות של הקרבת קרבנות באתר המקדש, ולשם נכנס אדריאנוס כשהכניע את בר כוזיבא (יעויין גם במדרש שיר השירים זוטא, פרשה ב' י"ד, המספר על נס שאירע בימי רבי שמעון ורבי ישמעאל וקשור כנראה לחידוש העלייה לרגל בתקופה זו). אם אכן התחדשה עבודת הקרבנות בהר הבית, יש מקום להניח, שבאותם שנים כיהן רבי ישמעאל בן אלישע השני ככהן גדול, וזהו אפוא פשר הכינוי הרווח שלו.

[מיללער]

תודה רבה על כל המידע.

מה יש בספר מאור עינים (לר"ע דמן אדומים) בפרק אמרי בינה ע"ז? ועל איזה "מסופרי העמים" כיון הרש"ש כשציין על הדעה הזו?

ומה קשה כ"כ לומר שר' גמליאל חי לפני הבית אם ר' צדוק שמביא ממנו חי בזמן החורבןז?

[ישבב הסופר]

דר"ג שהיה לו עבד בשם טבי היה ככה"נ ר"ג דמן יבנה אבי רשב"ג דמתני'.
וכן יש מי שאומר דתרי רבי צדוק הוו, וכדמוכח לכאו' מכמה דוכתי, ויש לומר שכאן הוא ר"צ השני. [כמו שר' צדוק הראשון היה בן ראב"צ ובנו נקרא ג"כ ראב"צ, יתכן שנכדו נקרא ר"צ והוא השני]

[מיללער]

דר"ג שהיה לו עבד בשם טבי היה ככה"נ ר"ג דמן יבנה אבי רשב"ג דמתני'

אבל העדות על העובדא הוא מרבי צדוק שחי בזמן החורבן, לא?

[ישבב הסופר]

אולם עיין כאן שהר"א היימן הוכיח מזה שר"ג דמן יבנה כבר היה גדול בפני הבית, והוא ר"צ הראשון [וכ"כ היעב"ץ ועוד]
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=234

[אלף אלפים]

ראה בהקדמת ספר זבחי אפרים למס' זבחים [נדפס בסדרת 'על מסכת'] שמביא הרבה ראיות מש"ס לדרך זו. ולדוגמא הא דבן זומא ראה אוכלסא בהר הבית, ומתי באה לשם אוכלוסא לאחר החורבן אם לא ליסוד ביהמ"ק, ועוד טובא.

[מיללער]

תודה רבה על כל המידע.

מה יש בספר מאור עינים (לר"ע דמן אדומים) בפרק אמרי בינה ע"ז??

תודה להרב שציין לי באישי לדברי המ"ע פה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=199
לשכאורה דברי הרש"ש סובבים עליו.

אבל עדיין נשאר לברר לאיזה "מסופרי העמים" כיון הרש"ש בהתיאוריה שבן כוזיבא בנה בית המקדש

[מיללער]

ראה בהקדמת ספר זבחי אפרים למס' זבחים [נדפס בסדרת 'על מסכת'] שמביא הרבה ראיות מש"ס לדרך זו. ולדוגמא הא דבן זומא ראה אוכלסא בהר הבית, ומתי באה לשם אוכלוסא לאחר החורבן אם לא ליסוד ביהמ"ק, ועוד טובא.

תודה רבה על המראה מקום הנפלא, הנה דבריו:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=9

לדבריו כשעלה אדריינוס על כסא הקיסרים ברומי הרשה ליהודים בירושלים לבנות את בית ה' ולהקריב קרבנות, עיי"ש בהמשך נועם דבריו

[יין המשמח]

באחד מכרכי סיני כתב יהושע בראנד מאמר על בניני המקדש לאחר החורבן השני יעו"ש שביאר סוגיה זו בטוב טעם (אין לי נגישות לאוצר בכדי לציין באיזה חלק זה)

[גחלת]

שמעתי בהרצאה מי שהביא

מטבע בר כוכבא.jpg (2.97 KiB) נצפה 13158 פעמים

כדמות ראיה ממטבעות שמיוחסות לבר כוכבא. כי יש עליהם ציור של ארון הברית.

[אדג]

שמעתי בהרצאה מי שהביא

מטבע בר כוכבא.jpg

כדמות ראיה ממטבעות שמיוחסות לבר כוכבא. כי יש עליהם ציור של ארון הברית.

אבל לכו"ע נגנז הארון עוד קודם חורבן בית ראשון! ומה ראיה?

[אפרקסתא דעניא]

באחד מכרכי סיני כתב יהושע בראנד מאמר על בניני המקדש לאחר החורבן השני יעו"ש שביאר סוגיה זו בטוב טעם (אין לי נגישות לאוצר בכדי לציין באיזה חלק זה)

י' בראנד, 'האם התכוון הדריינוס לבנות את בית המקדש?', סיני, נג (תשכ"ג), עמ' כא-ל.

הוא דן שם בשאלה אחרת: האם אדריאנוס התחיל לבנות את בית המקדש.

[גחלת]

שמעתי בהרצאה מי שהביא

מטבע בר כוכבא.jpg

כדמות ראיה ממטבעות שמיוחסות לבר כוכבא. כי יש עליהם ציור של ארון הברית.

אבל לכו"ע נגנז הארון עוד קודם חורבן בית ראשון! ומה ראיה?

כנראה שזו היתה שאיפתם. ואת זה שמו להם למטרה. ובמטבעות כאילו צינו אבן דרך לשם.

[אדג]

שמעתי בהרצאה מי שהביא

מטבע בר כוכבא.jpg

כדמות ראיה ממטבעות שמיוחסות לבר כוכבא. כי יש עליהם ציור של ארון הברית.

אבל לכו"ע נגנז הארון עוד קודם חורבן בית ראשון! ומה ראיה?

כנראה שזו היתה שאיפתם. ואת זה שמו להם למטרה. ובמטבעות כאילו צינו אבן דרך לשם.

אם כך נסתר היסוד ונפל הבניין: מדוע זו ראיה שנבנה המקדש בפועל, אם בלאו הכי זהו רק "שאיפה", אולי המקדש כולו היה רק "שאיפה".

[צופר הנעמתי]

ביניהם מסתמכים על תמונת המקדש שבמטבע שטבעו אז. מובן לכל שאיז הוכחה מזה על בנין המקדש בפועל, אלא על הצפייה. [גם לכאורה רואים צורת ארון וכרובים בפנים, וזה ודאי לא היה. התומכים בראיה זו טוענים שמדובר בצורת שלחן הטהור.]

[אלף אלפים]

מלבד זאת ידוע גם נסיון הקמת בית המקדש של יוליאנוס כמה דורות לאחר מכן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7% ... 7.95.D7.A1

[בריה בפני עצמה]

לאחרונה ראיתי דבר פלא בספר חסידים דפוס ברלין (עמ' 152) מסופר ע"י רבי שבתי דונולו-המפרש של ספר יצירה. על הכליף הערבי של צפון אפריקה שפינה את האשפה מהכותל ובנה את בית הבחירה ולאחר מלחמה עם היהודים החריבה.
האם מישהו יודע פרטים נוספים.

[מתושלח]

האם יש עוד ידיעות בנושא ?

[עזריאל ברגר]

זכור לי ששמעתי פעם סברא שרק הקריבו קרבנות בזמן בר-כוזיבא, ללא בית (ע"פ דברי רבי יהושע "שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית"), וא"ש כל המקורות שמדברים על קרבנות בלי לומר שנבנה בית.

[שימען]

היה על כך כתבה שלימה פעם בקולמוס מעיתון משפחה בחודש מנ"א בערך בשנת תש"ע.
זכור לי שזה צימרר כמה אנשים זה שכתבו בזמן שמתאבלים על חורבן הבית להביא בעיתון דעות שכבר נבנה הבית השלישי.

[סכינא חריפא]

היה על כך כתבה שלימה פעם בקולמוס מעיתון משפחה בחודש מנ"א בערך בשנת תש"ע.
זכור לי שזה צימרר כמה אנשים זה שכתבו בזמן שמתאבלים על חורבן הבית להביא בעיתון דעות שכבר נבנה הבית השלישי.

מה מצמרר?

[עזריאל ברגר]

היה על כך כתבה שלימה פעם בקולמוס מעיתון משפחה בחודש מנ"א בערך בשנת תש"ע.
זכור לי שזה צימרר כמה אנשים זה שכתבו בזמן שמתאבלים על חורבן הבית להביא בעיתון דעות שכבר נבנה הבית השלישי.

מה מצמרר?

קשה להתווכח עם רגשות...

[סכינא חריפא]

היה על כך כתבה שלימה פעם בקולמוס מעיתון משפחה בחודש מנ"א בערך בשנת תש"ע.
זכור לי שזה צימרר כמה אנשים זה שכתבו בזמן שמתאבלים על חורבן הבית להביא בעיתון דעות שכבר נבנה הבית השלישי.

מה מצמרר?

קשה להתווכח עם רגשות...

לפחות אפשר להסביר מה בדיוק מצמרר גם אם לא למה

[צעיר_התלמידים]

בהעמק דבר על הפסוקים שמור את חודש האביב וכן בקונטרס דבר השמיטה שבשו"ת משיב דבר כתב שמהחורבן עד שחרש טורנוסרופוס את ההיכל היו מקריבים קרבן פסח במקום המקדש, וז"ש רבן גמליאל בסנהדרין דף יא ב' דאמריא רכיכין לקרבן פסח, ורבן גמליאל זה היינו רבן גמליאל דיבנה.

[איש גלילי]

היות שהוברר שבן כוזיבא שאף לבניית המקדש (וכמו שמסתבר עוד לפני הראיות ג"כ), ואחרי שידענו מדברי חז"ל שבן כוזיבא מלך שנתים ומחצה, א"כ הסבירות שהוא לא חידש את עבודת המקדש קלושה למדי.

[שלום]

הרב יהודה זולדן כתב מאמר ובו הוא מוכיח שהקריבו קרבנות (ללא קשר לבן כוזיבא) לאחר חורבן בית שני. בין השאר מביא את ההוכחה מדברי ר' צדוק שם - "אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלא. אמר רבי צדוק: מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו: צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא".

http://www.yeshiva.org.il/midrash/8106

אין שום סיבה לחשוב שהיה זה אחר חורבן בית שני. רבן גמליאל דיבנה היה כבר לא ילד בזמן החורבן וסביר להניח שהוא הקריב לפני החורבן.

הרב זולדן נתלה בדברי מהר"ץ חיות, אך כבר נדחו דבריו על ידי ר' יהוסף שוורץ. והמקורות לכך (שפעם עסקתי בהם) נתעלמו ממני זה מכבר.

[אנושי]

היות שהוברר שבן כוזיבא שאף לבניית המקדש (וכמו שמסתבר עוד לפני הראיות ג"כ), ואחרי שידענו מדברי חז"ל שבן כוזיבא מלך שנתים ומחצה, א"כ הסבירות שהוא לא חידש את עבודת המקדש קלושה למדי.

דהיינו שהשאלה שצריכה להישאל האם בןכוזיבא אכן מלך אף בירושלים?
לאי מי יש ע"ז מידע ברור?

[אפרקסתא דעניא]

מחלוקת גדולה היא בין החוקרים.

ולכאורה יש להוכיח מ"כוזביות ירושלמיות", ויש לדחות בדוחק...

[אחרון התלמידים]

בס"ד
דברים רבה (וילנא) פרשת עקב פרשה ג: רבי תנחומא מהו עת להשליך אבנים עת היא שיעלה אדרינוס שחיק עצמות וינפץ אבני בית המקדש ועת כנוס אבנים עת שיבנה אותו הקדוש ברוך הוא מנין שנא' (ישעיה כח) לכן כה אמר ה' אלהים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחוש ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטופו, עכ"ל.
זכור לי שיש עוד מקום שכתוב במדרש שאדרינוס החריב הבית, והעץ יוסף אומר שודאי טעות המעתיק.
וידוע דברי הרב המלבי"ם דניאל פרק יב: נודע כי בעת ההיא נתן רשות מהקיסר לבנות בית המקדש בירושלים וגם נבנה מאת היהודים ע"פ פקודת הקיסר יוליוס בהוצאה רבה, ובשנת ד' אלפים שמ"ט היה רעש גדול בכל העולם ונפל המקדש הגדול אשר בנו, וביום שאחריו בא אש גדול מן השמים ונתכו כל הברזלים מהבנין ונשרפו יהודים רבים, עכ"ל.

כל זה להביא מקור למה שאמרו כאן (כמובן שדברי הרב המלבי"ם הם תקופה מאוחרת יותר), אבל זה פשוט לכל מעיין שאין שום אפשרות בעולם שנבנה הבית פעם נוספת, זהו דבר תמוה ביותר שבכל דברי חז"ל והראשונים ייעלם דבר מרכזי כל כך. ואף להבדיל בדברי הימים ההם. הדבר היחיד שאולי בדוחק גדול מאוד י"ל שהקריבו קרבנות כי מעיקר הדין מקריבין אע"פ שאין בית ולא דברו מזה הרבה.

[מקדש מלך]

לעניין השאלה האם הקריבו קרבן פסח לאחר החורבן, יעויין בתשובת הגרש"א אלפנדרי, נדפסה בספר 'מקדש מלך' להגרצ"פ פראנק, שסובר שלא הקריבו פסח לאחר החורבן ודוחה את הראיות שהביאו לכך.

לעניין המדרש שכשנכנס אדריאנוס להיכל היה מחרף, לפ"ר יש לדון האם מדובר על ההיכל עצמו או מקום ההיכל. וידועה אגרת הרמב"ם (וגם הדיון האם היא באמת נכתבה על ידו) שכותב ש'נכנסתי לבית הגדול והקדוש', וזה כמובן לאחר החורבן (ובזה דחיתי דעת המוכיחים מכך שהרמב"ם נכנס להר הבית, כי כמו שכותב שנכנס 'לבית הגדול והקדוש' בזמן שהר ציון שמם ושועלים הילכו בו, כן יש לומר שנכנס למקום קרוב ולא ממש לאותו מקום, וזה אם נניח שבאמת נכתב על ידו. כי יש באגרת דברים קצת תמוהים. אם כי כמה מגדולי ישראל העתיקוהו מבלי הסתייגות, וצ"ע).

[בתבונה]

לעניין השאלה האם הקריבו קרבן פסח לאחר החורבן, יעויין בתשובת הגרש"א אלפנדרי, נדפסה בספר 'מקדש מלך' להגרצ"פ פראנק, שסובר שלא הקריבו פסח לאחר החורבן ודוחה את הראיות שהביאו לכך.

לעניין המדרש שכשנכנס אדריאנוס להיכל היה מחרף, לפ"ר יש לדון האם מדובר על ההיכל עצמו או מקום ההיכל. וידועה אגרת הרמב"ם (וגם הדיון האם היא באמת נכתבה על ידו) שכותב ש'נכנסתי לבית הגדול והקדוש', וזה כמובן לאחר החורבן (ובזה דחיתי דעת המוכיחים מכך שהרמב"ם נכנס להר הבית, כי כמו שכותב שנכנס 'לבית הגדול והקדוש' בזמן שהר ציון שמם ושועלים הילכו בו, כן יש לומר שנכנס למקום קרוב ולא ממש לאותו מקום, וזה אם נניח שבאמת נכתב על ידו. כי יש באגרת דברים קצת תמוהים. אם כי כמה מגדולי ישראל העתיקוהו מבלי הסתייגות, וצ"ע).

ההיכל לחוד והבית הגדול והקדוש לחוד
1. בכל מקום הבית הגדול והקדוש אין הכוונה להיכל בדך כלל הכוונה למחנה שכינה, וכן בית ה' אמנם מצינו שהכוונה לכל הר הבית
א. רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק א
"וכן אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להכנס למקדש כולו מתחילת עזרת ישראל ולפנים כשהוא שתוי יין או שכור או פרוע ראש דרך ניוול או קרוע בגדים, אף על פי שאינו באזהרה שאין זה כבוד ומורא לבית הגדול והקדוש שיכנס בו מנוול",
ב. רמב"ם סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות
"ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו" ורק לכהנים נכנסים להיכל .
ג. משנה מסכת ביכורים פרק א
"ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך"
2. איפה הדיון האם האגרת הזו באמת נכתבה על ידו?
3. הטיעון שהכוונה למקום קרוב הובא בשם הגר"י זריהן שהכוונה למדרש שלמה שהוא כינוי למסגד אל אקצה, שהוא מחוץ להר הבית המקודש, (נקודה שיש בה בעקיפין תמיכה לעלייה)
4. מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?

[לבי במערב]

מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?

לכאורה כוונת הרב 'מקדש מלך' היא לשאר טומאות, שאין אנו יודעים מראיתן.
וא"י מה הכריחו לומר שאף הרמב"ם לא ידע לה, ושמא הי' לו (או לבנ"י היושבים אז באה"ק) מסורת וקבלה בזה - ונשכח מעמנו כחלוף הזמן וריחוק המקום (ומחמת שאסרה המלכות על היהודים מלעלות להר קדשנו).

[מקדש מלך]

לעניין השאלה האם הקריבו קרבן פסח לאחר החורבן, יעויין בתשובת הגרש"א אלפנדרי, נדפסה בספר 'מקדש מלך' להגרצ"פ פראנק, שסובר שלא הקריבו פסח לאחר החורבן ודוחה את הראיות שהביאו לכך.

לעניין המדרש שכשנכנס אדריאנוס להיכל היה מחרף, לפ"ר יש לדון האם מדובר על ההיכל עצמו או מקום ההיכל. וידועה אגרת הרמב"ם (וגם הדיון האם היא באמת נכתבה על ידו) שכותב ש'נכנסתי לבית הגדול והקדוש', וזה כמובן לאחר החורבן (ובזה דחיתי דעת המוכיחים מכך שהרמב"ם נכנס להר הבית, כי כמו שכותב שנכנס 'לבית הגדול והקדוש' בזמן שהר ציון שמם ושועלים הילכו בו, כן יש לומר שנכנס למקום קרוב ולא ממש לאותו מקום, וזה אם נניח שבאמת נכתב על ידו. כי יש באגרת דברים קצת תמוהים. אם כי כמה מגדולי ישראל העתיקוהו מבלי הסתייגות, וצ"ע).

ההיכל לחוד והבית הגדול והקדוש לחוד
1. בכל מקום הבית הגדול והקדוש אין הכוונה להיכל בדך כלל הכוונה למחנה שכינה, וכן בית ה' אמנם מצינו שהכוונה לכל הר הבית
א. רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק א
"וכן אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להכנס למקדש כולו מתחילת עזרת ישראל ולפנים כשהוא שתוי יין או שכור או פרוע ראש דרך ניוול או קרוע בגדים, אף על פי שאינו באזהרה שאין זה כבוד ומורא לבית הגדול והקדוש שיכנס בו מנוול",
ב. רמב"ם סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות
"ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו" ורק לכהנים נכנסים להיכל .
ג. משנה מסכת ביכורים פרק א
"ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך"
2. איפה הדיון האם האגרת הזו באמת נכתבה על ידו?
3. הטיעון שהכוונה למקום קרוב הובא בשם הגר"י זריהן שהכוונה למדרש שלמה שהוא כינוי למסגד אל אקצה, שהוא מחוץ להר הבית המקודש, (נקודה שיש בה בעקיפין תמיכה לעלייה)
4. מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?

1. כל הראיות הן כשהבית בבנינו, ואז כל הר הבית הוא תחומו ומקומו של הבית. אבל בפשטות לא מסתבר שגם בחורבנו יקרא כן. וממה שהבאת ראיה, שהרי יכולים אנו להשתחוות בהר הבית גם היום (אם לא האיסור על פי החוק...).
2. איני זוכר כעת, בשעתו ראיתי, אקוה שיספיק בידי לחפש ולהעלות.
3. אין אנו יודעים לאיזה מקום קרוב הוא יכול להתכוון, וזו רק השערה שהיה באל אקצה. ואם כבר השערות לגבי מיקום המקדש על מנת להתיר כניסה למקומות אחרים, יש לנו מסתברות יותר מאשר דקדוק לשון באיגרת.
4. איני זוכר כעת. אך כמדומני שיש שרצו להוכיח מכאן שהרמב"ם שביק משנתו ונקיט כמנהג שהיה בזמן הראשונים כדעת הראב"ד. מלבד שיש לדון האם היה בכלל בזמן הראשונים מסורת ברורה איה מקום המקדש, וגם לשון האיגרת הלא מסתייגת, וכאמור בחורבנו קשה יותר לומר שהכוונה להר הבית (אם כי יש לדחות כן). חוץ ממה שהוסיף הרב ליבי במערב.
ולא חקרתי הדברים כעת ועניתי לפו"ר.

[בתבונה]

מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?

לכאורה כוונת הרב 'מקדש מלך' היא לשאר טומאות, שאין אנו יודעים מראיתן.
וא"י מה הכריחו לומר שאף הרמב"ם לא ידע לה, ושמא הי' לו (או לבנ"י היושבים אז באה"ק) מסורת וקבלה בזה - ונשכח מעמנו כחלוף הזמן וריחוק המקום (ומחמת שאסרה המלכות על היהודים מלעלות להר קדשנו).

אם מצד חשש זיבה כבר כתב בספר דרך הקודש למהר"ח אלפנדרי לגבי עלייה להר הבית (ושם בעמוד 9 כותב שנכנס להר הבית)
ולדבריו מי שחושש לזיבה יש לו תקנה שיטבול במים חיים
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=10 (עמודים 9-11)

ועצם מראה הזוב כתב הרמב"ם הלכות מחוסרי כפרה פרק ב הלכה א
הזב האמור בתורה הוא שכבת זרע הבא מחוליי החללים שהיא מתקבצת בהן, וכשיוצא הזוב אינו יוצא בקושי כשכבת זרע ואין ביציאתו תאוה ולא הנאה אלא נגרר ויוצא כמו בצק של שעורים כהה כלובן ביצה המוזרת, אבל שכבת זרע לבנה קשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת.
אמנם בסתם אין לחוש לזיבה (ולא רק בחלת חו"ל אלא גם בדאוריתא)
כפי שכתב המאירי נדה (לא עמוד ב) שזיבה בזכר הוא מיעוט שאינו מצוי וקי"ל דלא חיישינן לה (וכן כתבו עוד אחרונים).
וההוכחה לכך שהוא לא מצוי שהרי גם אדם שראה זיבה הפרשה כלובן ביצה המוזרת (כנ"ל ובפיה"מ ביאר שהיא כשכבת זרע דלילה ואדמומית) ויוצאת מבשר מת ללא קישוי אבר, ולמרות זאת אמרו אמרו שבשבעה דברים בודקים את הזב "במאכל במשתה ובמשא בקפיצה בחולי ובמראה ובהרהור" שאם אכל אכילה מרובה תולים שבא מהאכילה.
דהיינו שזיבה פחות שכיחה מאשר הפשרה כעין זיבה לאחר אכילה, והפרשה כזו לאחר אכילה היא נדירה מאוד...

[בתבונה]

לעניין השאלה האם הקריבו קרבן פסח לאחר החורבן, יעויין בתשובת הגרש"א אלפנדרי, נדפסה בספר 'מקדש מלך' להגרצ"פ פראנק, שסובר שלא הקריבו פסח לאחר החורבן ודוחה את הראיות שהביאו לכך.

לעניין המדרש שכשנכנס אדריאנוס להיכל היה מחרף, לפ"ר יש לדון האם מדובר על ההיכל עצמו או מקום ההיכל. וידועה אגרת הרמב"ם (וגם הדיון האם היא באמת נכתבה על ידו) שכותב ש'נכנסתי לבית הגדול והקדוש', וזה כמובן לאחר החורבן (ובזה דחיתי דעת המוכיחים מכך שהרמב"ם נכנס להר הבית, כי כמו שכותב שנכנס 'לבית הגדול והקדוש' בזמן שהר ציון שמם ושועלים הילכו בו, כן יש לומר שנכנס למקום קרוב ולא ממש לאותו מקום, וזה אם נניח שבאמת נכתב על ידו. כי יש באגרת דברים קצת תמוהים. אם כי כמה מגדולי ישראל העתיקוהו מבלי הסתייגות, וצ"ע).

ההיכל לחוד והבית הגדול והקדוש לחוד
1. בכל מקום הבית הגדול והקדוש אין הכוונה להיכל בדך כלל הכוונה למחנה שכינה, וכן בית ה' אמנם מצינו שהכוונה לכל הר הבית
א. רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק א
"וכן אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להכנס למקדש כולו מתחילת עזרת ישראל ולפנים כשהוא שתוי יין או שכור או פרוע ראש דרך ניוול או קרוע בגדים, אף על פי שאינו באזהרה שאין זה כבוד ומורא לבית הגדול והקדוש שיכנס בו מנוול",
ב. רמב"ם סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות
"ואין אנו יכולין לעלות להראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנוה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו" ורק לכהנים נכנסים להיכל .
ג. משנה מסכת ביכורים פרק א
"ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך"
2. איפה הדיון האם האגרת הזו באמת נכתבה על ידו?
3. הטיעון שהכוונה למקום קרוב הובא בשם הגר"י זריהן שהכוונה למדרש שלמה שהוא כינוי למסגד אל אקצה, שהוא מחוץ להר הבית המקודש, (נקודה שיש בה בעקיפין תמיכה לעלייה)
4. מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?

1. כל הראיות הן כשהבית בבנינו, ואז כל הר הבית הוא תחומו ומקומו של הבית. אבל בפשטות לא מסתבר שגם בחורבנו יקרא כן. וממה שהבאת ראיה, שהרי יכולים אנו להשתחוות בהר הבית גם היום (אם לא האיסור על פי החוק...).
2. איני זוכר כעת, בשעתו ראיתי, אקוה שיספיק בידי לחפש ולהעלות.
3. אין אנו יודעים לאיזה מקום קרוב הוא יכול להתכוון, וזו רק השערה שהיה באל אקצה. ואם כבר השערות לגבי מיקום המקדש על מנת להתיר כניסה למקומות אחרים, יש לנו מסתברות יותר מאשר דקדוק לשון באיגרת.
4. איני זוכר כעת. אך כמדומני שיש שרצו להוכיח מכאן שהרמב"ם שביק משנתו ונקיט כמנהג שהיה בזמן הראשונים כדעת הראב"ד. מלבד שיש לדון האם היה בכלל בזמן הראשונים מסורת ברורה איה מקום המקדש, וגם לשון האיגרת הלא מסתייגת, וכאמור בחורבנו קשה יותר לומר שהכוונה להר הבית (אם כי יש לדחות כן). חוץ ממה שהוסיף הרב ליבי במערב.
ולא חקרתי הדברים כעת ועניתי לפו"ר.

1. במידה שמקריבים אע"פ שאין בית, אז הדינים הנ"ל ישתנו, הר הבית לא יקרא בית ה' אלוקיך והמביא ביכורים יהיה חייב באחריותן, וכן האם דין הרמב"ם בהל' ביאת מקדש ישתנו?
2. מה הראייה שיש מניעה הלכתית ולא רק מניעה על פי החוק ובפרט שמקריבים אע"פ שאין בית ואפילו לבניית המקדש מצינו במעשה דריב"ח וכן בזמן הקיסר יוליאנוס שכאשר החוק איפשר הלכו לבנות את בית המקדש ( המעשה עם יולאנוס קיסר הובא במלבי"ם סוף דניאל), (ועי' חזו"א אבה"ע ב ז),
3. אמנם בלא"ה בנוסח התפילה הכוונה לראיית פנים והשתחוויה בעזרה כדין ראייה וטמא מת אסור בעזרה וכן לרוב הדעות אין קיום ראייה בלי קרבן ראייה.
4. במה לשון האגרת מסתייגת?
5. ועדיין לא מובן מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?

[בברכה המשולשת]

כבר דן בזה הרה"ג יצחק שילת במהדורת אגרות הרמב"ם שלו על אתר וכן באגרת נוספת בה כותב זאת הרמב"ם

[בתבונה]

מלבד שיש לדון האם היה בכלל בזמן הראשונים מסורת ברורה איה מקום המקדש,
ולא חקרתי הדברים כעת ועניתי לפו"ר.

(הדרך הקודש להמהר"ח אלפנדרי ושם גם בשם המהרי"ט וכן במעשי למלך ועוד) דנו על טעם אלו שלא נכנסו לבאב אל קטאנין , וכתב הדרך הקודש שהוא פנימה לקו של הכותל המערבי, ולמרות זאת התקשו בטעם אותם מחמירים ודנו שאולי חששו לזיבה וכדו' ומקשה שהחוששים לכך יכולים לטבול במים חיים והאריך בזה בדרך הקודש רבות, ולא עלה על דעתו ודעת שאר האחרונים לפרש שמא אותם מחמירים פקפקו במסורת מקום המקדש. עובדה זו מראה שחשש כזה היה נחשב חשש מופרך.

בנוסף יתכן שבגלל שקודש הקדשים ואבן שתייה גבוהים מהשטח סביב, כמפורט בחז"ל הירידה בגבהים לעזרה סביב ולעזרת נשים ולחיל, והדבר היה ניכר בעיניהם שאין כל פסגה אחרת אפשרית גם בלי המדידות המדויקות שיש כיום ולכן היה ברור להם מקום המקדש.