ספר 'שמות הצדיקים' -מקורה של הסגולה

[יאיר]

מי יודע תשובה ברורה ומנומקת מדוע נפקד שם הגר"א (ועוד) מספר "שמות הצדיקים"?

העונה הישר יבורך..

[מתעמק]

מה כל הרעש בהשמטת שם צדיק זה או אחר מתוך ספר זה. מדובר מספר פיקנטי, ממחבר עלום שם (ובטעות נרשם ב'אוצר' שהמחבר נחמן בן שמחה, כלומר מהר"ן מברסלב עצמו, דבר המוכחש מתוך הספר עצמה). השם היחיד הנזכר בקשר להספר, בתור מו"ל ומממן ההוצאות היא יצחק אייזיק בן רבקה (ואולי הוא גם המחבר).
כמו כן המחבר עצמו מתנצל על שנשמטו ממנו הרבה שמות מצדיקים http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?11 ... KS&page=64
ומאידך יש בין רשימות הצדיקים גם מתנגדים, דוגמת בעל ברוך טעם.

אך האי 'שמות הצדיקים', כיון דאתי לידן נימא ביה מילתא. בהקדמת ספר הנ"ל מבואר שנתחבר על פי מאמרי מהר"נ מברסלב בספר המדות אודות מעלת הזכרת שמות הצדיקים.
אך באמת הדברים עתיקים, בעל השל"ה הק' בספרו בחלק תולדות אדם - בית אהרן בהג"ה כותב שהזכרת שמות ספרי קודש מועיל להחשב לו כאילו למד כולם, ובתנאי שיעשה כל מה שביכלתו ללמוד באמת וגם יחזיק ידי לומדי תורה. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?50 ... S&page=118
ואחריו החזיק בעל שפתי חכמים, שסידר ספר שפתי ישנים, ספר ביבליוגרפי הראשון של ספרי קודש, אך אין מטרת הספר משום ביבליוגרפיה, רק לקיים דברי השל"ה הק' הנ"ל שיש ענין בהזכרת השמות. ובהקדמת ספרו מעתיק דברי השלה"ק, ומסיים עלה "וכן ראיתי מכמה אנשים חשובים נוהגים כזה". והקשה בביאור הדבר, איך יזכה על ידי כאילו למד. ומבאר שם שהכוונה לא שהאמירה כשלעצמה יועיל, אלא שבהיות שיש מעלה למחבר הספר בהיותו נזכר בעולם הזה, כמאמר חז"ל אגורה באהלך עולמים, לכן בהזכירו שם ספר שחיברה אחד מתקיפי קמאי, הרי המחבר מליץ בעדו יושר בעולם העליון על הזכירו את שמו בעולם הזה. ומוסיף שם לחדש שלפי זה תועיל גם בהזכרת שמות לבד ולא רק הזכרת ספרים (כל הנ"ל מפרש בתוך דברי השלה"ק, עיין שם). החידוש הנוסף שבדבר, שבהסכמות גדולי דורו, כולל הגאון רבי יצחק מפוזנא רבו של המגן אברהם, מדברים בשבח הספר שיועיל לת"ח לידע את מה שלפניהם "מלבד רב התועליות שכתב הוא בהקדמה", כלומר מתייחסים להקדמתו של השפתי ישנים ומחזיקים בידו. עיין בגוף הספר http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?28489&BOOKS&page=8
ובחת"ם סופר על התורה (מהדורת הרי"נ שטרן) פרשת ואתחנן על הפסוק ושמעת ישראל, מביא דברי השפתי ישנים האלו, ומוסיף לחדש על פי זה שזו הטעם שהתורה האריכה בשבח ארץ ישראל ונזכר שוב ושוב בתורה בשמה, והכל כדי להביא קדושה מקדושת ארץ ישראל בלב הקורא פסוקים אלו. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53 ... KS&page=48
ואחר כל זה, ראה בספר אלפי מנשה חלק ב' פרק ל"ה, איך שמתמה על מחבר פלוני (בעל שפתי ישינים) שעם היותו למדן ישר (כנראה על פי ספרו שפתי חכמים) עשה ספרו מטעם "ששמע וקבל מנשים המזרות בלבנה" מעלת אמירת שמות הספרים למי שלא יוכל ללמוד. וכנראה לא הבחין הגאון רבי מנשה מאיליא שאין זאת חידושו של ה'שפתי ישינים' עצמו, ולא קבלה שקיבל בעצמו (מנשים המזרות בלבנה) אלא מעתיקו מתוך ספר של"ה מאחד מגדולי הדור בשנות הש'. ולפי ההשערה נדזמן לפני הר"מ מאיליא טופס קרוע, בה חסר היה שורה ראשונה של ההקדמה, כך שהתחלת ההקדמה "ראיתי וקבלתי" ודו"ק http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10 ... KS&page=48

[זקן ששכח]

בעיני תמוה הרבה יותר מה שהרחיד"א לא הזכירו בספרו 'שם הגדולים'.

[חכם באשי]

בעיני תמוה הרבה יותר מה שהרחיד"א לא הזכירו בספרו 'שם הגדולים'.

נו, יש בכך סיפור מעניין, שה'חכם באשי' (האמיתי) נסתייע בכך 'להכריע' לטובת החסידים שפרצו את מנעול המקווה בשבת.

[זקן ששכח]

אכן כן, אבל הסבר לענין לא ידעתי. הלא הרחיד"א ודאי לא נמנה על עדת החסידים, שלא כברסלבר שיש לנו להליץ ולהבין סיבת דבר זה שלא הזכיר את הגר"א, אצלו לכאורה הדבר תמוה.

[איש_ספר]

מתעמק. תודה מאד על דבריך המעניניים (ככל דבריך). נותר לברר מה מקור השלה"ק במה שכותב 'ראיתי וקבלתי'.

[מנחם זאב צוקרמן]

ואחריו החזיק בעל שפתי חכמים, שסידר ספר שפתי ישנים, ספר ביבליוגרפי הראשון של ספרי קודש, אך אין מטרת הספר משום ביבליוגרפיה, רק לקיים דברי השל"ה הק' הנ"ל שיש ענין בהזכרת השמות. ובהקדמת ספרו מעתיק דברי השלה"ק, ומסיים עלה "וכן ראיתי מכמה אנשים חשובים נוהגים כזה".

סברא שגויה. הרי ציין את הדפוס ואת השנה וגם את הפורמט!! עי' דוגמא כאן: viewtopic.php?p=15085#p15085

[מתעמק]

לא עלי תלונתו כי אם על בעל שפתי ישינים עצמו. הרי הוא שכותב בהקדמתו שמטרתו לקיים דברי השלה"ק.
נכון שהוסיף לה גם רשימת תועליות, שביניהם יש תועלת החמישית שהמעיין בספר וכל שכן המדפיסה מחדש רצוי שידע אם לפניו דפוס הראשון או דפוס שני (שבדרך כלל שגוי), ולזאת מוסיף ציונים לפורמט וכדומה.
אך כל זה בתור הוספה לטעם העיקרי, קיום דברי השלה"ק. כן יוצא מתוך הקדמתו

[מתבונן]

בזה ובכיו"ב יש לעיין אם אכן זו היתה מטרת הספר מעיקרא, או שמא התנצלות מסויימת לת"ח שפותח לחבר ספר של חול (שעד אז טרם התחבר ביהדות) - ביבליוגרפיה וממילא מחפש כעין התנצלות, וכך מצינו בספרים בלתי תורניים מובהקים שחיפש התנצלות שונות ומשונות מדוע הם עוסקים בתחום לא תורני, כגון המצוי בספרות דקדוק שמבארים הנחיצות (צא וראה ספרי דקדוק של הראונים כגון הרקמה), או שירה וכו' או תולדות שמעוגן בסיפורי צדיקים ואגרות חז"א וכיו"ב.

[מתעמק]

הכי נקל בעיניך לחשוד ת"ח וירא שמים בכוונות נסתרות, כשבהקדמתו ניתן לכלכל הכל בלי לייחס לו כוונות נסתרות?

[בתוך הגולה]

ר"ד קמנצקי בישורון ד עמ' רמה כותב כמה טעמים הנראים בעיניו נאותים לחיבור ספר שפתי ישנים. ואיני יודע מפני מה נטה מטעם שכתב רש"ס עצמו וכמו שהזכירו כאן.
(אגב בעמ' רמו הוא כותב שבדעתו להו"ל בקרוב את הספר מחדש עם הוספות ר"א בהגר"א. מישהו יודע מה מתקדם עם זה?)

[מתבונן]

ברור שלכל לראש יש לקבל את דברי המחבר, אך כאשר יצירת המחבר אינה עולה בקנה אחד עם המטרה, יש לגם להשתמש בקצת שכל להבין מה שקורה כאן. לענ"ד בכל ספר נדפס יש למחבר כוונות גלויות ונסתרות שהם לפעמים אינם מבוארים בגלוי בתוך הקדמתו. אבוהון דכולהו הרמב"ם שלמרות הקדמתו, הרי המעיין באגרותיו הוא כותב שם על עוד טעמים רבים מדוע חיבר את חיבורו. האם זה עוול או זלזול במחבר? לענ"ד אין זה כך הרבה מחברים כתבו דברים באופן ששיכלו ידיהם וכתביהם ומניעיהם לא תמיד משתקפים בגלוי. ונחזור לענ"ד לכאורה מדובר כאן על ספר ביבליוגרפי, והספר מצווח ואומר מהו מטרתו להיות לעזר לזה שרוצה לדעת ספר ומחברו, והרי גדולי ישראל שלאחרי זה עסקו בכך בגאון כגון בספר סדר הדורות, וגאון עוזינו החיד"א, ואם כן יש לבאר שזה תוספת מליצה. (ומאידך על גאונותו דהנ"ל וספרו שפתי חכמים יד כמדומני פקפוקים וד"ל)

אך זאת זכרו אזכרנו שלפני זמן מה נתקלתי בספר שכל כולו רק הזכרת שמות ליישם את דברי השל"ה (וראיתי או בהיברו בוקס או באוצר החכמה וכו') ווכדאי שמישהו יחזיר האבידה.

[מתעמק]

א) נכון שלמטרה הראשונית לא הוצרך לצורת הספר הנזכר. אך לזה ציינתי לתוספות התועליות, שגם זה הגיוני, שכאשר מחברים ספר מתחשבים עם עוד שיקולים בנוגע לצורת הספר.
ב) קשה להניח שהמחבר הוצרך להעלים מטרה ביבליוגרפית, שהרי פרנסתו היתה בהיותו מדפיס, ושום אחד לא היה מטיל דופי במדפיס המחבר ספר שימושי לבני מקצועו.
ג) לא מביט על ה'ספתי חכמים' כספר גאוני, אך פשוט שמחבר ספר כזה הרי הוא תלמיד חכם רגיל, וחייבים בכבודו. מה גם שזכה מן השמים שחיבורו נתפשט בקרב ישראל. ובלשונו של רבי מנשה מאיליא בתוך קטרוגו על נושא ה'שפתי ישינים' שהמחבר הוא "למדן ישרן" 

[מתבונן]

הנה הספר שכל כולו מוקדש למטרה זו בפשטות. (דא עקא שהעותק שיש שם לא נראה שלם או אולי לא הושלם)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=

כעת ראיתי שבאוצר מהדורה מאוחרת ושלימה מספר מיוחד זה שהינו "תיקון" לעמי הארצים (על דרך תיקון ליל שבועות)

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?300303&BOOKS

[איש_ספר]

מה כל הרעש בהשמטת שם צדיק זה או אחר מתוך ספר זה. מדובר מספר פיקנטי, ממחבר עלום שם (ובטעות נרשם ב'אוצר' שהמחבר נחמן בן שמחה, כלומר מהר"ן מברסלב עצמו, דבר המוכחש מתוך הספר עצמה). השם היחיד הנזכר בקשר להספר, בתור מו"ל ומממן ההוצאות היא יצחק אייזיק בן רבקה (ואולי הוא גם המחבר)

ליתר דיוק: שמות הצדיקים נדפס לראשונה בסו"ס המידות דפו"ר מוהילב תקע"א. ונערך בידי ר' נתן תלמיד ר' נחמן. בדפוסים המאוחרים יותר שוכללה הרשמה בידי המולי"ם. אבל כאמור יסודה ע"י ר' נתן.

[יאיר]

מה כל הרעש בהשמטת שם צדיק זה או אחר מתוך ספר זה. מדובר מספר פיקנטי, ממחבר עלום שם (ובטעות נרשם ב'אוצר' שהמחבר נחמן בן שמחה, כלומר מהר"ן מברסלב עצמו, דבר המוכחש מתוך הספר עצמה). השם היחיד הנזכר בקשר להספר, בתור מו"ל ומממן ההוצאות היא יצחק אייזיק בן רבקה (ואולי הוא גם המחבר)

ליתר דיוק: שמות הצדיקים נדפס לראשונה בסו"ס המידות דפו"ר מוהילב תקע"א. ונערך בידי ר' נתן תלמיד ר' נחמן. בדפוסים המאוחרים יותר שוכללה הרשמה בידי המולי"ם. אבל כאמור יסודה ע"י ר' נתן.

ומכאן השאלה היא על ר' נתן..שהרי הגר"א נפטר בשנת תקנ"ח..

[אכשר דרא]

עוד דיון בנושא: http://72.167.41.11/forum/viewtopic.php?f=54&t=3577

[איש_ספר]

לא שיש לי משהו נגד ר' נתן, אבל מילא לפלפל בהשמטת החיד"א את הגר"א, למה השמיט ר' נתן את הגר"א זו סוגיא לדוד אסף בלבד.

[מוטיבןשלום]

ואחר כל זה, ראה בספר אלפי מנשה חלק ב' פרק ל"ה, איך שמתמה על מחבר פלוני (בעל שפתי ישינים) שעם היותו למדן ישר (כנראה על פי ספרו שפתי חכמים) עשה ספרו מטעם "ששמע וקבל מנשים המזרות בלבנה" מעלת אמירת שמות הספרים למי שלא יוכל ללמוד. וכנראה לא הבחין הגאון רבי מנשה מאיליא שאין זאת חידושו של ה'שפתי ישינים' עצמו, ולא קבלה שקיבל בעצמו (מנשים המזרות בלבנה) אלא מעתיקו מתוך ספר של"ה מאחד מגדולי הדור בשנות הש'. ולפי ההשערה נדזמן לפני הר"מ מאיליא טופס קרוע, בה חסר היה שורה ראשונה של ההקדמה, כך שהתחלת ההקדמה "ראיתי וקבלתי" ודו"ק

בין הבחין או לא הבחין, טענתו של הר"מ מאיליא היא טענה שכלתנית קיימת ועומדת בפני עצמה, ללא קשר למוצאה ומובאה. ואם נכתבה לפני אלף שנה או חמישים, דינה אחד. ששמועה זאת מכלל המוזרות הטוות בלבנה ואין בה לא מסורת לא קבלה ולא חכמה. וזו בעצם היתה כוונת הר"מ מאיליא ואין טעם להטיל בו דופי כאילו לא הבחין, אם אנחנו מבינים שגם אילו היה מבחין, היה איתן בדעתו.

[זקן ששכח]

לא שיש לי משהו נגד ר' נתן, אבל מילא לפלפל בהשמטת החיד"א את הגר"א, למה השמיט ר' נתן את הגר"א זו סוגיא לדוד אסף בלבד.

צדקת אישינו היקר.
ברם, מי יתנדב להאיר עינינו בהאי סוגיא דלא ידעינן בה ולא כלום, מה טעם שמט הרחיד"א מלאדכורי?

[איש_ספר]

תירוץ דחוק: בשה"ג לא הזכיר החיד"א רק ספרים ומחבריהם. חכמים שלא חיבורו ספרים לא נזכרו אצלו. הבעש"ט לדוגמא נזכר אצלו רק בספרי התולדות ואולי גם בענין ספר אוה"ח עה"ת. ואין לטעות במה שימצא המעיין לפניו בערך גדולים ערך מיוחד לבעש"ט עם הפניה לכשם ושם, שאי"ז אלא מעשה ידי י"א בן יעקב המלבה"ד של שה"ג מהדורת ווילנא. ובכן, בזמן ההוא לא עלה לדפוס שום חיבור מחיבורי הגר"א ולפיכך נפקד שמו.

[יאיר]

כעת אני נזכר שלפני כמה שנים שאלתי את עצמי את השאלה גם על שה"ג..

[אוצר החכמה]

ואחר כל זה, ראה בספר אלפי מנשה חלק ב' פרק ל"ה, איך שמתמה על מחבר פלוני (בעל שפתי ישינים) שעם היותו למדן ישר (כנראה על פי ספרו שפתי חכמים) עשה ספרו מטעם "ששמע וקבל מנשים המזרות בלבנה" מעלת אמירת שמות הספרים למי שלא יוכל ללמוד. וכנראה לא הבחין הגאון רבי מנשה מאיליא שאין זאת חידושו של ה'שפתי ישינים' עצמו, ולא קבלה שקיבל בעצמו (מנשים המזרות בלבנה) אלא מעתיקו מתוך ספר של"ה מאחד מגדולי הדור בשנות הש'. ולפי ההשערה נדזמן לפני הר"מ מאיליא טופס קרוע, בה חסר היה שורה ראשונה של ההקדמה, כך שהתחלת ההקדמה "ראיתי וקבלתי" ודו"ק

בין הבחין או לא הבחין, טענתו של הר"מ מאיליא היא טענה שכלתנית קיימת ועומדת בפני עצמה, ללא קשר למוצאה ומובאה. ואם נכתבה לפני אלף שנה או חמישים, דינה אחד. ששמועה זאת מכלל המוזרות הטוות בלבנה ואין בה לא מסורת לא קבלה ולא חכמה. וזו בעצם היתה כוונת הר"מ מאיליא ואין טעם להטיל בו דופי כאילו לא הבחין, אם אנחנו מבינים שגם אילו היה מבחין, היה איתן בדעתו.

בפרט שהרואה את הקדמת השפתי ישינים רואה שהרחיב הרבה את דברי השל"ה שהביא
שהשל"ה דבר על ע"ה שאין ביכלתו ללמוד וחוזר על שמות הספרים לאהבתו את התורה ולצערו שאין ביכלתו ללמוד
והשפתי ישינים (אף כי לא במפורש) נותן את התחושה (מתוך ההסבר שלו ומתוך ההצעה לחלק לימים) שיש לדבר מקום נרחב יותר ומעלה בפני עצמה.

אגב לא הבנתי מה הכוונה של מתעמק "ספר של"ה מאחד מגדולי הדור בשנות הש'" הלא מדובר בשל"ה הידוע והמפורסם לר' ישעיה הלוי הורוויץ.

[מתעמק]

אתחיל ממטה למעלה (שכן מוכרח לצורך תגובתי).
בטח לא נעלם ממני שהמדובר מספר השלה"ק, וגם לא חשדתי בחברי הפורום שצריך להציג בפניהם את השל"ה (כי אז הייתי צריך להאריך קצת בתולדותיו ושבחיו). אך התכוונתי להדגיש, שאף אם נימא שרבי מנשה מאיליא לא קבל את ספר השל"ה באותה הערצה שהיא אצלינו (ואצל שאר בני דורו), הרי על כל פנים לא נפיק מגדר גדול ישראל מלפני מאתיים שנה, שאין להלעיג על קבלותיו בלגלוג שמקורם "מנשים המזרות בלבנה".
ומכאן תשובה למוטיבןשלום, אף אם הסבר הדברים לא נראה לך, עדיין תמוה התבטאותך נגד גדול מישראל מלפני ארבע מאות שנה שדעתו בהלכה מובא בפוסקים בלי שיעור, האם כך מתבטאים עליו, ואף אם רבי מנשה מאיליא היה יודע ומבין וכתב כן על השל"ה, יש לנו צורך בדרך ארץ מינימלי שלא להסכים וכל שכן להוסיף בדברי זלזול שכאלו. וכל שכן ההוספה שאף אם נכתבה לפני אלף שנים היית אומר כן, הידעת מה פירוש לפני אלף שנים, אפרש הדבר בהזכרת שמות גדולי הדור לפני אלף שנים, האם כוונתך לומר שאם היה מוזכר קבלה כזו על ידי רבינו חננאל למשל, היית גם כן מתבטא כן??

לגוף הדברים, נכון שהשפתי חכמים מרחיב הדברים, בעיקר מהזכרת ספרים להזכרת אישים, אך גם השל"ה בסוף דבריו מדגיש שזה נצרך ומועיל אף למי שאינם עמי הארץ, כי לאו כל אדם זוכה ללמוד כל התורה כולה, כלומר הוא מייעץ לאברך כולל שמרגיש שאין סיכוי שיסיים סדר טהרות עם הר"ש, שעל כל פנים יזכירנה בפיו.

[אוצר החכמה]

לגוף הדברים כדי להצדיק את הצדיק (ולא חלילה לפחות מכבודו של בעל שפתי חכמים) אבאר כי התחושה היא שבעל שפתי ישינים לקח את זה למקום אחר
הקורא את דברי השל"ה לעצמם (לדעתי) מתרשם כי אמר דבר מושכל כי גם מי שאינו יכול ללמוד אם משתוקק לידיעה הזאת הקב"ה משלים בעדו. אחת הדרכים היא שקורא את שם הספר ובקי בשמות הספרים, שעדיין לא זוכה ללמדם או שלא יכול ללומדם,ו זה מעורר אותו לרצון לדעתם. ומחמת תשוקתו זו הקב"ה משלים בעדו. (באופן אחר יש להזכיר בעניין הזה את תיאורו של התולדות אדם על לימודו של ר' זלמלה מוולוזין שהיה מתחיל בשמות הספרים)

לעומת זאת ראה בזה בעל השפתי ישינים עניין סגולי, ולכן תמה בתחילת דבריו על השל"ה איך ייתכן כדבר הזה, ותשובתו היתה שמעורר את המלאך ועדיין אין זה שקול למי שלומד.
הסתכלות קצת שונה לענ"ד והסתכלות זאת היא זו שקוממה את בעל אלפי מנשה כדרכו בהרבה עניינים דומים.

[בתוך הגולה]

ר"ד קמנצקי בישורון ד עמ' רמו כותב שבדעתו להו"ל בקרוב את הספר מחדש עם הוספות ר"א בהגר"א. מישהו יודע מה מתקדם עם זה?)

באמת אף אחד כאן, הן ממקורבי ישורון והן ממקורבי רד"ק. לא יודע כלום?
רק תגידו מה קורה? התקדם משהו, נגנז, נדחה, נשתכח, צריך סעד (כספי או אחר) לתומכו?

[מתעמק]

מה כל הרעש בהשמטת שם צדיק זה או אחר מתוך ספר זה. מדובר מספר פיקנטי, ממחבר עלום שם (ובטעות נרשם ב'אוצר' שהמחבר נחמן בן שמחה, כלומר מהר"ן מברסלב עצמו, דבר המוכחש מתוך הספר עצמה). השם היחיד הנזכר בקשר להספר, בתור מו"ל ומממן ההוצאות היא יצחק אייזיק בן רבקה (ואולי הוא גם המחבר)

ליתר דיוק: שמות הצדיקים נדפס לראשונה בסו"ס המידות דפו"ר מוהילב תקע"א. ונערך בידי ר' נתן תלמיד ר' נחמן. בדפוסים המאוחרים יותר שוכללה הרשמה בידי המולי"ם. אבל כאמור יסודה ע"י ר' נתן.

ומכאן השאלה היא על ר' נתן..שהרי הגר"א נפטר בשנת תקנ"ח..

תודה הרב איש ספר על הידיעה החשובה.
אך לגוף הדברים, מתברר יותר שאין תמיה, מספר הצדיקים שבדורות האחרונים המובאים שם כמעט אפסי, וכפי שמתנצל בעצמו http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53 ... S&page=204. כמו כן שורה שם אי סדרים, אין מוקדם ומאוחר. ובדרך כלל, ממאה שנים האחרונות, אינו מביא אלא צדיקי החסידות, יוצא מן הכלל הפני יהושע שגם כן כבר נפטר ששים שנה לפני הדפסת הספר.

לגוף הדברים כדי להצדיק את הצדיק (ולא חלילה לפחות מכבודו של בעל שפתי חכמים) אבאר כי התחושה היא שבעל שפתי ישינים לקח את זה למקום אחר
הקורא את דברי השל"ה לעצמם (לדעתי) מתרשם כי אמר דבר מושכל כי גם מי שאינו יכול ללמוד אם משתוקק לידיעה הזאת הקב"ה משלים בעדו. אחת הדרכים היא שקורא את שם הספר ובקי בשמות הספרים, שעדיין לא זוכה ללמדם או שלא יכול ללומדם,ו זה מעורר אותו לרצון לדעתם. ומחמת תשוקתו זו הקב"ה משלים בעדו. (באופן אחר יש להזכיר בעניין הזה את תיאורו של התולדות אדם על לימודו של ר' זלמלה מוולוזין שהיה מתחיל בשמות הספרים)

לעומת זאת ראה בזה בעל השפתי ישינים עניין סגולי, ולכן תמה בתחילת דבריו על השל"ה איך ייתכן כדבר הזה, ותשובתו היתה שמעורר את המלאך ועדיין אין זה שקול למי שלומד.
הסתכלות קצת שונה לענ"ד והסתכלות זאת היא זו שקוממה את בעל אלפי מנשה כדרכו בהרבה עניינים דומים.

הערה נכונה, אך התמיה על ר"מ מאיליא במקומה עומדת, שהרי סוף סוף מתבטא על ה"ראיתי וקבלתי" בדברים חריפים, ונעלם ממנו שלא השפתי חכמים חידש קבלה זו רק בעל השלה"ק. אם לא שנימא כדבריי, שטופס השפתי חכמים של ר"מ מאיליא היה קרוע ו"נתקלקל השורה", ובחסרון שורה ראשונה של ההקדמה מתחיל ציטוט דברי השלה"ק "ראיתי וקבלתי" בלי הזכרת רמז שזה ציטוט.

ר"ד קמנצקי בישורון ד עמ' רמו כותב שבדעתו להו"ל בקרוב את הספר מחדש עם הוספות ר"א בהגר"א. מישהו יודע מה מתקדם עם זה?)

באמת אף אחד כאן, הן ממקורבי ישורון והן ממקורבי רד"ק. לא יודע כלום?
רק תגידו מה קורה? התקדם משהו, נגנז, נדחה, נשתכח, צריך סעד (כספי או אחר) לתומכו?

מה קורה בזה לא אדע. אך מההשערה, הרי מאז 'ישורון' כרך ד' כתב ר"ד קמנצקי הרבה מאמרים גדושים תוכן רב, וזה בכרכי ישורון לבד, שמהם אפשר למלאות ספרים עבי כרס (לדוגמא המאמר על רבי שלמה מדובנא בכרכים ח-י תופס יותר ממאה עמודים והיה ראוי להיות ספר מכובד בפני עצמו, וכן בהמשכים על כתבי יד אוטוגרף של הגר"א האריך מאוד, וכן בכרך כ' לבד תפס קרוב למאה עמודים, ועוד ועוד), ומטבע הדברים שיש גבול למה שאפשר לבן אדם לעשות. ולכן נדחה הדבר לעת עתה. כנ"ל שכל זה רק השערה, אבל פשוטה מטבען של דברים.

[קטן שהגיה]

אין שום חידוש שלא הזכיר ר' נתן את הגר"א, כמו שלא הזכיר את הנודע ביהודה והשאגת אריה וכו' כי עיקר עבודתו במהדורה ראשונה של השמות הצדיקים היה ללקט שמות מתנך ושס ומדרשים והשאר רק הוסיף דרך אגב.

ביומנו ימי מהרנ"ת מספר שנסע לא"י עם קבוצה של פרושים והיה לו ויכוח אתם ומזכיר בכבוד את הגר"א ע"ש, גם כותב שבהיותו בצפת פגש את ר' ישראל משקלוב וכו' והביא לו ידיעות מחו"ל ע"ש, ונראה מכל זה פשוט שלא היה לו חשבון פוליטי מיוחד לא להזכיר הגר"א.

[ישראליק]

קרח - בשמות הצדיקים

קרח - שמות הצדיקים.JPG (47.5 KiB) נצפה 9580 פעמים

[אישצפת]

קרח - שמות הצדיקים.JPG

יעויין גם כאן
viewtopic.php?f=46&t=38004&hilit=%D7%A7%D7%A8%D7%97#p425007

[לענין]

קרח - שמות הצדיקים.JPG

נשמח לדעת מה המקור?

[ישראליק]

שיחות וסיפורים ממוהרא"ש זצ"ל שרשם אחד מתלמידיו שיחי' מתושבי יבנאל יצ"ו

[לענין]

למה לא תזכה אותנו בכל הקובץ?
[ולפחות בפרטי, בתודה מראש].

[מוטוש]

מי יודע תשובה ברורה ומנומקת מדוע נפקד שם הגר"א (ועוד) מספר "שמות הצדיקים"?

העונה הישר יבורך..

הגעתי לפה דרך חיפוש בגוגל.
והרי לך תשובה.

וְזאת לָדַעַת, כִּי הַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרֵי בַּעֲלֵי הַשַּׁ”ס לֹא הָיָה בְּיָדִי לִרְשׁם כֻּלָּם, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי חִבּוּרֵיהֶם, וְאֵין בְּיָדִי כָּל חִבּוּרֵיהֶם לִפְרט כֻּלָּם. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְדוֹרוֹתֵינוּ, אָנכִי הָרוֹאֶה שֶׁגַם כֵּן נִשְׁמַט מֵהֶם הַרְבֵּה כִּי צָעִיר אָנכִי לְיָמִים, וְנֶעֱלַם מִמֶּנִּי וְלֹא אֵדָע לִפְרוֹט כֻּלָּם, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם מֵאוֹתָן שֶׁכְּבָר יָדַעְתִּי נִשְׁכְּחוּ קְצָתָם מֵאִתִּי בְּעֵת הַדְּפוּס.

העתקתי מפה. https://www.breslevmeir.com/%D7%A1%D7%A ... %99%D7%9D/