הראשונים שהבית יוסף ראה

[צh33]

האם הב"י ראה את הרז"ה הרמב"ן במלחמות ואת ההגהות אשר"י?!
אני מתכוין בעיקר למה שמוכח מתוך הב"י עצמו כלומר שלא נסתפק שמא היו לפניו מכת"י עכ"פ.
אם יש למישהו מידע על איזה מאמר או רשימה אילו מהראשונים היו לפני הבית יוסף ואיזה לא ראם עדיף.
או שאשאל בסגנון אחר: האם ממה שהב"י לא הזכיר כמה ראשונים המחזיקים בדיעה מסוימת זה ראיה שלא ראם או שאין דרכו להזכיר את כולם (בפרט אם לא פסק כמוהם)?
(בנוגע להגהות אשר"י כמדומה שנזכר בהקדמה לב"י שהיו לפניו. )

[חכם באשי]

הרב י"ל קלירס כתב מאמר יפה (אולי שניים) ב'המעיין', על 'ספרייתו' של הבית יוסף. עי' שם.

[צh33]

מצאתי רק מאמרו על הספריה של המהרש"ל מר החליף או דאיתא לתרוייהו?

[חקר]

מאמר נפלא. נמצא בהמעיין כרך לד ב טבת תשנ"ד בשם 'אוצר הספרים של הבית יוסף'.

[צh33]

תודה רבה . המאמר של ר"י לביא.

[מורה צדק]

ממה שראיתי שכתוב בספרים,


ספרים שהיו או לא היו בפני מרן
ספר חסידים. לא היה בפני מרן. עי' בדברי הגאון החיד"א בעין זוכר מע' א' אות עט ד"ה ולכל הדברות דנראה דנסתפק בזה. והא דהזכירו באה"ע סי' ט' גבי קטלנית, אינו מספר חסידים גופא, אלא ראה כן בתה"ד בשמו, וכ"נ בשאר מקומות שהזכירו, ומנאם בשלחן המערכת מע' ב' אות עה.
ספרי הראשונים היו מצויים אצלו בכ"י. מחב"ר יו"ד סי' פז סק"ח ובברכ"י או"ח סי' קנח סק"ג.
היה לפניו ספר שבלי הלקט השלם. נר יהודה עמ' קנט.
ריא"ז ושלטי הגבורים לא היו לפניו, שו"ת יבי"א ח"ט אה"ע סי' ג' אות ד'.
לא היו בידיו תשו' הגאונים, עי' יבי"א ח"ט אה"ע סי' לו אות ה' בהערה.
לא היו בידיו תשו' התשב"ץ ח"ב, יבי"א ח"ד או"ח סי' כב אות ג'.


ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.

[חכם באשי]

לא היו בידיו תשו' הגאונים, עי' יבי"א ח"ט אה"ע סי' לו אות ה' בהערה.

לאיזה 'תשובות הגאונים' בדיוק כוונתך? הרי יש למעלה מעשר כרכים שונים, שליקוטם בכלל לא מקורי!

[הוגה]

ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.

מאיפה אתה יודע איזה ספרים לא היו בידו?
מזה שאינו מזכירם? גם לי יש בבית הרבה ספרים ואוצה"ח ואעפ"כ בחיבורי איני מזכירם...
ואף אם הוא יכתוב להדיא שאין תח"י ספר פלוני, זה אומר ש"אילו היה רואה לא היה פוסק" וכו'?
(ג"א אין תחת ידי כמה וכמה ספרים שכתבו בענין זה גופיה של אם היה רואה וכו' ואעפ"כ אף אם יבואו לידי וכו'... סתאאםם).

[חכם באשי]

הוגה,
זה כלל מפורסם שהפוסקים הספרדיים (בעיקר) משתמשים בו. מה לך כי נזעקת? לא 'מורה צדק' המציאו!

[היא שיחתי]

זוכרני שעלה בידי שלא היה לו רמב"ן (בחיד' ונראה לי שגם מלחמות, והלכות נדה אני לא זוכר בדיוק) ומביאו רק מציטוטים ממקורות אחרים

[מורה צדק]

ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.

מאיפה אתה יודע איזה ספרים לא היו בידו?
מזה שאינו מזכירם? גם לי יש בבית הרבה ספרים ואוצה"ח ואעפ"כ בחיבורי איני מזכירם...
ואף אם הוא יכתוב להדיא שאין תח"י ספר פלוני, זה אומר ש"אילו היה רואה לא היה פוסק" וכו'?
(ג"א אין תחת ידי כמה וכמה ספרים שכתבו בענין זה גופיה של אם היה רואה וכו' ואעפ"כ אף אם יבואו לידי וכו'... סתאאםם).

מבין ריסי עיניך ניכר שאין אתה מהלומדים בקביעות בספר בית יוסף.

[צh33]

ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.

מאיפה אתה יודע איזה ספרים לא היו בידו?
מזה שאינו מזכירם? גם לי יש בבית הרבה ספרים ואוצה"ח ואעפ"כ בחיבורי איני מזכירם...
ואף אם הוא יכתוב להדיא שאין תח"י ספר פלוני, זה אומר ש"אילו היה רואה לא היה פוסק" וכו'?
(ג"א אין תחת ידי כמה וכמה ספרים שכתבו בענין זה גופיה של אם היה רואה וכו' ואעפ"כ אף אם יבואו לידי וכו'... סתאאםם).

מבין ריסי עיניך ניכר שאין אתה מהלומדים בקביעות בספר בית יוסף.

צודק בכל מילה למשל עיין ש"ך חו"מ סי ע סקט"ו

[הוגה]

כבוד חכמי הפורום שלמעלה,
עם כל הכבוד,
עדיין לא זכיתי לקבל תשובה עניינית ל-2 שאלותי.

(ואם תבוא לדון מדברי הש"ך בחו"מ סי' ע' ס"ק ט"ז, שכתב שיכול בנ"ד שם לטעון קים לי כדעת ראשונים אחרים דלא כמ"ש בש"ע שם בסתמא, והוסיף בתו"ד: "ואולי גם המחבר אי הוה ידע דהרז"ה והרמב"ן והגהת אשרי מסכימים לדברי הרי"ף וסיעתו לא הוה פסק בפשיטות כדברי הרמב"ם, והיה מביא ג"כ סברתם כאן בש"ע שהרי לא הביאם בספרו ב"י כלל", עכ"ל. הרי שאע"פ שהגהת אשרי היה תח"י בודאי (כמ"ש הב"י עצמו בהקדמה), ג"כ בא הש"ך לומר "אולי" אי הוה ידע... היה מביא ג"כ"'! ולמה? כי שם לא הביאו בב"י! - א"כ אין זה ענין ל"אוצר הספרים" שלו. גם ספר שודאי היה תח"י הב"י, אם באותו מקום לא הזכירו בב"י, משמע להש"ך שלא ראהו. א"כ אין נפק"מ אילו ספרים היו בספריתו או לא. הכל תלוי מה הזכיר בב"י באותו מקום ומה לא).

[צh33]

כבוד חכמי הפורום שלמעלה,
עם כל הכבוד,
עדיין לא זכיתי לקבל תשובה עניינית ל-2 שאלותי.

(ואם תבוא לדון מדברי הש"ך בחו"מ סי' ע' ס"ק ט"ז, שכתב שיכול בנ"ד שם לטעון קים לי כדעת ראשונים אחרים דלא כמ"ש בש"ע שם בסתמא, והוסיף בתו"ד: "ואולי גם המחבר אי הוה ידע דהרז"ה והרמב"ן והגהת אשרי מסכימים לדברי הרי"ף וסיעתו לא הוה פסק בפשיטות כדברי הרמב"ם, והיה מביא ג"כ סברתם כאן בש"ע שהרי לא הביאם בספרו ב"י כלל", עכ"ל. הרי שאע"פ שהגהת אשרי היה תח"י בודאי (כמ"ש הב"י עצמו בהקדמה), ג"כ בא הש"ך לומר "אולי" אי הוה ידע... היה מביא ג"כ"'! ולמה? כי שם לא הביאו בב"י! - א"כ אין זה ענין ל"אוצר הספרים" שלו. גם ספר שודאי היה תח"י הב"י, אם באותו מקום לא הזכירו בב"י, משמע להש"ך שלא ראהו. א"כ אין נפק"מ אילו ספרים היו בספריתו או לא. הכל תלוי מה הזכיר בב"י באותו מקום ומה לא).

במחילה אף אחד לא מחפש מה הספרים שעמדו על הארון בביתו שבצפת השאלה אילו ראשונים היו חלק מקביעותיו ההלכתיות ואילו לא .
דברי הש"ך עם הקושי שבהם מורים בכל מקרה שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו וזה גם ברור ממטרת הב"י לכתוב חיבור המלקט כל הדעות עד שמתי שילמוד אדם בו ידע כל הראשונים שזכר בהקדמתו ! וא"כ פשיטא שצריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא.
ב. בעצם הדין דסימן ע הנ"ל אטו מילתא זוטרתא היא שדעת הסמ"ג ו הראב"ן (ועוד ראשונים שאיני זוכרם כעת) מסכמת לרמב"ם ולא היה לב"י להביאם. אתמהה.

[הוגה]

דברי הש"ך עם הקושי שבהם מורים בכל מקרה שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו וזה גם ברור ממטרת הב"י לכתוב חיבור המלקט כל הדעות עד שמתי שילמוד אדם בו ידע כל הראשונים שזכר בהקדמתו ! וא"כ פשיטא שצריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא.
ב. בעצם הדין דסימן ע הנ"ל אטו מילתא זוטרתא היא שדעת הסמ"ג ו הראב"ן (ועוד ראשונים שאיני זוכרם כעת) מסכמת לרמב"ם ולא היה לב"י להביאם. אתמהה.

אדרבה. זו רק דוגמא אחת מני אלף, שאין הב"י "צריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא". כלל לא. אטו ב"י כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
הנה לפי דבריך "שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו" - א"כ מכאן וכיוצ"ב יכול לבוא פלוני ו"להוכיח", שהסמ"ג וראב"ן לא היו תחת ידי הב"י שהרי לא הזכירם כאן...
אבל האמת, שאע"פ שהסמ"ג ודאי עמד תחת ידו (כמ"ש בעצמו בהקדמתו), עכ"ז לא הזכיר כאן דדעת הסמ"ג מסכמת להרמב"ם והרא"ש והתוס' (כמ"ש הש"ך). מדוע?
התשובה נמצאת בהקדמת הב"י:

ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש ומרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב, לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדני שומע, כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו, שסתמם כפירושם.

[קלונימוס הזקן]

לרשימות שבראש הדיון
נפלאתי. האם הרב יעקב חיים סופר שליט"א לא הפליא לעשות בשטח זה באחד מספריו?

[מורה צדק]

דברי הש"ך עם הקושי שבהם מורים בכל מקרה שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו וזה גם ברור ממטרת הב"י לכתוב חיבור המלקט כל הדעות עד שמתי שילמוד אדם בו ידע כל הראשונים שזכר בהקדמתו ! וא"כ פשיטא שצריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא.
ב. בעצם הדין דסימן ע הנ"ל אטו מילתא זוטרתא היא שדעת הסמ"ג ו הראב"ן (ועוד ראשונים שאיני זוכרם כעת) מסכמת לרמב"ם ולא היה לב"י להביאם. אתמהה.

אדרבה. זו רק דוגמא אחת מני אלף, שאין הב"י "צריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא". כלל לא. אטו ב"י כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
הנה לפי דבריך "שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו" - א"כ מכאן וכיוצ"ב יכול לבוא פלוני ו"להוכיח", שהסמ"ג וראב"ן לא היו תחת ידי הב"י שהרי לא הזכירם כאן...
אבל האמת, שאע"פ שהסמ"ג ודאי עמד תחת ידו (כמ"ש בעצמו בהקדמתו), עכ"ז לא הזכיר כאן דדעת הסמ"ג מסכמת להרמב"ם והרא"ש והתוס' (כמ"ש הש"ך). מדוע?
התשובה נמצאת בהקדמת הב"י:

ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש ומרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב, לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדני שומע, כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו, שסתמם כפירושם.

עפ"ד ספרים וסופרים, לבית יוסף היו את רוב דברי הראשונים, ובאמת אינו צריך למנות בכל מקום את כל דבריהם ואת כל שיטותיהם, אך יש מקומות שיש א' מן הראשונים שדעה אחרת עמו, ועל פי רוב בבית יוסף מביא את דעתו, ואם לא הביא, ככל הנראה לא היה הספר בידו. ועל סמכו את הכלל, שאילו היה רואה וכו'.

[מורה צדק]

לרשימות שבראש הדיון
נפלאתי. האם הרב יעקב חיים סופר שליט"א לא הפליא לעשות בשטח זה באחד מספריו?

אדרבה, הצג לנו היכן.

[צh33]

דברי הש"ך עם הקושי שבהם מורים בכל מקרה שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו וזה גם ברור ממטרת הב"י לכתוב חיבור המלקט כל הדעות עד שמתי שילמוד אדם בו ידע כל הראשונים שזכר בהקדמתו ! וא"כ פשיטא שצריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא.
ב. בעצם הדין דסימן ע הנ"ל אטו מילתא זוטרתא היא שדעת הסמ"ג ו הראב"ן (ועוד ראשונים שאיני זוכרם כעת) מסכמת לרמב"ם ולא היה לב"י להביאם. אתמהה.

אדרבה. זו רק דוגמא אחת מני אלף, שאין הב"י "צריך להביא בכל מקום את כל הראשונים שהיו לפניו ועסקו בנושא". כלל לא. אטו ב"י כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
הנה לפי דבריך "שאם איזה ספר היה נמצא אצל הב"י יש טענה עליו למה לא הביאו ולתרץ את זה מוכרחים לומר שהם לא היו אצלו" - א"כ מכאן וכיוצ"ב יכול לבוא פלוני ו"להוכיח", שהסמ"ג וראב"ן לא היו תחת ידי הב"י שהרי לא הזכירם כאן...
אבל האמת, שאע"פ שהסמ"ג ודאי עמד תחת ידו (כמ"ש בעצמו בהקדמתו), עכ"ז לא הזכיר כאן דדעת הסמ"ג מסכמת להרמב"ם והרא"ש והתוס' (כמ"ש הש"ך). מדוע?
התשובה נמצאת בהקדמת הב"י:

ולהיות כי כבר נודע שהרא"ש ומרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מיימון כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב, לכן אם בקצת מקומות לא אכתוב דעתם אל יחשדני שומע, כי כשאני כותב דעת התוספות איני צריך לכתוב דעת הקדושים הללו, שסתמם כפירושם.

עפ"ד ספרים וסופרים, לבית יוסף היו את רוב דברי הראשונים, ובאמת אינו צריך למנות בכל מקום את כל דבריהם ואת כל שיטותיהם, אך יש מקומות שיש א' מן הראשונים שדעה אחרת עמו, ועל פי רוב בבית יוסף מביא את דעתו, ואם לא הביא, ככל הנראה לא היה הספר בידו. ועל סמכו את הכלל, שאילו היה רואה וכו'.

דברת שלא כדת היכן שיש נ"מ לדינא כמו גבי קים לי שם פשיטא שעליו להביאו ואי"ז ענין למש"כ בהקדמתו ןאלא תאמר שלס"ל שם ממילא קים לי כיון דב' עמודי הוראה כצד זה ממילא זה ענין אחר אבל בעקרון פשיטא דמי שלא הביאו ש"מ דלא היה לו. וזה שטען/תירץ עליו הש"ך.

[מורה צדק]

לא כ"כ הבנתי דברי כת"ר.

[אורייתא!]

כתבתי כבר במק"א ומתאים כאן.
מתי מכניס מרן ראשו בין ההרים ומכריע?
ומה הטעם שמנה מרן בהקדמתו את אותם פוסקים שיביא בספרו ואטו כי רוכלא לחשוב וליזיל לכל אלו?
מש"כ מרן בהקדמתו: "ומי זה אשר יערב ליבו לגשת ולהוסיף טענות וראיות" אין כוונתו שלא ימצא מקום בב"י שבו ידון ע"י טענות וראיות. וכמש"כ בהמשך דבריו "ואיזהו אשר ימלאהו ליבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע בניהם ע"פ טענות וראיות לסתור מה שביררו הם או להכריע במה שלא הכריעו הם" כלו' במקום שביררו הם או במקום שלא הכריעו הם - אז אין לנו להכניס ראשינו בניהם. אך במקום שלא ביררו הם, או אפי' במקום שביררו הם והכריעו, או במקום שאותו פוסק יחידאה הוא וחידוש דין הוא אומר – (כלו' ממש"כ 'להכריע ביניהם' 'ביררו הם' משמע שאין להכניס ראשנו אלא שרבים הם שביררו הדין) רשאים אנו להכניס ראשינו בניהם ולהכריע בטענות וראיות. והעין רואה שכן הוא דרך מרן שבמקום שלא נתברר הדין היטב על ידיהם או שכבר הוכרע הדין, או במקום שדין זה חידוש דין הוא של פוסק יחידאה. אזי מרן מכניס ראשו ובטענות וראיות מכריע הדין.
והנה כתב מרן "נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוס' והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבולי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר העיטור ונימוקי יוסף וסמ"ג וסמ"ק וארחות חיים ותורת הבית והגהות אשרי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש לראב"ד ותשובות הרא"ש והרשב"א והר"י בר ששת וה"ר שמעון בן צמח ומהר"י קולון ותרומת הדשן. כל דבריהם מבוארים היטב. ובקצת מקומות מאמרי הזהר" ובכאן מנה מרן את אותם חיבורים שיביא בב"י. והנה כל הרגיל בלימוד ב"י יראה שמרן מביא בנוסף על אלו הנזכרים עוד עשרות רבות של מחברים ופוסקים שלא הוזכרו ברשימה זו, מהם: אבודרהם (בכל הקשור לנוסח וטעמי הברכות והוא בעשרות מקומות: באו"ח וביו"ד), אבן עזרא (או"ח סי' קפח ותרצ, אבה"ז סי' קכח), אגרת התשובה לרבינו יונה (או"ח סי' רלד. יו"ד סי' עג), אהל מועד לרבי שמואל ירונדי (בעשרות מקומות מהם מהם: או"ח סי' נא, קעח, רו, רלג, רפו. ויו"ד ס"ב) ברוך שאמר (או"ח סי' לב ולו), הגהות מרדכי (במאות מקומות מהם: או"ח סי' ד,כא, נה, עא, קכג), הגהות סמ"ג לרבי אליהו מזרחי (במאות מקומות מהם: או"ח סי' ג, ז, ט, י, יא), הגהות סמ"ק לרבינו פרץ (במאות מקומות מהם: סי' ג, ט, יא), הגהת הנקדן בסמ"ג (או"ח סי' לב), הלכות גדולות (במאות מקומות מהם: או"ח סי' יז,לב, מג, סא, קנט), הלכות טריפות לר"ד בן יחיא (יו"ד סי' לט ב' פעמים), המקח והממכר לרבינו האי גאון, (ח"מ סי' קז, רל, רעה, רצב), הערוך (בעשרות מקומות מהם: או"ח לב, צה, קכד, קכח, קלה), הרוקח, הריקנאטי, התשב"ץ לר' שמשון בר צדוק תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג. חזה התנופה (או"ח סי' שא, שצב. יו"ד סי' ריז), חידושי הרמב"ן הרמ"ה, הרא"ה, רבנו יונה (במקומות רבים), כלבו (או"ח סי' שו, תרו), מורה נבוכים (או"ח סי' קיג), מכלול לרד"ק (או"ח סי' סא), מערכת האלהות (או"ח סי' כח, קסז), משפט החרם לרמב"ן (או"ח סי' רכח), ספר הבתים לר' דוד הכוכבי (או"ח סי' יא), ספר החינוך המיוחס להרא"ה (או"ח סי' תקמז, תרמ. חו"מ רז), ספר היראה לרבינו יונה (בעשרות מקומות מהם: או"ח סי' ב, ג, כד, כה). ספר הנקרא מקדש (או"ח ריש סי' שח), ספר העקידה (או"ח סי' תרכא), ספר הפליאה (או"ח סי' סא), ספר הפרדס לרש"י, (או"ח סי' ט, נו, נט, קכח), ספר השאילתות לרב אחאי גאון (או"ח סי' קפא, של, תעב) ספר התרומות לר' שמואל הסרדי (תלמיד הרמב"ן), עבודת הקדש להרשב"א (או"ח סי' רמח, רעט, שיג, תרלח), עין יעקב לר' יעקב בן חביב (או"ח סי' תצד), פירוש המשניות להרמב"ם (אבה"ז סי' קסט. חו"מ סי' סז), פירוש הרמב"ן על התורה (או"ח סי' קלד), פירוש הרשב"ם לב"ב ולערבי פסחים (חו"מ סי' כח, לו), פירוש רש"י על התורה (או"ח סי' תרע"א), פסקי חלה לרשב"א (יו"ד סי' שכז), פסקי תוספות (או"ח סי' תקלא), קרית ספר של המאירי (או"ח סי' לב), ר' יוסף אסכנדרי (מחכמי ירושלים, ומביאו מרן בהל' תפלין), רבי חסדאי (או"ח סי' י. יו"ד סי' שלד), רבינו יהונתן הכהן מלוניל על הרי"ף עירובין, רבינו מנוח (על הרמב"ם), שו"ת הר"ן (או"ח סי' תסז. אבה"ז קלד), שו"ת הרד"ך (או"ח סי' לב), שו"ת הרי"ף (או"ח סי' רסד. אבה"ז סי' לד, קנ. חו"מ סי' עב, פב, צט, קג, רז) שו"ת הריטב"א (אבה"ז סי' קנד, קסה, קסט. חו"מ סי' עא), שו"ת הרשב"ש (או"ח סי' רסו, תקעז, תרסד. יו"ד סי' רסח), שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (או"ח סי' לב, רכה, תסז). שו"ת מהרי"ל לר' יעקב הלוי (בעשרות מקומות מהם: או"ח סי' ו, ח, ט, יז, כה, לב), שו"ת ר' יהודה בן הרא"ש - זכרון יהודה (או"ח סי לב), שולחן של ארבע לרבינו בחיי (או"ח סי' קנח, קפא), שיטה להרב יהודה ן' מיניר (יו"ד סי' רכח קמו.), שער המים לרשב"א (יו"ד, סי' רא), שערי אורה לרבינו יוסף גיקטיליא (או"ח סי' כה), שערי שבועות להרי"ף (יו"ד סי' קעז. חו"מ סי' עב), שערי תשובה של רבינו יונה (יו"ד סוף סי' יח), תורת האדם של הרמב"ן (בעשרות מקומות מהם: או"ח סי' לח, ריח, ריט, רמד). תשובות הגאונים (או"ח סי' קלז, רצח, רצט, תמב). ויש עוד פוסקים רבים פרט לאלו שהביאם מרן בב"י פה ושם מפוזרין הנה.
וצריך להבין מדוע מרן בא בהקדמתו ומנה את הפוסקים הללו ולא מנה את שאר הפוסקים שהזכיר בב"י. ונראה לומר בזה בנ"ד תשובה ברורה, דכל הפוסקים שהזכיר מרן בהקדמתו רצה מרן לומר ולהבטיח להלומד, שבכל מקום שדיברו יביא דבריהם. ואלו השלשים ואחד חיבורים כותב עליהם מרן "שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו" והלך ומנה את כל אלו ואח"כ כתב "כל דבריהם מבוארים היטב". והוסיף אח"כ "ובקצת מקומות מאמרי הזהר" ר"ל דלא כהשלשים ואחד שהזכיר שיביאם בכל מקום אם דברו בדין ההוא, וזאת התחייב מרן שלהשלשים ואחד הללו יביאם תמיד (עד שהוצרך מרן לומר שששה מן הפוסקים שהביא, והם הרא"ש והמרדכי וסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהות מימון, שנמשכים על הרוב, על הרוב אחר דברי התוס', לכן במקצת מקומות אם יביא רק דעת התוס, ולא יביא להשישה הנ"ל שלא יחשדני שומע, משום שסתמם כפירוש התוס'. - פי' לכל השאר נתחיב מרן להביאם, ובאלו הששה הוסיף שלא יחשדנו שומע). ומה שהביא מרן בקצת מקומות מאמרי הזהר הוא משום שהיה למרן קטעים מן הזהר ולא כולו שבזמנו היה מודפס בקונטרסים, ובמקום שראה מרן שדיבר הזהר הביאו, אך לשאר פוסקים כהאבודרהם והרוקח ועוד, הביאם אחת הנה ואחת הנה.

[מורה צדק]

האם בדקת שבאמת מרן מזכיר את כל דברי מי שהוא מונה אותם בהקדמה?

[אורייתא!]

האם בדקת שבאמת מרן מזכיר את כל דברי מי שהוא מונה אותם בהקדמה?

אכן

[נהר שלום]

האם למרן היה את ספרי המאירי

[אביאסף]

האם למרן היה את ספרי המאירי

לא, רק את הקרית ספר שלו.

[אמסטרדם]

להלן מה שכתב לי ידיד וביקש ממני שאכתוב זה כאן:
על ספריית מרן הב"י: הב"י עצמו בסי' קפ"ט מונה את הכלל כי לטור לא היה תורת הבית הארוך להרשב"א, ואילו ראה היה כותב אחרת, ולכן פוסק בשו"ע דלא כהטור.
לא היה לו הלכות נדה להרמב"ן ומצטטו תמיד בשם הרשב"א והטור. (וע"כ יש לו הרבה השערות בביאור דברי הרמב"ן, ובעיון בפנים מוצאים אנו שהציטוט מוטעה. הידוע בהם ביו"ד סי' קפ"ט סעי' י"ד. ועי' תוה"ש סי' קצ"ד. ועוד).
כמו"כ ספרייתו לא עמדה בצפת כלשון המקשן. כי את ספר הב"י כתב באדרניופול.
גם ספר בעלי הנפש נקלע לפניו לאחר סיום חיבורו ועל כן שיבץ כמה קטעים בתוך הספר. ואילו ברוב הלכות נדה כתוב שאין לו הספר ומצטטו בשם הרשב"א.

[צופר הנעמתי]

לא היה לו הלכות נדה להרמב"ן ומצטטו תמיד בשם הרשב"א והטור. (וע"כ יש לו הרבה השערות בביאור דברי הרמב"ן, ובעיון בפנים מוצאים אנו שהציטוט מוטעה. הידוע בהם ביו"ד סי' קפ"ט סעי' י"ד. ועי' תוה"ש סי' קצ"ד. ועוד).

הלכות נדה להרמב"ן הגיעו לידיו ג"כ אחר כך ותיקן על פיו בכמה מקומות.

[יהודה בן יעקב]

ואם ישאל השואל, מאי נפק"מ בזה? אמור לו שיש בזה נפק"מ דפעמים דאמרינן אילו היה רואה לא היה פוסק וכו'.

מאיפה אתה יודע איזה ספרים לא היו בידו?
מזה שאינו מזכירם? גם לי יש בבית הרבה ספרים ואוצה"ח ואעפ"כ בחיבורי איני מזכירם...

בנוגע לספר המלחמות, ראה ב"י או"ח סי' רעא, ד
וכתב רבי עקיבא איגר [או"ח סימן רעא סעיף ד]

אלא קידוש בלבד בלא ברכת היין. זהו מדברי הרא"ש והוציא כן מהירושלמי. אבל דעת הרמב"ן במלחמות בסוגי' דלא יפחתו לו מד' כוסות שצריך לברך גם בפה"ג. והירושלמי קאי לר"א. דגם בבהמ"ז לא הוי הפסק עיין שם. ואפשר דזהו דעת הי"א שהביא (הב"י) [הטור] ע' בב"י דנדחק בזה.

ומבו' שהב"י לא ראה דברי הרמב"ן במלחמות, ולכך התקשה בביאור דברי הטור.

[עני בן פחמא]

לא היה לו אור זרוע, כך זכור לי מסימן ריב לגבי עיקר וטפל.

[ושא_נס]

המלחמות נדפסו לראשונה בשנת שי"ב. בית יוסף על אורח חיים ויורה דעה נדפסו עוד קודם לכן, ועל אבן העזר אחר סמוך ממש בשנת שי"ג (יתכן שנשלח להדפסה כבר בשי"ב, אך ברור שהספר כבר היה גמור עד אז).

כך שסביר שמרן זצ"ל בחלקים הנ"ל לא השתמש במלחמות. ההתכנות היחידה היא בבית יוסף על חושן משפט שנדפס אחר כך, אך גם זה בסמיכות יחסית בשנת שי"ז. ותמיד יש ליתן הדעת כלפי מרן ואחרים על שנות ההדפסה הראשונות וזמני חיבור הספרים וגמירתם ותהליכיהם וארחותיהם.

להניח שמרן הכיר מלחמות בכתב יד - צריך הוכחות. ומכך שהאחרונים כותבים שלא הכיר - הרי כי סביר שלא הכיר לא כתבי יד ולא דפוסים של המלחמות. וצריך העמקה רבה אם בבדק הבית כבר מזכיר המלחמות (משנת שי"ב ועד פטירתו עברו יותר מעשרים שנה, ולא סביר שלא ראה עותק של רי"ף עם המלחמות. וצ"י).

עד שבאנו למלחמות מעניין אם מרן הכיר החיבור החשוב של רבי יאושע בועז זצ"ל שנמצא ברי"ף דפוס סביוניטה של מפתחות רי"ף ומרדכי.

[בברכה המשולשת]

לא היה לו אור זרוע, כך זכור לי מסימן ריב לגבי עיקר וטפל.

פשוט.
הרי האו"ז התחיל להידפס בשנת תרכ"ב.
ונפק"מ גדולה ביו"ד בעניין הגדרת מין לעניין תערובת.

[א. חיים]

דוקא לרמ"א היה כידוע כתב יד של האור זרוע, כפי שמביאו רבות בדרכי משה.

[א. חיים]

המלחמות נדפסו לראשונה בשנת שי"ב. בית יוסף על אורח חיים ויורה דעה נדפסו עוד קודם לכן, ועל אבן העזר אחר סמוך ממש בשנת שי"ג (יתכן שנשלח להדפסה כבר בשי"ב, אך ברור שהספר כבר היה גמור עד אז).

כך שסביר שמרן זצ"ל בחלקים הנ"ל לא השתמש במלחמות. ההתכנות היחידה היא בבית יוסף על חושן משפט שנדפס אחר כך, אך גם זה בסמיכות יחסית בשנת שי"ז. ותמיד יש ליתן הדעת כלפי מרן ואחרים על שנות ההדפסה הראשונות וזמני חיבור הספרים וגמירתם ותהליכיהם וארחותיהם.

להניח שמרן הכיר מלחמות בכתב יד - צריך הוכחות. ומכך שהאחרונים כותבים שלא הכיר - הרי כי סביר שלא הכיר לא כתבי יד ולא דפוסים של המלחמות. וצריך העמקה רבה אם בבדק הבית כבר מזכיר המלחמות (משנת שי"ב ועד פטירתו עברו יותר מעשרים שנה, ולא סביר שלא ראה עותק של רי"ף עם המלחמות. וצ"י).

עד שבאנו למלחמות מעניין אם מרן הכיר החיבור החשוב של רבי יאושע בועז זצ"ל שנמצא ברי"ף דפוס סביוניטה של מפתחות רי"ף ומרדכי.

עסקתי פעם בנושא, לפי הבנתי, מרן לא ראה מלחמות. הוא אינו מזכירו מתוך המקור וגם לא בבדק הבית.
מרן גם לא ראה את השלטי הגיבורים. הוא השתמש ברי"ף דפוס קושטא ותו לא. המלחמות והשלטי הגיבורים נדפסו בדפוסים מאוחרים יותר של הרי"ף (דפוס שלישי ורביעי, כמדומני). ומרן לא למד בספרים אלו.

[בברכה המשולשת]

לא היה לו אור זרוע, כך זכור לי מסימן ריב לגבי עיקר וטפל.

פשוט.
הרי האו"ז התחיל להידפס בשנת תרכ"ב.
ונפק"מ גדולה ביו"ד בעניין הגדרת מין לעניין תערובת.

דוקא לרמ"א היה כידוע כתב יד של האור זרוע, כפי שמביאו רבות בדרכי משה.

זכורני שהיה על זה אשכול, ושם התברר שזה לא כ"כ פשוט שהיה לרמ"א על הסדר כ"י כזה.

[ושא_נס]

המלחמות נדפסו לראשונה בשנת שי"ב. בית יוסף על אורח חיים ויורה דעה נדפסו עוד קודם לכן, ועל אבן העזר אחר סמוך ממש בשנת שי"ג (יתכן שנשלח להדפסה כבר בשי"ב, אך ברור שהספר כבר היה גמור עד אז).

כך שסביר שמרן זצ"ל בחלקים הנ"ל לא השתמש במלחמות. ההתכנות היחידה היא בבית יוסף על חושן משפט שנדפס אחר כך, אך גם זה בסמיכות יחסית בשנת שי"ז. ותמיד יש ליתן הדעת כלפי מרן ואחרים על שנות ההדפסה הראשונות וזמני חיבור הספרים וגמירתם ותהליכיהם וארחותיהם.

להניח שמרן הכיר מלחמות בכתב יד - צריך הוכחות. ומכך שהאחרונים כותבים שלא הכיר - הרי כי סביר שלא הכיר לא כתבי יד ולא דפוסים של המלחמות. וצריך העמקה רבה אם בבדק הבית כבר מזכיר המלחמות (משנת שי"ב ועד פטירתו עברו יותר מעשרים שנה, ולא סביר שלא ראה עותק של רי"ף עם המלחמות. וצ"י).

עד שבאנו למלחמות מעניין אם מרן הכיר החיבור החשוב של רבי יאושע בועז זצ"ל שנמצא ברי"ף דפוס סביוניטה של מפתחות רי"ף ומרדכי.

עסקתי פעם בנושא, לפי הבנתי, מרן לא ראה מלחמות. הוא אינו מזכירו מתוך המקור וגם לא בבדק הבית.
מרן גם לא ראה את השלטי הגיבורים. הוא השתמש ברי"ף דפוס קושטא ותו לא. המלחמות והשלטי הגיבורים נדפסו בדפוסים מאוחרים יותר של הרי"ף (דפוס שלישי ורביעי, כמדומני). ומרן לא למד בספרים אלו.

איני אומר שמרן הכירם. אך עם זאת דחוק ביותר שלא בא לידיעתו של מרן זצ"ל כי הודפסו מלחמות ושלטי הגבורים. משנת שי"ב ושי"ד ועד פטירתו חלפו שנים רבות. וכי לא היה עותק אחד לרפואה בעיר צפת? הביאו מאיטליה לצפת רק ספר יצירה זוהר קטן (גם גדול?) ותיקונים, אבל אף לא רי"ף דפוס ויניציאה וסביוניטה? משלוחי הספרים היו רק ממנטובה?

מי מחכמי צפת הראשון שהזכיר מלחמות ושלטי הגבורים?

מעניין מה הספר הנדפס הכי מאוחר שמרן הכיר (תמיד תהיתי אם הכיר שלחן ערוך שלו שהדפיסו עם הגהות מור"ם בשנת ש"ל, ואם הכיר כיצד קיבל זאת).

בבדק הבית מרן השתמש בספרים שנדפסו בשנות שי"ן יו"ד (למשל: צידה לדרך דפוס פירארא) ושי"ן כ"ף?

היש רשימה של הספרים החדשים שנזכרים בכסף משנה ולא נזכרים בבית יוסף?

[עני בן פחמא]

יש ספר חדש 'סטפנסקי ספרי יסוד' ונראה לי שמטרתו בדיוק לשאלות אלו.

[ושא_נס]

יש ספר חדש 'סטפנסקי ספרי יסוד' ונראה לי שמטרתו בדיוק לשאלות אלו.

כבודו השיב לי?
במדה וכן, מסופקני אם בספר הנ"ל יש התייחסויות לענינים מעין אלו.
דומני שיש אשכול על הספר הנ"ל. משום מה לא ראיתי הדים רבים לספר זה למעט רישומים והפניות פה ושם בבתי מכירות פומביות (דרך משל: גנזים). אך ספר זה לא ראיתיו מעודי ואיני יודע טיבו ומעלתו.

[לבי במערב]

. . דומני שיש אשכול על הספר הנ"ל . .

אכן (ובמדת־מה, ניתן להתרשם שם הימנו).

[א. חיים]

זכורני שהיה על זה אשכול, ושם התברר שזה לא כ"כ פשוט שהיה לרמ"א על הסדר כ"י כזה.

במחילה, הלומד דרכי משה רואה בבירור שהיה לרמ"א כתב יד של חיבור האור זרוע.

[א. חיים]

(תמיד תהיתי אם הכיר שלחן ערוך שלו שהדפיסו עם הגהות מור"ם בשנת ש"ל, ואם הכיר כיצד קיבל זאת)
היש רשימה של הספרים החדשים שנזכרים בכסף משנה ולא נזכרים בבית יוסף?

אכן, גם אני תהיתי בנושא זה. לא מצאתי סימנים שהתייחס לכך.
כמובן שאין שום רשימה של הספרים החדשים שנזכרים בכס"מ ולא בב"י. אף אחד לא עבד ביסודיות על שום ספר מספרי מרן, בכדי לדעת אלו ספרים הוא מביא ואלו איננו מביא.

אכתוב הנראה לענ"ד. כשמדברים על מרן יש לקחת בחשבון שני דברים:
א.
עומס העבודה שעמדה לפניו. מרן עם כל גאוניותו היה זקוק לזמן בשביל להשתמש בגאוניות זו וליישמה. והוא היה צריך להחליט מה חשוב יותר ועל מה אפשר לוותר. רואים זאת בבית יוסף, שלעתים אפילו שהיתה לו אפשרות לעיין באלו ספרים שהיו עדיין בכתבי יד, ואנו חושבים שהיתה לו אפשרות כי חכמים אחרים בסביבתו היו להם אותם כתבי יד - אבל הוא לא עיין בהם, בפשטות מחמת קוצר הזמן.
לדוגמא: הב"י באורח חיים ממעט מאוד להביא מספרי חידושי הרשב"א למסכתות שהיו באותה שעה עדיין בכתב יד. הוא מביא מחי' ברכות וחולין שהיו מודפסים. אבל לא מחידושי שבת ועירובין ור"ה וביצה ומגילה, אפילו שהם המסכתות היסודיות של ההלכות שפירשם באורח חיים. הסיבה היא לפענ"ד, שהב"י החליט להסתפק בהשגת דברי הרשב"א המובאים בר"ן ובמגיד משנה, בעיונו בספרים אלו הוא משיג את דברי הרשב"א וגם את דעות הר"ן והמגיד משנה עצמם. ולפתוח ולהעתיק ממקור הדברים מחידושי הרשב"א - אין התועלת שווה את הזמן שכרוך בזה. הערה זו חשובה ביחס לדיון אלו ספרים הובאו בבית יוסף ואלו לא הובאו.
ב.
דבר שני שחשוב לקחת בחשבון, הוא, גדלותו של מרן. דבר זה נוגע לדרכיו של מרן לאחר חבור הבית יוסף. מרן, עם כל ענוותנותו, אי אפשר היה לו שלא לדעת את גדלותו, וכבר מן הכבוד שרחשו לו כל בני הדור. משום כך, יש לשער שבשלב מסוים הוא היה עסוק בדרכיו העצמאיות בלימוד. וכבר לא כל כך עניין אותו ספרים חדשים היוצאים לאור. נראה לפענ"ד מדרכיו של מרן, כי בשלב מסוים של חייו הוא ידע את האמת, שהוא כבר יודע את הכל, ושאין לו מה לקבל מאחרים. משום כך איני חושב שהוא התעניין בשלטי הגבורים או בכל ספר של חכם בדורו. אני התרשמתי כך מעיון בתשובותיו שנכתבו בעשורים האחרונים של חייו, ואכ"מ.