קונטרס דרך איש - משנת החזון איש ז"ל

[אמסטרדם]

מעניין שעדיין לא דיברו מזה פה וכנראה שלא נתפרסם כ"כ בארץ הקודש [אא"כ לא חיפשתי מספיק].

[לכאו' לא כולם 'ישמחו' למה שנפסק שם ע"י הגרח"ק שליט"א - בפשיטות כמובן - שהחזון איש היה מרא דארעא דישראל].

והנני לשאול: אמנם החזון איש ז"ל כשהתחיל ללמוד על דרך החזון איש הוא כבר סיים ש"ס וכו' עם הראשונים [ויצוין למה שהגרח"ק מסר משמו שצריך לסיים ש"ס לפני הבר-מצוה ואח"כ להתחיל ללמוד], אך האם לימודו בגדלותו היה מתוך התעלמות מד' הראשונים כולל רש"י ותוס'? היינו שלמד כמו 'ראשון'? האם בדורות אלה יש מי שיכול ללמוד סוגיא בגמ' בלי להסתכל בשום 'ראשון'?

והאם ידוע דרכו של הגר"א ז"ל בזה?

אומרים שהצפנת פענח ז"ל לא 'למד' ראשונים אך גם הוא לקח לעצמו רב הלא הוא הרמב"ם ז"ל [וגם ידע דברי הראשונים ושו"ע וכו' כמו שרואים בספריו].

מובא שם כמדומה שדרכם של הש"ך* והגר"א [והשאג"א?] והחזו"א ז"ל היה להכריע מסברא בין הראשונים [ובסגנון החזו"א: "אנחנו תלמידים מהראשונים שאנו מבינים אותם"] וכן לחלוק עליהם, האם יש מקומות שהבית יוסף ג"כ מכריע מסברא בין הראשונים? וכן מי עוד מרבותינו היה דרכו להכריע ולחלוק?

*יצוין לסוגיא דשיעובדא דאורייתא שם נחלק הש"ך על הרמב"ן ז"ל ובחידושים וביאורים שילהי ב"ב מבאר דעת הש"ך בטענות משכנעות מאוד לכאו' נגד הרמב"ן, ולכאו' יש כאלה לרוב בביאור הגר"א ולא למדתי עדיין.

אני מתנצל על ששאלתי הרבה שאלות בב"א ואני מקווה שלא יפריע להציבור [ויכולים להתעלים מדבריי...].

[תרח]

סליחה שאני משחיל תגובה קצת לא עניינית וקונקרטית, אבל היא קיימת ברקע, ובוער לי משום מה לומר אותה.

לא שייך לחיות לנצח עם התחושה שהחזון איש הוא הגדול הטוטאלי היחיד שהיה כאן בתקופה האחרונה, ומעתה ועד עולם כל דבר נמדוד לפי הנגזרות של זה.

ועץ החיים בתוך הגן נאמר - ויש הרבה דרכים להתקרב להקב"ה, וכשמנסים מכיוונים אחרים, גם שם מגלים דברים נפלאים [וגם שם ניתן להיתפס לאובססיות חדות
בסגנון מי יכול נגד מי וכו] - העולם רחב, והקב"ה הינו בלתי מוגבל.

ושוב סליחה.

[נהר שלום]

סליחה שאני משחיל תגובה קצת לא עניינית וקונקרטית, אבל היא קיימת ברקע, ובוער לי משום מה לומר אותה.

לא שייך לחיות לנצח עם התחושה שהחזון איש הוא הגדול הטוטאלי היחיד שהיה כאן בתקופה האחרונה, ומעתה ועד עולם כל דבר נמדוד לפי הנגזרות של זה.

ועץ החיים בתוך הגן נאמר - ויש הרבה דרכים להתקרב להקב"ה, וכשמנסים מכיוונים אחרים, גם שם מגלים דברים נפלאים [וגם שם ניתן להיתפס לאובססיות חדות
בסגנון מי יכול נגד מי וכו] - העולם רחב, והקב"ה הינו בלתי מוגבל.

ושוב סליחה.

לא נכון אכן חייב כל אדם לקבל עליו הוראות של אחד מגדולי הדור ולא לסור ממינו ימין או שמאל

[שטייגעניסט]

לא נכון אכן חייב כל אדם לקבל עליו הוראות של אחד מגדולי הדור ולא לסור ממינו ימין או שמאל

אני אוהב את ההחלטיות שלך, בלי ראיה, וללא מקור, לא מספיק שאתה מצווה זאת ?...

[נהר שלום]

לא נכון אכן חייב כל אדם לקבל עליו הוראות של אחד מגדולי הדור ולא לסור ממינו ימין או שמאל

אני אוהב את ההחלטיות שלך, בלי ראיה, וללא מקור, לא מספיק שאתה מצווה זאת ?...

עשה לך רב
ותודה על המחמאה...

[בברכה המשולשת]

מעניין שעדיין לא דיברו מזה פה וכנראה שלא נתפרסם כ"כ בארץ הקודש [אא"כ לא חיפשתי מספיק].

[לכאו' לא כולם 'ישמחו' למה שנפסק שם ע"י הגרח"ק שליט"א - בפשיטות כמובן - שהחזון איש היה מרא דארעא דישראל].

והנני לשאול: אמנם החזון איש ז"ל כשהתחיל ללמוד על דרך החזון איש הוא כבר סיים ש"ס וכו' עם הראשונים [ויצוין למה שהגרח"ק מסר משמו שצריך לסיים ש"ס לפני הבר-מצוה ואח"כ להתחיל ללמוד], אך האם לימודו בגדלותו היה מתוך התעלמות מד' הראשונים כולל רש"י ותוס'? היינו שלמד כמו 'ראשון'? האם בדורות אלה יש מי שיכול ללמוד סוגיא בגמ' בלי להסתכל בשום 'ראשון'?

והאם ידוע דרכו של הגר"א ז"ל בזה?

אומרים שהצפנת פענח ז"ל לא 'למד' ראשונים אך גם הוא לקח לעצמו רב הלא הוא הרמב"ם ז"ל [וגם ידע דברי הראשונים ושו"ע וכו' כמו שרואים בספריו].

מובא שם כמדומה שדרכם של הש"ך* והגר"א [והשאג"א?] והחזו"א ז"ל היה להכריע מסברא בין הראשונים [ובסגנון החזו"א: "אנחנו תלמידים מהראשונים שאנו מבינים אותם"] וכן לחלוק עליהם, האם יש מקומות שהבית יוסף ג"כ מכריע מסברא בין הראשונים? וכן מי עוד מרבותינו היה דרכו להכריע ולחלוק?

*יצוין לסוגיא דשיעובדא דאורייתא שם נחלק הש"ך על הרמב"ן ז"ל ובחידושים וביאורים שילהי ב"ב מבאר דעת הש"ך בטענות משכנעות מאוד לכאו' נגד הרמב"ן, ולכאו' יש כאלה לרוב בביאור הגר"א ולא למדתי עדיין.

אני מתנצל על ששאלתי הרבה שאלות בב"א ואני מקווה שלא יפריע להציבור [ויכולים להתעלים מדבריי...].

א. לא הש"ך, לא הגר"א ולא החזו"א מתעלמים מראשונים. אדרבה, רוב דבריהם הם בבירור דברי הראשונים.
ב. יש מספר מקומות בב"י שהוא מכריע מסברא בין ראשונים, אך בדר"כ אין זו דרכו, כמפורש בהקדמתו לב"י (ובזה בדיוק נחלקו עליו המהרש"ל והמהר"ל)

[אמסטרדם]

א. לא הש"ך, לא הגר"א ולא החזו"א מתעלמים מראשונים. אדרבה, רוב דבריהם הם בבירור דברי הראשונים.

לא התכוונתי לשאול אם התעלם לגמרי מהראשונים אלא האם למד מבלי לחשוב מה אומרים הראשונים אלא להיות "ראשון" בעצמו ואח"כ ניגש לבאר הראשונים או שאין הדבר הזה אפשרי בדורות אלה. ורק תוך כדי העיסוק בד' הראשונים עלה בדעתו לפעמים להקשות עליהם וכו'.
ייש"כ.

[בברכה המשולשת]

א. לא הש"ך, לא הגר"א ולא החזו"א מתעלמים מראשונים. אדרבה, רוב דבריהם הם בבירור דברי הראשונים.

לא התכוונתי לשאול אם התעלם לגמרי מהראשונים אלא האם למד מבלי לחשוב מה אומרים הראשונים אלא להיות "ראשון" בעצמו ואח"כ ניגש לבאר הראשונים או שאין הדבר הזה אפשרי בדורות אלה. ורק תוך כדי העיסוק בד' הראשונים עלה בדעתו לפעמים להקשות עליהם וכו'.
ייש"כ.

לגבי הש"ך כמדומני באופן השני וככה"נ גם אדוננו הגר"א

[המתקיף]

יש שתי אפשרויות ללמוד גמרא:
א. ללמוד גמרא ולהסתייע בפירושי הראשונים, כאשר פירושי הראשונים אינם מחייבים את הלומד.
ב. ללמוד את פירושי הראשונים על הגמרא באופן מחייב.
נחזי אנן.
מי שלומד בדרך א' יכול לבוא לפעמים לומר שיש לו פירוש עצמאי שמתיישב יותר בלימוד הגמרא ומתוך כך הוא דוחה את פירושי הראשונים, שאמנם אפשר ליישבם אבל פירושו המחודש עדיף בעיניו, בשל קשיים מסוימים שיש בפירושים הראשונים המוצעים שאין בפירושו. שהרי לא התחייב לפירושי הראשונים, ואינם אלא כדי להסתייע בהם.
אך מי שלומד בדרך ב' הלוא כל מגמתו היא להבין את פירושי הראשונים, ולכך אין לו אפשרות לדחות לגמרי את פירושי הראשונים אלא במקום שהוא מוצא שכל פירושי הראשונים שנאמרו בסוגיה זו, כולם דחויים ודחוקים עד לאחת, באופן שאי אפשר לפרשם ולבוא לפשרם, ולכן בלית ברירה הוא דוחה את פירושם ומחדש פירוש עצמאי. אבל דבר זה קשה להולמו ולאומרו, שלא ימצא פירוש שיוכל ליישב את פירושי הראשונים באופן שיצטרך לחפש פירוש מחודש ועצמאי.
והבן.