שטייגעניסט כתב:הלוא יראה פותח האשכול כי לא הגיבו יושבי על מדין דפורם הדין על שאלתו הנואלה, אין זאת כי ידענו שלא מחכמה שאל זאת.
הוויכוח בין ימין ושמואל אינו עניין לדת תורתנו בצורה חד משמעית, אפילו בציבור הד"ל מצאנו ימין ושמואל, הר' עמיטל שמאלן והר' ליאור הימיני, ואידך זיל גמור.
סכינא חריפא כתב:שטייגעניסט כתב:הלוא יראה פותח האשכול כי לא הגיבו יושבי על מדין דפורם הדין על שאלתו הנואלה, אין זאת כי ידענו שלא מחכמה שאל זאת.
הוויכוח בין ימין ושמואל אינו עניין לדת תורתנו בצורה חד משמעית, אפילו בציבור הד"ל מצאנו ימין ושמואל, הר' עמיטל שמאלן והר' ליאור הימיני, ואידך זיל גמור.
???????????????????????
כיוצא בזה אף אנו נאמר - הוויכוח אם מיבמים צרת הבת אינו עניין לדת תורתנו בצורה חד משמעית, אפילו בין חכז"ל מצאנו מחייבים ואוסרים, בית שמאי מחייבים ובית הלל מתירים.
שטייגעניסט כתב:אם כל אחד מושך בחוטים כדי לקשר את מאמרי חז"ל והפוסקים לשיטתו הביטחונית והשקפתית זה מורה כי לחז"ל אין דעה בעניין. ככלל, לא לכל דבר יש לתורה מה להורות, למשל כמה יש להשקיע ברכבת הקלה בגוש דן? והכבדה לאילת?, כמו מה גם על שאלת אשתך "נאכל בארוחת ערב?".
אך קשה אם שכם חטא כל העיר מה חטאו להרוג, ותירץ הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ט הי"ד) דבני נח מצווים על הדינין, ועבירה אחת שעובר - נהרג על ידו, וכאן ראו המעשה הרע הזה ולא דנוהו, לכך היו חייבין מיתה שלא היו דנין אותם. ובאמת דבר תימה הם אלו הדברים, כי איך אפשר להם לדון את בן נשיא הארץ (פסוק ב), כי היו יראים מהם, ואף על גב שנצטוו על הדינין - היינו כשיוכלו לדון, אבל אונס רחמנא פטריה (ב"ק כח ע"ב), ואיך אפשר להם לדון אותם:
ונראה דלא קשיא מידי, משום דלא דמי שני אומות, כגון בני ישראל וכנעניים, שהם שני אומות, כדכתיב (פסוק טז) "והיינו לעם אחד" - ומתחלה לא נחשבו לעם אחד, ולפיכך הותר להם ללחום כדין אומה שבא ללחום על אומה אחרת, שהתירה התורה. ואף על גב דאמרה התורה (דברים כ, י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום", היינו היכי דלא עשו לישראל דבר, אבל היכי דעשו לישראל דבר, כגון זה שפרצו בהם לעשות להם נבלה, אף על גב דלא עשה רק אחד מהם - כיון דמכלל העם הוא, כיון שפרצו להם תחלה - מותרים ליקח נקמתם מהם. והכי נמי כל המלחמות שהם נמצאים כגון "צרור את המדינים וגו'" (במדבר כה, יז), אף על גב דהיו הרבה שלא עשו - אין זה חילוק, כיון שהיו באותה אומה שעשה רע להם - מותרין לבא עליהם למלחמה, וכן הם כל המלחמות:
בטלן כתב:בושה וחרפה לכתוב את כל מה שכתבת מה הקשר מלחמת שבעה עממין (שהיה בעבר הירדן) לעזה,
והרי למלחמת שבעה עממין היה לזה דין מלחמת מצוה, ואין מלחמת מצוה חוץ ממלחמת עמלק ומלחמת שבעה עממין, ואפילו במלחמת מדין יש נידון אם זה היה מלחמת מצוה או מלחמת הרשות
ומלחמת הרשות אין יוצאין בה בזמנינו מכיון שאין יוצאין אלא ע"פ כהן וסנהדרין ואורים ותומים,
ואין יוצאים למלחמה בזמנינו כלל אלא רק כל נידון לפי ענינו שהבא להרגך השכם להרגו,
וכשהתורה כותבת לחמול ולרחם ואפילו במלחמת מצוה אסור להקיף את העיר מד' רוחתיה אלא נותנים רוח רביעית להעם להינצל, (אם לא שצריך להרוג אנשים נשים וטף) ואילו אתה כותב להרוג את כולם,
איש גלילי כתב:בטלן כתב:בושה וחרפה לכתוב את כל מה שכתבת מה הקשר מלחמת שבעה עממין (שהיה בעבר הירדן) לעזה,
והרי למלחמת שבעה עממין היה לזה דין מלחמת מצוה, ואין מלחמת מצוה חוץ ממלחמת עמלק ומלחמת שבעה עממין, ואפילו במלחמת מדין יש נידון אם זה היה מלחמת מצוה או מלחמת הרשות
ומלחמת הרשות אין יוצאין בה בזמנינו מכיון שאין יוצאין אלא ע"פ כהן וסנהדרין ואורים ותומים,
ואין יוצאים למלחמה בזמנינו כלל אלא רק כל נידון לפי ענינו שהבא להרגך השכם להרגו,
וכשהתורה כותבת לחמול ולרחם ואפילו במלחמת מצוה אסור להקיף את העיר מד' רוחתיה אלא נותנים רוח רביעית להעם להינצל, (אם לא שצריך להרוג אנשים נשים וטף) ואילו אתה כותב להרוג את כולם,
"ואי זו היא מלחמת מצוה מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם ה, א).
מנין לך שצריך אורים ותומים?
האם בני מתתיהו היו חוטאים במלחמותם שנעשו ללא אורים ותומים?
בטלן כתב:איש גלילי כתב:בטלן כתב:בושה וחרפה לכתוב את כל מה שכתבת מה הקשר מלחמת שבעה עממין (שהיה בעבר הירדן) לעזה,
והרי למלחמת שבעה עממין היה לזה דין מלחמת מצוה, ואין מלחמת מצוה חוץ ממלחמת עמלק ומלחמת שבעה עממין, ואפילו במלחמת מדין יש נידון אם זה היה מלחמת מצוה או מלחמת הרשות
ומלחמת הרשות אין יוצאין בה בזמנינו מכיון שאין יוצאין אלא ע"פ כהן וסנהדרין ואורים ותומים,
ואין יוצאים למלחמה בזמנינו כלל אלא רק כל נידון לפי ענינו שהבא להרגך השכם להרגו,
וכשהתורה כותבת לחמול ולרחם ואפילו במלחמת מצוה אסור להקיף את העיר מד' רוחתיה אלא נותנים רוח רביעית להעם להינצל, (אם לא שצריך להרוג אנשים נשים וטף) ואילו אתה כותב להרוג את כולם,
"ואי זו היא מלחמת מצוה מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם ה, א).
מנין לך שצריך אורים ותומים?
האם בני מתתיהו היו חוטאים במלחמותם שנעשו ללא אורים ותומים?
1. מה אתה מקשקש מהרמב"ם בבהלכות מלכים שהוא מדבר על "המלך" מתי הוא נלחם, וכל דיני הכיבוש הוא רק ע"פ מלך (שם ה"ו)
2. כל תינוק ותינוק שמתחיל ללמוד מסכת ברכות יודע את הגמ' בדף ג ב
שדוד המלך אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד. מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים. אמר רב יוסף: מאי קרא? - (דכתיב) ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל - זה יועץ, וכן הוא אומר ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים; בניהו בן יהוידע - זה סנהדרין, ואביתר - אלו אורים ותומים, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי
3. ובעניין בני מתתיהו, תימה עליך וכי שכחת את המשנה בסוטה משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים, ואין נשאלין אלא למלך ובית דין, וכ"כ הרמב"ם בפ"י מכלי המקדש עשו בבית שני אורים ותומים כדי להשלים שמנה בגדים ואף על פי שלא היו נשאלין בהן, ומפני מה לא היו שואלין בהן מפני שלא היתה שם רוח הקודש וכל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ואין שכינה שורה עליו אין נשאלין בו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים