מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יולי 24, 2014 10:46 am

אוצר החכמה כתב:אני לא מדבר על יחזרו או לא ועל הצד המעשי של הדברים. אני דן האם זה ראייה שאין עליה תשובה. וע"ז כתבתי שאפשר לטעון שאין כאן ראייה גמורה כי כל טענתם הוא על אופן שנראה לעין שלא היתה נשאת באופן כזה, והמרכיב של השנים וודאי משפיע על הסברא. נכון שכל היכא שנאלצים לעשות אוקימתא בגמרא זה מחליש את הטענה.

אבל עדיין צריך לדון בכל ראייה מה אפשר לטעון בה לכל הצדדים.


מחליש...צרי לתת כל דבר את המשקל הנכון, דין המפורש במשנה, לעשות כיום אוקימתא, לא מסתבר כלל, אתה רק יכול אולי לציין שזו לא ראייה של מאה אחוז אלא רק קרוב למאה אחוז.

ובאמת בכל דינא דאומדנא הנ"ל, שהאריכו הפוסקים לדון בכל מיני אופנים, יש לתמוה דלא מוזכר בשום מקום שיש חילוק כמה שנים הייתה נשואה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 24, 2014 11:06 am

גם זו לטובה כתב:
אוצר החכמה כתב:אני לא מדבר על יחזרו או לא ועל הצד המעשי של הדברים. אני דן האם זה ראייה שאין עליה תשובה. וע"ז כתבתי שאפשר לטעון שאין כאן ראייה גמורה כי כל טענתם הוא על אופן שנראה לעין שלא היתה נשאת באופן כזה, והמרכיב של השנים וודאי משפיע על הסברא. נכון שכל היכא שנאלצים לעשות אוקימתא בגמרא זה מחליש את הטענה.

אבל עדיין צריך לדון בכל ראייה מה אפשר לטעון בה לכל הצדדים.


מחליש...צרי לתת כל דבר את המשקל הנכון, דין המפורש במשנה, לעשות כיום אוקימתא, לא מסתבר כלל, אתה רק יכול אולי לציין שזו לא ראייה של מאה אחוז אלא רק קרוב למאה אחוז.

ובאמת בכל דינא דאומדנא הנ"ל, שהאריכו הפוסקים לדון בכל מיני אופנים, יש לתמוה דלא מוזכר בשום מקום שיש חילוק כמה שנים הייתה נשואה.


באמת לדעתי זה לא מתקבל על הדעת שאחרי הרבה שנות נישואים יאמרו אילו היתה יודעת שלא יכולה להנשא שוב לא היתה נישאת מתחילה ועינינו רואות הרבה נשים שמתאלמנות ולא חפיצות בכלל להנשא בשנייה וכעין עובדה דדביתהו דר"א בר"ש, או מסיבות שונות של ילדים וכדומה. ובזה לענ"ד יצטרכו כולם להודות.

אולי בכלל כשיש לה ילדים מבעלה יצטרכו להודות שאין זה מוכח כידוע ממספר מקרים (איני יודע מה במקרה הזה) ועל זה לא יהיה ראייה מיבם מומר.

לענ"ד גם במעט שנים אין זה אומדנא דמוכח אבל זה נושא הויכוח.

בקשר לגמרא ביבמות כתבתי מה הם יכולים לדחוק ולתרץ אע"פ שאני מסכים איתך שזה דחוק. אבל משם יקשה גם על המתירים ביבם מומר (ושם זה יבמה לשוק ולא א"א רק במשנה בלאו הכי לא נראה צירופים כאלה), רק אולי נגיד כמו שהזכרתי למעלה בביאור דברי המרדכי שעניין העברה על דת הוא לא עוד דרגה של אי רצון שלה אלא סברא כללית ושונה מכל דבר אחר ולפי זה אזדא לה הראייה בכלל מיבם מומר.

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יולי 24, 2014 12:15 pm

האם האשה יכולה לסמוך על הרב לביא נגד דעת רוב החכמים וגדולי ישראל
וז"ל הרב לביא [בדבריו כנגד עו"ד שטוב] נציין את דברי הנודע ביהודה בתשובתו לחכמי פרנקפורט, שהאריך מאוד בבירור כשרות הגט הנזכר (אור הישר סי' ל, ונודע ביהודה מהדורת מכון ירושלים אבן העזר, תשובות נוספות סי' ט). למרות שהנודע ביהודה הסכים שחכמי פרנקפורט הם גדולי הדור, קבע הנודע ביהודה כי "לא חלה הוראתם כלל" ביחס לכשרות אותו גט וביחס למעמדה של אותה אשה, מפני שהאשה לא עמדה לדין בפניהם ולא קיבלה אותם עליה,
וכן הבאנו להלן מדברי החזו"א (זרעים, שביעית סי' כג) ממנו עולה שביחס למשיבה, רק פסק דין של בית הדין יכול לחייב אותה.
כידוע אין רוב ומיעוט אלא במושב בית דין כשהרוב והמיעוט נשאו ונתנו יחד, כמבואר בב"י חו"מ סי' יג מתשובות הרשב"א ובספר גט פשוט כללים סי' א'. ונציין לדברי החזו"א (זרעים, שביעית סי' כג) במש"כ: רשאים להלוך אחר רבם אף להקל בשל תורה ואפילו החולקים עליו הם הרבים, כל זמן שלא היה מושב בית דין ודנו זה כנגד זה והכריעו את ההלכה, והיינו דאמרו (יבמות י"ד א) במקומו של ר"א היו כורתים עצים."
פשיטא שביחס לאותה עגונה, שעניינה נידון בבית הדין האזורי, שהוא בעל הסמכות ההלכתית והחוקית, בית דין זה בלבד יחשב הרב שלה, ולכן הוראתו בלבד מחייבת אותה, וכמו שהובא לעיל מדברי הנודע ביהודה


הנה הרב לביא מרבה לצטט את דברי הנו"ב שונה משלש ומרבע...אמרתי אסרה נא ואראה את המראה הגדול הזה
.

א' עיינתי בדברי הנו"ב והנה לכ' לא מינה ולא מקצתיה ואדרבה מבואר להיפך-הנו"ב דן שם האם אחרי שדיייני פפד"מ אסרו, אסור לרב אחר להתיר משום "חכם שהורה" וכו' וע"ז כתב שלא חלה הוראתם כיון שלא עמדה לפניהם עיי"ש, ולכך לדעתו של הנו"ב היה להם לדייני פפד"מ לגזור ולכתוב שהאשה תעמוד למשפט באיזה קהילה מפורסמת לפני גאון מפורסם אבל לא לגזור שתעמוד רק לפניהם, והאריך לכתוב שכל גדולי ישראל יכולים להביע דעתם ודלא כמו שחושבים חכמי פפד"מ שרק להם הזכות להביע את דעתם.
כלומר אף לאחר שיצא פסק להתיר מביה"ד שהאשה עמדה לפניהם ס"ל לנו"ב שצריך להעמיד את האשה בפני גאון מפורסם וכו'.
בסוף תשובותו כותב הנו" שיש להמתין עד יב חודש וכו' אולי יגלו האוסרים את טעמם, ואז ראוי לחכמי הדור לעיין בטענותיהם, ואם ירבו המתירים על האוסרים אז האש התנשא כאוות נפשה, כלומר אינו תלוי בדעת אותו ב"ד מסויים שעמדה לפניהם אלא אזלינן בתר רוב דעת חכמי הדור.

ב' הרב לביא מצטט כאילו הנו"ב הכיר החכמי פפד"מ שהם גדולי הדור- עיינתי בתשובה והנה הנו"ב כתב מפורש שאינו מכיר כלל את ערכם של דייני פפד"מ ורק את הגדול שבהם הוא מכיר יען היה אצלו ודברו בד"ת עיי"ש
הנו"ב מסכים [אולי בעונותו] שיותר גדולים ממנו אבל לא מסכים שהם יותר גדולים מכל חכמי הדור ואדרבה קאמר שאם זו מחשבתם הוי יהורא ומגונה וח"ו להרהר כן על גאוני הדור כמותם, מחשבה כזאת פיגול לא ירצה, ומבזים בזה את כל חכמי ישראל
מתוך כל התשובה אף שהנו"ב נזהר בכבודם מ"מ כותב נגדם דברים חריפים ביותר ואכמ"ל.


ג' הרב לביא מציין אל דברי החזו"א בעניין תלמיד הסומך על רבו אפילו בשל תורה, ברם אינו מצטט את תחילת דברי החזו"א מי הוא הנחשב לתלמיד, וז"ל ונראה דהא דאמר דבשל תורה הלך אחר המחמיר אינו אלא בשאין אחד מהם רבו אבל אחד מן החכמים הוא רבו הלך אחריו אף להקל, ומקרי רבו כל שהוא קרוב לו ושומע שמועותיו תמיד ברוב המצות, ... והנה רשאים להלוך אחר רבם אף להקל בשל תורה ואפי' החולקים עליו הם הרבים כל זמן שלא היה מושב ב"ד ודנו זה כנגד זה והכריעו את ההלכה והיינו דאמרו יבמות י"ד א' במקומו של ר"א היו כורתין עצים כו' עכ"ל


נ.ב הנו"ב בתו"ד מביא את דברי האב"ד דפפד"מ וז"ל "איננו רוצים לגלות טעמו של איסור כי מבואר שדעתו של אדם עשוי להשתנות בלי כוונת רשע ח"ו באשר שכבר כתבו דעתם שהגט כשר וכו' ומכ"ש שיש לחוש שישתנ' דעתם מאחר שבאו לכלל כעס" אולי גם א"ז ראוי לשנות ולשלש...

סגן אלוף
הודעות: 431
הצטרף: ד' מרץ 19, 2014 2:06 pm
מיקום: עיר הקדש והמקדש תבנה בב"א

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי סגן אלוף » ה' יולי 24, 2014 2:00 pm

גם זו לטובה כתב:האם האשה יכולה לסמוך על הרב לביא נגד דעת רוב החכמים וגדולי ישראל

נתברר במק"א
viewtopic.php?f=17&t=18411#p177456

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' יולי 24, 2014 2:05 pm

גם זו לטובה כתב:הערוני- יבמות קיג,ב ד'שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין.

ברם לא הוי קושיה רק על הרב לביא, אלא על הרד"ך וצ"ע
הקושיה לא רק על רד"ך אלא אף על מהר"ם (וכמובן כל האחרונים שדנו ע"פ דבריהם). מצאתי שכן הקשה באמרי-אש (אבהע"ז צז ד"ה והנה) בתשובתו לר' שלמה קלוגר. וכעין זה הקשה בשו"ת הרי בשמים (ב,רלג עמ' 303 באוצר) מיבמה שנפלה לפני מלך שאינה חולצת ואינה מתיבמת, אמאי לא נימא אדעתא דהכי וכו' (ותי' שם שסגי בהכי שאם יעבור המלך וייבם תהיה מותרת בדיעבד, וצ"ע)

ראיתי מי שהציע שלא אמרינן אומדנא לביטול קידושין אלא כשהמום שהתחדש הוא מצד הבעל (או היבם העומד תחתיו), כמו במו"ש או צמח וכדומה, אבל אם החסרון הוא מצד האשה, או שמשמיא קרדפו לה, אמרינן מזלה גרם ואינה יכולה לבטל. לכן, כשהסיבה שנאסרת לעולם היא מדינא, ואין ביבם חסרון מצד עצמו, לא אמרינן אדעתא דהכי. יש לעיין בזה, אבל מ"מ מכח קושיה עדיין לא נדחית שיטת מהר"ם שהחזיקו בה (או עכ"פ צרפו אותה) שורה ארוכה של פוסקים אחרונים.
נערך לאחרונה על ידי ברזילי ב ה' יולי 24, 2014 2:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יולי 24, 2014 2:26 pm

סגן אלוף כתב:
גם זו לטובה כתב:האם האשה יכולה לסמוך על הרב לביא נגד דעת רוב החכמים וגדולי ישראל

נתברר במק"א
viewtopic.php?f=17&t=18411#p177456


אמת שצריך להאריך טובא בדברי הריטב"א בע"ז שאם חכם הורה בחתיכה זו עצמה, אפשר לסמוך עליו אפילו באיסור דאוריתא אף שיש חולקים.

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יולי 24, 2014 2:28 pm

ברזילי כתב:
גם זו לטובה כתב:הערוני- יבמות קיג,ב ד'שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין.

ברם לא הוי קושיה רק על הרב לביא, אלא על הרד"ך וצ"ע
הקושיה לא רק על רד"ך אלא אף על מהר"ם (וכמובן כל האחרונים שדנו ע"פ דבריהם). מצאתי שכן הקשה באמרי-אש (אבהע"ז צז ד"ה והנה) לר' שלמה קלוגר. וכעין זה הקשה בשן"ת הרי בשמים (ב,רלג עמ' 303 באוצר) מיבמה שנפלה לפני מלך שאינה חולצת ואינה מתיבמת, אמאי לא נימא אדעתא דהכי וכו' (ותי' שם שסגי בהכי שאם יעבור המלך וייבם תהיה מותרת בדיעבד, וצ"ע)

ראיתי מי שהציע שלא אמרינן אומדנא לביטול קידושין אלא כשהמום שהתחדש הוא מצד הבעל (או היבם העומד תחתיו), כמו במו"ש או צמח וכדומה, אבל אם החסרון הוא מצד האשה, או שמשמיא קרדפו לה, אמרינן מזלה גרם ואינה יכולה לבטל. לכן, כשהסיבה שנאסרת לעולם היא מדינא, ואין ביבם חסרון מצד עצמו, לא אמרינן אדעתא דהכי. יש לעיין בזה, אבל מ"מ מכח קושיה עדיין לא נדחית שיטת מהר"ם שהחזיקו בה (או עכ"פ צרפו אותה) שורה ארוכה של פוסקים אחרונים.


הקושיה על הרד"ך משום דבמומר יש טוענים שאין הכוונה רק שאין לה בעל אלא אדרבה החיים עם מומר הרי הם צער ומצוי בהם מכשול איסור והרד"ך הוא זה שחידש בשיטת המהר"ם דכל שאין לה בעל כלל דמי למומר - [כתבתי מקופיא ויש לעיין בזה שנית.-]

הוספה
ועיין לקמייה למה שציינו לדברי האגרו"מ אה"ע א קסב- וז"ל "ומה שבמומר לא קדשה הוא כדפי' בב"ח /אה"ע/ סי' קנ"ז דלמומר לא היתה נכנסת אף לספק עיין שם, לא משום דהמומר לא ירצה לא לייבם ולא לחלוץ דבשביל זה אפשר היתה נכנסת לספק אלא דוקא מחמת דתחוש שמא יכופנה לייבמה ותעבור על דת שלזה חוששת ביותר. וא"כ בחרש ובעובדא דידן אף שאין יכול לא לייבם ולא לחלוץ נמי אפשר היתה נכנסת לספק זה"
נערך לאחרונה על ידי גם זו לטובה ב ה' יולי 24, 2014 5:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יולי 24, 2014 2:30 pm

רק האינדיבידואל קיים ואין מבט על הכלל.

[א] הרב שרמן (מתוך עיתון י.נ ) בסיום השיחה מבקש הגר"א שרמן שליט"א להתייחס לפן הציבורי בכל הפרשה, ולהשלכות החמורות הנובעות מ"פסק דין" זה. "ברגע שפסק הדין הזה יצא, קמו נציגות ארגוני הנשים שהן רואות כדגל לעסוק ולהציל את העגונות ממצבן הקשה, כאשר הן רואים את ההתנהלות של בתי הדין לדורותיהן, כהתנהלות שמחמירה ולא רואה מספיק את כאבן וצערן של הנשים העגונות, והן יצאו בהרגשה שהם כאילו הצליחו. אבל צריך לזכור, לא רק שהם הצליחו בגלל ההזדהות עם אותה עגונה מסוימת שביה"ד נתן לה את הגט. עומק השמחה שמלחמתן היא לשנות את דרכי הגישה של ההלכה כשעוסקים בעגונות. לראות רק את האינדיבידואל, ולא לראות את התוצאה הקשה שנובעת לכלל.
השקפת העולם שלהן היא, שרק האינדיבידואל קיים ואין מבט על הכלל. רק זכויות האדם באשר הוא, אבל זכויות העם וקדושת עם ישראל לא קיים אצלם כלל. הם מתמקדים רק בזה וכתוצאה מכך הן מאמצים השקפת עולם שמעוותת את יסודות התורה. זה מה שעומד למעשה מאחורי הרבה הצעות חוק שעכשיו מוצעות בכנסת שכל עניינם הוא, לא לראות את הכלל אלא רק לראות את טובת האינדיבידואל, ורק זה עומד לנגד עיניהן. בעם ישראל, אם רוצים לראות את הראיה האמיתית, כמו בנושא שאנו עוסקים בעניין העגונות, חייבים לראות את כל ההשלכות, את הפרט והכלל יחד.

הרב לביא- פסק הדין דנן הוא בירור הלכה חמורה בלבד, ואינו נובע מתפיסת עולם השקפתית מחוץ לעולמה של תורה, כמו שטעה המבקש, אלא כולו מיוסד על בירור הלכה כמאמרה עפ"י דרכם של פוסקי הדורות, דוגמת המבי"ט והגינת ורדים, ביחס להיתר עגונה. אין לנו להיגרר אחר תפיסות בדויות שיצאו לרשות הרבים בימים אלו, והטוענות שכביכול על בית הדין לשקול את האיזון הנכון בין טובת האינדבידואל מול טובת כלל ישראל, תפיסה הזרה לעולמה של תורה. אין לו לבית הדין אלא לעסוק בבירור ההלכה על פי הדרך המסורה מדורי דורות ובלא להוסיף שיקולים זרים מעין אלו. לאחר שנמצאה הדרך הראויה על פי ההלכה להיתר העגונה, אין להימנע מהיתרה, עקב ההשלכות השליליות בהותרת האשה בעגינותה, כמבואר במבי"ט ובגינת ורדים.

העולה שאין מחלוקת בין הרב ךבחא לרב שרמן בנוגע לנידון דידן שניהם מודים שהפסק מתעלם מטובת הכלל, הוויכוח הוא מי מיצג את השקפת ביהמ"ד ומי מייצג את השקפת הרחוב.


[ב] גינת ורדים- וז"ל אם באנו לחקור ולבדוק אחר סברות גאוני עולם שיש בנדון זה לצאת ידי חובתם כאשר כן נעשה בכל משפטי התורה, לרדוף דרך ישרה ולנטות אחרי רבים שלא ישאר שום פקפוק בכל דבר ודבר, הנה מעולם ועד עולם לא יצא התר לעגונה מפי מורה, רק... אחת לשבעה שבועים ויובל. ובעונותינו הרבים מקרים רעים מצויים טובא, ותשארנה בנותיו של אברהם אבינו אלמנות צרורות חיות ואין חונן ואין מרחם עליהם ברעב ובצמא ובחוסר כל. ותו דיש לחוש שמא תצאנה לתרבות רעה כי הרבה עניות עושה ובחרות ושחרות עושה. ואם אמרנו נבוא העיר ללכת אחרי סברות המקילין הנה חומר הענין מעכב על ידינו. על כן אין לנו ללכת רק בדרך שכבשוה ראשונים לנטות אחר איזו סברא ישרה, אף על פי שאינה מסכמת עם הגדולים אשר ממי תורתם אנו שותים. ודכוותה אשכחן בתלמוד אפילו בשאר דיני התורה שבשעת הדחק התירו לסמוך על סברת יחיד אף על פי שאינה הלכה ואמרו כדאי הוא רבי שמעון לסמוך וכו', ובענינא דידן אמרו בגמ' שמשיאין ע"פ בת קול והקילו משום עיגון, ופירש רש"י שאם לא תסמוך על הקול לא תמצא אחר ותשאר עגונה


המבי"ט- המרדכי מסכת יבמות פרק האשה בתרא (סי' צב) הביא מתשובת רבי אליעזר מוורדון: בתשובת ה"ר אליעזר מורדו"ן דקדק מדקאמר מים שאין להם סוף אשתו אסורה ולא קאמר אסורה לעולם, ש"מ דלאו לעולם קאמר, וכן נראה שתלו רבותינו ע"ה על חכמי הדור ויראי שמים שיתכוונו וישכילו על ענין המאורע.
כידוע, הבית יוסף אה"ע סי' יז דחה שיטה זו מהלכה, ובתשובה (שו"ת בית יוסף דין מים שאין להם סוף סי' א) העיר על הביטוי שכתב ר"א מוורדון "חכמי הדור ויראי שמים", וכתב הב"י: "אין טעם ליראת אלהים במקום הזה כי הירא ורך הלבב, אף במקום שאמרו להתיר ירא וחרד." אך המבי"ט בתשובה (חלק א סי' קפז) השיב למרן הב"י ובאר את ההתנסחות הנזכרת בתשובת ר"א מוורדון: "הנה דבריו בראיה גדולה מן הגמרא שאמרו דהקלו משום תקנות עגונות, והקולא היא למצוא צדדין להיתר, ויש בזה יראת אלקים שלא תצאנה בנות ישראל העגונות לתרבות רעה."

אשמח אם מישהו מהחכמים כאן יאיר את עיני היכן מצא הרב לביא רמז קל בדברי המבי"ט והגינת ורדים לדבריו.

[ג] והנה הרב שטרנבוך כמד' היה הראשון שטען את הטענה הנ"ל והביא סימוכין לדבריו מתשובת הגר"ח ברלין [משנת חיים קכו] והשרידי אש, וכמד' שגם הרב הרצוג בהיכל יצחק ח"ב טען טענה זו.

ובאמת צריך לחפש עוד בדברי הקדמונים.

[ד] כמובן שאין כל המקריים שווים וצריך לדון בכל מקום לגופו במאזני צדק שכר מול הפסד.

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' יולי 24, 2014 2:38 pm

על דבר הקושיא מחרש יעויין מ"ש בשו"ת אג"מ אה"ע א' קס"ב ואה"ע ג' מ"ח.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' יולי 24, 2014 3:03 pm

גם זו לטובה כתב:
ברזילי כתב:
גם זו לטובה כתב:הערוני- יבמות קיג,ב ד'שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין.

ברם לא הוי קושיה רק על הרב לביא, אלא על הרד"ך וצ"ע
הקושיה לא רק על רד"ך אלא אף על מהר"ם (וכמובן כל האחרונים שדנו ע"פ דבריהם). מצאתי שכן הקשה באמרי-אש (אבהע"ז צז ד"ה והנה) לר' שלמה קלוגר. וכעין זה הקשה בשן"ת הרי בשמים (ב,רלג עמ' 303 באוצר) מיבמה שנפלה לפני מלך שאינה חולצת ואינה מתיבמת, אמאי לא נימא אדעתא דהכי וכו' (ותי' שם שסגי בהכי שאם יעבור המלך וייבם תהיה מותרת בדיעבד, וצ"ע)

ראיתי מי שהציע שלא אמרינן אומדנא לביטול קידושין אלא כשהמום שהתחדש הוא מצד הבעל (או היבם העומד תחתיו), כמו במו"ש או צמח וכדומה, אבל אם החסרון הוא מצד האשה, או שמשמיא קרדפו לה, אמרינן מזלה גרם ואינה יכולה לבטל. לכן, כשהסיבה שנאסרת לעולם היא מדינא, ואין ביבם חסרון מצד עצמו, לא אמרינן אדעתא דהכי. יש לעיין בזה, אבל מ"מ מכח קושיה עדיין לא נדחית שיטת מהר"ם שהחזיקו בה (או עכ"פ צרפו אותה) שורה ארוכה של פוסקים אחרונים.

הקושיה על הרד"ך משום דבמומר יש טוענים שאין הכוונה רק שאין לה בעל אלא אדרבה החיים עם מומר הרי הם צער ומצוי בהם מכשול איסור והרד"ך הוא זה שחידש בשיטת המהר"ם דכל שאין לה בעל כלל דמי למומר - [כתבתי מקופיא ויש לעיין בזה שנית.-]
הרי אינה צריכה להתייבם למומר, אלא "רק" להתעגן עד מותו של המומר, ולמה יש בזה צער ומכשול איסור יותר מחיי עגינות עד מות המלך ו/או החרש?

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' יולי 24, 2014 3:17 pm

ברזילי כתב:הרי אינה צריכה להתייבם למומר, אלא "רק" להתעגן עד מותו של המומר, ולמה יש בזה צער ומכשול איסור יותר מחיי עגינות עד מות המלך ו/או החרש?
יעיין מר בהאג"מ שציינתי אליו.

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יולי 24, 2014 4:04 pm

ברזילי כתב:
גם זו לטובה כתב:הערוני- יבמות קיג,ב ד'שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין.

ברם לא הוי קושיה רק על הרב לביא, אלא על הרד"ך וצ"ע
הקושיה לא רק על רד"ך אלא אף על מהר"ם (וכמובן כל האחרונים שדנו ע"פ דבריהם). מצאתי שכן הקשה באמרי-אש (אבהע"ז צז ד"ה והנה) בתשובתו לר' שלמה קלוגר. וכעין זה הקשה בשו"ת הרי בשמים (ב,רלג עמ' 303 באוצר) מיבמה שנפלה לפני מלך שאינה חולצת ואינה מתיבמת, אמאי לא נימא אדעתא דהכי וכו' (ותי' שם שסגי בהכי שאם יעבור המלך וייבם תהיה מותרת בדיעבד, וצ"ע)

ראיתי מי שהציע שלא אמרינן אומדנא לביטול קידושין אלא כשהמום שהתחדש הוא מצד הבעל (או היבם העומד תחתיו), כמו במו"ש או צמח וכדומה, אבל אם החסרון הוא מצד האשה, או שמשמיא קרדפו לה, אמרינן מזלה גרם ואינה יכולה לבטל. לכן, כשהסיבה שנאסרת לעולם היא מדינא, ואין ביבם חסרון מצד עצמו, לא אמרינן אדעתא דהכי. יש לעיין בזה, אבל מ"מ מכח קושיה עדיין לא נדחית שיטת מהר"ם שהחזיקו בה (או עכ"פ צרפו אותה) שורה ארוכה של פוסקים אחרונים.


יש"כ
העתקתי הדברים לתועלת הלומדים.

באמרי-אש (אבהע"ז צז ד"ה והנה) הקשה מא דאמרינן (יבמות קיג,ב ) דשני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות פקחות וכו' מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם' ומבואר שאף שהיא יושבת עגונה לעולם מ"מ לא אמרינן דהוא כתנאי העוקר הקידושין, ודוחק לומר שלא היה החרש החרש נשוא אז החרשת אחות הפקחת כי בכל אלה לא היה התנא מפסיק ותני דאשת אחיו אסורה לעולם. ע"כ [מ"ש ודוחק וכו' כוונתו דאי נימא דרק מומר בשעת קידושין אמרינן אדעתא כו' א"כ אפ"ל שהחרש נשא אחותה רק אחרי נושאין דידה, וע"ז כתב ודוחק.]

בשו"ת הרי בשמים (ב,רלג) הביא קושית הא"א ותירץ שהחרש נתחרש רק אחרי נשואי הפקח ואז נשא את אחותה, והלכך אפילו אי נימא דבמומר גם אם המיר אחרי נשואי אחיו זקוקה לו מ"מ הא אמרינן פיקח ונחרש מלתא דלא שכיחא ובפרט דאפילו הי' עולה על דעתה שיתחרש הרי לא מסקה דעתה שיתחרש וישא אחותה החרשת והיכי דלא אסקה אדעתא ל"ש אדעתא דהכי ל"ק.

עוד הביא בהרי בשמים שם, שיש מקשים מסנהדרין כג המלך לא חולץ ולא מייבם ומ"ט לא נימא אדעתא דהכי ל"ק נפשה, ותירץ דאם עבר המלך וחלץ לה בודאי היא מותרת לשוק, ובכה"ג לא אמרינן אדעתא דהכי עכת"ד ודבריו צ"ע ובפשטות כיון דאין להניח כלל דהמלך יעבור איסורא אמרינן אדעתא דהכי [ואולי יש לחלק בין מלך רשע לצדיק ומ"מ סתמא דמיחתא משמע שהאי דינא הוי בכל המלכים].

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' יולי 24, 2014 5:27 pm

כח הטענה כתב:
ברזילי כתב:הרי אינה צריכה להתייבם למומר, אלא "רק" להתעגן עד מותו של המומר, ולמה יש בזה צער ומכשול איסור יותר מחיי עגינות עד מות המלך ו/או החרש?
יעיין מר בהאג"מ שציינתי אליו.

תודה. אכן, האג״מ מסביר שהמהר״ם מדבר דווקא על נפילה לייבום לפני מומר, ומשום שהיא חוששת שיכופנה להתייבם ואז יש בזה צער ומכשול, אבל להתעגן לזמן ארוך לא שמענו שיש בזה די כדי לומר אדעתא דהכי, ובזה מיושבות קושיות האמרי-אש וההרי-בשמים

אמנם הרד״כ ושאר אחרונים שלמדו מנידון המהר״ם לשאר מיני עיגון לא הבינו כך, ובפשטות אכן דברי האג״מ צ״ב שהלא המהר״ם דבר הלכה למעשה, כמדומני, ובזמנו לא היה שום חשש שייבמו מישהי לא בכפיה ולא ברצון, והדק״ל גם על המהר״ם

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 24, 2014 5:36 pm

כנראה שכן היו מייבמין שהרי המרדכי כותב בפירוש שאם תתייבם יעבירנה על דת ונדה.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' יולי 24, 2014 10:10 pm

אוצר החכמה כתב:כנראה שכן היו מייבמין שהרי המרדכי כותב בפירוש שאם תתייבם יעבירנה על דת ונדה.
אתה צודק, טעיתי לחשוב שהתקנה שלא לייבם כלל היא מרגמ"ה, וזה אינו נכון שהרי בשו"ת מהר"ם עצמו מוזכרת אפשרות ייבום (אם אין ליבם אשה אחרת). אך עדיין צ"ב שהרי לכו"ע אין כופין על האשה להתייבם אם איננה רוצה. מדינא דגמרא דינה במקרה כזה כמורדת שמפסידה כתובתה הא ותו לא, אלא שאין היבם חייב לחלוץ לה (ובתשובת מהר"ם הנ"ל נא' שבמקרה כזה תתן לו כסף שיחלוץ). אם כן מה החשש הגדול מפני היבם המומר - הפסד הכתובה בד"כ אינו משמעותי ביחס לעיגון לשנים רבות, ושוב חוזרת השאלה מה בין נפילה לפני יבם מומר לנפילה לייבום לפני מלך או חרש הנשוי לאחותה. ואולי כמ"ש קודם, החשש הכללי שמא תתפתה האשה להתייבם למומר יוצר אומדנא כזו, ועדיין צ"ע

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' יולי 24, 2014 10:32 pm

גם אני התקשתי כדבריך ולענ"ד נראה מהפוסקים גם בעניין זה וגם במה שדנו על עשיית תנאי בקידושין שהחשש וההתרחקות מהמומרים היו מאד משמעותיים בהקשרים האלו.

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' יולי 25, 2014 3:55 pm

מאן דהוא כתב לי :
עיקר הבעיה זה חוסר אמונה בביאת המשיח כיון שהמאמין בביאת המשיח יודע שלפי השיטה שבימות המשיח ישתנה מנהגו של עולם, הבעל יתרפא. ע"כ

כלומר לא הוי זכות, כיון שמפסיד את אשתו אם יבוא משיח בחייו.

מעתה יש לדון דמחד גיסא יש אפשרות רחוקה של חובה, ומאידך יש זכות בהתרת האשה, ושמא י"ל דאף אם אחרי שכלול הכל הוי זכות, מ"מ לא הוי זכות גמורה, ומבואר בתוס' כתובות יא דזכין לקטן מהני רק בזכות גמורה [והאריכו בזה הש"ך והט"ז בדינא דפדיון הבן לקטן)

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ו' יולי 25, 2014 6:48 pm

גם זו לטובה כתב:מאן דהוא כתב לי :
עיקר הבעיה זה חוסר אמונה בביאת המשיח כיון שהמאמין בביאת המשיח יודע שלפי השיטה שבימות המשיח ישתנה מנהגו של עולם, הבעל יתרפא. ע"כ

כלומר לא הוי זכות, כיון שמפסיד את אשתו אם יבוא משיח בחייו.

מעתה יש לדון דמחד גיסא יש אפשרות רחוקה של חובה, ומאידך יש זכות בהתרת האשה, ושמא י"ל דאף אם אחרי שכלול הכל הוי זכות, מ"מ לא הוי זכות גמורה, ומבואר בתוס' כתובות יא דזכין לקטן מהני רק בזכות גמורה [והאריכו בזה הש"ך והט"ז בדינא דפדיון הבן לקטן)

?????????

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ה' אוגוסט 21, 2014 1:48 pm

מצאתי מהיום [עוד מקרה?]
בית הדין הרבני בצפת פסק לאחרונה פסק דין דרמטי נוסף בנושא עגונות, אישה שבעלה נמצא במצב צמח לאחר שניסה לשים קץ לחייו, ביקשה מהדיינים להתיר להינשא לאחר. באופן חריג פסקו הדיינים כי היא אינה נשואה.

מדובר בזוג שנישא לפני ארבע שנים, ובמהלך שנות הנישואין גילתה האישה כי בעלה סובל מבעיות נפשיות. בעקבות הגילוי היא ביקשה מבעלה להעניק לה גט אך זה סירב וניסה לשים קץ לחייו. כתוצאה מכך הוא אושפז בבית החולים כשהוא מחוסר הכרה וללא דופק ועד עצם היום הזה הוא מוגדר כצמח.

לפי הדיווח ב"ידיעות אחרונות", הרכב בית הדין החליט להתיר את האישה מעגינותה ולתת לה גט. ראש הרכב בית הדין, הדיין הרב מימון נהרי, נימק את החלטת המפתיעה, בכך שהנישואין בין בני הזוג היו "מקח טעות". משום שלפי ההלכה ישנו מושג שבו באם הוסתרו פרטים מהותיים מהכלה על החתן ולהיפך, הצד הנפגע יוכל לטעון כי אם היה יודע על-כך לא היה נישא לאותו אדם.לפני כמה חודשים התפרסם פסק דין תקדימי של בית הדין האזורי בצפת שהתיר עגונה שבעלה מוגדר כצמח. הדיינים נעזרו בהליך שנקרא "גט זיכוי", על פיו, הדיינים קובעים כי רצון הבעל הוא להתיר את אשתו, ובכך לאפשר לאישה להינשא מחדש.

הראשל"צ, הרב יצחק יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל, סירב להצטרף לפסק הדין התקדימי, כמו גם מספר דיינים חשובים נוספים. עם זאת, הדיינים פסקו בלעדיו, כשהם מסתמכים על אסמכתות מהרב צבי פסח פראנק והחזון אי"ש, ומוסיפים אסמכתות מעשרות מקורות אחרים.

הדיינים ציינו כי פסיקתם הובאה גם לפני הרב עובדיה יוסף בסוף ימיו, אבל מפאת מצבו הבריאותי לא זכו לתשובה. יחד עם הרב לביא, ישבו והחליטו על פסק הדין הרבנים חיים בזק ויוסף יגודה.

בפסק הדין כתבו הדיינים כי "על יסוד החומר שבפנינו ושמיעת חוות הדעת הרפואית, הגענו למסקנה ברורה שאין בה ספק - הבעל במצבו הנוכחי אינו כשיר לחלוטין לכל סוג של תקשורת עם הסובב אותו, אינו מודע ואינו מבין ברמה המינימלית והבסיסית ביותר אף את צרכיו הבסיסיים שלו".

בעקבות כך, החליטו הדיינים כי האישה היא "ספק אשת איש", וחובותיה כלפי הבעל, המוגדר "שוטה", אינם מלאים.


סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוגוסט 21, 2014 2:05 pm

על איזה חובות מדובר?

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' אוגוסט 21, 2014 2:20 pm

הרב מיימון נהרי הוא אב"ד חיפה, ולא צפת, וההתר כאן הוא בטענת מקח טעות, כך שכנראה מדובר בשני מקרים שונים

בד_קודש
הודעות: 166
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 11:34 am
מיקום: ג'בל מוכבר

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי בד_קודש » ה' אוגוסט 21, 2014 2:25 pm

יש המון פסקי דין על קידושין במקח טעות ובבית המשפט לעניני משפחה גם מחייבים את הבעל או את האשה שהסתירה שהסתיר מארוסתו סכומי עתק.
אין זה נוגע כלל לנידון דידן שהיה נורמטיבי לחלוטין והחליטו לאפקיע את הקידושין בטענה שאילו הייתה יודעת שבעוד כך וכך שנים יקרה מה שיקרה וכו'.

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי איש רגיל » ה' אוגוסט 21, 2014 2:50 pm

בד_קודש כתב:יש המון פסקי דין על קידושין במקח טעות ובבית המשפט לעניני משפחה גם מחייבים את הבעל או את האשה שהסתירה שהסתיר מארוסתו סכומי עתק.
אין זה נוגע כלל לנידון דידן שהיה נורמטיבי לחלוטין והחליטו לאפקיע את הקידושין בטענה שאילו הייתה יודעת שבעוד כך וכך שנים יקרה מה שיקרה וכו'.

החליטו להפקיע?

בד_קודש
הודעות: 166
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 11:34 am
מיקום: ג'בל מוכבר

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי בד_קודש » ה' אוגוסט 21, 2014 3:08 pm

לא ירדתי לסוף דעתך.
ואם כוונתך לומר שבנידון הנ"ל (כוונתי לגט שדנו בה לאורך כל האשכול) עקרו את הקידושין, ולא הפקיעו את הקידושין.
אכן הצדק אתך.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 21, 2014 5:39 pm

פסק הדין של הרה"ג מימון נהרי הובא לעיל באשכול זה

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ה' אוגוסט 21, 2014 5:42 pm

מוזר, לעיל הובאו דבריו כדעה חולקת viewtopic.php?f=7&t=17862&p=170268&hilit=#p170268

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 21, 2014 6:05 pm

מתוך היכרות עם הגר"מ מימון שליט"א, אכן מדובר בשני תיקים שונים, כאן הנידון משום מקח טעות ולא משום זיכוי גט. הכתבה היא גיבוב מלל ושירבוב שלא מן הענין.

תוכן
הודעות: 6439
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי תוכן » ש' נובמבר 22, 2014 11:12 pm

והנה התוצאה המתבקשת, מכאן והלאה כל מסורבת גט תוכל להתגרש עם גט זכוי.

http://www.thejewishweek.com/news/new-y ... ree-agunot

גם זו לטובה
הודעות: 2530
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' נובמבר 23, 2014 12:46 am

תוכן כתב:והנה התוצאה המתבקשת, מכאן והלאה כל מסורבת גט תוכל להתגרש עם גט זכוי.

http://www.thejewishweek.com/news/new-y ... ree-agunot


חסום באתרוג

הרועה
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:25 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי הרועה » א' נובמבר 23, 2014 12:58 am

גם זו לטובה כתב:
תוכן כתב:והנה התוצאה המתבקשת, מכאן והלאה כל מסורבת גט תוכל להתגרש עם גט זכוי.

http://www.thejewishweek.com/news/new-y ... ree-agunot


חסום באתרוג


זה באנגלית.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 23, 2014 9:13 am

איני יודע מה כתוב בכתבה הנ"ל, אבל בפסק הדין נאמר במפורש שה לא חל על מסורבות גט שכן שם הבעל מביע את דעתו שאין זה זכות עבורו, משא"כ כאן
(ומובן שאיני מביע דעה כל שהיא על גוף פסק הדין, שכן דבר זה מסור לגדול"י בלבד, כפי שכתבתי לעיל באשכול זה)

תוכן
הודעות: 6439
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי תוכן » א' נובמבר 23, 2014 10:19 am

In a bid to free women trapped for years in broken marriages, a new international religious court — spearheaded by Orthodox rabbis here, with the backing of several haredi colleagues in Israel — has begun officiating cases, The Jewish Week has learned.
The court, called the International Beit Din, was formed in June and is headed by Rabbi Simcha Krauss, a highly respected former pulpit rabbi in Queens and Religious Zionist of America leader who made aliyah in 2005. It is interpreting Jewish law in new ways — still consistent with tradition, its leaders say — to procure a get, or religious divorce, for agunot, women stuck in marriages with recalcitrant husbands.
“These women have been in pain for too long,” said Rabbi Krauss, who moved from Jerusalem to Riverdale in order to direct the court. “In many of these cases, their husbands have already moved on with their lives and gotten remarried, while they are still trapped.”
According to Jewish law a woman is unable to remarry without a get while there are methods in place for a husband to do so.
The court, Rabbi Krauss told The Jewish Week in an interview, has “jumped right in” and has already seen 10 cases over the past few weeks, including several “high-profile” ones.
Currently, the court is in the process of writing up Jewish legal documentation (psakei din) to free these women from their former marriages.
In addition to introducing certain methodological innovations, the court has appointed Dr. Giti Bendheim, a psychologist here, to head a special committee to help women feel more secure during the judicial process. According to Rabbi Krauss, Bendheim, who is active with American Friends of Nishmat, a Jerusalem-based center for advanced Torah study for women, is the first person to serve in a role of this specific nature.
“We want to make certain that there is always a woman in the room,” said Rabbi Krauss, reflecting a concern that has become increasingly relevant in light of the recent mikvah scandal in Washington, D.C. “Some of the agunot are very young, and they would benefit from having a strong female presence available,” he said.
While the number of agunot is not known, the problem has gone largely unsolved, pitting traditional Jewish law against those who feel deep empathy for women stuck in loveless marriages. At the root of the issue is the husband’s absolute right when it comes to issuing a get, or Jewish divorce. And while rabbinic authorities offer sympathy for these women, they maintain they are constrained from action in many cases by the boundaries of halacha. The result, at times, has the husband using extortion before granting a divorce, insisting on large sums of money and/or refusing joint custody of children. According to Jewish law, if the agunah marries and has a child, the child is considered a mamzer, illegitimate, and cannot marry a Jew. (This is not true in the husband’s case.)
Concerns about the moral injustice of the “absolute right” principle have led to a myriad of efforts to resolve the agunah problem, or “crisis,” in recent years. In the 1990s, the late Rabbi Emanuel Rackman, a major figure in Modern Orthodoxy and president of Bar-Ilan University, convened a beit din that issued divorces on the basis of kiddushei ta’ot, a Talmudic concept for annulment. The principle reasons that the woman never would have married her husband if she had known he would act in an abusive fashion during the marriage.
While deeply respected on a personal level by his peers, Rabbi Rackman, who died in 2008,was unsuccessful in persuading them to accept his approach, which was considered too lenient. The practical result was that many rabbis refused to officiate at the subsequent weddings of women who had been freed by the rabbi’s bet din.
“We’ve dealt with cases of women who got a heter [permission] to remarry from Rabbi Rackman, but when they approached their local Orthodox rabbi, he said the heter was no good,” said Rabbi Jeremy Stern, director of the Organization for the Resolution of Agunot (ORA). ORA, founded in 2002, has assisted in the resolution of 225 agunah cases, often by holding public protests to embarrass and pressure the husband to release his wife from the marriage.
“These women were given a solution that wasn’t a solution,” said Rabbi Stern. “Communal and rabbinic consensus when it comes to agunah cases is critical.”
Rabbi Krauss is introducing the legal concept of get zikui, annulling a marriage based on what is best for both parties. The principle operates on the premise that the divorce will ultimately benefit the husband as well as the wife.
“There is no more relationship — they have gone their separate ways,” explained Rabbi Krauss in an email. “The husband doesn’t want to give the get unless he gets money. It’s not true that he doesn’t want to give a divorce, but he wants money. Deep down, he wants to be free and pursue his life.”
The International Beit Din will not use get zikui to the exclusion of other methods, explained Rabbi Yosef Blau, another of the three judges on the panel and the spiritual adviser at Yeshiva University.
“A number of tools can be used,” he said. “Each case will be evaluated on its own merit. The goal is to free women in a way that the decision will be accepted in the broader community.”
Procuring rabbinic consensus is the most important — and difficult — part of the process, said Rabbi Blau. “A piece of paper is just a piece of paper,” he said. “Acceptance is what sets an agunah free.”
Already, Rabbi Krauss has gained the support of two leading Israeli rabbis associated with the charedi community. Most significant is Zalman Nechemia Goldberg, a rosh yeshiva, posek (someone who rules on issues of Jewish law), and chief justice of the Supreme Rabbinical Court of Jerusalem.
The other is She’ar Yashuv Cohen, former chief rabbi of Haifa and president of its rabbinic courts. A third prominent Israeli rosh yeshiva has also signaled his support for Rabbi Krauss but prefers to remain anonymous.
“Our support stands firm,” said Rabbi Krauss, who first told The Jewish Week about the International Beit Din’s support in December 2013.
Still, despite support from abroad, the new religious court has already met with resistance here. According to a source close to the court, several leading rabbis at Yeshiva University, including Rabbi Mordechai Willig and Rabbi Hershel Schachter, have already expressed reservations about the court’s methodology. The source wished to remain anonymous in order to avoid “mahchlocet,” public disagreement.
Both Rabbi Willig and Rabbi Schachter declined to comment.
Other rabbis committed to resolving the agunah crisis raise issues about the most appropriate methodologies. Rabbi Shlomo Riskin, the chief rabbi of Efrat, Israel, and a progressive voice in Modern Orthodoxy, said that “we don’t need innovative approaches.” He is a strong advocate of hafkaat kidushin, an approach that abrogates the marriage retroactively, similar to the approach used by the late Rabbi Rackman.
Though a longtime activist on this issue, Rabbi Riskin does not serve on a divorce court and has not personally handled any agunah cases. According to Rabbi Riskin, his approach has only been successfully used once in an agunah case several decades ago.
“The Talmud has five places in which it establishes a possibility of a religious court abrogating a marriage if the husband is unfairly using the law against his wife,” said Rabbi Riskin, who has written a book on the topic. “The solution already exists, and it’s built into the marriage formula.”
Rabbi Riskin’s approach is not accepted by mainstream authorities in Israel, most of whom maintain the principle of a husband’s absolute right to end the marriage.
“All those who have objected to what I have proposed will object to what he [Rabbi Krauss] is suggesting,” said Rabbi Riskin.
Aside from methodology, the International Beit Din will also implement a new policy of transparency. According to traditional Jewish law, members of the court do not have to give any explanation for their rulings. But Rabbi Ronnie Warburg, director of the International Beit Din and the court’s third judge, explained that “transparency is an imperative.”
“People today assume that the rulings of a beit din are corrupt or uninformed,” he said. “That is why explaining every decision is necessary. We will present our reasoning clearly and openly.”
The International Beit Din also hopes to “cut down the time” it takes for a woman to move through the court system, said Rabbi Warburg. “A woman can wait years to have her case heard and processed,” he said. “We hope to create a more efficient, transparent process.”
Blu Greenberg, a longtime activist on this issue and founder of JOFA, the Jewish Orthodox Feminist Alliance, is supportive of the new religious court. “There needs to be a systemic change,” she said. “For many other victims of extreme recalcitrance, the problem cannot to be solved on the steps of Congress or on the front page of The New York Times,” said Greenberg, referring to the rallies and public-shaming methods currently used to pressure husbands into giving a get.
“The solutions already exist in the tradition,” she said. “They need to be picked up and put forward by someone brave.”

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' נובמבר 23, 2014 10:44 am

למי שרוצה תרגום גוגל
בהצעה לשחרר את נשים שנלכדו במשך שנים בנישואים שבורים, בית משפט בינלאומי חדש דתי - חוד החנית של הרבנים אורתודוקסים כאן, בגיבוי של כמה מעמיתיו חרדים בישראל - החל את טכס מקרים, השבוע היהודי למד.
בית המשפט, בשם בית הדין הבינלאומי, הוקם ביוני, והוא בראשותו של הרב השמחה קראוס, כרב קהילה לשעבר מכובדת מאוד בקווינס והציונות הדתית של מנהיג אמריקה שעלתה לארץ בשנת 2005. הוא מפרש חוק היהודי בדרכים חדשות - עדיין עולה בקנה אחד עם מסורת, מנהיגיה אומרים - כדי להשיג גט, או גירושין דתיים, לעגונות, נשים תקועות בנישואי גט.
"נשים אלו היו בכאב במשך זמן רב מדי", אמר הרב קראוס, שעבר מירושלים לריברדייל כדי לכוון את בית המשפט. "בחלק גדול מהמקרים הללו, בעליהן כבר עבר בחייהם וקבל נישאו מחדש, בזמן שהם עדיין לכודים."
על פי הלכה יהודית אישה אינה יכולה להינשא מחדש ללא גט כאשר ישנן שיטות במקום לבעל לעשות זאת.
בית המשפט, הרב קראוס אמר השבוע היהודי בראיון, יש "קפץ ממש ב" וכבר ראה 10 מקרים בשבועות האחרונים, ובם כמה" פרופיל גבוה "אלה.
נכון לעכשיו, בית המשפט הוא בתהליך של כתיבת תיעוד יהודי משפטי (דין psakei) לשחרר את הנשים הללו מנישואיהם הקודמים.
בנוסף להצגת חידושים מתודולוגיים מסוימים, בית המשפט מינה את ד"ר הגיתים Bendheim, פסיכולוג כאן, לעמוד בראש ועדה מיוחדת כדי לעזור לנשים להרגיש בטוחים יותר בהליך המשפטי. לדברי הרב קראוס, Bendheim, מי הוא פעיל עם ידידי נשמת, מרכז ירושלמי ללימוד תורה מתקדם לנשים, הוא האדם הראשון ששירת בתפקיד של הטבע הספציפי הזה.
"אנחנו רוצים לוודא שתמיד יש בחדר אישה", אמר הרב קראוס, המשקף חשש שהפך לרלוונטי יותר ויותר באור של השערורייה המקווה האחרונה בוושינגטון "חלק מהעגונות הן צעירות מאוד, ו הם היו להפיק תועלת שיש נוכחות נשית חזקה זמינה ", הוא אמר.
בעוד שמספר עגונות אינו ידוע, הבעיה נעלמה במידה רבה בלתי פתורה, pitting הלכה יהודית מסורתית נגד מי שמרגיש אמפתיה עמוקה לנשים תקועות בנישואים חסרי אהבה. בשורש הבעיה היא הזכות המוחלטת של הבעל כשמדובר בהנפקת גט, או גירושין יהודים. ובעוד הרשויות הרבניות להציע אהדה לנשים אלה, הם שומרים על שהם מוגבלים מפעולה במקרים רבים על ידי גבולות הלכה.התוצאה, לעתים, יש לו את בעל באמצעות סחיטה לפני מתן גט, להתעקש על סכומים גדולים של כסף ו / או סירוב משמורת משותפת של ילדים. על פי הלכה יהודית, אם העגונה מתחתנת ויש לו ילד, הילד נחשב ממזר, לא לגיטימי, ולא יכול להתחתן עם יהודי. (זה לא נכון במקרה של הבעל.)
חששות לגבי חוסר הצדק המוסרי של העיקרון "הזכות מוחלטת", הובילו למספר עצום של מאמצים כדי לפתור את הבעיה העגונה, או "משבר", בשנים האחרונות. בשנת 1990, הרב עמנואל רקמן מאוחר, דמות מרכזית באורתודוקסיה מודרנית ונשיא אוניברסיטת בר-אילן, התכנס בית דין שהנפיק גירושין על בסיס ta'ot kiddushei, מושג תלמודי לביטול.הסיבות העקרוניות שהאישה מעולם לא היו מתחתנות בעלה אם היה יודעת שהוא יפעל בצורה פוגענית במהלך הנישואין.
בעוד מכובד מאוד ברמה אישית על ידי עמיתיו, הרב רקמן, שמתו בשנת 2008, לא הצליח לשכנע אותם לקבל את הגישה שלו, שנחשבה רחמן מדי.התוצאה המעשית הייתה שרבנים רבים סרבו לכהן בחתונות הבאות של נשים ששוחררו על ידי בית דינו של הרב.
"יש לנו עסק עם מקרים של נשים שקיבלו היתר [אישור] כדי להינשא מחדש מהרב רקמן, אבל כשהם פנו אל הרב האורתודוקסי המקומי שלהם, הוא אמר בהיתר לא היה טוב", אמר הרב ג'רמי שטרן, מנהל הארגון לההחלטה של עגונות (ORA). ORA, נוסד בשנת 2002, סייע ברזולוציה של 225 מקרי עגונה, לעתים קרובות על ידי החזקת מחאה ציבורית להביך וללחוץ על בעל לשחרר את אשתו מהנישואין.
"הנשים הללו ניתנו לפתרון שלא היה פתרון", אמר הרב שטרן. "קהילתי וקונצנזוס רבני כאשר מדובר במקרי העגונה ומסורבת הגט הוא קריטי."
הרב קראוס מציג את המושג המשפטי של zikui גט, ביטול נישואים על סמך מה הוא הטוב ביותר עבור שני הצדדים.העיקרון פועל על ההנחה שסופו של דבר הגירושים ייהנו הבעל, כמו גם את אשתו.
"אין יותר מערכת יחסים - הם הלכו בדרכים נפרדות שלהם," הסביר הרב קראוס בדואר אלקטרוני. "הבעל אינו רוצה לתת הגט, אלא אם כן הוא מקבל כסף. זה לא נכון שהוא לא רוצה לתת גט, אבל הוא רוצה כסף. עמוק בפנים, הוא רוצה להיות חופשי ולהמשיך את חייו. "
בית הדין הבינלאומי לא ישתמש יקבל zikui להדרה של שיטות אחרות, הסביר הרב יוסף בלאו, עוד אחד משלושת שופטי ההרכב והיועץ הרוחני בישיבה יוניברסיטי.
"מספר הכלים יכול לשמש," הוא אמר. "כל מקרה ייבחן לגופו.המטרה היא לשחרר את נשים באופן שההחלטה תתקבל בקהילה הרחבה יותר. "
קונסנסוס רבני רכישה הוא החשוב ביותר - וקשה - חלק מהתהליך, אמר הרב לאו. "פיסת נייר היא רק פיסת נייר," הוא אמר. "קבלה היא מה שמבדיל את העגונה ללא תשלום."
כבר, הרב קראוס צבר התמיכה של שני רבנים מובילים בישראל הקשורים לקהילה החרדית. המשמעותי ביותר הוא זלמן נחמיה גולדברג, ראש ישיבה, פוסק (מי ששולט בענייני ההלכה יהודית), ונשיא בית משפט עליון של בית הדין הרבני העליון בירושלים.
האחרים הוא שאר יישוב כהן, רב ראשי לשעבר של חיפה ונשיא בתי הדין הרבני שלה.ראש ישיבה שלישית בולטת בישראל גם אותתה על תמיכתו ברב קראוס אך מעדיפה להישאר בעילום שם.
"התמיכה שלנו עומדת איתן", אמר הרב קראוס, שסיפר בשבוע היהודי ראשון על התמיכה של בית הדין הבינלאומי בדצמבר 2013.
ובכל זאת, למרות תמיכה מחו"ל, בית הדין הדתי החדש כבר נתקל בהתנגדות כאן. לדברי מקור המקורב לבית המשפט, כמה רבנים מובילים בישיבה יוניברסיטי, בם הרב מרדכי ויליג והרב הרשל שכטר, כבר הביע הסתייגות מהמתודולוגיה של בית המשפט.המקור ביקש להישאר בעילום כדי למנוע "mahchlocet," מחלוקת ציבורית.
גם הרב ויליג והרב שכטר סרבו להגיב.
רבנים אחרים מחויבים לפתרון סוגיות העלאת משבר עגונה על מתודולוגיות המתאימות ביותר. הרב שלמה ריסקין, הרב הראשי של אפרת, ישראל, וקול מתקדם באורתודוקסיה מודרנית, אמר כי "אנחנו לא צריכים גישות חדשניות." הוא חסיד נלהב של קידושי hafkaat, גישה שמבטלת את הנישואין באופן רטרואקטיבי, דומה לגישה המשמשת את הרב רקמן מאוחר.
למרות פעיל ותיקה בנושא זה, הרב ריסקין אינו משרת בבית משפט גירושין ולא טיפל באופן אישי בכל המקרים עגונה. לדברי הרב ריסקין, הגישה שלו יש רק שימשה בהצלחה בפעם מקרה עגונה לפני כמה עשרות שנים.
"יש התלמוד חמישה מקומות שבהם קובע אפשרות של בית דין דתי בביטול נישואי הבעל אם שלא בצדק הוא באמצעות החוק נגד אשתו", אמר הרב ריסקין, שכתב ספר בנושא. "הפתרון כבר קיים, וזה מובנה בנוסחת הנישואין."
גישתו של הרב ריסקין אינה מקובלת על הרשויות מרכזיות בישראל, שרובם לשמור על העיקרון של הזכות המוחלטת של בעלי לסיים את הנישואין.
"כל אלה שהתנגדו למה שיש לי הצעה יתנגד למה שהוא [הרב קראוס] הוא טוען," אמר הרב ריסקין.
מלבד המתודולוגיה, בית הדין הבינלאומי יהיה גם ליישם מדיניות חדשה של שקיפות. על פי הלכה יהודית מסורתית, חבריו של בית המשפט לא צריכים לתת הסבר לפסיקתם. אבל הרב רוני ורבורג, מנהל בית הדין הבינלאומי והשופט השלישי של בית המשפט, הסביר כי "שקיפות היא הכרחית."
"אנשים היום להניח כי פסיקתו של בית דין היא פגומה או חסרת ידע," הוא אמר. "זו הסיבה שמסביר כל החלטה יש צורך. אנו נציג החשיבה שלנו באופן ברור וגלוי. "
בית הדין הבינלאומי גם מקווה "לצמצם את הזמן" שלוקח לאישה לעבור דרך מערכת המשפט, אמר הרב ורבורג. "אישה יכולה לחכות שנים ליש לי המקרה שלה שמע ומעובד," הוא אמר. "אנו מקווים ליצור תהליך יעיל יותר, שקוף."
בלו גרינברג, פעיל ותיק בנושא זה ומייסד של JOFA, הברית הפמיניסטית היהודית האורתודוקסית, הוא תומכת של בית הדין הדתי החדש. "יש צורך בשינוי מערכתי," היא אמרה. "עבור רבים קורבנות אחרים של סרבנות קיצונית, הבעיה לא יכולה להיפתר על מדרגות הקונגרס או בעמוד הראשון של הניו יורק טיימס," אמר גרינברג, המתייחס לעצרות והשיטות מבישות-ציבורי המשמשות כיום לבעלי לחץ ל מתן גט.
"הפתרונות כבר קיימות במסורת," היא אמרה. "הם צריכים להיות הרים והועלו על ידי מישהו אמיץ."

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' נובמבר 23, 2014 10:47 am

אע"פ שדי קשה להבין מזה משהו.

תוכן
הודעות: 6439
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי תוכן » א' נובמבר 23, 2014 12:04 pm

בברכה המשולשת כתב:איני יודע מה כתוב בכתבה הנ"ל, אבל בפסק הדין נאמר במפורש שה לא חל על מסורבות גט שכן שם הבעל מביע את דעתו שאין זה זכות עבורו, משא"כ כאן
(ומובן שאיני מביע דעה כל שהיא על גוף פסק הדין, שכן דבר זה מסור לגדול"י בלבד, כפי שכתבתי לעיל באשכול זה)


בלי להכנס לעצם המקרה של הגט מצפת, מצינו הרבה מקרים שהפוסקים החמירו בגלל שאפשר לצאת מכשול.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 23, 2014 3:50 pm

אמת.
אגב, בכתבה מהעיתון הנ"ל לא נזכר בכלל כל הסיפור על הגט מצפת, וכל המוסד המתואר שם הוקם לפני כל המעשה בצפת.

הרועה
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:25 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי הרועה » א' נובמבר 23, 2014 4:49 pm

לדעתי, בשל התקלות החמורות והפרצות הנוראות בתחום הגירושין והעגונות, על חכמי ישראל בדורנו לגזור תקנה חד משמעית שאין להתחתן כלל וכך ננצל מכל המכשולות העלולות לצאת.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי המעיין » א' נובמבר 23, 2014 4:51 pm

אם אנחנו אמורים לצחוק מהבדיחה המצחיקה הזאת, אז צחקנו...

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' ינואר 08, 2015 12:33 pm

נוטר הכרמים כתב:עוד מצו"ב כמה קבצים שקיבלתי בנידון מאת הגאון רבי מימון נהרי שליט"א, אב"ד חיפה.
כעת התפרסם פסק הדין של הרב נהרי ובית דינו (ביטול קידושין במקום עיגון, בטענת מקח טעות מחמת מום בבעל). יש שם הרבה חידושים, אבל לענינן אשכול זה - דעת המיעוט בבית הדין סברה שיש לעשות גט זיכוי לשופרא דמילתא, והרב נהרי האריך לחלוק.
http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1138

בד_קודש
הודעות: 166
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 11:34 am
מיקום: ג'בל מוכבר

Re: המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

הודעהעל ידי בד_קודש » ה' ינואר 08, 2015 1:56 pm

ברם, המעיין היטב בדברי הר"ן שם ובדברי רבותינו הפוסקים ומפרשי הש"ס הראשונים והאחרונים יראה נכוחה שאין הדבר כן.

והנה עמד בדברי הר"ן הללו אחד ומיוחד מגדולי ראשי הישיבות הגר"ש שקאפ בחידושיו על מסכת קידושין סימן א' ובספר שערי יושר שער ז' פי"ב.

ושם חקר אחר מהות הקידושין בסוגיות הש"ס בבלי וירושלמי ובראשונים והגיע למסקנה שצריך קנין מצד האשה לביטול דעתה ורצונה, ואין די בביטוי פאסיבי של הפקר והסכמה מצד האשה למעשה הקידושין של הבעל אלא יש כאן מעשה קנין בו היא מבטלת דעתה ורצונה לבעל.

ולחיבת דבריו הקולעים בהגדרת מעשה הקידושין נצטט מסיום דבריו "שעניין ביטול דעתה היא סיבה מוקדמת שיוכל המקדש לקדשה, משא"כ בשאר הפקר שאין ההפקר מועיל כלום לקנין של הזוכה. ומשום הכי כל דאיכא מעשה אצל האשה לענין ביטול דעתה, דבר זה בעצמו הוא סיבה למקדש שיוכל עי"ז לקדשה, דהמעשה שלה והביטול דעת שלה הכל ביחד הוא הזמנה וסיבה להכין למקדש סיבות מוכנות לעניין הקידושין שלו" ע"כ. וראה שם שדייק כן גם מדברי הר"ן בהמשך דבריו.

נמצינו למדים שגם אליבא דהר"ן יש צורך במעשה קנין של האשה המתבטאת בביטול רצונה ודעתה למעשה הקידושין, מעשה זה של קניין מצד האשה אינו נופל בחשיבותו ממעשה האיש בקידושין מאחר שהוא הסיבה להחלת מעשה הקידושין של הבעל באשה.

האם כבר עשה מישהו שימוש עם חידושו של הגאון ר"ש שקאפ ז"ל.

א. עד כמה שזכור לי האבני מילואים בתשובותיו חולק על הגרש"ש בזה.
ב. האם כאשר האשה תישן ומישהו יזרוק לה כסף קידושין לחצירה האם לא תהיה מקודשת היות והיא צריכה לעשות מעשה קניין. (כמובן במידה והאישה הסכימה מראש להתקדש).


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 472 אורחים