תינוק שנסתבכו שערותיו בשבת

[ערבי פסחים]

מעשה שהיה כך היה - תינוק נסתבכו התלתלים שלו באיזה כפתור של חליפה ולא יכלו להפרידם זמ"ז, היה זה ש"ק. נסתפק בעל המעשה, הואיל והיה התינוק בוכה וצועק בקול מרוב כאב וצער, ויש בזה עכ"פ חולה שאין בו סכנה, האם לגזור השערות עם סכין וכדו' (שינוי-דרבנן) או שמא לחתוך את כל הכפתור דרך קריעה (לכאו' זה קורע כלאח"י-דרבנן - ויל"ד בזה. עכ"פ יכל להלחיט שלא יחזור לתפור וזה קורע שלא ע"מ לתפור).

יש עמי סברות לפה ולפה אבל מענין אותי קודם לשמוע דעת הגדולים ממני כאן.

[מה שנכון נכון]

עכ"פ יכל להחליט שלא יחזור לתפור וזה קורע שלא ע"מ לתפור

ד"ז אינו ברור כלל כיון שיש תקון בקריעה י"ל דהוי קורע גמור. עיין בה"ל סו"ס שמ ד"ה ולא נתכוין. וע"ש עוד לענין אם הוי משאצל"ג.

לנדון השאלה יש להעיר שבגוזז חיובו מדאוריתא על שתי שערות, וא"כ אולי עדיף למעט בשיעורים ולחתוך החוט.

[סמבטיון]

אולי הכי טוב לשבור את הכפתור עצמו

[ערבי פסחים]

מה שחשבתי בזה הוא כך:

אמת שקריעה של תיקון הוא דאו' גמור כמו שהביא מסי' שמ והביה"ל מאריך בזה וכמו המוחק שטר חוב אחר שפרע, אין כאן ע"מ לכתוב אפ"ה כי הוא תיקון גמור, וה"ה הכא. אך פה הוא כלאח"י כמדומה שגם מי שמתקן בגדיו חותכים עם מספרים כדי שלא יזיק הבגד (אבל אינו מוכרע)
גזיזת שערות כדרכו י"א שהוא דרבנן וי"א דאו' עי' ביה"ל בסי' רמ ס"א די"א שאפי' אם אינו צריך לשערות מ"מ הוא דאו' כי יש פה יפוי לגוף וי"א שהוא דרבנן כיון שאינו צריך לשערות ולכן אינו דומה לגוזז צמר שהיה במלאכות המשכן שענינו שלוקח הצמר להשתמש (ואם אינו צריך הוא מלשאצ"ל)

וא"כ לכאו' פשוט שעדיף לגזוז השערות עם סכין שיש פה מלאכה כלאח"י וספק אם הוא דאו' או דרבנן אפי' גוזז כדרכו
ואילו בקריעת הכפתור יתכן וכנראה שהוא דרבנן אחד של כלאח"י (ואין פה דרבנן בעצם המלאכה כי הקריעה היא ע"ד לתופרה שוב)

ויל"ע בדיני מוקצה אם הכפתור מוקצה אחר שנתלשה כי אז אין לה שום שימוש כלל ובעי תיקון גדול כדי שתהיה שימושית ואולי זה בכלל שברי כלים שאינם ראויים

[נהר שלום]

מעשה שהיה כך היה - תינוק נסתבכו התלתלים שלו באיזה כפתור של חליפה ולא יכלו להפרידם זמ"ז, היה זה ש"ק. נסתפק בעל המעשה, הואיל והיה התינוק בוכה וצועק בקול מרוב כאב וצער, ויש בזה עכ"פ חולה שאין בו סכנה, האם לגזור השערות עם סכין וכדו' (שינוי-דרבנן) או שמא לחתוך את כל הכפתור דרך קריעה (לכאו' זה קורע כלאח"י-דרבנן - ויל"ד בזה. עכ"פ יכל להלחיט שלא יחזור לתפור וזה קורע שלא ע"מ לתפור).

יש עמי סברות לפה ולפה אבל מענין אותי קודם לשמוע דעת הגדולים ממני כאן.

אולי עדיף לומר לגוי

[נהר שלום]

ויל"ע בדיני מוקצה אם הכפתור מוקצה אחר שנתלשה כי אז אין לה שום שימוש כלל ובעי תיקון גדול כדי שתהיה שימושית ואולי זה בכלל שברי כלים שאינם ראויים

עי' בילקוט יוסף שכתב שאינו מוקצה משום שהיה מחובר לבגד מלפני שבת

[מיללער]

גזיזת שערות כדרכו י"א שהוא דרבנן וי"א דאו' עי' ביה"ל בסי' ש"מ ס"א די"א שאפי' אם אינו צריך לשערות מ"מ הוא דאו' כי יש פה יפוי לגוף וי"א שהוא דרבנן כיון שאינו צריך לשערות ולכן אינו דומה לגוזז צמר שהיה במלאכות המשכן שענינו שלוקח הצמר להשתמש (ואם אינו צריך הוא מלשאצ"ל)

וא"כ לכאו' פשוט שעדיף לגזוז השערות עם סכין שיש פה מלאכה כלאח"י וספק אם הוא דאו' או דרבנן אפי' גוזז כדרכו
ואילו בקריעת הכפתור יתכן וכנראה שהוא דרבנן אחד של כלאח"י (ואין פה דרבנן בעצם המלאכה כי הקריעה היא ע"ד לתופרה שוב)

אף להריב"ש המובא שם בביה"ל צריך לכה"פ לכוון ליפות את הגוף, אבל כאן אף זה אינו, אלא דלשיטת הרמב"ם גם מלאכה שאצ"ל חייב מה"ת כר"י וממילא הוי מלאכה מה"ת.

[עובר ושב]

בנדון זה יש לחתוך את הכפתור בדרך קריעה, נחלקו בכלל אם זה מקלקל, ומקלקל במקום צער כזה יהיה מותר.