חכם באשי כתב:לעת עתה, עיין כאן:
http://www.datshe.co.il/blog/2009/12/18 ... 9A-%D7%9C/
איש_ספר כתב:לגבי הזכרת שם ה' בשעת הלימוד האריכו הפוסקים הספרדים למעניתם (זהו אד מן הנושאים היותר חביבים אצלם).
הזכרת שמות מלאכים הוא לכאורה פלוגתא בין הגר"א לאר"י, לאר"י שם מלאך שהוא פלאי (שאין כיוצא בו אצל אדם) אין להזכירו בפה אבל בחיי"א כתב בשם הגר"א שאין איסור להזכיר שמות מלאכים.
יאיר כתב:איש_ספר כתב:לגבי הזכרת שם ה' בשעת הלימוד האריכו הפוסקים הספרדים למעניתם (זהו אד מן הנושאים היותר חביבים אצלם).
הזכרת שמות מלאכים הוא לכאורה פלוגתא בין הגר"א לאר"י, לאר"י שם מלאך שהוא פלאי (שאין כיוצא בו אצל אדם) אין להזכירו בפה אבל בחיי"א כתב בשם הגר"א שאין איסור להזכיר שמות מלאכים.
תודה. האם ידוע לך מה דעתם בדבר הזכרת שמות שדים?..
מוטיבןשלום כתב:יאיר כתב:איש_ספר כתב:לגבי הזכרת שם ה' בשעת הלימוד האריכו הפוסקים הספרדים למעניתם (זהו אד מן הנושאים היותר חביבים אצלם).
הזכרת שמות מלאכים הוא לכאורה פלוגתא בין הגר"א לאר"י, לאר"י שם מלאך שהוא פלאי (שאין כיוצא בו אצל אדם) אין להזכירו בפה אבל בחיי"א כתב בשם הגר"א שאין איסור להזכיר שמות מלאכים.
תודה. האם ידוע לך מה דעתם בדבר הזכרת שמות שדים?..
אם הגמרא מציינת שמו המלא של ראש השדים ולא מזהירה באף מקום שלא להזכירו, מהיכא תיתי לאסור? ולא הובא איסור כעין זה לא ברי"ף ולא ברמב"ם ולא ברא"ש שלושת עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליהם.
נראה לי שלא נאמרו כל האזהרות הללו מאת המקובלים אלא למאן דחייש וקפיד ובאתרא דשכיחי תמן בכל כי האי, אבל כל מי שדעתו חזקה ומפוכחת ודמיונו עדיין לא השתלט על שכלו, לא יירא ולא יחת והדבר מותר גמור הוא.
*
לגבי הזכרת שמות ה' , בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן יג האריך ךהביא מקורות רבים, וסיכומו כי מותר להזכיר שם ה ויש אף מצוה בהא, חוץ מאשר כאשר נזכר בברכות המובאות בתלמוד שאז יאמר "השם" בכינוי.
יאיר כתב:מוטיבןשלום כתב:אם הגמרא מציינת שמו המלא של ראש השדים ולא מזהירה באף מקום שלא להזכירו, מהיכא תיתי לאסור? ולא הובא איסור כעין זה לא ברי"ף ולא ברמב"ם ולא ברא"ש שלושת עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליהם.יאיר כתב:תודה. האם ידוע לך מה דעתם בדבר הזכרת שמות שדים?..
נראה לי שלא נאמרו כל האזהרות הללו מאת המקובלים אלא למאן דחייש וקפיד ובאתרא דשכיחי תמן בכל כי האי, אבל כל מי שדעתו חזקה ומפוכחת ודמיונו עדיין לא השתלט על שכלו, לא יירא ולא יחת והדבר מותר גמור הוא.לגבי הזכרת שמות ה' , בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן יג האריך ךהביא מקורות רבים, וסיכומו כי מותר להזכיר שם ה ויש אף מצוה בהא, חוץ מאשר כאשר נזכר בברכות המובאות בתלמוד שאז יאמר "השם" בכינוי.
מהרמב"ם כמובן אין ראיה..
גם לדבריך..להזכיר את שם הס"מ ואשתו נראה שכולם אוסרים..
מה תאמר על "איסור" הזכרת שמות המלאכים לכמה גדולים?..שם אין חשש ל"חייש וקפיד"..
למרות ששמעתי שסיבת האיסור היא שמא המלאך "יסבור" שקראו לו ויבוא וכשיראה שבא לשוא יקפיד ויפגע..
אוצר החכמה כתב:אע"פ שאני מסכים איתך שכפי שמקובלנו עיקר דברי המקובלים הם מידת חסידות ושרי לרוצה בכך לנהוג כעיקר הדין המבואר בש"ס ופוסקים
נ"ל שראוי להוסיף כי החוששים מדברים מסוג זה בעניניהם הגופניים באמת זה בעיקר פועל הדמיון ועיקר כוונת רבותינו היא על השפעה רוחנית שפוגמים הדברים ברוחניותו של האדם והיא הסיבה שזה מידת חסידות שהרי עבירה קלה ודאי פוגעת הרבה יותר וכל אחד יאמוד עניינו ומקומו
איש_ספר כתב:אוצר. ענותנותך אינה במקומה. איך בדיוק זה נהיה צ"ע? סתם כי ככה ירה 'מוטי' מן השרוול? האר"י מזהיר, מוטי מסייג, והסיכום צ"ע ובירור... נו באמת.
ואולי נאמר כך על כל אזהרות האר"י?
לא צ"ע ולא שום דבר. לדעת האר"י יש להמנע מכך, לדעת הגר"א אין לחוש ותו לא מידי.
. והנה דברי האר"י במקו"א (טעמי המצות פר' ויחי וכנראה אליהם התכון החיי"אובענין שמות המלאכים, אע"פ שכתבו בשם האר"י ז"ל שאסור להזכירם, צ"ל דזה דוקא שלא לצורך אלא שרוצה להזכיר שמותם, זה אסור. אבל בדרך תפלה ושבח כדמצינו בפיוטים, מותר להזכירם, דלא עדיף משמות הקדושים. וכן שמעתי מפי הגר"א שאמר הפיוטים כמו שנדפסו. אך בלק"ת מפורש להדיא לאיסור:
ואלו דברי האר"י בנוגע להזכרת שמות שדים (שעה"כ)מורי זללה"ה כשהיה קורא ומזדמן לו שם כמו מטטרו"ן לא הי' מוציא מפיו אלא היה קורא מט"ט ואת סמאל היה קורא ס"מ ב' אותיו' ראשונים והטעם א"ל כי כשהקב"ה ברא את המלאכים צום כשיקראום או כשישביעום שיבאו ולכן כשהאדם מזכירם חושבים שקוראים אותם ובאים כששומעים שמם וכשבאים ורואים לבטלה יבא נזק לאדם מזה ולזה צריך להזהר מלהזכיר אבל אם הוא שם כשמות בני אדם מיכאל גבריאל וכעד"ז מותר להזכירם ואין חשש בזה ואם הוא אהוב מעליונים ומתחתונים ויודע שמעולם לא חטא יוכל להזכירם ואין חשש שיזיקהו, וגם על זה שאלתיו למה אנו מזכירים בירוש שם שדי או אלהים ואין חשש ובשמות מלאכים שהם משמשיו יש ליזהר מלהזכירם, והשיב לי עם מ"ש רשב"י ע"ה ע"פ ועברתי בארץ מצרים כי ארץ מצרים מקום טומאה ביותר והיה פחד אם היה יורד מלאך לשם יכול היה לאיתפגמא באותו כח הטומאה אבל הש"י אש אוכלה הוא ואינו שייך בו והנה דבר זה הוא ג"כ כי המלאכים הם במדור העליון זך יותר ואם ירדו אצלינו אז יתערבו בזה האויר הנפסד ויש פחד שלא יתערב ויתלבש בו וזה הפסד להם ולכן אסור להזכירם:
גם צריך ליזהר מאד האדם שלא להזכיר בפיו שם סמאל וז"ם ושם אלהים אחרים לא תזכירו ובפרט בלילה שאז הוא זמן שליטתו וממשלתו. ולא עוד אלא שגם הוא אסור להזכיר מעין דברים אלו כגון אלו בני אדם הרגילים לומר בלשון לעז איל דיאב'לו וכיוצא בדברים אלו אין להזכירם כלל לפי שגם השדים הם בחלקו ומתגבר כח כשמזכירין אותם ופעם א' הייתי עם בני אדם בלילה ובתוך הדבריאה שהייתי מדבר עמהם הזכרתי שם סמאל ואח"כ בבקר הלכתי לבית מורי ז"ל ונסתכל בי וא"ל הרי בלילה שעבר' עברת על לאו ושם אלהים אחרים לא תזכירו והזהר כל ימיך שלא תזכרנו לא שמו ממש ולא כיוצא בו ובפרט בלילה שאז ניתן לו כח להתגבר עליך ועל אחרים בסבתך אם תזכיר שמו ועי' בשער הפסוקי' בפסוק זה ושם כו':
חכם באשי כתב:לא הבנתי מדוע החיי"א עשה מחלוקת בין דעת הגר"א לאר"י,
דלפום ריהטא, הגר"א התיר לאומרם בפיוטים וכדומה, ולא בשעת הלימוד, וגם איסורו של אר"י מכוון על שמות המלאכים ה'נקלעים' לאדם בשעת לימודו.
כן משמע מהמובאה שציטטתי לעיל: "גם היה מורי זלה"ה נזהר מלהוציא בפיו שום שם משמות הקדש או של המלאכים אפילו אותם הכתובים בספרים ולא היה זוכר אותם באמצע הדרוש אלא כדרך זה כשהיה זוכר מטטרו"ן היה אומר מ"ם טי"ת וכשהיה זוכר סמא"ל היה אומר סמ"ך מ"ם וכן כיוצא בזה".
ופיוטים ותפילות - מאן דכר שמם?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 78 אורחים