נוטר הכרמים כתב:נא להעלות כאן לטובת החסומים.
[דון מינה ואוקי באתרא לשאר המפנים].
א. הרפורמציה של לותר ומהפכת השו"ע של הר"י קארו
ועוד בסדרה: המשותף והמבדיל בין הדלאי למה והחפץ חיים, המשותף והמבדיל בין האפיפיור קרלוס ה98 והגאון מוילנא ופעלם הרב של שניהם איש איש בתחומו, הזהה והשונה בין מצות תקיעת שופר ומנהג בני האינקה להריע לאלוהיהם כדי להוריד גשם, המשותף והמבדיל בין אדולף היטלר והאדמו"ר מליובאוויטש אודות קירוב בני אדם בני דת אחרת ו/או ריחוקם.
ועכשיו שאלה:
שמור עמי באמתחתי מאמר יסודי מאוד שבוחן את אמונת ישראל באלהים והקוים המשותפים שבינה ובין אמונת הבודהיסטים בבודהא, ובפרט השינויים וההתפתחויות שעברו שתי האמונות הנ"ל לאור המודרנה והרפורמציה, וההשלכות שלה אל האדם המודרני בן המאה ה21. ואני שואל האם אפשר לפרסם זאת תחת השם של איגוד ספרני היהדות? אני חושב שהמאמר מאד חשוב, הן לנו והן לבודהיסטים.
'המתקיף' הזה חצוף מחוצף! אנשים מחו על כבודו של קודש הקדשים הבית יוסף, והוא קורא להם 'יושבי קרנות המלהגים עצמם לדעת'!
מישהו סיפר לי, שפעם איש אחד תמים [שהשתמש בשכל שהעניק לו הקב"ה] אמר למתקיף הזה, שיש קוי דמיון במראה הפנים בין אמא שלו [של המתקיף] לכלבה של השכן, 'באופן שאי אפשר לבטלו', ו'זו תופעה מעניינת שראוי לעמוד עליה', ומעידה על יחס גומלין בין הברואים בני אותו דור באקלים אחד וכו' וכו'; לפי דברי המספר אלי - מאז אותה שיחה המתקיף אינו מדבר עם האיש הזה, וברגע שהלה נראה בקצה הרחוב, הוא עובר למדרכה ממול, מרוב גועל.
למה כבוד המתקיף הזה לא מרגיש כך ביחס לקודש הקדשים הבית יוסף כשנערכה השוואה בינו ללותר - כי הבית יוסף לא אמא שלו! הוא באמת שקול בעיניו כמו הכלבה של השכן!
עשוי לנחת כתב:שוב קבלתי במייל..'המתקיף' הזה חצוף מחוצף! אנשים מחו על כבודו של קודש הקדשים הבית יוסף, והוא קורא להם 'יושבי קרנות המלהגים עצמם לדעת'!
מישהו סיפר לי, שפעם איש אחד תמים [שהשתמש בשכל שהעניק לו הקב"ה] אמר למתקיף הזה, שיש קוי דמיון במראה הפנים בין אמא שלו [של המתקיף] לכלבה של השכן, 'באופן שאי אפשר לבטלו', ו'זו תופעה מעניינת שראוי לעמוד עליה', ומעידה על יחס גומלין בין הברואים בני אותו דור באקלים אחד וכו' וכו'; לפי דברי המספר אלי - מאז אותה שיחה המתקיף אינו מדבר עם האיש הזה, וברגע שהלה נראה בקצה הרחוב, הוא עובר למדרכה ממול, מרוב גועל.
למה כבוד המתקיף הזה לא מרגיש כך ביחס לקודש הקדשים הבית יוסף כשנערכה השוואה בינו ללותר - כי הבית יוסף לא אמא שלו! הוא באמת שקול בעיניו כמו הכלבה של השכן!
המתקיף כתב:לא קראתי את המאמר של הרב מדן, אך בכל זאת אבקש לשטוח שאלה פשוטה בפני יושבי הקרנות המלהגים את עצמם לדעת:
פלוני משתמש בשכלו שהעניק לו הקב"ה ולומד את המקורות מתוך כוונה רצויה, והנה שלא בכוונת זדון הוא שם לבו לקווים מקבילים בין שתי תופעות של אותה תקופה ואותו מקום (נניח בעלי התוספות והסכולאסטיקנים הצרפתים), מיד הוא נבעת כמובן והוא מחדד מבטו ומעיין במאפייני התופעות כדי לעמוד על טיבן ומתברר לו שאכן הקווים מקבילים והתופעות דומות באופן שלא ניתן להתעלם מן הדמיון ולבטלו במחי יד ואין זה יד המקרה (מבלי להיכנס לשאלה המטופשת מי השפיע על מי). מה עליו לעשות? האם עליו לשקר לעצמו? לשפוך על עצמו נפט?
ובקיצור, מה בדיוק אתם רוצים? ומה רע בהצבעה על דמיון של תופעות, שהוא בעצם משקף את אופי התקופה? האם יש בכך כדי להשוות חו"ח בין התופעות באופן מהותי?
אוצר החכמה כתב:ובקיצור מה בדיוק אתה רוצה?
הרי לא קראת את המאמר אולי אם היית קורא את המאמר היית חושב שהם צודקים.
בלי להכנס לשאלה מה באמת תוכן המאמר.
המתקיף כתב:אוצר החכמה כתב:ובקיצור מה בדיוק אתה רוצה?
הרי לא קראת את המאמר אולי אם היית קורא את המאמר היית חושב שהם צודקים.
בלי להכנס לשאלה מה באמת תוכן המאמר.
אכן כך, "בלי להכנס לשאלה מה באמת תוכן המאמר", אלא באופן עקרוני לגמרי: האם יש פגם בעצם ההשוואה של תופעות שונות? סהדי במרומים, לא הצלחתי להבין מה פחיתות כבוד יש בזה. אשמח להסבר.
מה שנכון נכון כתב:הנה דוגמא: בעמוד 749 מביא אורבך מקבילות בין הסגנון וא"ת וי"ל, קשה ועוד קשה ועוד קשה, ואין להקשות, לסגנון דומה אצל הגויים. עוד דוגמא: ריב"א בתוספות הוא לפעמים רבי יצחק בן אשר ולפעמים ר"י בן אברהם, הר"מ הוא לפעמים ר"מ מאיברא ולפעמים ר"מ מקוצי. והנה מצאנו כזאת אצל העמים שG יכול להיות גריגור מלונדון ויכול להיות גריגור אחר. וכן SI יכול להיות סיימון מאפוליה או סיימון אחר. עוד דוגמא: לפעמים נמסרים הדברים בגוף ראשון ולפעמים בגוף שלישי, ממש כמו בתוספות. ועוד כה"ג.
מה שנכון נכון כתב:הנה דוגמא: בעמוד 749 מביא אורבך מקבילות בין הסגנון וא"ת וי"ל, קשה ועוד קשה ועוד קשה, ואין להקשות, לסגנון דומה אצל הגויים. עוד דוגמא: ריב"א בתוספות הוא לפעמים רבי יצחק בן אשר ולפעמים ר"י בן אברהם, הר"מ הוא לפעמים ר"מ מאיברא ולפעמים ר"מ מקוצי. והנה מצאנו כזאת אצל העמים שG יכול להיות גריגור מלונדון ויכול להיות גריגור אחר. וכן SI יכול להיות סיימון מאפוליה או סיימון אחר. עוד דוגמא: לפעמים נמסרים הדברים בגוף ראשון ולפעמים בגוף שלישי, ממש כמו בתוספות. ועוד כה"ג.
אוצר החכמה כתב:תלוי איך משווים ומה אומרים. ואם לא קוראים איך אפשר לדעת אם יש פגם בעניין או לא?
אוצר החכמה כתב:אין לי את הספר. באמת כתוב שם מה שאתה אומר?
אוצר החכמה כתב:אין בעייה בעצם השוואה של תופעות שונות אבל תלוי איך משווים ומה אומרים. דרך משל אין בעייה בלהשוות את היקף הראש של הרמב"ם וליצן החצר בתקופתו, יש בעייה בלהסיק שאם ההיקף שווה זה אומר שיש להם שכל דומה.
אוצר החכמה כתב:אתה לא רואה פחיתות כבוד בלמצוא את המקבילות שהביא מה שנכון ולקבעם בספר?
אוצר החכמה כתב:אם אנחנו מסכימים מה רצית מהמתקיפים את המאמר הלא הם קראו את המאמר ואת אופני ההשוואה שבו והדרך בה הוא מסיק מסקנות ולכן הם התקיפו אותו.
ב. ד"ר בנימין ריצ'לר. חיבור אבוד שנתגלה. ג. יעקב יצחק הכהן מיללער. "על קישוטי שערים בדפוסי קראקא" ועוד.
אבי עזרי כתב:קראתי את המאמר של הרב מדן, ואני באופן אישי פשוט הרגשתי קרירות ביחס למרן הב"י, ה' ישמור ויציל.
אוצר החכמה כתב:איני מבין מה קרירות חשת ביחס לבית יוסף.
צבי זוהר סבור כי הרב יוסף נקט באותה גישה ציונית של כור היתוך, בכך שביקש לאחד את המנהגים השונים של כל העדות בארץ ישראל - ספרדים ואשכנזים כאחד, שעליהם ביקש הרב יוסף להחיל את פסקי רבי יוסף קארו. בכך, לדברי זוהר, ביטא הרב יוסף גישה אנטי-גלותית ואנטי-קולוניאליסטית. זוהר משווה בין הרב יוסף ובין רפורמטורים כגון יאן הוס, מרטין לותר ומוחמד עבד אל-והאב, וטוען כי השקפת עולמו של הרב יוסף היא השקפה דתית רסטורטיבית-רפורמיסטית. לטענתו של זוהר, יש בהשקפת עולמו של הרב יוסף היבט אסכטולוגי בכך שהוא מתייחס ל"החזרת עטרה ליושנה" כדרך הבלעדית למימושה של "אחדות ישראל" באחרית הימים, כפי שניבא הנביא יחזקאל. זוהר מצביע על כך שהרב יוסף היה קרוב מחד לגישת החרדים האשכנזים, המעדיפים את המילה הכתובה (במקרה שלו, השולחן ערוך והרב יוסף קארו) על פני המנהגים השונים שהביאו איתם העולים מארצות האסלאם.
המתקיף כתב:
לעניין זה (בתקווה שלא אהפוך לסנגור-קבוע של אורבך), מש"נ בחר את הדוגמאות השוליות מתוך פרק שלם של אורבך, שכמובן כשהן עומדות לבד הן ממש מצחיקות. אבל כשהן משתלבות בתמונה הגדולה הן בהחלט נראות אחרת. [ואם יש בכך פחיתות כבוד - היינו לכותב ולא לנשואי ההשוואה! לא כך?]
יתר על כן, המחקר התקדם מעט ומאמרו של י"מ תא שמע בעניין הרבה יותר משמעותי, ובשנים האחרונות נכתב על כך ספר שלם בלועזית.
אוצר החכמה כתב:אבל אתה מעלה נקודה מעניינת למחשבה על סגנון השיח האישי שאולי נעשה נפוץ יותר , כלומר במקום להביע דעה לגופו של עניין אנשים מביעים את תחושותיהם ביחס לנושא ואת ההשפעה האישית שהם חווים.
המתקיף שאל מה יעשה אדם שחש בדמיון ואינו מוצא מקום לחלק, ובכן קטונתי מעש ואיך אוחיל, אבל נראה איפוא שכדאי שיקרא קצת מדברי רבותינו ז"ל על סגולת ישראל, ואח"כ מדברי קדשם על מעלת חכמי ישראל, ועוד מדברי רבותינו על קדושת ר' יוסף קארו, ואז אולי לב טהור יברא לו האלקים ורוח נכון יחדש בקרבו.
אוצר החכמה כתב:אני באופן אישי חושב שהנסיון המתמיד של אנשי האקדמיה לתלות כל דבר בסיבות חיצוניות הוא עצמו דבר שטות. ואם כי אי אפשר לשלול שיתכנו לעתים השפעות חיצונית על פעולות ומפעלים הנחת היסוד השמה דבר זה לעיקר ואת עומק ענייני התורה כטפלים היא שורש פורה ראש ולענה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 234 אורחים