ישבב הסופר כתב: אין לי גישה לאוצר המקוון.
האם ידוע לך על ספר על תהלים עם פירוש פשטני ששווה להשקיע בו.
משך חכמה כתב:אני מתכוון לרוח שנשבה מאותו אטלס גם כנער צעיר צרמה לי מאוד הגישה שבאופן עקבי שכל דבר שהוגדר בחז"ל כנס הוצע על ידם בנדיבות פתרון טבעי. לכאורה כאן אין שטח אפור משא"כ בדברים אחרים. עכ"פ היה ניכר, לעיני עכ"פ, מין רצון לעקר כל רובד ניסי של הענין. ושוב לא ראיתי מאז את הספר אחרי שהשלכתיו בחמת זעם לאיזו פינה במרפסת של בית הורי... - כך שאינני שופט בנחרצות על סמך אותה התרשמות. אדרבה חוו דעתכם גם על הספר הזה.
ישבב הסופר כתב:מה שלא כל כך הרשים אותי מהאטלס, שהוא נפלא ומעורר מחשבה, הוא הסימנים ל'קדירה דבי שותפי'.
יש הרבה מקראות שיש כמה דרכים לבארם, וזיהויים שונים ומגוונים. כשקראתי את הספר, מצאתי כמה מקומות בהם מבארים פסוק או זיהוי בדרך אחד, ובדף אחר בדרך חילופי, בכל מקום בהתאם לנאמר שם, וחסר קצת אחידות והומוגניות. האם עוד מישהו הרגיש בכך?
אליעזר א כתב:איני יודע מהו ההיתר לפרש שלא כמו חז"ל ואם משום הרשב"ם והאבן עזרא ידועים דברי הרשב"ם שכותב שהעיקר הוא כפירושו של רש"י וכתב את פירושו לשעתו ואכמ"ל – האבן עזרא יש לעיין היטב בהקדמתו כמדומני הדרך החמישי וגם הוא מודה שאין לנטות מדברי חז"ל במקומות כמו בחומש ויקרא וכל המעיין היטב ברמב"ן רואה להדיא שהוא כתב את ספרו בעיקר כדי להוכיח שלא כמו האבן עזרא.
ההבדל בין לפרש בגמ' מהלך שלא על פי רש"י לבין לפרש את הפסוקים שלא על פי רש"י לענ"ד הוא פשוט – המפרש בגמ' שלא על פי רש"י הריהו חולק עם רש"י משא"כ המפרש במקרא שלא על פי רש"י הריהו חולק עם חז"ל שהרי כל פירושו של רש"י בנוי על חז"ל.
ואם משום מה שכותב האור החיים בהקדמתו הרי מנגד יש לציין לדברי האור החיים בפרשתן שכותב בזה הלשון.
(טז) לאזני. אומר אני, שזו משפחת אצבון, ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו: עכ"ל רש"י. וכתב על כך האור החיים וז"ל. לאזני. פירש רש''י אומר אני שזו משפחת אצבון ואין אני יודע וכו' עד כאן. ואין נראה להמציא דבר שאין לו טעם ואינו מדבריהם ז''ל. וכו' ובהמשך דבריו שם אלא שמצאתי בפסיקתא וזה לשונם אזני זה אצבון שנאמר בפרשת ויגש מלשון אצית והאזין עד כאן, כפי זה הוא השם עצמו ואין הכתוב מקפיד על שינוי השם כשיהיה במשמעו שם הראשון, ורש''י ז''ל רוח הקודש הופיע בו וכוון אל דברי חז''ל:
שטייגעניסט כתב:אליעזר א כתב:איני יודע מהו ההיתר לפרש שלא כמו חז"ל ואם משום הרשב"ם והאבן עזרא ידועים דברי הרשב"ם שכותב שהעיקר הוא כפירושו של רש"י וכתב את פירושו לשעתו ואכמ"ל – האבן עזרא יש לעיין היטב בהקדמתו כמדומני הדרך החמישי וגם הוא מודה שאין לנטות מדברי חז"ל במקומות כמו בחומש ויקרא וכל המעיין היטב ברמב"ן רואה להדיא שהוא כתב את ספרו בעיקר כדי להוכיח שלא כמו האבן עזרא.
ההבדל בין לפרש בגמ' מהלך שלא על פי רש"י לבין לפרש את הפסוקים שלא על פי רש"י לענ"ד הוא פשוט – המפרש בגמ' שלא על פי רש"י הריהו חולק עם רש"י משא"כ המפרש במקרא שלא על פי רש"י הריהו חולק עם חז"ל שהרי כל פירושו של רש"י בנוי על חז"ל.
ואם משום מה שכותב האור החיים בהקדמתו הרי מנגד יש לציין לדברי האור החיים בפרשתן שכותב בזה הלשון.
(טז) לאזני. אומר אני, שזו משפחת אצבון, ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו: עכ"ל רש"י. וכתב על כך האור החיים וז"ל. לאזני. פירש רש''י אומר אני שזו משפחת אצבון ואין אני יודע וכו' עד כאן. ואין נראה להמציא דבר שאין לו טעם ואינו מדבריהם ז''ל. וכו' ובהמשך דבריו שם אלא שמצאתי בפסיקתא וזה לשונם אזני זה אצבון שנאמר בפרשת ויגש מלשון אצית והאזין עד כאן, כפי זה הוא השם עצמו ואין הכתוב מקפיד על שינוי השם כשיהיה במשמעו שם הראשון, ורש''י ז''ל רוח הקודש הופיע בו וכוון אל דברי חז''ל:
עד שאתה מחפש "מהו ההיתר" תחפש מהו האיסור.
רשב"ם לא כתב את פירושו "לשעתו", לא היה שום "צורך השעה" של "ביטולה זהו קיומה" בצרפת של אותם ימים, ודברי רשב"ם ברור מיללו שהוא התכוון לעלות על עגלת המפרשים החדשניים שבדורו [שכנראה הושפעו מהפרשנים הספרדים העצמאיים], ומאחר שאינך מאריך לא נודע כוונתך.
האעב"ז בהקדמתו כותב ברור שאין שום מניעה לפרש את דברי התורה שלא עפ"י דברי חז"ל במקום שהדבר אינו נוגע בסתירה להלכה, אולם רשב"ם הפליג אף ממנו, ופירש את "וזכרון בין עינך" כפירוש הקראים שהכוונה על זכירה תמידית לפניו. תלמידו ר"י בכור שור עוד הפליג הרבה ממנו משניהם כנודע.
אני נוהג לעיין ברמב"ן [אולי לא היטב כמוך] ולדעתי כוונתו היא לבטל את הלהג שלהג האבע"ז לדברי הגוזמא שבהגדה, כגון בת היתה לאברהם ובכל שמה, ושמשה נולד ליוכבד שנולדה בין החומות, שעליהם תמה האע"ז בהקדמתו ובהם היתה לרמב"ן אורך זמן להשיב עליו בזהב רותח.
לא כ"כ הבנתי לצורך מה הבאת את ההבדל בין וכו' ואת דברי האור החיים, החברים פה דנים על לפרש שלא כחז"ל ול"ד דלא כרש"י.
מה שנכון נכון כתב:לשון התשב"ץ ח"א סימן נא על האבן עזרא "ואע"פ שהחכם ז"ל לא היה רב בקי בדינין אבל כשר היה לעדות ומעדותו למדנו שכך היו הספרים הקדמונים".
אך עיין אגרות חכמי איטליה שנדפסו בספר עניני אבן עזרא לנפתלי בן מנחם.
וראה באבני נזר חו"מ סימן קצג בתשובה מאבי המחבר "ומ"מ נראה דודאי יוכל החולה הצדיק לסמוך על האבן עזרא והרמב"ן כשנוגע למאכלות אסורות בחולי שבפנים שלא לסמוך על הרופאים כי האבן עזרא והרמב"ן ז"ל המה רוב כנגד הב"ח ז"ל".
ויש בזה עוד ואכמ"ל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 192 אורחים