ברזילי כתב:לגבי וקם העם הזה - מה לדעתך יאמר בזה הרס"ג?
איני יודע כיצד לפרש.
והנה כבר כתב הראב"ד בפ"ו מהל' תשובה וז"ל אבל וקם העם הזה וזנה כבר אמרנו שאין בענין הזה ידיעת הבורא גזירה וכל שכן בכאן שאף משה אמר כי ידעתי כי השחת תשחיתון הן בעודני חי עמכם היום ואף כי אחרי מותי וכ"ש הבורא שהיה יכול לעשות כן בלא גזירה עכ"ל. והנה בפ"ה כ' כלפי שאלת הידיעה והבחירה שידיעת ה' היא כידיעת האיצטגנינים מכח המזלות ומכח שכל האדם, והנה אם פירוש דבריו הוא שלא כדברי הריב"ש [סימן קי"ח], ובאמת אין הקב"ה יודע את בחירתו של האדם מה יבחר והידיעה מתייחסת רק לכח המזלות וכח השכל [וכד' רלב"ג, מעשה השם, השל"ה, ואור החיים] אז ע"כ יש לנקוט בדעתו כדברי כת"ר שנבואה על מעשי בעל בחירה אינה החלטית מעיקרה [ואין בזה דמיון לד' הראשונים על נבואה שמשתנה בשינוי המעשים וכפי שהארכתי כבר ששם הנבואה בזמן נתינתה היתה החלטית] ויש להגביל הדברים כלפי הנבואה הזו וקם העם הזה וזנה בדוקא שהרי איננה מובנת בשום אופן כגזירה אלא כצפיית עתידות, שהרי עיקר נבואה זו אינה שה' גוזר להקשות את לב בני ישראל לחטוא בע"ז אלא אדרבה מספר את העתיד לבוא כמתרעם.
הסברו של הריב"ש בראב"ד, וכן הדרך שבחר הריב"ש לעצמו, וכן דברי ר"מ אלמושנינו שהובאו באו"ש לא הבנתי כלל.
אינני מבין. א"כ יוצא שבהיבטל הפרט הלזה של רשעת נבוכדנצר יבטל העונש על ירושלים ויוצא שנבוכדנצר במעשיו שליט על גורל ירושלים. למה אין בזה סתירה לדברי הרס"ג שבעל בחירה אינו שולט לעשות לחברו רעה?ברזילי כתב:לגבי נבואת ירמיהו - הדברים אינם מוכרחים לענ"ד. ייתכן שהפשט בנבואה היה שהם חייבים עונש עכ"פ, והזכרת נבוכדנצד הייתה טפלה כמ"ש באופן שגם אם יבחר בהפך עדיין יענשו באופן אחר, או אפשר גם לומר שבהבטל פרט אחד שוב אין הנבואה נוהגת כלל (זה שבסופו של דבר נענשו אינו מוכיח שכך אכן היה כתוב בנבואה, כמובן). צריך לשאול את ירמיהו.
לא באתי חלילה להכחיש שצבא בבל הגיע לאר"י מן הצפון וכדברי הכתוב [ירמיהו ח' ט"ז] מדן נשמע נחרת סוסיו וגו' [ואפילו על צור הצפונית לאר"י נתפרש ביחזקאל [כ"ו ז'] כי כה אמר ה"א הנני מביא אל צור נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים וגו'] וכנראה שדרך המלך מבבל לאר"י לא היתה מן המדבר [ובזמן התלמוד כנראה כן היתה הדרך עוברת בירדן עיין כתובות קי"ב א'] אלא סבבה את הסהר הפורה דרך כרכמיש - חרן.ברזילי כתב:הטענה שלך משינוי הנוסח מנבואה כללית על ארץ צפון לנבואה שמית על נבוכדנצר יפה מאד, אבל לא מכריעה. לאיזו ארץ צפון התכוון ירמיהו אם לא לבבל?
עיקר המכוון בדברי היה שכמבואר במקרא נבואת ירמיהו נתפרשה במלוך נבוכדנצר על בבל בדוקא, וקודם לכן הנבואה היתה על צפון בכלליות ולאו בדוקא כלפי בבל [ובירמיהו [כ"ה] נתפרש - את ירושלים וגו' את פרעה מלך מצרים וגו' ואת כל מלכי הצפון הקרובים והרחוקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם - הרי שצפון לחוד בכלל המלכויות הנשלטות ע"י נבוכדנצר וששך לחוד]. ולהדיא מבואר כן דהנה בנבואתו ההקדשה לנביא של ירמיהו אמר כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם ה' ובאו ונתנו איש כסאו וגו' [ירמיהו א' ט"ו], ובנבואתו הנזכרת [כ"ה ט'] שהיתה בעלות נבוכדנצר למלוכה אמר הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם ה' ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי וגו' ושוב לא נזכר בנבואתו אלא בבל והיינו שבנבואה זו פירש את נבואותיו הקודמות וגילה שצפון היא בבל [ויש לפרש הרבה בדברי הנביא [כ"ג ח'] כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם].
מה היא ארץ צפון שאינה בבל צריך לשאול את ירמיהו.
