בספר "סיפור לשבת" ח"ד, (ליאיר וינשטוק), מובא (בעמ' 23) סיפור על הט"ז, שבתחילה (- במהדורה הראשונה המצויה בידיהם של אספנים וספריות) כתב בספרו "אמנם להלכה נפסק בשו"ע שבמקום שאין היין מצוי, אפשר לעשות קידוש גם על שכר שהוא חמר מדינה, אלא שאנשי העיר פאטיליצ'ה אינם יכולים לקדש לא על שכר ולא על יי"ש מכיון שהם שונאים משקאות חריפים". (ציטטתי את לשון הספר, על אף שמסתמא אין כוונתו לומר שזהו ממש לשון הט"ז).
הסיפור ממשיך לספר מה הרקע לפסק הזה, ומה קרה שבמהדורה השניה הט"ז השמיט את הפסק הזה אודות העיר פאטיליצ'ה.
בינתיים חיפשתי בהמהדורות המצויות במאגרים, ולא מצאתי כזה ט"ז.
האם ידוע למישהו מכזה דבר ?
לכאורה זה היה מתאים להיות כתוב על סי' ער"ב ס"ט.