שחרור מחבלים לפדיון שבויים

[מלח הארץ]

לישועת הבחורים השבויים
הנה בפשטות מקובל לומר בי מדרשא ששחרור מחבלים רבים עבור שבוי אחד הוא בכלל אין פודין את השבויין יותר מכדי דמיהם אבל 'מחיר סביר' דהיינו עכ"פ מחבל אחד זה נחשב כדי דמיהם ושרי.
ובעייני בהאי סוגיא יצאתי לדון בדבר החדש שאך מחבל אחד הוי יותר מכדי דמיהן, וכדלהלן.
הנה הטעם שאין פודין יותר מכדי דמיהן הוא כדי שלא יבואו לשבות עוד ע"מ שיפדום.
וכאן הבן שואל ולמה בכדי דמיהן אין לחוש שישבום ע"מ לקבל דמיהם.
והתשובה לזה פשוטה בתכלית שבאותם הימים הסיבה לשבו שבויים היתה ע"מ למוכרם לעבדים, ונמצא שבנפדה כדי דמיו לא הרויח השבאי כלום יותר ממה שהיה מרויח אם היה מחוכרו בשוק ואין כאן שום עידוד חטיפות.
אמור מעתה ששחרור מחבל אף הוא יותר מכדי דמיו שהרי כמובן אין שוק בו ניתן לקבל מחבלים..

[אמנם לגופו של ענין נראה שאין כאן איסור פדיון יותר מכדי דמיהם, שלא נאמר דבר זה אלא בזמן שיש העכו"ם תקיפה על ישראל ויכולים לשבות מהם כרצונם, ואזי אסור לגרום להם שיחפצו בזה, אבל בזה"ז אשר תודה לאל ידינו תקיפה עליהם ורק לעיתים רחוקות מצליח זממם בידם רח"ל, בזה אין לנו לחוש שיצליחו בזה דמילתא דלא שכיחא היא].

[בברכה המשולשת]

וכבר האריכו בזה במספר מאמרים, שמה שמקובל בעולם לא נחשב יותר מכדי דמיהם, אך כל זה כשלא דנים מגדרי מלחמה, ואילו בגדרי מלחמה לא מתחשבים כלל בגדרי כדי דמיהם ואסור להיענות להם כלל כי זה נחשב ניצחון עבורם (וכמדומני שכבר כתב כן הגר"י קמנצקי זצ"ל בזמן המעשה בגר"י הוטנר זצ"ל)

[איש רגיל]

viewtopic.php?f=17&t=6556&hilit
viewtopic.php?f=17&t=14028&p=131302&hilit

[אלף אלפים]

כידוע הלכות אלו לא ניתנו לשיקול דעת הלכתי רגיל, ואין מקום בהם להבאת ראיות מן הגמרא אלא כסמך בעלמא, ככל שאר חלקי ההשקפה....

[נהר שלום]

לישועת הבחורים השבויים

ראה כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=18439

[ברזילי]

באותם הימים הסיבה ששבו שבויים היתה ע"מ למוכרם לעבדים, ונמצא שבנפדה כדי דמיו לא הרויח השבאי כלום יותר ממה שהיה מרויח אם היה מוכרו בשוק ואין כאן שום עידוד חטיפות.

גם אם השבאי מקבל מה שהיה מקבל בשוק עדיין הוא מרויח מן החטיפה. לולא היה חוטף לא היה השבאי מקבל כלום וכעת קבל דמי עבד, ונמצא שהרויח ויבוא לעשות כן עוד.

אמנם נכון הוא שבכדי דמיהן הפדיון עצמו אינו מגדיל את הרווח מן החטיפה, ובין אם נפדה ובין אם לא ירויחו אותו דבר, משא"כ בנידו"ד

אבל הרדב"ז כתב שכדי דמיהן היינו כמו שנפדים השבויים, ולא כמו שנמכר עבד בשוק

[מבקש תורה]

מאמר מתוך ספר העומד לראות אור- המחבר ישמח לקבל הערות

1. בירור שאי"ז שייך לסוגייא של אין פדין את השבויים יתר על כדי דמיהן-מדברי שו"ת דבר יהושע.
2. דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעניין.
3. דעת המנחת יצחק זצ"ל בעניין.
4. דעת הקה"י בעניין.
5. נידון פיקו"נ ודאי של יחיד לפנינו מול ספק פיקו"נ עתידי של הציבור ותשובת היביע אומר בעניין.

[בברכה המשולשת]

אם אפשר להאיר למחבר שליט"א שכדאי היה לו לעיין במאמרים הרבים שנכתבו על נושא זה

[לייטנר]

אם אפשר להאיר למחבר שליט"א שכדאי היה לו לעיין במאמרים הרבים שנכתבו על נושא זה

הרב בברכה המשולשת רמז בעדינותו לתופעה בעייתית אצל כותבים מסויימים המנסים להמציא את הגלגל מחדש, וחבל.

[מחולת המחנים]

מאמר מתוך ספר העומד לראות אור- המחבר ישמח לקבל הערות

1. בירור שאי"ז שייך לסוגייא של אין פדין את השבויים יתר על כדי דמיהן.
2. דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעניין.
3. דעת המנחת יצחק זצ"ל בעניין.
4. נידון פיקו"נ ודאי של יחיד לפנינו מול ספק פיקו"נ עתידי של הציבור.

תודה.
אינני יודע אם למעשה יש בכוחו של מישהו בדורנו להכריע בענינים אלו, שהם בגדר פיקוח נפש ממש, בודאי אנן יתמי דיתמי.

[מלח הארץ]

באותם הימים הסיבה ששבו שבויים היתה ע"מ למוכרם לעבדים, ונמצא שבנפדה כדי דמיו לא הרויח השבאי כלום יותר ממה שהיה מרויח אם היה מוכרו בשוק ואין כאן שום עידוד חטיפות.

גם אם השבאי מקבל מה שהיה מקבל בשוק עדיין הוא מרויח מן החטיפה. לולא היה חוטף לא היה השבאי מקבל כלום וכעת קבל דמי עבד, ונמצא שהרויח ויבוא לעשות כן עוד.

אמנם נכון הוא שבכדי דמיהן הפדיון עצמו אינו מגדיל את הרווח מן החטיפה, ובין אם נפדה ובין אם לא ירויחו אותו דבר, משא"כ בנידו"ד

אבל הרדב"ז כתב שכדי דמיהן היינו כמו שנפדים השבויים, ולא כמו שנמכר עבד בשוק

טעות בידך, אין שום עידוד במה שפודה שהרי את הרווח הזה בלא"ה יש לו ומה לי אם יקבלנו מיענקל או ממוסטפה.
מה שהבאת בשם הרדב"ז אכן סותר את דברי, אבל באחרונים על השו"ע נאמר בפירוש שהוא כדי דמיהן בשוק וצריך בדיקה בראש'ונים.
בכל מקרה דברי הרדב"ז תמוהים שאין זה שום שיעור, אדרבה יפדו בממון רב ויהיה זה כדי דמיהן!?

[ברזילי]

באותם הימים הסיבה ששבו שבויים היתה ע"מ למוכרם לעבדים, ונמצא שבנפדה כדי דמיו לא הרויח השבאי כלום יותר ממה שהיה מרויח אם היה מוכרו בשוק ואין כאן שום עידוד חטיפות.

גם אם השבאי מקבל מה שהיה מקבל בשוק עדיין הוא מרויח מן החטיפה. לולא היה חוטף לא היה השבאי מקבל כלום וכעת קבל דמי עבד, ונמצא שהרויח ויבוא לעשות כן עוד.

אמנם נכון הוא שבכדי דמיהן הפדיון עצמו אינו מגדיל את הרווח מן החטיפה, ובין אם נפדה ובין אם לא ירויחו אותו דבר, משא"כ בנידו"ד

אבל הרדב"ז כתב שכדי דמיהן היינו כמו שנפדים השבויים, ולא כמו שנמכר עבד בשוק

טעות בידך, אין שום עידוד במה שפודה שהרי את הרווח הזה בלא"ה יש לו ומה לי אם יקבלנו מיענקל או ממוסטפה.

כמדומה שזה מה שכתבתי בשורה השניה, שאין הקפידא אלא שלא ירויח מן הפדיון יותר ממה שהרויח כבר מן החטיפה.

לפי הרדב"ז השיעור הוא כפי שנפדים שבויים ברחבי העולם. מ"מ מעיון חוזר בדברי הרדב"ז עצמו נראה שגם לפי דבריו אפשר דשבויים דזמננו שאני, שכן כתב "אלא יותר מכדי דמיהן משמע דמיהן של שבויים הרגיל בכל השבויים. אבל לפדות אותם יותר מכדי שאר השבויים של שאר לשונות עכו״ם אין ראוי דהא איכא למיחש דילמא כיון שפודין אותם יותר משאר השבויים יצאו לכתחילה לבקש יהודים וימסרו עצמם עליהם". כלומר, הנחתו היא שמותר לפדות גם אם השבאי ירויח מפדיון השבוי יותר מאשר אלולא נפדה כלל (והיה נאלץ למכרו לעבד במחיר מופחת), אבל אסור לעשות כן באופן שיעודד שביית יהודים דווקא מכאן ולהבא כי הרווח משביית יהודי ופדיונו גדול מהרווח שבשביית גוי ופדיונו.

כלומר, מצד אחד לא אמרו שלא לפדות בכלל (או רק במחיר עבד) כדי "לשבור את השוק" ולגרום שיעדיפו לשבות גויים, אבל גם לא ליצור תמריץ לשביית יהודים דווקא. והנה, שבאים דידן אינם נוהגים לשבות עכו"ם בכלל, וגם ללא תמריצים מצדנו כלל אין להם ענין בשביית גויים, כך שלא ברירא לי כיצד ידון הרדב"ז נידון זה.

[חשבונות רבים]

4. נידון פיקו"נ ודאי של יחיד לפנינו מול ספק פיקו"נ עתידי של הציבור.

לא קראתי את האשכול. האם ניתנה תשובה לבעיה הזו?

כידוע הלכות אלו לא ניתנו לשיקול דעת הלכתי רגיל, ואין מקום בהם להבאת ראיות מן הגמרא אלא כסמך בעלמא, ככל שאר חלקי ההשקפה....

למי ידוע ולמה?

[בברכה המשולשת]

4. נידון פיקו"נ ודאי של יחיד לפנינו מול ספק פיקו"נ עתידי של הציבור.

לא קראתי את האשכול. האם ניתנה תשובה לבעיה הזו?

כידוע הלכות אלו לא ניתנו לשיקול דעת הלכתי רגיל, ואין מקום בהם להבאת ראיות מן הגמרא אלא כסמך בעלמא, ככל שאר חלקי ההשקפה....

למי ידוע ולמה?

א. בשאלות אלו בדיוק התחבטו ומתחבטאים גדול"י שעסקו בזה אבל עדיין אין הכרעה ברורה.
ב. בוודאי שיש להכריע בזה ע"פ ראיות מגמרא וראשונים, כבכל שאלה

[מבקש תורה]

אם אפשר להאיר למחבר שליט"א שכדאי היה לו לעיין במאמרים הרבים שנכתבו על נושא זה

הרב בברכה המשולשת רמז בעדינותו לתופעה בעייתית אצל כותבים מסויימים המנסים להמציא את הגלגל מחדש, וחבל.

רוב המאמרים שבנידון נכתבו ע"י רבנים מהציבור הדל"י, במאמר הזה מרוכז דעת הפוסקים דידן להלכה.

[בברכה המשולשת]

אם אפשר להאיר למחבר שליט"א שכדאי היה לו לעיין במאמרים הרבים שנכתבו על נושא זה

הרב בברכה המשולשת רמז בעדינותו לתופעה בעייתית אצל כותבים מסויימים המנסים להמציא את הגלגל מחדש, וחבל.

רוב המאמרים שבנידון נכתבו ע"י רבנים מהציבור הדל"י, במאמר הזה מרוכז דעת הפוסקים דידן להלכה.

ולכן צריך להתעלם מכל מה שנכתב?

[מבקש תורה]

רוב המאמרים שבנידון נכתבו ע"י רבנים מהציבור הדל"י, במאמר הזה מרוכז דעת הפוסקים דידן להלכה.

בברכה משולשת כתב: ולכן צריך להתעלם מכל מה שנכתב?


התשובה היא כן!!!!!!!!!!!!!
כי להם יש מגמה בעד או נגד העניין, (בדרך כלל נגד שחרור מחבלים) וכשאתה נגש מתוך מגמה לבירור עניין אז השוחד יעוור עיני חכמים וכש"כ וכו', ואינני רוצה להיכנס כאן לסוגיא כאן כמה בדרך כלל פסקיהם רחוקים מהעניין מאלף ואחת סיבות, עיין ערך פסק זיכוי הגט בשבוע האחרון.

[מזמור שיר]

לא התכוונו שהמחבר דנן יפסוק כמותם, אלא שלפחות יגע בנקודות שהם נגעו בהם, שיתיחס למראי מקומות שהם מביאים וכו' וכו'.

[בברכה המשולשת]

התשובה היא כן!!!!!!!!!!!!!
כי להם יש מגמה בעד או נגד העניין, (בדרך כלל נגד שחרור מחבלים) וכשאתה נגש מתוך מגמה לבירור עניין אז השוחד יעוור עיני חכמים וכש"כ וכו', ואינני רוצה להיכנס כאן לסוגיא כאן כמה בדרך כלל פסקיהם רחוקים מהעניין מאלף ואחת סיבות, עיין ערך פסק זיכוי הגט בשבוע האחרון.

לצערי, ניכר מדברי כתר"ה שכתר"ה לא ראה את המאמרים.

[המעיין]

רוב המאמרים שבנידון נכתבו ע"י רבנים מהציבור הדל"י, במאמר הזה מרוכז דעת הפוסקים דידן להלכה.

בברכה משולשת כתב: ולכן צריך להתעלם מכל מה שנכתב?


התשובה היא כן!!!!!!!!!!!!!
כי להם יש מגמה בעד או נגד העניין, (בדרך כלל נגד שחרור מחבלים) וכשאתה נגש מתוך מגמה לבירור עניין אז השוחד יעוור עיני חכמים וכש"כ וכו', ואינני רוצה להיכנס כאן לסוגיא כאן כמה בדרך כלל פסקיהם רחוקים מהעניין מאלף ואחת סיבות, עיין ערך פסק זיכוי הגט בשבוע האחרון.

לעומת כל הרבנים החרדיים שאין להם שום מגמה אף פעם עיין פרשת הקברים בבית שמש.