העלאת חיה למזבח

[אלף אלפים]

פורטל הדף היומי

זבחים לד ע"א

"המעלה... על גבי המזבח... כי פליגי - בחיה, והכי איתמר, רבי יוחנן אמר: עובר בעשה, ריש לקיש אמר: אינו עובר בולא כלום; רבי יוחנן אמר עובר בעשה, בהמה אין, חיה לא".

כתוב בספר יהושע ח, ל: אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל.
גילוי מזבח זה בהר עיבל בידי פרופסור אדם זרטל סָתַם את הגולל בפיהם של מכחישי המקרא.

הרבה מהלכות המזבח ניתנים להבחנה במזבח זה, כמו היסוד, הסובב, ריבוע הפינות, הכבשׁ, "אבנים שלימות", ועוד.

אלא שבין עצמות הצאן והבקר נמצאו שם גם עצמות יחמור שהיא חיה טהורה.

כותב הרב יואל בן-נון:
"במילוי נמצאו שברי חרסים שאינם מצטרפים לשום כלי, יחד עם עצמות בעלי חיים טהורים, צאן ובקר ויחמורים (דברים י"ד 5). יצוין שאין זה מקום המערכה העליון, שכן הוא חסר כנראה כמו הקרנות, אלא מילוי המסגרת של אבני המזבח. אין צורך להניח שהיחמורים האלה היו קרבנות בניגוד לדין התורה שקרבנות באו רק מן הבקר ומן הצאן (ויקרא א' 2). די לנו להניח שיש כאן מעין תרומת מנחה של שיירי כלים וסעודות שנאכלו בטהרה או בקדושה, והובאו כנדבה עממית רחבה למילוי מזבח האבנים, או כשיירי סעודת קודש החונכים את המקום. תופעה כזאת מזכירה במידת-מה את קרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח בשם 12 השבטים, אשר כללו כלי כסף מלאים סולת, כף זהב מלאה קטורת, ורשימת קרבנות עולה וקרבנות שלמים (במדבר ז'), או את הנדבה הכללית העממית להקמת המשכן (שמות ל"ה 21 עד ל"ו 7). אין כאן בסיס מספיק לפירוש כה מופלג, שאי-פעם עדיין הקריבו גם יחמורים וצביים".

על דבריו בעניין נדבה עממית כקרבנות הנשיאים קשה, הרי מקרא מלא שקרבנות הנשיאים היו על פי הדיבור: (במדבר ז, יא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
גם הנדבה למשכן היתה על פי הדיבור: (שמות כה, ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וגם אינה עניין להעלאה למזבח.

אלא שההנחה שהעלאת יחמורים על גבי המזבח היא בניגוד לדין התורה, גם היא אינה לגמרי מדוייקת. יתכן שיהושע ובית דינו סברו כריש לקיש אליבא דרבי יעקב, שאין שום איסור בהעלאת חיה טהורה על גבי המזבח.
וגם אם כך הוא, אין בכך למנוע מרבי יוחנן לחלוק, וכמו שנשבע רב נחמן במסכת חולין דף קכד ע"א:
"האלהים! אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה!".

[פלתי]

אפשר גם להעלות על הדעת שאחר שניטש המזבח על ידי ישראל, היו מקריבים עליו עממים אחרים מכל הבא ליד.

[נצחנות בעלמא?]

בזכרוני שפשוט שאף לר"ל אין להעלות חיות למזבח והמחלוקת רק האם עובר בלאו.
פלתי, לא מצאת ע"ז כלום באוצר?

[אלף אלפים]

בזכרוני שפשוט שאף לר"ל אין להעלות חיות למזבח והמחלוקת רק האם עובר בלאו.
פלתי, לא מצאת ע"ז כלום באוצר?

כוונתך כמובן בעשה
והנה אם אין לעלות חיות, כיצד תופסת בהם תורת קרבן, ואם באמת הם חולין הרי פשיטא שאסור כחולין בעזרה.

[נצחנות בעלמא?]

קושייתך קושיא, ואולם זכרתי שכך אומרים.
(כעת עולה בדעתי דמשכח"ל בבהמת מוקדשין שילדה כמין חיה למ"ד בבכורות דדינו חיה ואמנם הוא קדוש, ועי').

[אלף אלפים]

בשיטוט בגוגל מצאתי

מסכת חולין דף לג ע"א; ודף לד ע"א
"חיה בקדשים מי איכא?".

קשה,
הרי אין הכי נמי, לדעת ר"ל איכא חיה בקדשים, במסכת זבחים דף לד ע"א:
"כי פליגי - בחיה, והכי איתמר, {המעלה חיה על גבי המזבח} רבי יוחנן אמר: עובר בעשה, ריש לקיש אמר: אינו עובר בולא כלום. רבי יוחנן אמר עובר בעשה, בהמה אין, חיה לא; ריש לקיש אמר אינו עובר עליו בולא כלום, ההוא למצוה (רש"י: בהמה מצוה להקריב וחיה רשות)".

ואין לפרש שרשות להעלות חיה ואין בזה איסור, אבל גם אם העלה אין בה קדושת קדשים.
שהרי בהמשך הביא רבא ברייתא דלא כר"ל:
"יכול לא יביא, ואם הביא כשר, הא למה זה דומה? לתלמיד שאמר לו רבו הבא לי חטים והביא לו חטים ושעורים, שאינו כמעביר על דבריו אלא מוסיף על דבריו, וכשר? תלמוד לומר: בקר וצאן, בקר וצאן אמרתי לך ולא חיה, הא למה זה דומה? לתלמיד שאמר לו רבו אל תביא לי אלא חיטין והביא לו חיטין ושעורים, שאינו כמוסיף על דבריו אלא כמעביר על דבריו ופסול".
ולשון "מוסיף על דבריו" משמע שהוסיף נדבה לקרבן החובה. וסברה זו שנאמרה בהוה אמינא, היא דעת ר"ל.
ואין לפרש "מוסיף על דבריו" דבר שאינו סותר את דברי הרב, אך גם אינו ממין הענין, ואינו נדבה. וכן אין לפרש שר"ל אינו סובר כסברת ההוה אמינא בברייתא, אלא כסברה שלישית – שבחיה אינו עובר אך גם אינה נדבה. שכן: "וכי מכניסין חולין לעזרה?!" (מסכת מנחות דף פ ע"ב).

וי"ל שמ"מ מצאנו מ"ד שמותר להכניס חולין לעזרה, והוא רב חסדא אליבא דרבנן, במסכת מנחות דף קו ע"א. וכיון שאפשר שגם ר"ל סובר כן ואין ודאות שיש כלל מ"ד דחיה בקדשים איכא, לא חששו להביא סברה זו בסוגיתנו.
א"נ לא חששו להביא בסוגיתנו את שיטת ר"ל כיון דאיתותב שם.

[נצחנות בעלמא?]

מי המצוטט?
אולי תעשה חיפוש באוצר במקום ברשת ונחכים יותר?

[פלתי]

בספר אור שמח ר"ל דאיירי בשלא הקדישם והא דאמר ר"ל דמעלן ע"ג המזבח היינו לשם עצים, דבמעלה לשם עצים אין איסור של חולין בעזרה.
האבי עזרי תמה עליו וכתב דבודאי לר"ל חלה עליהם קדושה והן קרבן.
בבית הלוי כתב שכיון שחל עליו קדושת דמים שוב אין איסור חולין בעזרה.
מש"כ נצחונות שפשוט שלכו"ע אסור. לא ידעתי ולא הבנתי מאי פשיטותיה. (שו"מ שכך מביאים בשם הגריזז"ל, אבל אין זה ממש איסור.

[נצחנות בעלמא?]

כתבתי שכך זכור לי ובקשתי עזרה בחיפוש מקור.
מה זה מה שמביאים מהגרי"ז ומה הכונה שזה לא ממש איסור? תוכל להרחיב?

[פלתי]

בבקשה:

[סגן אלוף]

בשטמ"ק על אתר וז"ל וקשה דחיה טהורה נמי מי גרע ממפריש נקבה וכו' וי"ל דוקא בנקבה לעולה דהויא מין הקרבה כמו בעל מום אבל חיה דלאו בת הקרבה היא כמו חולין ל"ש בה לאוין כמו בבעל מום וגם ל"ה מקריב חולין בעזרה כיון שאינם ראוין לזבוח בקירוב מקום במקדש דחולין בעזרה נפק"ל מכי ירחק ממך המקום וזבחת עכ"ל וצ"ע בקידושין דף נ"ח 'וכן חיה שנשחטה בעזרה' ול"ע כעת.
ומ"מ פשטות לשון רש"י דחייל תורת קרבן עליה.
ובעיקר ההערה מהמזבח בהר עיבל שמצאו עליו עצמות יחמורים נ"ל להציע לחידודא דגדר קרבן זה הוא מהקרבת בני נח שמקריבים גם חיות ולא נתמעט מלהקריב כיו"ב אלא בבית המקדש ולא בבמה, ולא דמי לבעל מום שהוא פסול, [א"נ הגבעונים הקריבום כשבאו אל יהושע לגלגל].

[לייטנר]

[א"נ הגבעונים הקריבום כשבאו אל יהושע לגלגל].

פורטל הדף היומי

כתוב בספר יהושע ח, ל: אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל.
גילוי מזבח זה בהר עיבל בידי פרופסור אדם זרטל סָתַם את הגולל בפיהם של מכחישי המקרא.

הרבה מהלכות המזבח ניתנים להבחנה במזבח זה, כמו היסוד, הסובב, ריבוע הפינות, הכבשׁ, "אבנים שלימות", ועוד.

אלא שבין עצמות הצאן והבקר נמצאו שם גם עצמות יחמור שהיא חיה טהורה.

?!

[סגן אלוף]

?!

כידוע שגלגל פירושו שם אתר שהוא מקום אשר שימש את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, פולחן, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה ולא אתר מסוים, והוזכרו כו"כ גלגלים בתנ"ך במקומות מתחלפים.
מכל מקום אין הסתירה בזה כל כך גדולה כדברי ספר דברים '...ואת הקללה על הר עיבל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה'
--------
ובעיקר הדברים עיין תוס' חולין דף כ"ב ב' וז"ל וי"מ דבבמה איירי דמשמע בירושלמי דמסכת מגילה שכל עופות כשרין בבמה ואפילו תרנגולים ואפילו חיה ולא מיעט אלא טמאין וליתא דהתם מיירי בבמה לבני נח דבהדיא יליף לה בסוף זבחים (דף קטו:) מויבן נח מזבח ויקח מכל הבהמה הטהורה וגומר אבל בשאר במות איכא למ"ד דאין שום עוף קרב בבמה ואפילו תורים ובני יונה עכ"ל, ויש להאריך בזה.

[נצחנות בעלמא?]

?!

כידוע שגלגל פירושו שם אתר שהוא מקום אשר שימש את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, פולחן, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה ולא אתר מסוים, והוזכרו כו"כ גלגלים בתנ"ך במקומות מתחלפים.

אתה אמנם יודע להעתיק מויקיפדיה יפה מאד, אך להשערה משונה זו אין רגליים ואין ביסוס, הגלגל לא נזכר במקומות מתחלפים, כפי שיראה כל מעיין, ומה שראית בויקיפדיה לא נעשה לאמת משום זה.
אדרבא מהפסוק בדברים מוכח שאין זה אותו מקום, המקומות הם משני עברי הירדן ואין שום סיבה לומר שהגבעונים חצו את הירדן ע"מ להקריב קרבנות בזמן שהם נמצאים בגלגל, מקום בו יהושע הקים מזבח.
בקיצור הרעיון של נויגרשל נאה אך לא מוכח ובכלל ראוי להביא דברים בשם אומרם.

[סגן אלוף]

בקיצור הרעיון של נויגרשל נאה אך לא מוכח ובכלל ראוי להביא דברים בשם אומרם.

היכן דברי נויגרשל ?
[מויקיפדיה העתקתי בשביל ההגדרה המדויקת שלא היה לי כח לטרוח בה, אבל הענין ברור מאד ואינו נסתר גם מדעת חז"ל חלילה].

[סמבטיון]

אדרבא מהפסוק בדברים מוכח שאין זה אותו מקום, המקומות הם משני עברי הירדן ואין שום סיבה לומר שהגבעונים חצו את הירדן ע"מ להקריב קרבנות בזמן שהם נמצאים בגלגל, מקום בו יהושע הקים מזבח.

על מה אתה מדבר??

[סגן אלוף]

כידוע שגלגל פירושו שם אתר שהוא מקום אשר שימש את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, פולחן, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה ולא אתר מסוים, והוזכרו כו"כ גלגלים בתנ"ך במקומות מתחלפים.

העירוני באישי שאינו ראוי לכתוב לשון 'פולחן' על עבודת ה', יתכן שיש בדבריהם ממש

[יורה_דעות]

בכלל לא ברור שמדובר בעצמות יחמור, גם זרטל בעצמו מסתפק שמא הם עצמות אייל. וגם עצמות אלו לא היו בתוך שרידי המוקרבים (אם כן היו נהפכים לאפר) אלא בתוך חלל המזבח.

[יורה_דעות]

כידוע שגלגל פירושו שם אתר שהוא מקום אשר שימש את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, פולחן, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה ולא אתר מסוים, והוזכרו כו"כ גלגלים בתנ"ך במקומות מתחלפים.

העירוני באישי שאינו ראוי לכתוב לשון 'פולחן' על עבודת ה', יתכן שיש בדבריהם ממש

זה לפי השיטה שיש מצוה לדבר בלשון הקדש, ולכן להימנע מלשון ארמי שמתרגם עבודה בפולחן, אבל אפשר לסמוך על ר' יואליש מסאטמר דהאידנא אין חובה לדבר בלה"ק. ואמנם אינו בתורת סיבה, אבל סימן יש שהמשתמש בלשון זו קרא בזמן האחרון בספרים המתנסחים בה..

[סמבטיון]

בכלל לא ברור שמדובר בעצמות יחמור, גם זרטל בעצמו מסתפק שמא הם עצמות אייל.

מה זה משנה אם זה יחמור או אייל?

[איש-אחד]

כל העצמות המדוברות, נמצאו בתוך המזבח עצמו - כמילוי למזבח, כך שהעצמות לא הוקרבו ע"ג המזבח אלא קודם הקמת המזבח.

[יורה_דעות]

בכלל לא ברור שמדובר בעצמות יחמור, גם זרטל בעצמו מסתפק שמא הם עצמות אייל.

מה זה משנה אם זה יחמור או אייל?

איל קרב על גבי המזבח

[איש-אחד]

בכלל לא ברור שמדובר בעצמות יחמור, גם זרטל בעצמו מסתפק שמא הם עצמות אייל.

מה זה משנה אם זה יחמור או אייל?

איל קרב על גבי המזבח

יש איל שהוא בהמה (כבש), אבל כאן מדובר על איל שהוא חיה (דב' יד, ה) ואינו קרב ע"ג המזבח.

[יורה_דעות]

איני יודע על איזה איל אתה דיברת, אני דיברתי על איל המותר להקרבה

[אלף אלפים]

?!

כידוע שגלגל פירושו שם אתר שהוא מקום אשר שימש את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, פולחן, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה ולא אתר מסוים, והוזכרו כו"כ גלגלים בתנ"ך במקומות מתחלפים.

אתה אמנם יודע להעתיק מויקיפדיה יפה מאד, אך להשערה משונה זו אין רגליים ואין ביסוס, הגלגל לא נזכר במקומות מתחלפים, כפי שיראה כל מעיין, ומה שראית בויקיפדיה לא נעשה לאמת משום זה.
אדרבא מהפסוק בדברים מוכח שאין זה אותו מקום, המקומות הם משני עברי הירדן ואין שום סיבה לומר שהגבעונים חצו את הירדן ע"מ להקריב קרבנות בזמן שהם נמצאים בגלגל, מקום בו יהושע הקים מזבח.
בקיצור הרעיון של נויגרשל נאה אך לא מוכח ובכלל ראוי להביא דברים בשם אומרם.

א. הגלגל בודאי אינו שם מקום אלא שם מבנה שהרי הוא בא בה' הידיעה שלא מצינו על שם מקום.
ב. לא הבנתי מהיכן ההנחה שהמקומות הללו מב' צידי הירדן, כמדו' שהיא פליטת קולמוס.

[נצחנות בעלמא?]

אכן שגגה היא לומר דהר עיבל היה מזרחי לירדן שזה אינו.
אמנם ההנחה שה הידיעה אינה מתייחסת לשם עיר אבל שטח מסויים או אתר כמו "הערבה" "הירדן" שפיר מתפרש ע"י שמוש ה' ואכמ"ל.
בכ"א הנחה מוזרה מאד שמדובר ב'מבנה' וז"פ.
עדיף לדון עם אחד מאשר עם כמה ולכן כדאי שקצת הכותבים כאן יתנו הרשאה לעמיתיהם ובכך ייקל הדיון.

[אלף אלפים]

אמנם ההנחה שה הידיעה אינה מתייחסת לשם עיר אבל שטח מסויים או אתר כמו "הערבה" "הירדן" שפיר מתפרש ע"י שמוש ה' ואכמ"ל.
בכ"א הנחה מוזרה מאד שמדובר ב'מבנה' וז"פ.

הענין אם מדובר בשטח של מבנים או במבנה ממש חסר משמעות, עיקר כוונתי היתה להוכיח שכאשר כתוב במקרא וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה אין הכוונה קריאת שם בעלמא כמו וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ או לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אלא שם שיכול ליפול עליו ה' הידיעה דהיינו סוג של שטח כמו בית עיר מזבח או לחילופין ערבה שפלה חוף, [ושכל דבר כזה איננו שם על דבר מסוים אלא ערבה שבכל מקום קרויה ערבה וכן שפלה וחוף וכו'].

[אנונימי]

אמנם ההנחה שה הידיעה אינה מתייחסת לשם עיר אבל שטח מסויים או אתר כמו "הערבה" "הירדן" שפיר מתפרש ע"י שמוש ה' ואכמ"ל.
בכ"א הנחה מוזרה מאד שמדובר ב'מבנה' וז"פ.

הענין אם מדובר בשטח של מבנים או במבנה ממש חסר משמעות, עיקר כוונתי היתה להוכיח שכאשר כתוב במקרא וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה אין הכוונה קריאת שם בעלמא כמו וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ או לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אלא שם שיכול ליפול עליו ה' הידיעה דהיינו סוג של שטח כמו בית עיר מזבח או לחילופין ערבה שפלה חוף, [ושכל דבר כזה איננו שם על דבר מסוים אלא ערבה שבכל מקום קרויה ערבה וכן שפלה וחוף וכו'].

עיין בגמ' בבא בתרא דף ק"ט ב' כי היה לי הלוי לכהן - דאתרמי ליה גברא דשמיה לוי וכתב היעב"ץ וז"ל דאע"פ דשם העצם לא יודע [על פי היחוס] כבר נמצאים כמה יוצאים מן הכלל עכ"ל ושמא כוונתוו להגלגל ולהעי [עיין רד"ק ליהושע ז' ב'].

[נצחנות בעלמא?]

כל הפלפולים כאן בניקים מתחלפים אינם משנים את האמת שהיתה כאן טעות מוחלטת כשבא אחד לומר שהגבעונים הקריבו בהר עיבל בעוד שבאו לגלגל, ואחר דהוכח הטעות מנסים ליישב במעקשים שאולי היה גלגל בהר עיבל ועוד פנינים כיוצא בזה.
כל השומע יצחק.

[אפרקסתא דעניא]

המצפה, הגבעה, הרמה. הגלגל. העי. שמות מקומות מסוימים בה' הידיעה.

ועוד: הגדרה (יהושע טו לו); הקין (שם נז); הנבשן (שם סב); הפרה (יח כג); וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה (שם כו); הרבית (יט כ).

[הכהן]

האם מובא באיזה מקום כלל בלה"ק ששמות הרים ונהרות יכולים לקבל ה' הידיעה?

[אלף אלפים]

המצפה, הגבעה, הרמה. הגלגל. העי. שמות מקומות מסוימים בה' הידיעה.

ועוד: הגדרה (יהושע טו לו); הקין (שם נז); הנבשן (שם סב); הפרה (יח כג); וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה (שם כו); הרבית (יט כ).

אלא שם שיכול ליפול עליו ה' הידיעה דהיינו סוג של שטח כמו בית עיר מזבח או לחילופין ערבה שפלה חוף, [ושכל דבר כזה איננו שם על דבר מסוים אלא ערבה שבכל מקום קרויה ערבה וכן שפלה וחוף וכו'].

ויש להוסיף גם מצפה, גבעה וכו' וכו'

[אפרקסתא דעניא]

לרוב השמות שהבאתי מיהושע אין סברא מדוע נופלת בהם ה' הידיעה יותר משמות אחרים.

ומה שהוספת המצפה והגבעה, הלא כתבתי לך שלישים, רבעים וחמשים - המצפה, הגבעה, הרמה. הגלגל. העי. ומה תוספת בדבריך?

[אלף אלפים]

לרוב השמות שהבאתי מיהושע אין סברא מדוע נופלת בהם ה' הידיעה יותר משמות אחרים.

ומה שהוספת המצפה והגבעה, הלא כתבתי לך שלישים, רבעים וחמשים - המצפה, הגבעה, הרמה. הגלגל. העי. ומה תוספת בדבריך?

באמת שלא הבינותי, הגלגל הוא נשוא הויכוח, והעי כדברי ויקיפדיה פירושו התל וכך שמו גם בערבית וכדבריהם - המחקר המודרני מזהה את העי עם אֶ-תֵל ("התל") הסמוך לבית אל, או בסמוך לה, תחת הגרעין העתיק של הכפר דיר דבוואן.
וכן הלאה.

[נצחנות בעלמא?]

במקומות שנקראו ע"ש מאורע או סמל או משהו אחר נופלת ה' הידיעה.
וכן 'ארץ הבשן'

[אלף אלפים]

במקומות שנקראו ע"ש מאורע או סמל או משהו אחר נופלת ה' הידיעה.
וכן 'ארץ הבשן'

ויקיפדיה - מקור השם בשן אינו ברור אך ייתכן כי יש קשר בין מקור השם בשן ומקור המילה הארמית בתנ'ה והמילה הערבית בתן, שפירושן הוא מישור ללא אבנים.
כנראה שישנם כאלו שהרשת שלהם מסוננת גם לויקיפדיה.... לא נורא

[אלף אלפים]

אכן בויקיפדיה גופה כתבו - למשל אי אפשר לצרף ה״א הידיעה לשם עם כינוי קניין ("הביתי") או לשם עצם פרטי ("המשה", למעט חלק משמות המקומות: "הירקון", "האוורסט")
אבל כמובן שמי שאומר הירקון מתכוין לומר הנחל ששמו ירקון וכו'

[הכהן]

אבל כמובן שמי שאומר הירקון מתכוין לומר הנחל ששמו ירקון וכו'

הירקון = הנהר ששמו ירקון
התבור = ההר ששמו תבור
האברהם = האדם ששמו אברהם

[סגן אלוף]

אכן בויקיפדיה גופה כתבו - למשל אי אפשר לצרף ה״א הידיעה לשם עם כינוי קניין ("הביתי") או לשם עצם פרטי ("המשה", למעט חלק משמות המקומות: "הירקון", "האוורסט")

בויקיפדיה כתבו ? ! וכי הירדן לא נזכר בתורה כו"כ פעמים ?
-------------------------------------

אבל כמובן שמי שאומר הירקון מתכוין לומר הנחל ששמו ירקון וכו'

כבר השיב הכהן כהוגן -

הירקון = הנהר ששמו ירקון
התבור = ההר ששמו תבור
האברהם = האדם ששמו אברהם

------------------------------------
ולענ"ד הביאור בזה [אם לא יסתרו חו"ר הפורום את דברי] הוא שדוקא לגבי יחידות גאוגרפיות כגון נהרות או הרים או חבלי ארצות [ארץ החווילה] שייכת ה' הידיעה, כי יחידה גאוגרפית זו מסוימת במהותה והשם יכול ליפול ע"ז מלבד שם פרטי ממש, ודרך משל - השמש שאע"פ שהיא שם פרטי ומסוים לגוף א' בודד ולא נופל בו לשון רבים, יש בו ה' הידיעה כיון ש'שמש' היא תואר מהותי של הגוף הזה ולא שם פרטי, וכך גם אפשר לכנות נהרות או הרים.
משא"כ שמות שנופלים על אנשים או ערים שמהותם לסיים אותם באופן פרטי מתוך הכלל לא יפול בהם ה' הידיעה.

[נצחנות בעלמא?]

כנראה שחוץ מויקיפדיה יש עוד דברים חשובים שחשוב לא להיות חסום אליהם, אך מדוע לקח לך יום שלם להזכר בזה?
לגופה של הגדרה, בסגנון זה כבר כתבתי למעלה, ויש להוסיף גם מקום שנקרא ע"ש מאורע כמו "החרמה" וזאת מפני שכשמזכירים שמו מזכירים המאורע ולכן נופל בו ה הידיעה.