ספר 'שבולי הלקט' וספר הרוקח - לטיבן של המהדורות החדשות

[בברכה המשולשת]

מדוע ואיך חילוקי דעות בין קבלת חסידי אשכנז לקבלת האריז"ל ייחשבו "סתירה ח"ו"? האין חילוקי דעות ומחלוקות מופלגות בין חכמי ישראל בעניינים העומדים ברומו של עולם?

א. כידוע, בשורשו של דבר אין מחלוקות באמונה.
ב. רבינו חיים מוולוז'ין כותב שרבינו שמואל החסיד ושרבינו הרקח רומזים לסוד הצמצום בקצרה, אז מוכח שאין סתירה ביניהם

[אנונימי]

מדוע ואיך חילוקי דעות בין קבלת חסידי אשכנז לקבלת האריז"ל ייחשבו "סתירה ח"ו"? האין חילוקי דעות ומחלוקות מופלגות בין חכמי ישראל בעניינים העומדים ברומו של עולם?

א. כידוע, בשורשו של דבר אין מחלוקות באמונה.

וכיצד יפרנס מר את דעות הראשונים שלא ס"ל כלל את חכמת הקבלה, כשם שהרמב"ם לא ס"ל כאר"י כך גם ראשוני אשכנז.

[תוך כדי אכילת פרס]

ראשית, כיצד ידוע שאין מחלוקות באמונה, והלוא רס"ג והרמב"ם ורבינו בחיי ורח"ק וכל שאר רבותינו הראשונים חולקים במוצהר זה על זה בהגדרת האמונה עצמה ובתוכנה.
ולגוף העניין, לא ברירא לי כיצד תיאור העולמות וסדר אצילותם נעשו "אמונה" שאי אפשר לחלוק בכך. האם ישנה דעה שתורה זו היא גופי אמונה? דאת"ל כן, יוצא חידוש מסעיר שכל מי שאינו יודע תורת האצילות הרי הוא כופר בעיקר.

[בברכה המשולשת]

מדוע ואיך חילוקי דעות בין קבלת חסידי אשכנז לקבלת האריז"ל ייחשבו "סתירה ח"ו"? האין חילוקי דעות ומחלוקות מופלגות בין חכמי ישראל בעניינים העומדים ברומו של עולם?

א. כידוע, בשורשו של דבר אין מחלוקות באמונה.

וכיצד יפרנס מר את דעות הראשונים שלא ס"ל כלל את חכמת הקבלה, כשם שהרמב"ם לא ס"ל כאר"י כך גם ראשוני אשכנז.

א. הרמב"ם לא הכיר את תורת הסוד, וכפי שכתב המהרח"ו בשם האר"י הקדוש, (וממילא לא שייך לומר שלא ס"ל) אך כידוע ניתן ליישב את דבריו עם דברי רבותינו המקובלים שכל אחד עוסק בבחינות אחרות ובצדדים אחרים (וגם במקום בו יש מחלוקת- כגון בעניין השגחה על בע"ח פרטיים, יש בשורשם של דברים מקום לשתי הבחינות גם יחד, שכן כלל הסתירה הוא רק בערכנו ולא מצדו ית')
ב. ובכל מקרה אין זה נוגע לרבותינו חסידי אשכנז אשר עסקו והכירו את תורת הסוד וממילא עלינו להבין שאין סתירה בינם לבין דברי האר"י הקדוש (וגם כאן יש עניין של בחינות וצדדים, רק ביתר דקות)

[בברכה המשולשת]

ראשית, כיצד ידוע שאין מחלוקות באמונה, והלוא רס"ג והרמב"ם ורבינו בחיי ורח"ק וכל שאר רבותינו הראשונים חולקים במוצהר זה על זה בהגדרת האמונה עצמה ובתוכנה.
ולגוף העניין, לא ברירא לי כיצד תיאור העולמות וסדר אצילותם נעשו "אמונה" שאי אפשר לחלוק בכך. האם ישנה דעה שתורה זו היא גופי אמונה? דאת"ל כן, יוצא חידוש מסעיר שכל מי שאינו יודע תורת האצילות הרי הוא כופר בעיקר.

א. יש מחלוקת בצדדי ביאור האמונה אך לא בעומק שורש הדברים ביסודם.
ב. הרי כל תורת האר"י הקדוש מקובלת מפי אליהו הנביא זל"ט ובוודאי שכולה גופי אמונה (ומי שאינו יודע תורת האר"י הקדוש אינו כופר בעיקר, שכן הוא אינו יודע אך סומך על דברי רבותינו המקובלים שכך היא האמת)

[חכם באשי]

א. לא אמרתי שהם הזכירו את ארבעת עולמות אבי"ע. אמרתי שלענ"ד היה נראה שבזה הם עוסקים (בלי שנאמר בדבריהם הקדושים במפורש שבזה הם עוסקים)
ב. על ההבחנה בין חוג הכרוב המיוחד לחסידי אשכנז כבר כתב מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכהן בן גדליה בספרו על חכמי שפירא, ושם לא נראה שמדובר ב-"חוג צדדי".
ג. איני יודע מי היא נ' בן-שחר.

א. איך בדיוק הגעת למסקנה זו? הקבלה ה'רגילה' (הנקראת גם הקבלה הספרדית), שעליה מבוססת קבלת האר"י, עוסקת בהשפעת העולם העליון על זה התחתון ולהפך, ומכאן שיש שימוש בתורת העולמות אבי"ע, שהשתלשלות וההשפעה ההדדית שלהן היא אחת מיסודותיה של קבלה זו. אבל תורת הסוד של חסידות אשכנז אינה עוסקת בהשפעת העולמות אלא בעיקר בתיאור העולמות העליונים, בתיאור כסא הכבוד וכו' וכו', והיא מהווה המשך לקבלת ההיכלות. אני כותב את הדברים בקיצור, כי לדעתי אין לדון בכאלו עניינים בפורום ציבורי. עכ"פ בתורת הסוד של חסידי אשכנז אין מקום לתפיסת עולמות אבי"ע!
ב. ידידך אינו הראשון שעסק בחוג הכרוב המיוחד... הראשון שזיהה את מבנה החוג ואת חריגותו היחסית מהבית המדרש האשכנזי-חסידי המרכזי הוא פרופ' יוסף דן במחקריו בשנות השבעים. אכן, חוג הכרוב המיוחד החזיק לא מעט חכמים אך עדיין הוא נתפס כחוג צדדי ביחס לחוג המרכזי המיוצג ע"י ר' יהודה החסיד וה'רוקח'.
ג. מה זה שייך לנידון? ואם אתה שואל, הקלד את שמה בקטלוג הסה"ל.

[אבק פורח]

אנכי אבאר. שהרב ח"ב מדבר על חוסר התאמה 'מחקרית' כלומר על סתירה מבחינת נושאי העיסוק ההתבטאויות וכדו' והרב בבה"מ מדבר על סתירה מבחינה תורנית ולכן הם יכולים להמשיך להתווכח עד ביאת גו"צ בב"א כשני קוים מקבילים אשר לא יפגשו.

[חכם באשי]

אבק,
אתה פשוט פשוט לא צודק. כנראה שמעולם לא למדת את תורת הסוד של חסידי אשכנז.
שמך יאה לך, אבק פורח!

[אבק פורח]

חכמנו,
למה אתה כועס?
וכי מי שלא למד את תורת הסוד של ח"א אינו ראוי לדון לפניך בקרקע?
את דברי החצופים והנועזים הוצאתי אך ורק מתוך הודעתך דלעיל ולפי קוצר שכלי ומיעוט דעתי ולא ח"ו מתוך הידיעות שאין לי בתוה"ס של ח"א.

[תוך כדי אכילת פרס]

ראשית, כיצד ידוע שאין מחלוקות באמונה, והלוא רס"ג והרמב"ם ורבינו בחיי ורח"ק וכל שאר רבותינו הראשונים חולקים במוצהר זה על זה בהגדרת האמונה עצמה ובתוכנה.
ולגוף העניין, לא ברירא לי כיצד תיאור העולמות וסדר אצילותם נעשו "אמונה" שאי אפשר לחלוק בכך. האם ישנה דעה שתורה זו היא גופי אמונה? דאת"ל כן, יוצא חידוש מסעיר שכל מי שאינו יודע תורת האצילות הרי הוא כופר בעיקר.

א. יש מחלוקת בצדדי ביאור האמונה אך לא בעומק שורש הדברים ביסודם.
ב. הרי כל תורת האר"י הקדוש מקובלת מפי אליהו הנביא זל"ט ובוודאי שכולה גופי אמונה (ומי שאינו יודע תורת האר"י הקדוש אינו כופר בעיקר, שכן הוא אינו יודע אך סומך על דברי רבותינו המקובלים שכך היא האמת)

א. חידות אתה חד. לשון אחר: ענן אבק אתה מעלה. יש מחלוקות מפורטות וממוקדות בנקודות הרגישות והמרכזיות ביותר של האמונה, כמו מהות האחדות, וכיצד תוכל לומר שאין מחלוקת "בעומק שורש הדברים ביסודם"? מהו בכלל עומק שורש הדברים ביסודם? כדי לחדד את הדברים אקח לדוגמא את המגשימים שהראב"ד מגן עליהם; האם גם הם מסכימים בעומק שורש הדברים ביסודם?
ב. לא שאלתי את דעתך, שאלתי אם מוכרת שיטה הסוברת שתיאור העולמות העליונים והשתלשלותם נחשב בגדר "אמונה", שעל פיה כל שאינו מכיר אותה הרי הוא כופר, כשם שמי שאינו מכיר את י"ג העיקרים נחשב כופר לדעת הרמב"ם (וידועה שיטת הגר"ח שאין שוגג בכפירה).

[חכם באשי]

חכמנו,
למה אתה כועס?
וכי מי שלא למד את תורת הסוד של ח"א אינו ראוי לדון לפניך בקרקע?
את דברי החצופים והנועזים הוצאתי אך ורק מתוך הודעתך דלעיל ולפי קוצר שכלי ומיעוט דעתי ולא ח"ו מתוך הידיעות שאין לי בתוה"ס של ח"א.

בפורום כאן לא יודעים מהי בדיוק רמת ידיעותיו של רבינו ה'אבק', ואיננו יודעים אם הוא פתח מעודו את אחד מספריהם הרבים של חסידי אשכנז. כך שאדם הקורא את דבריו סובר, שהבנאדם יודע מה שהוא מדבר. וכי על טועה ומטעה אסור לכעוס? אך דווקא לא כעסתי...
טוב שדבריך האחרונים תיקנו חלקית את הראשונים.

[סגן אלוף]

א. הרמב"ם לא הכיר את תורת הסוד, וכפי שכתב המהרח"ו בשם האר"י הקדוש, (וממילא לא שייך לומר שלא ס"ל) אך כידוע ניתן ליישב את דבריו עם דברי רבותינו המקובלים שכל אחד עוסק בבחינות אחרות ובצדדים אחרים (וגם במקום בו יש מחלוקת- כגון בעניין השגחה על בע"ח פרטיים, יש בשורשם של דברים מקום לשתי הבחינות גם יחד, שכן כלל הסתירה הוא רק בערכנו ולא מצדו ית')

יש ע"ז מחלוקת?
ידוע שהשגחה פרטית על בעלי חיים הוא חידוש מחודש המיוחס לבעש"ט

[שטייגעניסט]

מדוע ואיך חילוקי דעות בין קבלת חסידי אשכנז לקבלת האריז"ל ייחשבו "סתירה ח"ו"? האין חילוקי דעות ומחלוקות מופלגות בין חכמי ישראל בעניינים העומדים ברומו של עולם?

א. כידוע, בשורשו של דבר אין מחלוקות באמונה.
ב. רבינו חיים מוולוז'ין כותב שרבינו שמואל החסיד ושרבינו הרקח רומזים לסוד הצמצום בקצרה, אז מוכח שאין סתירה ביניהם

viewtopic.php?f=17&t=18413#p177478

[אבק פורח]

חכמנו,
למה אתה כועס?
וכי מי שלא למד את תורת הסוד של ח"א אינו ראוי לדון לפניך בקרקע?
את דברי החצופים והנועזים הוצאתי אך ורק מתוך הודעתך דלעיל ולפי קוצר שכלי ומיעוט דעתי ולא ח"ו מתוך הידיעות שאין לי בתוה"ס של ח"א.

בפורום כאן לא יודעים מהי בדיוק רמת ידיעותיו של רבינו ה'אבק', ואיננו יודעים אם הוא פתח מעודו את אחד מספריהם הרבים של חסידי אשכנז. כך שאדם הקורא את דבריו סובר, שהבנאדם יודע מה שהוא מדבר. וכי על טועה ומטעה אסור לכעוס? אך דווקא לא כעסתי...
טוב שדבריך האחרונים תיקנו חלקית את הראשונים.

ואם אני אגיד שבשומר אמונים (ויכוח א' סי' י"ז) כתוב שכל המחלוקת במקובלים היא רק מהרמב"ן ועד האר"י כן תכעס?
מי כאן הלל? מי כאן הלל?

[חכם באשי]

בעל שומר אמונים נתכוון לחילוקי הדעות שבתוך תורת הקבלה הרגילה (זו ה'ספרדית'), והוא בכלל לא הכיר את תורת הסוד האשכנזית.

[אביאסף]

א. לא אמרתי שהם הזכירו את ארבעת עולמות אבי"ע. אמרתי שלענ"ד היה נראה שבזה הם עוסקים (בלי שנאמר בדבריהם הקדושים במפורש שבזה הם עוסקים)

א. איך בדיוק הגעת למסקנה זו? הקבלה ה'רגילה' (הנקראת גם הקבלה הספרדית), שעליה מבוססת קבלת האר"י, עוסקת בהשפעת העולם העליון על זה התחתון ולהפך, ומכאן שיש שימוש בתורת העולמות אבי"ע, שהשתלשלות וההשפעה ההדדית שלהן היא אחת מיסודותיה של קבלה זו. אבל תורת הסוד של חסידות אשכנז אינה עוסקת בהשפעת העולמות אלא בעיקר בתיאור העולמות העליונים, בתיאור כסא הכבוד וכו' וכו', והיא מהווה המשך לקבלת ההיכלות. אני כותב את הדברים בקיצור, כי לדעתי אין לדון בכאלו עניינים בפורום ציבורי. עכ"פ בתורת הסוד של חסידי אשכנז אין מקום לתפיסת עולמות אבי"ע!

אכן בתורת הסוד האשכנזית אין מקום לעולמות אבי"ע אך מנקודת מבטה של הקבלה הספרדית ניתן לתאר את תורת הסוד האשכנזית כמי שעוסקת בתחום המקביל למה שמכונה בקבלה הספרדית עולם האצילות. אני מדגיש שוב, ע"פ תורת הסוד האשכנזית אין מקום להגדרה הספרדית 'עולם האצילות' אך על פי עולם המושגים של הקבלה הספרדית ניתן לתאר את הקבלה האשכנזית כמי שעוסקת בתחום זה.
אינני מתכון לומר שהקבלה הספרדית יכולה לתרגם את עולם המושגים של הקבלה האשכנזית למושגיה היא על עולם האצילות אבל היא בהחלט יכולה להשתמש במושג זה להגדרת תחום העיסוק של מקבילתה האשכנזית.

דברי נכתבו עבור מי שמכיר את הקבלה הספרדית במידה טובה ואת תורת הסוד האשכנזית לפחות במידה בסיסית, איני חפץ להכנס לדיון בנושא זה עם מי שאינו חושב שהוא עונה על הקריטריונים האלו.

[הוגה ומעיין]

דוגמא לדבר: ההג"ה שבליקוטי אמרים - תניא פ"ב. הוא לוקח מושג אריסטוטלי של הרמב"ם, וממצב אותו על פי תורת הקבלה של האר"י בכלים דחב"ד דאצילות:

הגהה והודו לו חכמי הקבלה כמ"ש בפרדס מהרמ"ק וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא בסוד התלבשות אור א"ס ב"ה על ידי צמצומים רבים בכלים דחב"ד דאצילו' אך לא למעלה מהאצילו' וכמ"ש במ"א שא"ס ב"ה מרומם ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה ממהות ובחי' חב"ד עד שמהות ובחי' חב"ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו ית' כמ"ש כולם בחכמה עשית.

[בברכה המשולשת]

א. לא אמרתי שהם הזכירו את ארבעת עולמות אבי"ע. אמרתי שלענ"ד היה נראה שבזה הם עוסקים (בלי שנאמר בדבריהם הקדושים במפורש שבזה הם עוסקים)
ב. על ההבחנה בין חוג הכרוב המיוחד לחסידי אשכנז כבר כתב מע"כ ידידי הרב מתניה יוסף הכהן בן גדליה בספרו על חכמי שפירא, ושם לא נראה שמדובר ב-"חוג צדדי".
ג. איני יודע מי היא נ' בן-שחר.

א. איך בדיוק הגעת למסקנה זו? הקבלה ה'רגילה' (הנקראת גם הקבלה הספרדית), שעליה מבוססת קבלת האר"י, עוסקת בהשפעת העולם העליון על זה התחתון ולהפך, ומכאן שיש שימוש בתורת העולמות אבי"ע, שהשתלשלות וההשפעה ההדדית שלהן היא אחת מיסודותיה של קבלה זו. אבל תורת הסוד של חסידות אשכנז אינה עוסקת בהשפעת העולמות אלא בעיקר בתיאור העולמות העליונים, בתיאור כסא הכבוד וכו' וכו', והיא מהווה המשך לקבלת ההיכלות. אני כותב את הדברים בקיצור, כי לדעתי אין לדון בכאלו עניינים בפורום ציבורי. עכ"פ בתורת הסוד של חסידי אשכנז אין מקום לתפיסת עולמות אבי"ע!
ב. ידידך אינו הראשון שעסק בחוג הכרוב המיוחד... הראשון שזיהה את מבנה החוג ואת חריגותו היחסית מהבית המדרש האשכנזי-חסידי המרכזי הוא פרופ' יוסף דן במחקריו בשנות השבעים. אכן, חוג הכרוב המיוחד החזיק לא מעט חכמים אך עדיין הוא נתפס כחוג צדדי ביחס לחוג המרכזי המיוצג ע"י ר' יהודה החסיד וה'רוקח'.
ג. מה זה שייך לנידון? ואם אתה שואל, הקלד את שמה בקטלוג הסה"ל.

א. אכן, נפסיק את הדיון בזה, ע"מ שלא לגלוש בפורום ציבורי למה שאין ראוי לדון בו רבים. ייש"כ על ההערה החשובה.
ב. את דברי י"ד אני מכיר. מה לעשות שאני השתכנעתי הרבה יותר מדברי ידידי הרב הנ"ל ולא מדבריו של י"ד (וכפי שהגדירו את י"ד הנ"ל- כעכבר השוכב על דינרי זהב)
ג. זה לא שייך, זו היתה שאלת תם.

[בברכה המשולשת]

א. הרמב"ם לא הכיר את תורת הסוד, וכפי שכתב המהרח"ו בשם האר"י הקדוש, (וממילא לא שייך לומר שלא ס"ל) אך כידוע ניתן ליישב את דבריו עם דברי רבותינו המקובלים שכל אחד עוסק בבחינות אחרות ובצדדים אחרים (וגם במקום בו יש מחלוקת- כגון בעניין השגחה על בע"ח פרטיים, יש בשורשם של דברים מקום לשתי הבחינות גם יחד, שכן כלל הסתירה הוא רק בערכנו ולא מצדו ית')

יש ע"ז מחלוקת?
ידוע שהשגחה פרטית על בעלי חיים הוא חידוש מחודש המיוחס לבעש"ט

השגחה פרטית על בעלי חיים מופיעה בכתבי האר"י הקדוש

[בברכה המשולשת]

ראשית, כיצד ידוע שאין מחלוקות באמונה, והלוא רס"ג והרמב"ם ורבינו בחיי ורח"ק וכל שאר רבותינו הראשונים חולקים במוצהר זה על זה בהגדרת האמונה עצמה ובתוכנה.
ולגוף העניין, לא ברירא לי כיצד תיאור העולמות וסדר אצילותם נעשו "אמונה" שאי אפשר לחלוק בכך. האם ישנה דעה שתורה זו היא גופי אמונה? דאת"ל כן, יוצא חידוש מסעיר שכל מי שאינו יודע תורת האצילות הרי הוא כופר בעיקר.

א. יש מחלוקת בצדדי ביאור האמונה אך לא בעומק שורש הדברים ביסודם.
ב. הרי כל תורת האר"י הקדוש מקובלת מפי אליהו הנביא זל"ט ובוודאי שכולה גופי אמונה (ומי שאינו יודע תורת האר"י הקדוש אינו כופר בעיקר, שכן הוא אינו יודע אך סומך על דברי רבותינו המקובלים שכך היא האמת)

א. חידות אתה חד. לשון אחר: ענן אבק אתה מעלה. יש מחלוקות מפורטות וממוקדות בנקודות הרגישות והמרכזיות ביותר של האמונה, כמו מהות האחדות, וכיצד תוכל לומר שאין מחלוקת "בעומק שורש הדברים ביסודם"? מהו בכלל עומק שורש הדברים ביסודם? כדי לחדד את הדברים אקח לדוגמא את המגשימים שהראב"ד מגן עליהם; האם גם הם מסכימים בעומק שורש הדברים ביסודם?
ב. לא שאלתי את דעתך, שאלתי אם מוכרת שיטה הסוברת שתיאור העולמות העליונים והשתלשלותם נחשב בגדר "אמונה", שעל פיה כל שאינו מכיר אותה הרי הוא כופר, כשם שמי שאינו מכיר את י"ג העיקרים נחשב כופר לדעת הרמב"ם (וידועה שיטת הגר"ח שאין שוגג בכפירה).

א. הכוונה היא שמצדו ית' אין מחלוקת.
ב. דעת הגר"ח בזה שונה מדעת הרדב"ז בתשובה ורבים מרבותינו האחרונים הכריעו כהרדב"ז

[מה שנכון נכון]

ידוע שהשגחה פרטית על בעלי חיים הוא חידוש מחודש המיוחס לבעש"ט

השגחה פרטית על בעלי חיים מופיעה בכתבי האר"י הקדוש

איפה?

[בברכה המשולשת]

ידוע שהשגחה פרטית על בעלי חיים הוא חידוש מחודש המיוחס לבעש"ט

השגחה פרטית על בעלי חיים מופיעה בכתבי האר"י הקדוש

איפה?

שער הגלגולים

[מה שנכון נכון]

אפשר לקבל מראה מקום ברור יותר?

[לייבעדיג יענקל]

שבתי עתה ואראה את הרעש הגדול, ולא הבנתי כלל על מה יש לדון או להתווכח. חסידי אשכנז דיברו על נושאים מסויימים בשפה מסויימת. מקובלי ספרד (שראו קצת מדברי קודמיהם) דיברו על נידונים אחרים בשפה אחרת, והאריה"ק הגיד חדשות בשפה משלו. איך שייך לקרוא לזה מחלוקת?
חבל שהכותבים לא עיינו קודם בקונטרס ספר הזכרונות של רצה"כ זי"ע (שציינתי אליו למעלה). כדאי מאוד לראות את דבריו אע"פ שהם ארוכים הרבה (יותר ממה שהעתקתי כאן), וזל"ק (במצוה ג):
"ודאי טוביה לדזכי ומכיר יחודו יתברך על דרך האמת לאמיתו, וההכרה באמיתות שאין עוד מלבדו שהיא הצפייה במרכבה כבר נתבאר שאי אפשר אלא למי שזכה למדריגת הצפייה ברוח הקודש כרואה בעיניו אם מעצמו אם דרך המסירה מרבו לא דרך שמיעה לבד, וזה אי אפשר לשומו חיוב על כל אחד כלל כי גם השומע מפי מקובל אמיתי לא ידע כלום אלא אם יזכה לראיה וידיעה שלימה על ידי הקבלה דרך מסירה שזכרנו. וכל הכוונות המוזכרות אצל חכמי האמת בעניני התפילה והמצוות, הוא שיהיו כל מעשיו ותפילותיו מכוונים עם דרך היחוד האמיתי הזה. וזהו מה שמובא בזוהר תדיר להפליג זה, כי היא העבודה שאין למעלה הימנו כשכל מעשהו ליחד יחודין על דרך היחוד האמיתי. וזהו כלל כל הענין הכוונות במדות וספירות, ליחד בזה מעשהו ופעולתו בענין מיוחד או תפילתו על דבר מיוחד שזה נראה כדבר נפרד, ובאמת הוא מיוחד הכל באחדות גמור שבאמת אין עוד מלבדו כלל, ואולם עם כל זה יש מקום למעשה מצוה ולתפילה.
ואמיתות יחוד זה אינו מושג אלא למי שזוכה לטיול בפרדס וצפייה במרכבה, וכולי האי ואולי שלא יטעה כאלישע אחר הנזכר למעלה, ואי אפשר שיבינו כלל מי שאינו משיג זה בדרך ראיה. ולכן נמצא בזוהר כמה פעמים זכאה איהו מאן וכו', שאי אפשר לאומרו דרך חיוב שאינו ביד האדם רק אשרי הזוכה לכך. כי השגה זו הוא השפעה הנשפעת מלמעלה לנביאים דרך נבואה, ולחכמים ברוח הקודש, וכל אחד כפי כח חכמתו והשגתו ומדת נפשו הוא צופה ורואה.
ומשה רבינו ע"ה במראה הראשון באש שבסנה ובמראה השני בהעברת כל טובו על פניו הראו לו גם כן אמיתות יחודו יתברך על דרך ראיית המרכבה, אלא שלא ראה מרכבה וחיות ואופנים וכו' כדרך שראה יחזקאל, רק במראות אחרות כפי הראוי לו. ואליהו ראה מראה רוח ורעש ואש וקול דממה דקה. ועל ישעיה אמרו ז"ל (חגיגה י"ג ע"ב) דראה כל מה שראה יחזקאל אלא שזה דומה לבן כרך וכו'. נראה שהיו דרך ראיית והשגת היחוד שלהם שוה.
ובספר הזוה"ק ורעיא מהימנא ותיקונים ואידרא רבא וזוטרא וספרא דצניעותא, המתבונן ימצא בהם כמה מראות שונות לא ראי זה כראי זה, ושניין דא מן דא לגמרי שלא באותן הסיפורים והענינים כלל, והם מראות והשגות שונות לחכמים שונים, ומהם גם לרבי שמעון בן יוחאי עצמו בחילוף הזמנים. וכן בספר הבהיר לרבי נחוניא בן הקנה, ובספר התמונה המיוחס לרבי ישמעאל כהן גדול, ימצאו בהם מראות אחרות ידברו מהם בסגנון אחר לגמרי.
וכן סגנון קבלת הגאונים מה שנמצא מובא בפרדס ושאר ספרי קודש, ונדפס קצת ליקוטים מהם בספר קטן ליקוטי קבלה מגאונים (דפוס ווארשא), יראה הרואה שאינו על דרך הקבלה האמורה בספר הזוהר וחבריו הנזכרים כלל, אבל הוא כפי המראה שראה אחד מהגאונים ראש לחכמי קבלתם אשר ממנו נמשכה קבלת הגאונים. וכמדומה כי קבלת רבי חמאי גאון בספר העיון וספר היחוד כפי הלשונות שהועתקו ממנו בספר פרדס רמונים וזולתו, היא גם כן על דרך אחר קצת מקבלת שאר הגאונים ממה שנתגלה אליו על פי דרכו.
וספר ברית מנוחה שחיברו גם כן חכם קדמון, והעיד עליו האר"י ז"ל שהוא ספר קדוש כמו שכתב בריש ספר נגיד ומצוה, הוא מגיד חדשות מה שלא נמצא בשום ספרי קודש, והוא מראה מחודשת נתגלית לאותו חכם.
ויש בדפוס ספר מעין החכמה מיוחס למשה רבינו ע"ה, והובאו דבריו בפרדס ובפלח הרימון ובהקדמת ספר עמק המלך ועוד זולתם, נראה שהוא מקובל בידי קדמונים לספר קדוש. וכמדומה בעיני שחובר בימי אחרוני הגאונים או סמוך להם מאחד קדוש שהשיג ברוח קדשו דרך המראה שנתגלית למשה רבינו ע"ה בנבואתו, כי חכם עדיף מנביא ויכול להשיג בחכמתו על פי רוח הקודש מה דאיתאמרא הלכה למשה מסיני כמו שאמרו בפרק קמא דבבא בתרא (י"ב.), ועיין ברמב"ן לשם מובא בעין יעקב שם. ותחילת הלשון שבספר ההוא כתוב גם כן בספר העיון לרבי חמאי גאון בקצתו שבדפוס בספר ליקוטי קבלה הנזכר שם בספר הקנה גדול (דף ל"ו ע"א). ובמדרש שמעון הצדיק המובא בפירוש ה"ר משה בוטריל לספר יצירה (פרק ב' משנה ג') יש שם עוד קצת לשון מספר הנזכר עיין שם. ובפרדס (שער ראשון) ראיתי דרבי חמאי גאון בספר העיון מביא ברייתא דשמעון הצדיק. ונראה דספר העיון זה היה לפני מחבר מעין החכמה ובדרכו דרך קצת, ואף על פי שיש בו הרבה דברים נוספים גם כן מה שנתחדש לו בצפייתו בענינים הללו, כי צופי המרכבה ברוח הקודש הוא בדרך חכמה והשגת השכל אלא שהוא למעלה מהשגת שכל אנושי רק מה שנשפע בשכלו מלמעלה ברוח הקודש, ועיין רמב"ן בבא בתרא שם, וכפי דרך התעסקות שכלו בענין ההשגה בנעלמות הללו על הדרך ההוא יתגלה לו כשיזכה בדרך הצפייה.
וספר רזיאל המיוחס לאדם הראשון חיברו בעל הרוקח, וכמו שכתב בהקדמת הספר שהוא היה חתום בו ושקיבל מעשה מרכבה מרבי יהודה החסיד שקיבל מאביו כו'. ומלשון שקיבל וכו', מבואר שהוא המחבר, לא כמו שחשב בעל ההקדמה שהוא המעתיק. והרואה בפנים הספר בעניני המוסר שורש חסידות ויראת ה' וכו', ימצא דברים ככתבן וכלשונן בספר הרוקח. וכן ניכר מלשונו בכמה מקומות שהוא חיברו. ומה שנתייחס שם איזה דברים לאדם הראשון ולנח, היינו שהוא או רבותיו שמסרו לו חכמה השיגו ברוח קדשם דברים שנתגלו לאדם הראשון ולנח. והרואה בתוכו יראה שדרך קבלתו משונה מקבלת הגאונים ושאר ספרים שזכרנו, והוא ענין מראה אחרת נתגלית לראש המדברים על דרך ההוא, וכל ההולכים בעקבותיו צפו גם כן במרכבה על פי דרכו המושג להם. ובספר מצרף לחכמה מזכיר סודות התפילה כתב יד לבעל הרוקח, ומזכיר שם שלשלת קבלתו עד הגאונים. ואין ספק בעיני דדרכי כוונותיו בתפילה משונים בלשונם מסגנון לשון הכוונות שזכרו הנמשכים אחר קבלת הרמב"ן, כי השגתו במעשי מרכבה שעל פיה עשה כוונות התפילה על דרך היחוד היה בסגנון אחר.
וקבלת הרמב"ן ורבותיו ותלמידיו, כמדומני שהיא גם כן מראה מחודשת משונה מכל סגנון המראות שזכרנו. ויסודה בנוי על ספר הבהיר לרבי נחוניא בן הקנה, שהיה גלוי לפניהם, ומביאו רמב"ן תדיר. ועל פי דרכו התבוננו הם במרכבה והשיגו מה שהשיגו, על ידי התגלות אליהו להם כפי עדות הרקנטי ושאר קדמונים, וגילה להם חדשות בסגנון השגתם.
והבאים אחריו הרב יוסף גיקטלייא בעל שערי אורה ושאר ספרים, והראב"ד המפרש ספר יצירה, והרב אביגדור קרא בספר הקנה גדול וקטן, דרכו גם כן בדרכו עם עירוב קצת מדרך הגאונים בקבלתן גם כן. ואף על פי שכמדומה בעיני שהם זכו גם כן לצפייה מיוחדת כפי הנראה מתוך ספריהם, מכל מקום מעט חדשות דרך מראה וצפייה מחודשת ימצא בם.
ובעל ספר הקנה אף על פי שמביא תדיר ממה שגילו לו מלאכי עליון, הרבה דברים מהם כתובים ומפורשים כלשונו ממש בספרים הקודמים לו. וכבר נתרעם קצת עליו בזה בפרדס (שער י"ב פרק ב').
אבל באמת הקריאה מן הכתוב בספר דרך סיפור אינו נחשב לידיעה כלל בדברים הנעלמים הללו, והוא בהיותו מעיין באותן הדברים בספרים ומעמיק במחשבתו בענינים שם, נגלו אליו מלאכי האלקים והראו לו הדברים דרך צפייה, וכתבן על שמם להודיע שנגלו לו דרך צפייה ולא כתבן כמעתיק בעלמא:
ואחריהם בא האר"י ז"ל, שראה כל המראות הנזכרים, והוסיף משלו ענינים הרבה ומראות מחודשות נתגלו אליו. וכל המראות הללו הכל הולך אל מקום אחד לברר ענין היחוד האמיתי וכולם אמת וצדק.
והרמ"ק ז"ל התאמץ לבאר כל דברי הזוהר ושאר ספרי קודש לחז"ל ולגאונים, הכל על דרך קבלת הרמב"ן שהיתה מסורה בידו ובידי כל חכמי הקבלה מבני ספרד שלפניו. ואחריו האר"י ז"ל ותלמידיו פירשו הכל על פי דרכו. ואף על פי שכולם מראות שונות, מכל מקום כל מראה יכולה להתפרש על דרך סגנון לשון מראה אחרת, ומתוך מראה זו עצמה יראה גם כן מראה אחרת, כמו שנתפרשו כל המראות שלהם במראה המרכבה שראה יחזקאל, ומרכבת יחזקאל גם כן נראית מתוך המראה שראה משה רבינו ע"ה וכתבה בתורה, כמו שאמרו בפרק קמא דתענית (ט'.) ליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא. כי כוונת כל המראות ענין אחד להשיג דרך היחוד שאין עוד מלבדו לאמיתו.
וכל כוונות התפילה ושאר מצוות שבארו הבאים אחר הרמב"ן על פי דרך קבלתו, והאר"י ז"ל והבאים אחריו בארו על פי דרכו בענין אחר, הכל הוא על ענין היחוד האמיתי. והזוכה להשיג זה אין נפקא מינה בדרך התבוננותו והשגתו, כיון שבין כך ובין כך המכוון אחד להשגת יחודו יתברך בזה, וכל אחד משיג לפי דרך הראוי לו".

[לייבעדיג יענקל]

אולי נחזור לנושא האשכול
אנו עדיין ממתינים לתגובת זכרון אהרן.
אשמח מאוד לשמוע שטענותי (אותן כתבתי מתוך כאב) כבר אינן נכונות, כיון שבמשך הזמן עסקו מומחים בספר הרוקח ותיקנו את כל מה שדרש תיקון, באופן כללי ובאופן פרטי.

[איש_ספר]

אפשר לקבל מראה מקום ברור יותר?

דעת האר"י בענין השגח"פ
http://www.otzar.org/aspcrops/163315_10 ... 562014.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/163315_11 ... 562014.asp

וכבר ידוע שגם הגר"א כותב אודות השגח"פ בבע"ח (יהל אור שלח קנז ע"ב)

[מה שנכון נכון]

יש"כ על המובאה מדברי הרב הלל, ושם כתב שבמקו"א עשה סמוכין לדעת השומר אמונים שאין השגחה פרטית בבע"ח מדברי האר"י. וא"כ שמע מינה איפכא ממ"ש בברכה המשולשת שדעת האר"י שיש השגחה. מ"מ היכן מקור הדברים באר"י לא גילה הרימ"ה, וניסיתי לחפש בשאר ספריו ולפו"ר ל"מ.
[בשרשי הים שצוין שם לא הזכיר הרימ"ה את דעת האר"י כלל, אלא הביא דעת הראשונים שאין השגחה בבע"ח, ושיש מהאחרונים האומרים בשם הבעש"ט שיש השגחה. וניסה לישב שאו"א דא"ח כי יש השגחה פרטית על בע"ח מבחינת היותן ממונו של האדם כשיסובב לו בגללן ריוח והפסד, וכן אם מגולגלין בהם נשמות, או שיש צורך לתקון ניצוצות הקדושה. אך על שאר בע"ח ההשגחה עליהם היא כללית לקיום המין. עכ"ד. וזה צ"ע דפשיטא שלא נחלק ע"ז אדם מעולם [אם לא על עצם הגלגול], ובעלי השיטה שיש השגחה בבע"ח כיונו כגון בעלה הנופל לארץ לכסות תולעת וכה"ג, ללא כל קשר לאדם].

[אנונימי]

כידוע דעת הרב הלל היא גם שהצמצום כפשוטו, כך שדעתו בלאו הכי לא תמצא חן בעיני המתווכחים.

[מה שנכון נכון]

עיקר הנדון אינו דעת הרב הלל, אלא אם יש מקור למה שנכתב לעיל משם האר"י, או שלהד"ם ואדרבה.

[תוך כדי אכילת פרס]

א. הכוונה היא שמצדו ית' אין מחלוקת.
ב. דעת הגר"ח בזה שונה מדעת הרדב"ז בתשובה ורבים מרבותינו האחרונים הכריעו כהרדב"ז

א. בעניותי לא הבנתי כוונתו הרמה.
ב. מתוך סקרנות בלבד אשמח להפניות מדויקות.

[סגן אלוף]

דעת הגר"ח בזה שונה מדעת הרדב"ז בתשובה ורבים מרבותינו האחרונים הכריעו כהרדב"ז

מתוך סקרנות בלבד אשמח להפניות מדויקות.

חזון אי"ש יו"ד סימן ס"ב

לכידה.PNG (55.83 KiB) נצפה 10970 פעמים

וכידוע שברמב"ם במו"נ [ח"א פל"ו]* מבואר דלא כהחזו"א, ושהרמב"ם חולק.
[אכן שבכל י"ג עיקרים הטעות גם כן גורמת אפיקורסות הוא חידוש של הגר"ח, ולכאורה הדברים נסתרים הגמ' בר"פ חלק וכל כך למה
תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה וצל"ע]

* [התרגום הנגיש בידי הוא של שוורץ]

אם עלה בדעתך שלמאמין בהגשמה יש צידוק, מכיוון שחונך עליה או בשל בורותו וקוצר השגתו - יהיה עליך לחשוב אותו דבר לגבי עובד עבודה זרה שהרי אינו עובד אלא בגלל בורות או בגלל חינוך, מנהג אבותיהם בידיהם. אם תאמר "פשט הכתוב מפיל אותם לתוך דעה כוזבת זו", דע לך אפוא כי רק דמיונות ותפישות לקויות גרמו לעובד עבודה זרה לעבוד אותה. לכן אין צידוק למי שאינו מקבלמבעלי-האמת בעלי-העיון אם אין הוא מסוגל לעיון. כי איני רואה כופר במי שאינו מוכיח הוכחה מופתית את שלילת הגשמות, אבל אני רואה כופר במי שאינו מאמין בשלילתה. מה גם, שמצוי הפירוש של אונקלוס והפירוש של יונתן בן עוזיאל, עליהם השלום, המרחיקים מן ההגשמה באופן מירבי

[בברכה המשולשת]

א. שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קפ"ז
ב. מש"כ שמצדו ית' אין מחלוקת הכוונה היא שכל מחלוקת היא לפי שורש נשמותיהם של החולקים (יעויין בתולעת יעקב), אבל בשורש העליון הכל אחד

[תוך כדי אכילת פרס]

מש"כ שמצדו ית' אין מחלוקת הכוונה היא שכל מחלוקת היא לפי שורש נשמותיהם של החולקים (יעויין בתולעת יעקב), אבל בשורש העליון הכל אחד

דבריך אמורים כלפי כל מחלוקת, או דווקא במחלוקות בענייני תיאור העולמות והאצילות?

[בברכה המשולשת]

מש"כ שמצדו ית' אין מחלוקת הכוונה היא שכל מחלוקת היא לפי שורש נשמותיהם של החולקים (יעויין בתולעת יעקב), אבל בשורש העליון הכל אחד

דבריך אמורים כלפי כל מחלוקת, או דווקא במחלוקות בענייני תיאור העולמות והאצילות?

כל מחלוקת

[לייבעדיג יענקל]

בעקבות מה שכתבתי לעיל פנה אלי עורך ספר הרוקח במהדורת זכרון אהרן, ולאור דבריו אתקן כמה נקודות בהודעתי הנ"ל.

כתבתי שראיתי מסמך מוכן עם הערות מגיה ומבקר, אך טעיתי. אותו מסמך היה בלתי מוגה, הערות הסקירה שראיתי היו של העורך עצמו שסימן בהן ענינים הזוקקים בירור נוסף. מאוחר יותר עבר מבקר על החומר והרבה להעיר עליו.

כתבתי (ע"פ מה שראיתי במבוא שם) שבמהדורה זו לא השתמשו בכ"י פריס (-כה"י היחיד של ס' הרוקח). לדברי העורך הם השתמשו ברוקח דפוס קרימונה שי"ז (דפוס שני) שמדפיסיו השתמשו בכ"י קדום ומדויק יותר מזה שהשתמשו בו מדפיסי פאנו רס"ו (דפו"ר של הרוקח). כ"י פריס (נכתב בשנת רי"ב) דומה בעיקרו לדפוס פאנו, וע"כ לא נעשה בו שימוש מלכתחילה. בשלב מאוחר יותר (שאותו לא זכיתי לראות) הגיעה אל העורך הראשי של ז"א טבלת השוואות בין כ"י פריס ודפוסי הרוקח, והוא תיקן על פיה כו"כ גירסאות בספר.

כתבתי שבמהדורת ז"א ביארו את דברי הרוקח ע"פ קבלת האר"י, ולא דייקתי. הייתי צ"ל 'ע"פ קבלת ספרד'.

יש לציין גם מעלה גדולה שיש במהדורת ז"א. אל ס' הרוקח הוסיפו וחיברו גם את שאר ספרי ההלכה של רבינו אלעזר מגרמייזא: שערי שחיטה ושערי טריפות, מעשה רוקח (הן הנד' מכבר בסוניק עם הערות הגרא"ז מרגליות והן הנמצא בכ"י סיני) וגם דרשת הרוקח לפסח (שנד' בעבר ע"י ר"ש עמנואל, וצורפה עתה ברשותו). הטקסט של מעשה רוקח ושל השערים נערך ע"י הרב אהרן אייזנבך, וכבר איתמחי גברא.

[חכם באשי]

וגם דרשת הרוקח לפסח (שנד' בעבר ע"י ר"ש עמנואל, וצורפה עתה ברשותו)

פרופ' ר' שמחה עמנואל בקשני להודיע:

הנ"ל הוא שקר גמור! מכון 'זכרון אהרן' שאלו אותי, ואמרתי שאינני מסכים.

[לייבעדיג יענקל]

בעקבות מה שכתבתי לעיל פנה אלי עורך ספר הרוקח במהדורת זכרון אהרן, ולאור דבריו אתקן כמה נקודות

[חכם באשי]

ואם הנ"ל הם תיקונים - אוי לנו.
זה מזכיר את הסיפור באותו אחד שנתפס בדבר עוולה, והוא התנצל והתנצל, ובכל התנצלות הוא סיבך את המצב עוד יותר...

[לייבעדיג יענקל]

עוד משפט הבהרה: העורך שהזכרתי לעיל עסק רק בס' הרוקח עצמו. בשאר החיבורים עסקו גורמים אחרים במערכת. ככה"נ הוא הוטעה על ידם בנידון הדרשה לפסח ורשותו של ר"ש עמנואל.

[משך חכמה]

גם במכונים נחשבים, ולא אנקוב בשמות, יש הבדלים חריפים ('נפילות' בלע"ז)ברמת העבודה לפי רמת העורך.