פלתי כתב:עוד שאלה: כתוב בתורה וסמך ידו על ראש העולה. מה הדין אם סמך רגלו. האם יש איזה פסוק לעיכובא?
לא רמיזא ולא בטיח כתב:אם היה כתוב ושיסע אותו בידו או שהיינו לומדים מייתור וכדו' או באחד מי"ג מדות וכו' אזי אכן כדבריך.
אבל כשהגמרא לומדת דין ממשמעות מילה כפי שהיא מופיעה בנביא אז יש באמת להסתפק אם זה לעיכובא או שזה צורה בלכתחילה כמו בהרבה מקומות.
מובן?
לא רמיזא ולא בטיח כתב:כנראה שבאמת מיצינו את הדיון, לדעתי אין זה כך עד שנמצא ראיה ברורה לזה.
אגב, ממליקה לא הוכחת כלום, שכן שם הק"ו היה שסכין יעכב ומליקה בצפורן לא תועיל וע"ז בא הפסוק להשמיענו א. שמועילה, ב. שמעכבת.
ולא ידעתי מאיפה המצאת שמשמעות המילה מליקה היא ביד, אדרבא בתוס' מבואר, איני זכור היכן, שמליקה ע"י שן הכהן גם היא כשרה, ובפשטות בלי קרא שצריך עצמו של כהן משמעות המילה מליקה היא שחיטת עוף ותו לא מידי.
וכאן המקום להביא את שהעירני חכ"א באישי שבאיילת השחר בזבחים נסתפק בזה האם שסוע ביד מעכב, וככה"נ דלא ס"ל מפשיטותיה דמר.
פלתי כתב: כל הנך גאוני קמאי ובתראי שלא נסתפקו בזה ולא רמזו בזה ולא מידי, ככה"נ סברו כפשיטותי.
לא רמיזא ולא בטיח כתב:פלתי כתב:אכן אם הוא נסתפק בכך, ככ"נ לא ס"ל כפשיטותי. אבל כל הנך גאוני קמאי ובתראי שלא נסתפקו בזה ולא רמזו בזה ולא מידי, ככה"נ סברו כפשיטותי.
אתה לא רציני, נכון?
לא רמיזא ולא בטיח כתב:איני מבין מה הראיה מכל קמאי ובתראי, דלמא פשיטא להם דאינו מעכב, ונגד פשיטותך, או שנשמט מהם לעסוק בפרט זה כמו שמצינו באשכול זה מעת לעת.
אתה מעיין באישי לפעמים?
לא רמיזא ולא בטיח כתב:כל עוד אני מסתפק אזי ייתכן אצלי שהפשיטות אצל קמאי היא להיפוך, אבל מה זה שלא ייתכן שנשמט הנה תראה הענין האם כשר בזר או לא לכו"ע נשמט, קורה.
השושנים לדוד לא הבנתי מה הוא בדיוק רוצה משיסוף? שזה טוב ליהודים או לא?
נהר שלום כתב:ורצתי לדעת מה דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בדין זה
פלתי כתב:הייתי משתדל לעזור לך בחיפושים, אך מה אעשה ואין את ספרי מרן באוצר החכמה?
נהר שלום כתב:פלתי כתב:הייתי משתדל לעזור לך בחיפושים, אך מה אעשה ואין את ספרי מרן באוצר החכמה?
ראה כאן בר אילן חינם
http://nleresources.com/kiruv-and-chinuch/bar-ilan/
פלתי כתב:נהר שלום כתב:פלתי כתב:הייתי משתדל לעזור לך בחיפושים, אך מה אעשה ואין את ספרי מרן באוצר החכמה?
ראה כאן בר אילן חינם
http://nleresources.com/kiruv-and-chinuch/bar-ilan/
תודה אבל גם שם חסרים הרבה ספרי מרן.
מה שנכון נכון כתב:נהר שלום כתב:ורצתי לדעת מה דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בדין זה
1 ראה כאן לענין להניח סידור על תפילין.
2 אגב בשו"ת דברי חכמים כתב בשם הר"י קמינצקי שמותר להניח ספרים על חומש שיש בו פירושים, דאז דינו כתורה שבע"פ. [אלא שלא כל השמועות ששם ברורות כ"כ].
נצחנות בעלמא? כתב:פלתי מחילה רק כעת ראיתי שקפיצת האשכול כבר אינה בשביל הנהר הנ"ל ונכנסתי.
מה אומר ומה אדבר?? הפלא העצום היה אם שאלה כזו היתה רמוזה באיזה מקום.
אסביר: שינוי קודש שייך לאחר מיתה! וזה היה פשוט לגמרא וגם לתוס', רק התוס' הקשו דהרי לא משכחת לה שיתחייבו היורשים קרבן אחר תמורתו, ובקיצור ש"לא עלו לבעלים לשם חובה" לא שייך לאחר מיתה.
על זה עונה תוס' דמשכח"ל במפריש לאחריות דגם למ"ד שעבודא דאוריתא חייבים להביא את השניה.
כעת, מה לכל זה עם שינוי בעלים???
שינוי בעלים לאחר מיתה לא בעייתי בכלל ואף עלה לבעלים (לבד שיטת רב פנחס שפוסל אם שינה מלשם היורשים!), ממילא לא יעזור גם אם יתנה את כל התנאים שבעולם שיקריבו במקרה של שינוי בעלים כל אילי נביות אין שומעין לתנאיו, כי זה לא מענין אותנו אחרי שהקרבן קרב כהלכתו.
נצחנות בעלמא? כתב:עכשיו אתה שואל משהו אחר שבאמת הרבה מעירים על תוס' מה הענין של אחריות לשינוי קודש.
ובתגובתך השלישית ענית על השניה, כי אם הוא רוצה יקריבו כרצונו ואיך שהקדיש אבל אין זה שייך לדין שלא עלו לבעלים, והוי כאילו התנה ע"מ שירדו גשמים.
באמת בדברי התוספות יש לבאר שהרי דין השינוי קיים (ותוספות באמת מעירים בתירוצם השני שיש איסור לשנות), וכל השאלה היא שהרי אין נפ"מ למעשה היות ואין חייבים באחריות ועל זה תירץ תוס' דמשכח"ל ציור שיהיו חייבים באחריות, זה הכל.
משא"כ בשינוי בעלים הרי אינו שייך ובאותה מידה יכול להתנות ששינוי בלשם "בית ראשון" או איזה הזיה אחרת שעולה בדעתו יחייב להביא קרבן אחר שהפריש על תנאי, אך אין זה נוגע לדין שלא לשמה.
נצחנות בעלמא? כתב:תעשה טובה תקשיב טוב כי בפעם הבאה אני לא חוזר על דבריי.
אין שום קשר בין שינוי קודש לשינוי בעלים!
זה ההנחה עוד לפני שמגיעים לתוס', שינוי קודש יש לאחר מיתה כי על המקריב לכוון לשם הקרבן הנוכחי העומד לפניו, מה שאין כן שינוי בעלים אין, ולמה? כי הבעלים הטריים זה היורשים! מובן?
אז לפני התוספות בוא נסכם, שינוי קודש היינו לא לשנות מלשם עולה - קיים לאחר מיתה. שינוי בעלים היינו לכוון לשם שמעון הבעלים - לא קיים בשעה שהוא בר מינן, וזאת כי אין שום צורך לשחוט לשמו ז"ל אחרי שלאו בר כפרה הוא.
אלו ההנחות וכעת לתוספות.
תוס' מקשה שאלה, לפי דעת הסוברים שאין שעבוד מדאוריתא, אז אמנם אם הניח אדם שמת בהמת עולה מקריבים אותה אבל במקרה של שינוי אין היורשים מחויבים להביא בהמה אחרת, ואם כן מה זה שאמרה הגמרא שינוי קדש שיך לאחר מיתה, והרי אין היורשים מחויבים להעמיד קרבן אחר ממילא אי אפשר לומר שלא עלו לבעלים לשם חובה. עד כאן קושית תוספות.
כעת נזכיר לקוראים ששינוי בעלים כבר בשלב הזה יורד מעל הפרק, פשוט אין ציור של שינוי אמיתי, הרי לעולם אדם שמת אין מקריבין את קרבנותיו לשמו, פשוט מאוד.
כעת מתרץ התוספות תירוץ שצריך לעמוד על כוונתו: יש אופן ובו גם לאחר מיתה אם שינה בקרבן היורשים חייבים להעמיד קרבן אחר! איך? אם הפריש בהמה לאחריות והקדיש אותה על מנת שבמידה ולא יועיל לו הקרבן הראשון יקריבו אותו.
הפלא ופלא.
אלא שכאן אין להתבלבל ולשאול: אם ככה אז שיתנה על שינוי בעלים, כמובן שזו אינה תחילת קושיה, היות ואין מושג בכלל שהקרבן יהיה בעיתי מצד שינוי בעלים, ממילא גם אם יקדיש באופן כזה עדיין לא יוטל כאן ענין להביא קרבן אחר מצד השינוי, רק מצד התנאי, לכן כל מי שמקשה כך צריך לחזור על תלמודו עד שיהיה ברור לו הדברים כשמלה.
נמשיך, עדיין יש לשאול שאלה שבאמת רמוזה ומדוברת, הרי בציור הנ"ל הקרבן השני אינו קרב מצד הכרח של שינוי קודש אלא מצד התנאי בעלמא של הבעלים (אסור לשכוח גם כשמקשים את הקושיה הזו שבאמת הקרבן מצד עצמו בעייתי ורק שאינו יכול לחייב את בעליו), על זה יש לתרץ שבאמת מצד הקרבן יש סיבה לחייב את בעליו להביא אחר, היות ולא הוקרב כהלכתו, ורק שאין לחייב את יורשיו היות והם לא חייבים לעשות בנכסי הירושה כלום (שעבודא לאו דאוריתא) על זה בא ה'פטנט' של תוספות, נחייב אותם על ידי ההקדשה על תנאי.
נפלא מאוד מאוד.
מי שלא הבין יוכל לפנות באישי ובל"נ אשתדל להסביר יותר.
אבל ר' פלתי, בבקשה תעיין לפני התגובה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 528 אורחים