השיר שהלוים היו אומרים בביהמ"ק בשבת ומועדים

[מיללער]

א. למה אין אנו אומרים בנוסח התפלות של מועדי השנה ור"ח השיר שהלוים היו אומרים על קרבנות המוספים בביהמ"ק כמו שאנו מזכירים את השיר של יום בכל יום ויום?

ב. השיר שאנו אומרים בכל יום היו הלוים אומרים על התמידין (פעמיים - אחד על התמיד של שחר ועוה"פ על התמיד של בין הערביים). השיר של שבת מזמור שיר ליום השבת בפשטות אמרוהו ג"כ על קרבנות התמיד, ואיזה שיר אמרו על מוסף של יום השבת?

[מה שנכון נכון]

ר"ה לא.
במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך.

[שטייגעניסט]

א. למה אין אנו אומרים בנוסח התפלות של מועדי השנה ור"ח השיר שהלוים היו אומרים על קרבנות המוספים בביהמ"ק כמו שאנו מזכירים את השיר של יום בכל יום ויום?

האין מנהג הגר"א לומר בכל מועד את השיר המיוחד לו?

[מיללער]

ר"ה לא.
במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך.

וא"כ למה אין אנו אומרים אותו על סדר התפלה?

[בברכה המשולשת]

א. למה אין אנו אומרים בנוסח התפלות של מועדי השנה ור"ח השיר שהלוים היו אומרים על קרבנות המוספים בביהמ"ק כמו שאנו מזכירים את השיר של יום בכל יום ויום?

האין מנהג הגר"א לומר בכל מועד את השיר המיוחד לו?

אכן כן

[מה שנכון נכון]

ר"ה לא.
במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך.

וא"כ למה אין אנו אומרים אותו על סדר התפלה?

ראה במשיב דבר ח"ב סו"ס קד.

[מיללער]

א. למה אין אנו אומרים בנוסח התפלות של מועדי השנה ור"ח השיר שהלוים היו אומרים על קרבנות המוספים בביהמ"ק כמו שאנו מזכירים את השיר של יום בכל יום ויום?

האין מנהג הגר"א לומר בכל מועד את השיר המיוחד לו?

אכן כן

מעניין, האם זה נדםס במחזורים? השיר של חג הסוכות מוזכר בבלי מס' סוכה בסופו, ושל ר"ה במס' ר"ה דף ל: איפה נכתב מה אמרו בשאר המועדים ור"ח?

[מה שנכון נכון]

מעניין, האם זה נדפס במחזורים? השיר של חג הסוכות מוזכר בבלי מס' סוכה בסופו, ושל ר"ה במס' ר"ה דף ל: איפה נכתב מה אמרו בשאר המועדים ור"ח?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=646

[מיללער]

מעניין, האם זה נדפס במחזורים? השיר של חג הסוכות מוזכר בבלי מס' סוכה בסופו, ושל ר"ה במס' ר"ה דף ל: איפה נכתב מה אמרו בשאר המועדים ור"ח?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=646

תודה רבה, מאמר מקיף ומאיר את עינים, ומיישב את כל מה שהיה קשה לי.

תתברך ממעון הברכות.

[איש_ספר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?149718&

[סייג לחכמה]

דבר נפלא ראיתי בחתם סופר ביצה (ד:) וז"ל: ולמדנו עוד מסוגיא זו דר"ה, דביו"ט לא היו אומרים בתמידין אותן שירים שאמרו בחול באותו היום, חוץ מר"ה ור"ח שחרית, ואנחנו לא נדע מה אמרו, ומ"מ אנו נוהגים לומר בי"ט שיר של אותו היום כשחל בחול, מ"מ אין לומר היום יום פלוני שבו היו הלוים אומרים כך וכך דדובר שקרים לא יכון.
וזו כישטת המג"א או"ח קל"ב סק"ד דביו"ט בתמיד של שחר שינוי במקדש לשיר אחר, אבל דעת הטורי אבן ר"ה (ל:)דאף ביו"ט בשחרית אמרו שיר של חול, ועי' ברש"ש ר"ה (ל:)

[מיללער]

דבר נפלא ראיתי בחתם סופר ביצה (ד:) וז"ל: ולמדנו עוד מסוגיא זו דר"ה, דביו"ט לא היו אומרים בתמידין אותן שירים שאמרו בחול באותו היום, חוץ מר"ה ור"ח שחרית, ואנחנו לא נדע מה אמרו, ומ"מ אנו נוהגים לומר בי"ט שיר של אותו היום כשחל בחול, מ"מ אין לומר היום יום פלוני שבו היו הלוים אומרים כך וכך דדובר שקרים לא יכון.
וזו כישטת המג"א או"ח קל"ב סק"ד דביו"ט בתמיד של שחר שינוי במקדש לשיר אחר, אבל דעת הטורי אבן ר"ה (ל:)דאף ביו"ט בשחרית אמרו שיר של חול, ועי' ברש"ש ר"ה (ל:)

באבני נזר או"ח סי' כ"ד חולק ג"כ על הטו"א וס"ל דבכל המועדים לא אמרו השיר שבכל יום בתמידים אלא אמרו הלל, רק בר"ח ובר"ה בשחרית, ממש כדברי החת"ס, וגם בחול המועד לא תיקנו שיר מיוחד לדבריו, ועל שביעי של פסח ויוהכ"פ נשאר בספק.

[מיללער]

בירושלמי שקלים (פ"ח ה"ד) מוספי שבת מוספי ר"ח מי קודם ר' ירמיה סבר מימר מוספי ר"ח קודמין חייליה דר' ירמיה מן הדא שירו של שבת ושירו של ר"ח שירו של ר"ח קודם, א"ר יוסה שנייה היא תמן דאמר ר"ח בשם ר' יוחנן כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד היה עושה שוחט מוספי שבת ואומר עליהן שירו של ראש חודש וכו'

ותוכן הסוגיא מבואר גם בבלי סוכה (נד:) אלא שאין שם המסקנא שיש בירושלמי ששוחט את המוסף של שבת ואומר עליו שיר של ראש חודש, וכמובן כששוחט את של ר"ח אומר עליו השיר של יום השבת. ושורש הדברים מבואר שם דבוודאי קרבן מוסף של שבת קודם משום דתדיר קודם, אבל מכ"מ התקינו לשיר שיר של ראש חודש קודם כדי לפרסם ולהודיע שהוא ראש חודש.

וראיתי בהגהות שבירושלמי מהדורת ארטסקרול שכתבו שלשון 'שוחט' לאו דוקא הוא, שהרי השיר לא היו אומרים בשעת שחיטה אלא בזמן ניסוך היין.

ובאמת הרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ו ה"י) פסק שאם חל ר"ח בשבת השיר של ר"ח דוחה את של שבת מכל וכל, ועיי"ש בכס"מ מקורו של הרמב"ם. ובמנ"ח (מצוה רצ"ט אות יד) תמה למה שלא יאמרו שני השירים אחד על כל ניסוך ונשאר בצ"ע. בכל אופן, לשיטת הירושלמי ששרו ב' השירים אלא שקדמה שיר של ר"ח לשיר של שבת כדי לפרסמה, ושרו את של ר"ח על הניסוך של שבת, שהניסוך של שבת קודם משום תדיר. ולשיטת הבבלי עפ"י הרמב"ם שרו רק של של ראש חודש ולא של שבת, ולכאורה כמו כן נחלקו אם חל יו"ט בשבת אם היה שני שירים או שאחד נדחה.

ולא מצאתי מבואר אם יחלקו גם לעצם הניסוך אם לשיטת הירושלמי ניסכו את היין אחר כל מוסף עם השיר שלה (ובר"ח שחל בשבת הפכו השירים) ולשיטת הבבלי ניסכו כל היין ביחד אחר הקרבת ב' המוספים (עי' במנ"ח שם שמשמע כן מדבריו) או שבזה לא נחלקו הבבלי והירושלמי ולשניהם היו הנסכים ביחד אלא שלהירושלמי שרו שני שירים ולהבבלי רק שיר א'.

[מיללער]

בירושלמי שקלים (פ"ח ה"ד) מוספי שבת מוספי ר"ח מי קודם ר' ירמיה סבר מימר מוספי ר"ח קודמין חייליה דר' ירמיה מן הדא שירו של שבת ושירו של ר"ח שירו של ר"ח קודם, א"ר יוסה שנייה היא תמן דאמר ר"ח בשם ר' יוחנן כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד היה עושה שוחט מוספי שבת ואומר עליהן שירו של ראש חודש וכו'

ותוכן הסוגיא מבואר גם בבלי סוכה (נד:) אלא שאין שם המסקנא שיש בירושלמי ששוחט את המוסף של שבת ואומר עליו שיר של ראש חודש, וכמובן כששוחט את של ר"ח אומר עליו השיר של יום השבת. ושורש הדברים מבואר שם דבוודאי קרבן מוסף של שבת קודם משום דתדיר קודם, אבל מכ"מ התקינו לשיר שיר של ראש חודש קודם כדי לפרסם ולהודיע שהוא ראש חודש.

וראיתי בהגהות שבירושלמי מהדורת ארטסקרול שכתבו שלשון 'שוחט' לאו דוקא הוא, שהרי השיר לא היו אומרים בשעת שחיטה אלא בזמן ניסוך היין.

ובאמת הרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ו ה"י) פסק שאם חל ר"ח בשבת השיר של ר"ח דוחה את של שבת מכל וכל, ועיי"ש בכס"מ מקורו של הרמב"ם. ובמנ"ח (מצוה רצ"ט אות יד) תמה למה שלא יאמרו שני השירים אחד על כל ניסוך ונשאר בצ"ע. בכל אופן, לשיטת הירושלמי ששרו ב' השירים אלא שקדמה שיר של ר"ח לשיר של שבת כדי לפרסמה, ושרו את של ר"ח על הניסוך של שבת, שהניסוך של שבת קודם משום תדיר. ולשיטת הבבלי עפ"י הרמב"ם שרו רק של של ראש חודש ולא של שבת, ולכאורה כמו כן נחלקו אם חל יו"ט בשבת אם היה שני שירים או שאחד נדחה.

ולא מצאתי מבואר אם יחלקו גם לעצם הניסוך אם לשיטת הירושלמי ניסכו את היין אחר כל מוסף עם השיר שלה (ובר"ח שחל בשבת הפכו השירים) ולשיטת הבבלי ניסכו כל היין ביחד אחר הקרבת ב' המוספים (עי' במנ"ח שם שמשמע כן מדבריו) או שבזה לא נחלקו הבבלי והירושלמי ולשניהם היו הנסכים ביחד אלא שלהירושלמי שרו שני שירים ולהבבלי רק שיר א'.

אחרי כתבי כל הנ"ל עיינתי בשו"ת ראשית ביכורים בהשמטה מסי' ח' (נדפס כהגהה מתחת לקו החל מדף עג מדפי הספר) שתוקן הגירסא בהירושלמי - ודלבריו גם הירושלמי מודה בזה דלא שרו רק שיר של ראש חודש, ועל נסכי מוסף ראש חודש לא שרו כלל.

וכן הוא מסקנת דבריו:

Screenshot 2024-04-25 231404.png (114.96 KiB) נצפה 425 פעמים

ולזה ציין בסוף דבריו:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=44

(אגב, ראוי לציין שדפי הספר כהיום אינם מתאימים למס' הדפים שהמחבר ציין עליהם - ובכלל ראוי הספר להדפיסו מחדש)

[מיללער]

(אגב, ראוי לציין שדפי הספר כהיום אינם מתאימים למס' הדפים שהמחבר ציין עליהם - ובכלל ראוי הספר להדפיסו מחדש)

מצאתי בספריית רוסיה המהדורא עם מס' הדפים המקוריים ועיד"ז מצאתי לאיזה דף כוונתו לציין

המהדורה הנ"ל בספריית רוסיה:
https://viewer.rsl.ru/ru/rsl01006674510 ... heme=white

והוא הגה"ה אחרת מתחת להקו בדף כ"ג ממספר הדפים שבכל הסריקות אחרות (כולל אוצה"ח, היברו בוקס וגוגל בוקס)
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 23&hilite=

Screenshot 2024-04-25 234446.png (156.54 KiB) נצפה 423 פעמים