יאיר כתב:וכבר אמר הגר"א שאין דבר בגמרא שלא נדרש עפ"י חלק הסוד בתורה וגנוזים בו רזים וסודות עמוקים וכשם שהתנ"ך נדרש בפרד"ס, כך גם המשנה והגמרא נדרשות בפרד"ס.
יאיר כתב:וכבר אמר הגר"א שאין דבר בגמרא שלא נדרש עפ"י חלק הסוד בתורה וגנוזים בו רזים וסודות עמוקים וכשם שהתנ"ך נדרש בפרד"ס, כך גם המשנה והגמרא נדרשות בפרד"ס.
מלח הארץ כתב:סיפר לי ת"ח גדול [הרב י.ר בעמ"ח פשר חזון] שבצעירותו שלח להרבה גדולי ישראל לשאול אם יש מצות ת"ת בלימוד הרפואות שבש"ס ואם כן אז למה?
וכצפוי קיבל תשובות רבות ומגוונות.
התשובה היותר מפתיעה היתה של המקובל הרב דב קוק מטבריה שכתב לו שאין בזה שום מצוה ומותר לקרוא בהם בבית הכסא.
[תשובה זו מפתיעה על רקע היותו מקובל מובהק, מה שאומר שאיננו מכיר תוכן קבלי לסוגיות הנ"ל.]
ועתה שאלתי למצויים בנבכי האוצר האם נמצא חבר לדעה זו באוצר ?
מלח הארץ כתב:יאיר כתב:וכבר אמר הגר"א שאין דבר בגמרא שלא נדרש עפ"י חלק הסוד בתורה וגנוזים בו רזים וסודות עמוקים וכשם שהתנ"ך נדרש בפרד"ס, כך גם המשנה והגמרא נדרשות בפרד"ס.
האם יש לכך מקור מוסמך בדברי הגר"א.
נדמה לי שזו שמועה קלוטה בעלמא.
יאיר כתב:וכבר אמר הגר"א שאין דבר בגמרא שלא נדרש עפ"י חלק הסוד בתורה וגנוזים בו רזים וסודות עמוקים וכשם שהתנ"ך נדרש בפרד"ס, כך גם המשנה והגמרא נדרשות בפרד"ס.
אלף אלפים כתב:מלח הארץ כתב:סיפר לי ת"ח גדול [הרב י.ר בעמ"ח פשר חזון] שבצעירותו שלח להרבה גדולי ישראל לשאול אם יש מצות ת"ת בלימוד הרפואות שבש"ס ואם כן אז למה?
וכצפוי קיבל תשובות רבות ומגוונות.
התשובה היותר מפתיעה היתה של המקובל הרב דב קוק מטבריה שכתב לו שאין בזה שום מצוה ומותר לקרוא בהם בבית הכסא.
[תשובה זו מפתיעה על רקע היותו מקובל מובהק, מה שאומר שאיננו מכיר תוכן קבלי לסוגיות הנ"ל.]
ועתה שאלתי למצויים בנבכי האוצר האם נמצא חבר לדעה זו באוצר ?
תשובה זו מפתיעה גם מחמת היותו יהודי מאמין בן לאברהם יצחק ויעקב [המשתייך לזרם האורטודוקסי].
כנראה לא יצאו מפיו הדברים.
מה שנכון נכון כתב:יאיר כתב:וכבר אמר הגר"א שאין דבר בגמרא שלא נדרש עפ"י חלק הסוד בתורה וגנוזים בו רזים וסודות עמוקים וכשם שהתנ"ך נדרש בפרד"ס, כך גם המשנה והגמרא נדרשות בפרד"ס.
כ"כ בספר מרגליות התורה ששמע מבן הגר"א בשמו.
ובספר גביעי גביע הכסף לתלמיד הגר"א עמוד 46 ובעליות אליהו דף טו. הערה יא כתבו בשמו שאף במשנה יש "פשט ודרש".
מלח הארץ כתב:מה שנכון נכון כתב:יאיר כתב:וכבר אמר הגר"א שאין דבר בגמרא שלא נדרש עפ"י חלק הסוד בתורה וגנוזים בו רזים וסודות עמוקים וכשם שהתנ"ך נדרש בפרד"ס, כך גם המשנה והגמרא נדרשות בפרד"ס.
כ"כ בספר מרגליות התורה ששמע מבן הגר"א בשמו.
ובספר גביעי גביע הכסף לתלמיד הגר"א עמוד 46 ובעליות אליהו דף טו. הערה יא כתבו בשמו שאף במשנה יש "פשט ודרש".
עירוב פרשיות קחזינא הכא.
מה שאמר שיש פשט ודרש לא נתכוון כלל לסודות ע"ד קבלה וכדו' אלא שלפעמים מלבד הפשט הפשוט עוד יש להוסיף לימודים מיתורי לשון התנא וכיו"ב שנתכוון לרמוזה בזה דינים נוספים
וכבר האריכו בזה בעבר בפורום הסמוך.
מלח הארץ כתב:מה שנכון נכון כתב:יאיר כתב:וכבר אמר הגר"א שאין דבר בגמרא שלא נדרש עפ"י חלק הסוד בתורה וגנוזים בו רזים וסודות עמוקים וכשם שהתנ"ך נדרש בפרד"ס, כך גם המשנה והגמרא נדרשות בפרד"ס.
כ"כ בספר מרגליות התורה ששמע מבן הגר"א בשמו.
ובספר גביעי גביע הכסף לתלמיד הגר"א עמוד 46 ובעליות אליהו דף טו. הערה יא כתבו בשמו שאף במשנה יש "פשט ודרש".
עירוב פרשיות קחזינא הכא.
מה שאמר שיש פשט ודרש לא נתכוון כלל לסודות ע"ד קבלה וכדו' אלא שלפעמים מלבד הפשט הפשוט עוד יש להוסיף לימודים מיתורי לשון התנא וכיו"ב שנתכוון לרמוזה בזה דינים נוספים
וכבר האריכו בזה בעבר בפורום הסמוך.
זרע הארץ כתב:אודות דברי מו"ר הגאון המקובל הצדיק וכו' וכו'
לא רבים יחכמו לדעת מה אסור ללמוד בבית הכסא, והמדקדק על נקודת האמת יודע כי כל שאינו גופי תורה כגון ספרי מוסר וכיו"ב מותרין שם [וממילא תתבטל טענת הצועקים, גדר הרפואות שבש"ס הוא כשל ספרי מוסר וחיזוקים וכיו"ב, דברים שאינם גופי הלכות של תורה]
אגב מו"ר שליט"א מדבר בכאב על אברכים שקוראים בשירותים יתד נאמן ואינם מנצלים כל רגע למחשבות של חיזוק והתעלות.
בינו נא זאת.
אין להגיב על הודעה זו אלא לאחר התבוננות רבה.
אלף אלפים כתב:האם גדול הוא הגאון החסיד הנ"ל שליט"א מאמוראי התלמוד שראו לנכון לתת תוקף של תורה לדברים אלו [ואין כאן שום כוונה להכנס לנושא אם כיום הוכח שרפואות אלו אינם נכונות, שבזה אינני חושדו שהוא סבור שאם נתברר לעניות דעת חכמי דורינו שדברי חכמים באיזה דבר אינם נכונים אפשר למוחקם חלילה מן הספרים כל עוד לא יקומו בית דין הגדול].
זרע הארץ כתב:מי אמר לך שהאמוראים נתנו לזה תוקף של תורה ?
יין המשמח כתב:חבל שלא קראת את שיחת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש המצורפת לעיל, בה מבואר
שלכאורה בכלל מדוע הכניסו רפואות לש"ס, וכן מדוע הכנ יס הרמב"ם בהל' דעות סדר הנהגה וכו'"?
והביאור בזה הוא שהמציאות האמיתית של העולם היא ע"פ תורה, ולכן גם הרפואות הם חלק מהתורה - ובל' הרמב"ם היות הגוף בריא מדרכי (עבודת) ה' הוא.
וכיון שהיתה ירידת הדורות לכן יש חלק מהרפואות שלא עוזרות, אלא צריך לירידה יותר גדולה לעולם, עיי"ש.
ולהעיר שהרבה מחקרים שעשו בשנים האחרונות גילו שדוקא שם יש הרבה ענינים שכן רלוונטיים כיום , ראה לדוג' בנחלי בא-גד.
אלף אלפים כתב:האם גדול הוא הגאון החסיד הנ"ל שליט"א מאמוראי התלמוד שראו לנכון לתת תוקף של תורה לדברים אלו
אלף אלפים כתב:לא קראתי וכמובן גם לא אקרא בל"נ
אבל אם כיון שהמציאות היא עפ"י התורה לכן דרכי הרפואות הם חלק מהתורה ודינם להכלל בתלמוד אזי גם מתכון להכנת שקשוקה היה ראוי להכנס לתלמוד בבלי
מלח הארץ כתב:אלף אלפים כתב:האם גדול הוא הגאון החסיד הנ"ל שליט"א מאמוראי התלמוד שראו לנכון לתת תוקף של תורה לדברים אלו
שבת פב.
אמר ליה רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא א"ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כ"ש זיל לגביה
הרי להדיא שאין בזה דברי תורה!
מלח הארץ כתב:
כתבת: בזה אינני חושדו שהוא סבור שאם נתברר לעניות דעת חכמי דורינו שדברי חכמים באיזה דבר אינם נכונים אפשר למוחקם חלילה מן הספרים כל עוד לא יקומו בית דין הגדול.
האם את רב שרירא גאון אתה חושד בחשד זה?
שכך מצינו לו:
צריכין אנן למימר לכון, דרבנן לאו אסותא אינון, ומילין בעלמא דחזונין בזמניהון וכחד חד קצירא אמרונין, ולא דברי מצוה אינון. הילכך, לא תסמכון על אילין אסותא, וליכא דעביד מינהון מידעם, אלא בתר דמבדיק וידע בוודאי מחמת רופאים בקיאים דההיא מילתא לא מעיקה לה, וליכא דליתי נפשיה לגבי סכנה, והכין אגמרו יתנא ואמרו לנא אבות וסבי דילנא, דלא למעבד מן אילין אסותא אלא מאי דאיתיה, כגון קיבלא דקים ליה לההוא דעביד ליה דלית ביה עקתא. וכולהי מילי לא צריכינא לפרושנון וטעמי ליכא לגלואינון, אלא מילי דחזיננא דעמיקן עליכון התם.
זרע הארץ כתב:חבר'ה
תהיו נורמלים
אם מישהו כותב על נייר 'אמר ליה אביי' האם נראה לכם שיש לזה קדושה כאילו היה כתוב שם 'גרמא בניזקין פטור' ?
התנערו.
יש בישורון שהגה"ק מקלויזנבורג רצה לומר שהאומר 'אמר אביי' מקיים מצוות ת"ת, והרב שך סייג אותו שזה דוקא אם הוא מתכוין להמשיך את המימרא, אב לבלא"ה אין לזה גדר תורה.
ואע"פ שזה מופיע בש"ס.
אוצר החכמה כתב:מלח הארץ כתב:אלף אלפים כתב:האם גדול הוא הגאון החסיד הנ"ל שליט"א מאמוראי התלמוד שראו לנכון לתת תוקף של תורה לדברים אלו
שבת פב.
אמר ליה רב הונא לרבה בריה מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה אמר ליה מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא א"ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא כ"ש זיל לגביה
הרי להדיא שאין בזה דברי תורה!
ידוע לכולם שהאחרונים ביארו את ענייני בית הכסא שבגמרא גם בדרך רוחנית, וכיוון שלא חשודים הם שלא ידעו את הגמרא המפורשת שמצאת על כרחינו שגם המשא ומתן הזה בין רב הונא ורבה בריה מתפרש על אותו דרך ודבר זה ברור לכל מי שמורגל בהבנתם כך שאזלא לה הראייה.מלח הארץ כתב:
כתבת: בזה אינני חושדו שהוא סבור שאם נתברר לעניות דעת חכמי דורינו שדברי חכמים באיזה דבר אינם נכונים אפשר למוחקם חלילה מן הספרים כל עוד לא יקומו בית דין הגדול.
האם את רב שרירא גאון אתה חושד בחשד זה?
שכך מצינו לו:
צריכין אנן למימר לכון, דרבנן לאו אסותא אינון, ומילין בעלמא דחזונין בזמניהון וכחד חד קצירא אמרונין, ולא דברי מצוה אינון. הילכך, לא תסמכון על אילין אסותא, וליכא דעביד מינהון מידעם, אלא בתר דמבדיק וידע בוודאי מחמת רופאים בקיאים דההיא מילתא לא מעיקה לה, וליכא דליתי נפשיה לגבי סכנה, והכין אגמרו יתנא ואמרו לנא אבות וסבי דילנא, דלא למעבד מן אילין אסותא אלא מאי דאיתיה, כגון קיבלא דקים ליה לההוא דעביד ליה דלית ביה עקתא. וכולהי מילי לא צריכינא לפרושנון וטעמי ליכא לגלואינון, אלא מילי דחזיננא דעמיקן עליכון התם.
לא ראיתי מה מצאת בדברי רב שרירא גאון. כל כולו ראייה להיפוך לנושא דיונינו. שהרי כבר הוא ידע שאין בדברים משום רפואה טבעית ובכל אופן לא מחק אותם מן הגמרא, ועל כרחין שידע שתרתי אית בהו, ומה שכתב להם הוא לעניין הצד הטבעי שבהם. ולזה נתכוון אלף אלפים ולא כמו שאולי פירשת דבריו שכוונתו שהרפואות אמת הן גם בדורינו.
מלח הארץ כתב:ד. מה פשר הטיעון הזה למה רב שרירא לא מחק את זה מהגמ', וכי מה סמכותו וכוחו למחוק דברים מספר הנפוץ בכל ישראל??
זרע הארץ כתב:אלף אלפים
פשוט תלך צעד אחד קדימה.
ויהא דין הקוראם בין סוגיא לסוגיא כדין הקוראם בפני עצמם.
[נסה לדמיין שהש"ס היה מחולק להמון דפים, בכל דף משפט אחד. כל המשפטים שאינם ת"ת בכה"ג, לא יעזור להם מה שנכרכו כולם בכריכה אחת].
סגן אלוף כתב:מלח הארץ כתב:ד. מה פשר הטיעון הזה למה רב שרירא לא מחק את זה מהגמ', וכי מה סמכותו וכוחו למחוק דברים מספר הנפוץ בכל ישראל??
בעוניי לא הבינותי מה בין למחוק מן הספר לבין לטעון שאי"ז תורה, דא ודא אחת היא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 305 אורחים