ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות.
ובמשנה ברורה סקי"ב,
מאכלי חלב - עיין מ"א. ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה.
ומצינו בזה דברים מרבינו המשנ"ב בספר ליקוטי הלכות (דפוס ראשון; תרפ"ח) בהשמטה יחידה בסוף מס' חולין, וז"ל,
[הובאו הדברים ב'ביאורים ומוספים' הוצאת 'דרשו'].בהל' פסח סי' תצ"ד סקי"ב במשנה ברורה טעם על הנהגת מאכלי חלב ביום השבועות, וטעם זה הוא רק אליבא דרבי אלעזר בן עזריה דס"ל דהתורה ניתנה לנו בערב שבת ולא בשבת, כן איתא בפרקי דר"א בשם ראב"ע בפרק מו.
והיינו שלדברי הגמ' שלכו"ע בשבת ניתנה תורה, מה שאכלו מאכלי חלב הוא משום האיסור לשחוט ולבשל בשבת, ורק לדעת ראב"ע שזה לא היה בשבת הטעם הוא משום המצוות שנצטוו זה עתה, והיו צריכים הכנה רבה לשחוט ולנקר וכו'.
וראיתי למי שהעיר בזה פליאה נשגבה, הרי על השבת נצטוו כבר במרה, עוד קודם הגיעם להר סיני, וא"כ היו מוכרחים להכין את כל צרכי השבת בבישול ובאפיה וכד' עוד קודם השבת, והכל היה מוכן להם כדבעי, ורק עתה כאשר קבלו את התורה בשבת נתווספו להם מצוות שחיטה וניקור וכו' ונאסרו הכלים מחמת בשר הטריפות שבושלו בהם, ולא יכלו לאכול בשבת זאת ממאכלי הבשר שטרחו בהם בע"ש, ונמצא שגם לדידן דבשבת ניתנה תורה טעם הפרישה ממאכלי הבשר היה מצד קבלת מצוות התורה, וצ"ע.
ויתכן לומר לפי דיוק לשון רש"י בפר' בשלח (שמות טו, כה) שם שם לו - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין. וביאר בפני יהושע בריש ברכות (ה, א) שהמצוות במרה ניתנו להם רק להתעסק בהם וללמדן, אבל לא לקיימן.
ועוד יתכן לבאר לפי חידושו של העונג יו"ט בהקדמה לתשובותיו, וז"ל, ולולי דבריהם ז"ל היה נראה לפרש דבמרה לא נצטוו על שום מלאכה ורק בזכור לחוד נצטוו ולא בשמור... ויעו"ש באריכות, ולפי"ז מבואר שלא נצטוו בשמירה כלל במרה רק בסיני.