אוצר החכמה כתב:אני לא מסנגר על די האן אבל כבר נודע שפעם שאלו את ש"י עגנון על משהו שכתב במכתב ולא היה אמת, ואמר להם מה אתם רוצים ממני אני סופר, ומסתמא להבנתו צדק
כמובן שלא הבאתי את הציטוט לראיה, אלא כאנקדוטה בלבד.
אני לכשעצמי, לצערי, מחזיק בעמדות "סותרות" למדי:
א. דהאן נחשב גוויה פוליטית כשנרצח.
ב. "הציונים" רצחו אותו, ולא הורים לילדים נפגעים.
ג. אין ספק שהוא היה מטונף "פוי שטן", דבר שעובר כחוט השני בכל ספריו ופרסומיו, באופן גלוי (ולא בספר אחד ש"זייפו" על שמו לאחר מותו, כפי שמישהו רצה לרמוז כאן...).
ד. הוא עמד לחזור, או לפחות הפך באפשרות הזו ברצינות, לאשתו הגויה ולחייו הקודמים.
ה. טינופו אינה מתירה את רציחתו.
ו. טינופו גם לא הופכת את פעילותו הפוליטית ליותר רלוונטית או פחות רלוונטית.
ז. הוא היה מקובל על כמה מגדולי ישראל של אותו דור.
ח. הנאמר בסעיפים הקודמים אינו מערער על גדלותם של אותם גדולי ישראל.
ט. מעשה הרציחה של הציונים אינו ראוי לצל"ש כמובן, ומצד שני אינו חזות הכל.
י. אין הגיון לשפוט את המדינה ואת היותה ראויה על פי מעשיהם של מייסדיה ושלוחיהם.
יא. מעשיהם של רבי המדינה אינם משפיעים על היחס לצורך בקיומה של מדינה ריבונית ליהודים שנרדפו במשך אלפיים שנה עד צוואר. סליחה, טעות. ליהודים שחיו בשובה ונחת בכל שנות הגלות בין שכיניהם הגויים האדיבים בגרמניה ובצרפת ורוו מהם רוב נחת, וישבו והגו בתורה באין מפריע, איש תחת תאנתו ותחת גפנו, עד שבאו הציונים הארורים וזרעו אנדרלמוסיה בעולם והפכו קערה על פיה והפיצו אנטישמיות בעולם. ימ"ש.
יב. אין טעם לומר הלל ביום העצמאות.
יג. מגוחך להצטער ביום העצמאות על צער השכינה שמצטערת במדינת ישראל (אלא אם כן הצער הוא על כך שהחרדים אינם רוב בממשלה, כפי שרצה הגרי"ח זוננפלד).
יד. מדינת ישראל אינה הגלות הקשה ביותר מאז היה ישראל לגוי.
טו. במדינת ישראל במתכונת הנוכחית יש פגמים רבים ונסיונות קשים שלא היו מעולם, שמעיבים לפעמים על ההכרח בקיומה.
ועוד ועוד...