טליתו של רבינו חיים מוולאזין

[ירח מלא]

שלום לכל החברים החשובים.
בשנים האחרונות הנני עוסק במשנתו (הלמדנית, קרי: שו"ת וחידושי תורה) של רשכבה"ג אבי הישיבות רבינו חיים זיע"א מוולאזין (אגב, כך הוא האיות המדויק הנהוג בכתובות וגיטין בוולאזין).
כעת מחפש אני חומר על שיטתו (וי"א שזו כבר שיטת הגר"א) שמידת הטלית קטן היא עד הברכים, וט"ק בשיעור קצר מזה היא חשש טילטול בשבת.
ובכלל מתי החלו ללבוש טלית קטן (ולמעשה גם מתי החלו ללבוש טלית מיוחדת לתפילה).
תודה רבה.

[שלח]

כאן
http://www.otzar.org/aspcrops/168789_321_0710263373-2742014.asp

[יעקב כהן]

כעת מחפש אני חומר על שיטתו (וי"א שזו כבר שיטת הגר"א) שמידת הטלית קטן היא עד הברכים, וט"ק בשיעור קצר מזה היא חשש טילטול בשבת.

עין בשאילתות שבסוף ספר מעשה רב אות י

ובכלל מתי החלו ללבוש טלית קטן (ולמעשה גם מתי החלו ללבוש טלית מיוחדת לתפילה).

איני יודע בדיוק מתי החלו בלבישת ט"ק אבל כמדומה שזה החל בימי הביניים כשפסקו ללבוש בגד בן ארבע כנפות כחלק מהמלבושים, ובתקופה זו החל להופיע בראשונים המושג ט"ק, ועין במרדכי מנחות סימן תתקמא ובתוספות שבת לב ע"ב ובערכין ב ע"ב ועוד
(ואגב כשחודש המושג "טלית קטן" רווחה הדעה ש"כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו" (עין בתוסות רא"ש שבועות דף ה ע"ב ובחיזקוני פרשת ויקהל) ומטעם זה לא אמרו טלית קטנה כמו שבעצם צריך להיות)

[איש רגיל]

כעת מחפש אני חומר על שיטתו (וי"א שזו כבר שיטת הגר"א) שמידת הטלית קטן היא עד הברכים, וט"ק בשיעור קצר מזה היא חשש טילטול בשבת.

בשו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קכא) הביא כן בשם ספר שערי רחמים בשם הגר"א.

וראה עוד בארצות החיים (המאיר לארץ סק"ה) שהביא שברוקח (סי' שסא) כתב 'שיעור טלית שיתכסה ראשו ורובו', ולא כתב של קטן, אמנם הארצות החיים כתב שהוא טעות סופר וצריך לומר ראשו ורובו של קטן.

[איש רגיל]

ובכלל מתי החלו ללבוש טלית קטן

מענין לענין עיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סימן ד) דכיון שנהגו כל ישראל ללבוש בגד החייב בציצית, אסור לשום אדם לעבור על זה, דלא גרע מכל מנהג שחייבין לקיים משום שמע בני וכו' ואל תטוש תורת אמך, אף אם שאינו מנהג של קיום מצוה, וכל שכן מנהג זה שיש בו גם קיום מצוה.

[איש_ספר]

ובכלל מתי החלו ללבוש טלית קטן (ולמעשה גם מתי החלו ללבוש טלית מיוחדת לתפילה).
תודה רבה.

לבישת טלית קטן
רק בספרות חז"ל מצאנו שצורת הלבוש היתה בגד שעטף את כל הגוף, וד' כנפות מחויב בהטלת ציצית.
כבר בכתבי הגאונים לא מצאנו אזכור על לבישת ט"ג בכל היום, כנראה עקב שינוי צורת דרך המלבוש.
התפשטות לבישת ט"ק באשכנז התחילה בתקופת מהר"ם, ואולי יש ללמוד מכך, שהואיל והתחילו אז עם לבישת ט"ק הפסיקו הבחורים עם הט"ג.
אולם רק אחרי כמה וכמהדורות השתרש היטב אצל בני אשכנז. לעומתם כנראה שאצל בני ספרד כבר היה פשוט לבישת ט"ק.
מקורות על כך:
לבישת טלית קטן בתקופת הראשונים
עצם צורת טלית קטן ולבישתו משך היום נראה שיסודו מ'חסידי אשכנז' ראה: דרשות מהר"ח או"ז, עמוד 501; רוקח הל' ציצית כתב: כל אדם צריך לקנות טלית. וכ"ה בראבי"ה הל' ציצית עמוד רמד. כן אפשר להיווכח שיסודו מחסידי אשכנז ואיטליה, מלשון הנהגתם: "מנהג טוב ללבוש בגד וכו' ולהוליכו תדיר על גופו בלכתו בשבתו בקומו עד שוכבו, ואז יראנו ויזכור כל מצות השם" – ספר 'מנהג טוב' סעיף כז. ודגמא נוספת; אחת מהנהגות הטובות, בספר היראה לר"י הוא: "ויהיה לו ט"ק וילבשנו מתחת למדיו, שעיקר מצות ציצית ללבשו תמיד"; ועיין היטב בלשון דרשתו של ר"י עה"ת [ירושלים תשמ"ח] עמ' שכ. תלמידי מהר"ם מרוטנבורג מעידים על רבם, שלבש ט"ק כמין סרבל קטן אע"פ שאין בו עיטוף, וכן דרך הצנועים, - מרדכי הל' ציצית סימן תתקמג.
ובחידושי מהר"ז בינגא עמוד צז, הביא מכמה חכמי דורו ה"ה מהרי"ל, רבי אהרן הלוי, ועוד הרבה גדולים שלבשו הט"ק מעל בגדיהם ומתחת לסרבל. ורבי טודרוס לבשו מעל הסרבל עיי"ש. חידוש רב הובא שם על שיעורו של הט"ק של מהריכ"ל: "היה ארוך וירד למטה מטבורו בין לפניו ובין לאחריו, זהו השיעור שהגדול יוצא עראי לשוק"[!]. להעיר משו"ת מהרי"י ברונא [תלמיד בעל תה"ד] סימן צו, שחקר אם יש חשש יוהרא בלבישת ט"ק על הבגד, היות ובזמנו לא היו הבחורים רגילים ללבוש ט"ק על בגדיהם בפרהסיא, שהיה זה מנהג רבנים בלבד, לפיכך בחור העושה כן אינו אלא מן המתמיהים. ובא"ז הל' אָבֵל, סימן תכא, כתב שאפשר ללבוש ציצית תחת סרבלו כל היום ואינו מן המתמיהין! וכן משמעות לשון השואל בשו"ת מהר"ח או"ז, סימן א, שיחידים לבשו ט"ק. וכן מרהיטת לשונו של רב יוחנן לוריא (תלמיד מהר"ם מינץ) בספרו 'משיבת נפש' עמוד קח, משמע שרוב העולם לא נהגו ללבוש ד' כנפות במהלך היום. לאידך גיסא בשו"ת מהר"ם מינץ [תלמידו של מהר"י ווייל] סימן עח, העיד על עצמו: בשינת צהרים כיסה ע"ע הט"ק כדי שלא יצטרך לברך כשקם [!]. וכ"כ בדרשות מהר"ח או"ז, עמוד 106. כן ידועה הנהגת מהר"ם מרוטנבורג, לגבי יציאה בשבת עם ט"ק, ראה תשב"ץ סימן מד; מרדכי לשבת סימן תמב.
במחזור עם פירוש 'מעגלי צדק' הל' ציצית האריך בתיאור הט"ק ודרך לבישת הט"ק, וז"ל: "ילבש ט"ק כעין סרבל קודם שילך לבית הכנסת וילך בו כל היום כי עיקר מצות ציצית לזכרון ניתנה וע"כ יהיה תמיד עליו אותו טלית תחת המקטורן ולא תחת הקוטא וכו' וכפי מה שראיתי הכל נוהגים להשים הט"ק על החלוק תחת כל המלבושים רק קצת זקנים וחכמים שמשמים אותו על כל המלבושים, לבד המלבוש הרחב אשר עליו מלמעלה המכסה כל המלבושים" – מחזור מנהג אשכנז שאלוניקי ש"ט.
לאידך הריטב"א בשם רבו [הרשב"א תלמיד מובהק לר"י] כותב שיוצאים ידי חובה באלו הטליתות הקטנים שנהגו ללבוש ברוב המלכיות! ומצדיק את המנהג על אף השיעור הקטן, ומסיים: "וכן פשט המנהג בכל ישראל, כי רובם אין להם טלית גדולה הראויה לעיטוף ועושים טליתו קטנים שלובשין אותן" – הביאו נימוקי יוסף הל' ציצית. בהמשך הדברים דן הריטב"א בדין קדימת טלית לתפילין, ומכריע להקדים טלית לתפילין, שהרי את הטלית מעטפין אחרי שכבר לבש כל המלבושים ושנתנו כבר מקטויהם בראשיהם, ואפילו אותם שאין נוהגין אלא בטלית קטן, ראוי ללבוש אותו על מלבושיהם. ונמצא כבר בשו"ת המיוחסות להרמב"ן סימן עח, דיון על שיעור בגד הט"ק.
מן הענין לציין מלשון רבינו יונה והריטב"א אשפר להיוכח שבתקופתם נהגו רוב הספרדים בלבישת ט"ק בלבד ואל התעטפו בט"ג בכלל אפילו בעת התפלה.
רבי משה בן יקותיאל מן האדומים מרומא [חי בסוף תקופת ראשוני איטליה] כותב כמנהג פשוט שדרך לבישת ט"ק כל בוקר מיד בעת קומו ממשכבו עוד לפני עשיית הצרכים [!] ובירכו עליו "על מצות ציצית". ויש ללובשו כל היום: "ואין לסמוך במה שמתעטף בטלית שיש בה ציצית בשעת התפלה לבד, כי בעתות התפלה על הרוב אינו רואה דברים שיחמוד [אותם] ויעבור על המצוות. אך כשהוא הולך בשווקים וברחובות, ורואה הצורות הנאות והתכשיטין הנאים וכו' העין רואה והלב חומד אז צריך לראות הציצית בהסתכלות הלב ובזכירה ובעיית המצות", - 'ספר התדיר' סימן מו. [מקורו לקוח מאע"ז סוף שלח, אולם שם משמע שבמשך היום לבשו אותו בגד שהתעטפו בעת התפלה]
וכן הרא"ש בהלכות ציצית שלו הביא כמה דינים הקשורים לט"ק. וכן בנו רבי יעקב, בטור שלו סימן כד כותב: אע"פ שאין אדם חייב לקנות טלית וכו', מ"מ טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום. וצ"ב הלא מצינו כמה מראשוני ספרד הסוברים שהחיוב לציצית הוא רק לבגד המיוחד לעיטוף כל הגוף, ראה: רבי יהודה ב"ר יקר בפירושו לתפילה, ח"ב עמוד כד; 'המספיק לעובדי השם' (מהדורת דנה) עמוד 281; מרדכי הלכות ציצית, סימן תתקמג, בשם ר"צ [?], וצ"ב האיך היתה צורת לבישת הט"ק שלהם, ואכן רבינו יונה בספר היראה כתב שטוב שיהיה לו צורת סרבל ואז אין בו פקפוק.
גם דעתו של רבי יצחק הלוי בן מרואן – מראשוני חכמי פרובינצא, ראש ישיבת נרבונא – "שאלו הלובשים הטליתות תחת מלבושיהן אינן יוצאין ידי חובתן" והביא על כך כמה נימוקים וראיות מחז"ל, -הובא ב'העיטור' עמוד 149; 'הפרדס' הלכות ציצית סימן ג.
ואכן משום הכי נהגו כמה מראשוני אוסטרייך ללבוש הט"ק למעלה מבגדיהם, - הובאו לעיל. עוד הנהגה מיוחדת מאחד מחכמי אוסטרייך, ה"ה רבי יצחק ארווילרא [שמהר"ז בינגא מכנהו: מ"ו מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא מהר"ר] לבש את הט"ק מתחת הטברט [=מעיל העליון] שלו, "משום שהיה רגיל לפשוט את סרבלו מעליו, וא"כ היה בגלוי אם היה הולך לבית הכסא" – 'מהר"ז בינגא' עמוד צח.
ועוד יתירה מזאת, הלא דעת כמה ראשונים היא: אדם הלוובש כמה בגדים בני ד' כנפות, אזי רק הבגד העליון חייב בציצית, ראה: 'ארחות חיים' הלכות ציצית סעיף ד; 'אהל מועד' דף קיא ע"ב; 'מושב זקנים' סוף פ' שלח; והרלב"ג שם, הגדיל לעשות: שהמוסיף יותר מבגד אחד, עובר על איסור בל תוסיף. וסוגיא זו צריכה עדיין ליבון רב. וע"ע שו"ת מהריכ,ל סימן י; חדשות סימן ד; תה"ד סימן מה; מהר"ם מינץ סימנים עח, קי.
כנראה מהמקורות הראשונים של לבישת ט"ק שהתפשטות לבישתה החלה בתקופת מהר"ם, ובד בבד באותה תקופה מצאנו לראשונה שפנוי אינו מתעטף בט"ג אולי תמורת ט"ג לבשו ט"ק וכל זה עדיין בגדר השערה.
עד כאן המאמר הנפלא מהספר "מנהגי הקהילות" חלק ראשון.

[יעקב כהן]

(ולמעשה גם מתי החלו ללבוש טלית מיוחדת לתפילה).

עין רמב"ם פ"ג מהלכות ציצית הלכה י ובמפרשים שם

[mashav]

יש שאומרים שהמנהג החל מילדים שלא נהגו להתעטף בטלית.

[היא שיחתי]

ידוע לך על חידושו בקידוש במקו"ס? יש לך ידיעות בזה?

[איש רגיל]

יש שאומרים שהמנהג החל מילדים שלא נהגו להתעטף בטלית.

ממתי ילדים לא מתעטפים בטלית, כמדומני שמנהג זה החל להתפשט מאוחר יות רמהמנהג ללבוש ט"ק.

[ירח מלא]

תודה לכל המשיבים כענין וכהלכה, ובמיוחד להפניה לספר מנהגי הקהילות (שחייב אני לומר כי צריך לבדוק כל מקור שמביא במקורו, ובעצם ככה זה בכל הספרים).
נקודה אחת שבררתי לאחר שכמה שבועות הנני עוסק בענין היא, שבתתקופת הגמ' כל אחד היה לו בגד שממילא היה מחויב בציצית [שזה היה צורת הבגד] וכל ילד מגיל חינוך תלה לו ציציות בטליתו. שלב שני בתקופות תחילת הראשונים לא לבשו את הבגדים שממילא היו חייבים בציצית ולכן רוב האנשים לא לבשו כלל ציצית רק אנשים מיוחדים וחסידים. בשלב השלישי שזה על גבול סוף האלף הקודם ותחילת האלף הנוכחינ החלו כל העם לחייב עצמם מיוחד בבגד המחויב בציצית הנקרא טלית קטן. למקורות המלאים ולפולמוסים שהתרחשו בנושא זה נצטרך להמתין להופעת המאמר המלא.

[ירח מלא]

ידוע לך על חידושו בקידוש במקו"ס? יש לך ידיעות בזה?

אכן בידי מקורות רבים על חידושו זה של רבינו, עי' בשו"ת רבי יוסף מסלוצק סימן ז' כמדומני, בספר דרור יקרא (רובינשטיין) בתשובות הגרי"ש אלישיב, ובהלכות חג בחג (קארפ) שבת. בספר אותו אני עורך משו"ת רבינו אקדיש לזה סימן מיוחד.

[ירח מלא]

יש שאומרים שהמנהג החל מילדים שלא נהגו להתעטף בטלית.

ממתי ילדים לא מתעטפים בטלית, כמדומני שמנהג זה החל להתפשט מאוחר יות רמהמנהג ללבוש ט"ק.

עי' במנהגי הקהילות הנ"ל שציטט איש ספר. (לא נמצא באוצר החכמה).

[הכהן]

אדאתינן עלה, ממתי החל חילוק הברכות לט"ק וט"ג?

[היא שיחתי]

ידוע לך על חידושו בקידוש במקו"ס? יש לך ידיעות בזה?

אכן בידי מקורות רבים על חידושו זה של רבינו, עי' בשו"ת רבי יוסף מסלוצק סימן ז' כמדומני, בספר דרור יקרא (רובינשטיין) בתשובות הגרי"ש אלישיב, ובהלכות חג בחג (קארפ) שבת. בספר אותו אני עורך משו"ת רבינו אקדיש לזה סימן מיוחד.

ייש"כ

[אוצר החכמה]

תודה לכל המשיבים כענין וכהלכה, ובמיוחד להפניה לספר מנהגי הקהילות (שחייב אני לומר כי צריך לבדוק כל מקור שמביא במקורו, ובעצם ככה זה בכל הספרים).
נקודה אחת שבררתי לאחר שכמה שבועות הנני עוסק בענין היא, שבתתקופת הגמ' כל אחד היה לו בגד שממילא היה מחויב בציצית [שזה היה צורת הבגד] .

אני מתאר לעצמי שהבסיס לדבריך הוא דברי התוספות על ענשיתו אעשה. וממילא אפשר להמציא דיון לפי דבריך שבזמן התוספות המצב היה שונה מאשר היום, אם חזר הדין היום של ענשיתו אעשה. (מסברא הייתי אומר שלא אבל יש מקום לדון בדבר) רק נצטרך כנראה להמתין למאמר השלם אולי דנת בדבר.

[איש רגיל]

בזמן תוס' לכאו' כבר לא היו הבגדים מחוייבים בטלית, ולבשו בגד מיוחד בשביל מצוות ציצית.
ראה שו"ת ארץ צבי (סימן א ד"ה עוד הבאתי) שכתב שכבר בזמן רש"י היה הטלית מיוחד למצוה, ובזה מתרץ את הקושיה הידועה מדוע רש"י כתב 'טלית נאה ציצית נאה' ומשמע שיש הידור בייפוי הטלית מלבד ייפוי הציצית.

[איש רגיל]

וראה עוד בתלמידי רבינו יונה (ברכות יא.):

מיהו אפשר לומר דדוקא בציצית שמטיל במלבוש שלובש לצורך עצמו כמו שהיה מנהגם באותו זמן שהיו הולכים כל היום מלובשין בטליתות כגון זה אמרינן דמותר וסגי ליה בדלייה אבל בטליתות שאינם מכוונים בהם למלבוש אלא לקיים המצוה של ציצית בלבד כדי שלא תשתכח תורת ציצית יש לו ליזהר שלא יהלך בבית הקברות משום לועג לרש חרף עושהו מפי מורי הרב נר"ו:

[לומד_בישיבה]

פלא עצום שטליית העשוייה רק לשם מצוה יוצא בה ידי חובתו.
ועיין מה שכתב בזה האג"מ.

[אוצר החכמה]

בזמן תוס' לכאו' כבר לא היו הבגדים מחוייבים בטלית, ולבשו בגד מיוחד בשביל מצוות ציצית.
ראה שו"ת ארץ צבי (סימן א ד"ה עוד הבאתי) שכתב שכבר בזמן רש"י היה הטלית מיוחד למצוה, ובזה מתרץ את הקושיה הידועה מדוע רש"י כתב 'טלית נאה ציצית נאה' ומשמע שיש הידור בייפוי הטלית מלבד ייפוי הציצית.

שהבגדים לא היו מחוייבים זה מפורש בתוספות. מה שאני הבנתי שבספר מנהגי הקהילות טוען שבזמן תוספות לא לבשו בגד מיוחד לציצית ומנהג זה התחיל רק בזמן המהר"ם מרוטנבורג. ודלא כשו"ת ארץ הצבי. (עדיין אפשר לתרץ את תירוצו אם נניח שכוונת רש"י לטלית שנלבש במיוחד לתפילה בהנחה שכך נהגו כמנהגינו בט"ג), ולפי זה שאלתי אם חוזר היום העיקרון של ענשיתו אעשה בזמן ריתחא כיוון שרגילים בט"ק. או דלמא שזה אינו כי כיוון כל הרגילות היא ע"מ לקיים המצווה אין בזה משום "התחמקות מהמצווה" למי שאינו עושה. ורק אם הבגד הרגיל הוא של ד' כנפות והוא משנהו כדי להפטר מציצית ע"ז שייך לומר כדאמר המלאכא וליעניש אעשה.

[איש רגיל]

מה שאני הבנתי שבספר מנהגי הקהילות טוען שבזמן תוספות לא לבשו בגד מיוחד לציצית ומנהג זה התחיל רק בזמן המהר"ם מרוטנבורג. ודלא כשו"ת ארץ הצבי. (עדיין אפשר לתרץ את תירוצו אם נניח שכוונת רש"י לטלית שנלבש במיוחד לתפילה בהנחה שכך נהגו כמנהגינו בט"ג)

כדבריך תירץ באג"מ (או"ח ח"א סימן קפז): ויותר מזה מצינו ברש"י ב"ק דף ט' מקרא ואנוהו גם לעשות טלית נאה ציצית נאה ומשמע שגורס כן בברייתא דשבת דף קל"ג, וכיון שנקט ציצית נאה בפ"ע א"כ טלית הוא על הבגד גופיה שעושין בו הציצית ואין שייך שיצטרך בכל בגדיו שלובש שיהיו נאים דהא הם היו לובשים כל בגדיהם של ארבע כנפות כדמשמע בתוס' ברכות דף י"ח וב"ב דף ע"ד ומה יעשו העניים, אלא הכוונה הוא בהטלית שלובשין בשעת התפלה (וכן בזמננו שלובשין בגד של ד' כנפות רק לקיום המצוה). ע"כ.

ולפי זה שאלתי אם חוזר היום העיקרון של ענשיתו אעשה בזמן ריתחא כיוון שרגילים בט"ק. או דלמא שזה אינו כי כיוון כל הרגילות היא ע"מ לקיים המצווה אין בזה משום "התחמקות מהמצווה" למי שאינו עושה. ורק אם הבגד הרגיל הוא של ד' כנפות והוא משנהו כדי להפטר מציצית ע"ז שייך לומר כדאמר המלאכא וליעניש אעשה.

עיין תוס' פסחים (קיג ע"ב ד"ה ואין) דהא דאיתא התם דמי שאין לו ציצית בבגדו הוא מנודה לשמים, היינו כשיש לו ואינו מניחן, אי נמי אפילו אין לו יש לו לחזור אחריהן ולהביא עצמו לידי חיוב, כמו שמצינו אצל משה רבינו שהשתוקק ליכנס לארץ כדי לקיים מצות התלויות בה.
ורבינו יונה כתב (שערי תשובה ש"ג אות כב) 'ואם אין לו בגד כזה, אינו חייב לקנותו, אף גם זאת אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי ענוש יענש לעיתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה וכו''.

לסיכום, מי שיש לו ציצית ואינו לובשה נענש בעידן ריתחא, ודעת רבינו יונה, וכן מסתפק בתוס', שגם מי שאינו קונה בגד המחוייב נענש בעידן ריתחא.

[איש רגיל]

פלא עצום שטליית העשוייה רק לשם מצוה יוצא בה ידי חובתו.
ועיין מה שכתב בזה האג"מ.

מפורש בראשונים שיוצא בטלית כזו. ואדרבא יש מהאחרונים שכתבו שטלית כזו אינה צריכה שיעור עיטוף, וחייבת בכל אופן.

[לומד_בישיבה]

עיין בית יוסף אורח חיים סימן י מש"כ ולי נראה שהטעם שלא נהגו להטיל בהם ציצית משום דלא מיקרי כסות אלא הבא להגין על האדם מפני החום והקור ובמה שהעיר עליו בדרכי משה. – ועד כמה שצריך לי לא מצאתי בזמנו הסבר המניח את הדעת – אדרבא אם תראה לי כאלו ראשונים אשמח מאוד.

[מה שנכון נכון]

פלא עצום שטליית העשוייה רק לשם מצוה יוצא בה ידי חובתו.

בשו"ת הר צבי או"ח ח"א סכ"א כתב לישב הערתך. [שכמו שכתבת היא הערת הד"מ על הב"י. ובאמת גם הסברא השניה של הב"י וגם סברת הד"מ עצמו שם תמוהות].

אמנם לאמתו של דבר גם טלית קטן נקרא בגד העשוי להנאת לבישה, שאל"כ היה צריך להיות פטור מציצית לגמרי, כמו שכתבו התוס' נדה (דף סב ע"ב, ד"ה אבל) שבגד שאינו עשוי להנאת לבישה כגון מוכרי הבגדים שמכונים להראות לקונים פטורים מן הציצית והביאו המג"א (סימן יט ס"ק ב). וע"כ צ"ל שטלית קטן נקרא בגד העשוי להנאת לבישה, מפני שסוף כל סוף קא מכוין ללבישה, תהיה הלבישה לאיזה תועלת שהיא, וכמ"ש שם המג"א, שאם לובש בגד כדי להעביר המכס דאפשר דחייב בציצית (ואינו דומה למוכרי כסות) כמו גבי כלאים וע' ביור"ד (סימן שא), עכ"ל המג"א. ופי' שם המחה"ש שהרי התוס' מדמים בזה ציצית לכלאים, וביו"ד שם מבואר שאסור ללבוש כלאים אפילו להעביר בו את המכס, והטעם מבואר שם בב"י ובש"ך שמוכרי כסות אין מתכוונים כלל ללבישה לכן מותר, משא"כ להעביר המכס שכוונתו עכ"פ ללבישה דהא התכלית להעביר המכס הוא, שמן הבגדים שלבוש בהם א"צ ליתן מכס, א"כ הרי מתכוין ללבישה, נהי דאין כוונתו לחימום מ"מ מתכוין הוא ללבישה.

וה"ה לנידון דידן, שאם כי התועלת היא למצוה, מ"מ הרי למצוה צריך לבישה ונקרא שמכוין ללבישה. ונמצא שטלית קטן הוא בגד העשוי להנאת לבישה. ולא עוד אלא שנקרא גם בגד העשוי ללבישה וחמום שהרי הוא עשוי גם לימות החורף ואז הוא בודאי עשוי לחימום, וכיון שהוא עשוי גם ללבישה של חמום נקרא בגד העשוי ללבישה של חמום, שגדר בגד העשוי לחמום, א"צ שיהא מיוחד ללבישה של חמום אלא אם הוא עשוי גם לשם כך נקרא בגד העשוי לחמום. ודוגמא לזה מנעל של חליצה, דאיתא ביבמות (דף קד): מנעל של זקן העשוי לכבודו לא תחלוץ. א"ל רבינא לרב אשי מ"ש זקן העשוי לכבודו דלאו להילוכא עביד דבי דינא נמי לאו להילוכא עביד, א"ל אי מסגי ביה שלוחא דבי דינא מי קפיד עליה בי דינא, עכ"ל הגמרא. אלמא שמכיון שהשליח ב"ד יכול ללכת בו ועשוי גם לשם כך אעפ"י שלא נעשה רק לשם כך נקרא מנעל העשוי להילוכא.

[איש רגיל]

עיין בית יוסף אורח חיים סימן י מש"כ ולי נראה שהטעם שלא נהגו להטיל בהם ציצית משום דלא מיקרי כסות אלא הבא להגין על האדם מפני החום והקור ובמה שהעיר עליו בדרכי משה. – ועד כמה שצריך לי לא מצאתי בזמנו הסבר המניח את הדעת – אדרבא אם תראה לי כאלו ראשונים אשמח מאוד.

רבינו יונה ברכות יא. ד"ה לא יהלך.

[אוצר החכמה]

ולפי זה שאלתי אם חוזר היום העיקרון של ענשיתו אעשה בזמן ריתחא כיוון שרגילים בט"ק. או דלמא שזה אינו כי כיוון כל הרגילות היא ע"מ לקיים המצווה אין בזה משום "התחמקות מהמצווה" למי שאינו עושה. ורק אם הבגד הרגיל הוא של ד' כנפות והוא משנהו כדי להפטר מציצית ע"ז שייך לומר כדאמר המלאכא וליעניש אעשה.

עיין תוס' פסחים (קיג ע"ב ד"ה ואין) דהא דאיתא התם דמי שאין לו ציצית בבגדו הוא מנודה לשמים, היינו כשיש לו ואינו מניחן, אי נמי אפילו אין לו יש לו לחזור אחריהן ולהביא עצמו לידי חיוב, כמו שמצינו אצל משה רבינו שהשתוקק ליכנס לארץ כדי לקיים מצות התלויות בה.
ורבינו יונה כתב (שערי תשובה ש"ג אות כב) 'ואם אין לו בגד כזה, אינו חייב לקנותו, אף גם זאת אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי ענוש יענש לעיתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה וכו''.

לסיכום, מי שיש לו ציצית ואינו לובשה נענש בעידן ריתחא, ודעת רבינו יונה, וכן מסתפק בתוס', שגם מי שאינו קונה בגד המחוייב נענש בעידן ריתחא.

ייש"כ על הבאת השיטות האלה.


השאלה שלי היתה לפי שיטת התוספות בערכין ב ע"ב שמפורש בו שבזמננו (של תוספות) כיוון שאין רגילות ללבוש ארבע כנפות לא עונשין על זה. ועל זה העליתי את השאלה לפי דברי מנהגי הקהילות. תוספות בפסחים ורבינו יונה לכאורה זו שיטה אחרת.

[איש רגיל]

עכשיו הבנתי את שאלתך, ותשובה אין לי.
לילה טוב.

[מה שנכון נכון]

מדהוצרכו התוספות בפסחים למילף ממשה וכו, ולא הביאו מתלמוד ערוך במנחות על ציצית גופא, מוכח שפירשו את האמור שם דבעדן ריתחא ענשינן כתוספות בערכין, ומי שאין לו ואינו קונה הוא מנודה לשמים [שזו כנראה דרגת חומרה פחותה].
ודברי התוספות בערכין א"ש טפי לגרסתם ענשיתו עלה ולא אעשה.

[לומד_בישיבה]

ומעניין לעניין.
ראיתי בחנות שמוכרים גופיה ועליה ציצית ויש להם הכשר מהגר"ש הלוי וואזנר שליט"א ואני תמה הייתכן?! שהרי אמרו אפיקרסין פטורה ורבי עקיבא אומר חייבת ועיין בפירוש ארגמן למרן הגרח"ק שליט"א על מסכת ציצית שכתב שם בשם הרא"ש הטעם למה פטורה כיון שעשויה לזיעה ולא למלבוש ומסיק שם - ולפי"ז נכון להיזהר שלא ללבוש הט"ק סמוך לבשרו ממש דלא ליהוי כבגד התחתון שעשוי לזיעה דפטור מציצית יעו"ש.

[אוצר החכמה]

קיבלתי בפרטי הודעה מאחד מחכמי הפורום שביקש שאפרסם את הדברים

אוצר החכמה כתב:

איש רגיל כתב:בזמן תוס' לכאו' כבר לא היו הבגדים מחוייבים בטלית, ולבשו בגד מיוחד בשביל מצוות ציצית.
ראה שו"ת ארץ צבי (סימן א ד"ה עוד הבאתי) שכתב שכבר בזמן רש"י היה הטלית מיוחד למצוה, ובזה מתרץ את הקושיה הידועה מדוע רש"י כתב 'טלית נאה ציצית נאה' ומשמע שיש הידור בייפוי הטלית מלבד ייפוי הציצית.

שהבגדים לא היו מחוייבים זה מפורש בתוספות. מה שאני הבנתי שבספר מנהגי הקהילות טוען שבזמן תוספות לא לבשו בגד מיוחד לציצית ומנהג זה התחיל רק בזמן המהר"ם מרוטנבורג. ודלא כשו"ת ארץ הצבי. (עדיין אפשר לתרץ את תירוצו אם נניח שכוונת רש"י לטלית שנלבש במיוחד לתפילה בהנחה שכך נהגו כמנהגינו בט"ג), ולפי זה שאלתי אם חוזר היום העיקרון של ענשיתו אעשה בזמן ריתחא כיוון שרגילים בט"ק. או דלמא שזה אינו כי כיוון כל הרגילות היא ע"מ לקיים המצווה אין בזה משום "התחמקות מהמצווה" למי שאינו עושה. ורק אם הבגד הרגיל הוא של ד' כנפות והוא משנהו כדי להפטר מציצית ע"ז שייך לומר כדאמר המלאכא וליעניש אעשה.

כב' מצטט את מנהגי הקהילות כביכול בזמן התוס' לא לבשו בגד מיוחד לציצית,
אבל זה ברור שהדברים הנ"ל לא מדוייקים, וכבר בראשית תקופת הראשונים - ואפשר קודם לכן - נהגו ללבוש בגדים מיוחדים עבור ציצית. הלא כן משמע להדיא מהתוס' עצמם שביארו שאע"פ שכיום לא נוהגים ללבוש ד' כנפות ולכן אין עונש בעידנא דריתחא, ואעפ"כ לובשים ד' כנפות בשביל מצוה מן המובחר כדוגמת משה להתחייב במצוות (וכמובא כ"ז בב"י סי' כ"ד מהמרדכי בשם תוס' שאנץ בשם ר"י). וכן מבואר במקומות נוספים.
כך שאין מקום לספיקו של כב', וברור שדורינו עתה הוא כפי שהיה בזמן התוס', שלובשים ד' כנפות אך ורק למצוה מן המובחר, ואין עידנא דריתחא לרוב הדעות (וכנפסק בב"י סי' כ"ד ובפוסקים שם, ודלא כשע"ת).

בעבר בס"ד בררתי דברים אלו היטב, ואודה אם כב' יוכל לצרף גם סיכום קצר דלהלן לאשכול, בתקווה שיביא תועלת למישהו.
נתחדש כאן סדר ודברים שאינם ב'מנהגי הקהילות' הנ"ל. באופן כללי זה מקיף בעיקר מנהגי אירופה (השתלשלות המנהג בזה במזרח שונה מעט):

1 - בתקופת חז"ל לבשו ד' כנפות, כי זה היה סדר לבושם הרגיל.
2 - בראשית תקופת הראשונים באירופה - קודם לבעלי התוס' [ואולי אף במזרח, קודם לרי"ף], השתנה סגנון הלבוש, אלא שרבים מהיראים המשיכו להחזיק במצוה, והיו מכניסים עצמם לחיוב ולובשים ד' כנפות (אבל רוב העם באשכנז וכו' לא קיים המצוה כלל, כן מפורש בראב"ן ועוד). ואז עדיין לא היה חילוק כלל בין ט"ג לט"ק, אלא כל הטליתות היו מעין ט"ג שלנו, דרך עיטוף ועל הבגדים, ולא דרך לבישה.
3 - מתי נתחדש המושג ט"ק? - דור לפני ר"י, התחיל באשכנז והתפשט (כמ"ש במרדכי ה"ק ובתשובת הר"ש משאנץ), יראים שרצו לקיים את המצוה למשך כל היום, אלא שלא היה נוח מבחינת תרבות הלבוש להתעטף כל היום על הבגדים בד' כנפות (כט"ג שלנו), המציאו לבוש ד' כנפות, תחת הבגדים, עם החור באמצע, כט"ק שלנו, ולא דרך עטיפה אלא דרך לבישה. ומאז התחיל הדיון בפוסקים, במאה האחרונה של האלף הקודמת, האם מקיימים המצוה בד' כנפות כזה שאיננו דרך עטיפה אלא לבישה. [עד שהש"ע פסק שמקיימים]. אמנם כעת או שהיו לובשים רק ט"ג, או שהיו לובשים רק ט"ק, ולא היו מושג של שניהם.
במקביל, היו מקצת חסידים - לאורך כל דורות אלו - ששינו מהרגיל, ובשביל זכירת המצוות לבשו את אותו ט"ק מעל בגדיהם (כמפורש בעיטור ובנמוק"י ה"ק בשם הריטב"א, ועוד, וכן העדיף הש"ע שלכתחילה שיהיה ממעל לבגדים).
4 - מתי התחילו ללבוש גם ט"ק, וגם ט"ג בתפלה? ומדוע? - בדורו של מהר"ם מרוטנבורג, או מעט קודם לכן, היו יראים שלבשו ט"ק במשך כל היום בשביל זכירת המצוות, כנ"ל, וכדי לצאת ידי החששות והשיטות הנ"ל שבט"ק לא מקיימים המצוה כדין וא"א לברך להתעטף, החלו להוסיף וללבוש בשעת תפלת שחרית ג"כ ט"ג, כדי לצאת ידי הכל (כמו שכתובה סברא זו בדרכ"מ סי' ח').
5 - הבחורים בלבישת ד' כנפות? - מכיון שבראשית תקופת הראשונים באירופה בעיקר היראים היו מקיימים כלל המצוה, ובהמשך נתפשט הט"ק כדי שיהיה יותר קל לכל לקיים המצוה, ההידור המיוחד ללבוש גם ט"ג בשחרית התחיל דוקא אצל היראים, ואח"כ המשיך גם לנשואים המוחזקים ביראה, ואילו לצעירים הרווקים זה לא הגיע, והסתפקו בקיום המצוה בט"ק, עד שבשלהי תקופת הראשונים במקומות מסויימים רווק שלבש את הט"ק מעל לבגדיו, היה נחשב יוהרא, כי אף רווק לא לבש כך, וכ"ש שלא ט"ג (כמופיע במהר"י ברונא).
6 - בנוסף, אח"כ בא האר"י ונתן לכל זה טעם גם ע"פ הסוד, שע"פ הסוד צריך ט"ק כל היום וט"ג בשעת התפלה (בתימן לא הכירו כלל ט"ק, ונשארו בט"ג כזמן הגמ'. ובצפון אפריקה, עד הדור האחרון, רבים לבשו ד' כנפות רק בתפלה. ועוד).

[שטייגעניסט]

רצוי לציין לדברי האברבנאל (במדבר טו) שבהקשר הזה.

ואמרו על כנפי בגדיהם רמז אל הכסות העליון והטעם שבזמניהם היו נוהגים ללבוש על כל בגדיהם מעיל בעל ארבע כנפים ומתעטפים במעיל ההוא כצורת הטלית אשר לנו היום וכנפי המעיל מתפשטים אנה ואנה וצוה יתברך שהציציות תהיינה תלוים בהם וזהו ענין וראיתם אותו. ואמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם. להגיד שאף בהמשך הדורות אם לא ינהגו בני ישראל ללבוש מעילים יעשו עכ"פ בגד מד' כנפות ויעשו להם ציצית. ומזה התבאר טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בעל ארבע כנפים אינו חייב במצות ציצית.