משולש כתב:הרב המבורגר כתב את זה באחד הירושתינו האחרונים. במאמר "הגהת נוסח התפילה על פי סידורים קדומים".
אולי אנסה לשאול אותו מה המקור שלו, כי הוא לא כתב שם.
אוצר החכמה כתב:אני רוצה רק להבין את הטיעון. אתה לא רואה סיבה לומר כך. רק אם החת"ס אמר את זה אם קבלה היא נקבל וודאי ידע כן ברוח קדשו.
עכשיו ראיתי שוב את דבריך ובאמת זה מה שאתה טוען כנראה. ואם בעלי קבלה אחרים חלוקים עליו וסוברים שהרוב בקבלה מרשב"י יהי כך.
כלומר שאתה מסכים בעצם אם טענתי שאין דרך מחקרית או שכלית לדעת מה הגיע מרשב"י בקבלה ומה לא אלא נגלה אח"כ שכך אמר רשב"י, ולא נותר לנו אלא לסמוך על רבותינו, וכך ראוי וטוב שיהיה. רק הזכרת שבעוד שמקובלים מסויימים סברו שכל או כמעט כל הדברים מרשב"י וכנראה ידעו זאת ברוח קדשם. החת"ס פליג עלייהו וכמובן שיכול לחלוק עליהם.
אוצר החכמה כתב:גם לי נראה שתוכן משך כאן את דברי החת"ס מעבר לכוונתו...
הרב משה סופר בעל "חתם סופר" שיבח את "מטפחת ספרים" ולאחד משואליו המליץ לקבל את הדברים הנאמרים בו: "הנה נצמא בשכנותך ספר "מטפחת ספרים" ומהריעב"ץ, תמצא שם, כי דבר גדול דיבר הנביא ז"ל בענין זה, הלא ישתוממו רואיו" (שו"ת חתם-סופר, ח"ו, סי' נ"ט) . בענין ספר הזוהר אמר החת"ס לתלמידיו: "אילו היה יכולת ביד אדם להעמיד מדרשי רשב"י על טהרתן, לברר מהם מה שנתחבר אליהם מחכמי הדורות שאחריו, לא יהיה כולו רק ספר קטן כמות מאוד, מחזיק דפים מעוטים" מפי החת"ס בפני בני הישיבה, כפי שהביאם תלמידו הג"ר אליעזר ליפמן נייזאטץ, מי מנוחות, פרעסבורג תרמ"ד, דף מג ע"ב.
לייבעדיג יענקל כתב:משולש כתב:הרב המבורגר כתב את זה באחד הירושתינו האחרונים. במאמר "הגהת נוסח התפילה על פי סידורים קדומים".
אולי אנסה לשאול אותו מה המקור שלו, כי הוא לא כתב שם.
אחד ממקורביו של המבורגר אמר לי בשמו שהעיסוק בתחום נוסח התפילה תופס רק אחוזים בודדים מזמנו. על מנהגי פפד"מ של המאות האחרונות לא אתווכח עימו. אך על נוסח התפילה של הראשונים באשכנז בכלל ושל הרוקח בפרט לא הייתי מציע לו להתווכח עימי. במקצוע זה הנני בעל מלאכה (רק בחלק מהסידור). אעתיק לכאן את מ"ש במקומו:
רוֹפֵא (חוֹלִי נ"א חֳלִי) כָל בָּשָׂר - הנוסח הנפוץ בסדורי אשכנז הוא 'רופא חולי כל בשר' (בסדורים ב ו ז ובמחזורים ג ו כתוב חוֹלִי, ובמחזור ב ובסדורים י יא חֳלִי, ובסדורים יב ויג חוֹלֵי), וכ"ה בראבי"ה בברכות (סי' קמו) ובעץ חיים וברא"ש ובספר 'על הכל', אך כנראה גרס הרוקח 'רופא כל בשר', וכ"ה לפנינו בגמ' ברכות וברוב הראשונים, וכ"כ בסדורים א ג (תחילת הסדור חסרה, אך באמצעו יש סדר ברכות ובו חלק מברכת אשר יצר) ז* ח, ובפירוש שע"ג מחזור כמנהג קנדייא (כ"י פרטי) מביא מתשב"ץ קטן (לפנינו ליתא): "מהר"מ לא גריס כל חולי דא"כ משוית לכ"ע קיצר", והכוונה למ"ש בברכות: "מאי חתים - אמר רב, רופא חולים. אמר שמואל, קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר", ועיין בסדור רש"ס ובב"ח ובט"ז (סי' ו, ג) ובלוח ארש (סי' יא) מ"ש בזה.
משולש כתב:אשמח לדעת איזה סידור עתיק שצילומו תחת ידך ומאיזו שנה נכתב.
(נ"ל לא נורא להסיט את נידון האשכול, כי הנושא הקודם היה מידי טעון).
לייבעדיג יענקל כתב:משולש כתב:הרב המבורגר כתב את זה באחד הירושתינו האחרונים. במאמר "הגהת נוסח התפילה על פי סידורים קדומים".
אולי אנסה לשאול אותו מה המקור שלו, כי הוא לא כתב שם.
אחד ממקורביו של המבורגר אמר לי בשמו שהעיסוק בתחום נוסח התפילה תופס רק אחוזים בודדים מזמנו. על מנהגי פפד"מ של המאות האחרונות לא אתווכח עימו. אך על נוסח התפילה של הראשונים באשכנז בכלל ושל הרוקח בפרט לא הייתי מציע לו להתווכח עימי. במקצוע זה הנני בעל מלאכה (רק בחלק מהסידור). אעתיק לכאן את מ"ש במקומו:
רוֹפֵא (חוֹלִי נ"א חֳלִי) כָל בָּשָׂר - הנוסח הנפוץ בסדורי אשכנז הוא 'רופא חולי כל בשר' (בסדורים ב ו ז ובמחזורים ג ו כתוב חוֹלִי, ובמחזור ב ובסדורים י יא חֳלִי, ובסדורים יב ויג חוֹלֵי), וכ"ה בראבי"ה בברכות (סי' קמו) ובעץ חיים וברא"ש ובספר 'על הכל', אך כנראה גרס הרוקח 'רופא כל בשר', וכ"ה לפנינו בגמ' ברכות וברוב הראשונים, וכ"כ בסדורים א ג (תחילת הסדור חסרה, אך באמצעו יש סדר ברכות ובו חלק מברכת אשר יצר) ז* ח, ובפירוש שע"ג מחזור כמנהג קנדייא (כ"י פרטי) מביא מתשב"ץ קטן (לפנינו ליתא): "מהר"מ לא גריס כל חולי דא"כ משוית לכ"ע קיצר", והכוונה למ"ש בברכות: "מאי חתים - אמר רב, רופא חולים. אמר שמואל, קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר", ועיין בסדור רש"ס ובב"ח ובט"ז (סי' ו, ג) ובלוח ארש (סי' יא) מ"ש בזה.
וכי אינך יודע שאיני סומך על ספר אחד בלבד?
בין הספרים הרבים שזה נוסחם (רופא חולי כל בשר) נמצא גם ספר חסידים זה. ואגב, האם מצא אותו מגיב נוסח אחר לברכה זו בכתבי ר"י החסיד עצמו?
ספרי הרוקח שבידינו משובשים בצורה יוצאת מן הכלל, וכבר האריך בזה המומחה הגדול פרופ' שמחה עמנואל.
החוזר כתב:חיפוש מהיר באינטרנט העלה את הציטוט הבא:הרב משה סופר בעל "חתם סופר" שיבח את "מטפחת ספרים" ולאחד משואליו המליץ לקבל את הדברים הנאמרים בו: "הנה נצמא בשכנותך ספר "מטפחת ספרים" ומהריעב"ץ, תמצא שם, כי דבר גדול דיבר הנביא ז"ל בענין זה, הלא ישתוממו רואיו" (שו"ת חתם-סופר, ח"ו, סי' נ"ט) . בענין ספר הזוהר אמר החת"ס לתלמידיו: "אילו היה יכולת ביד אדם להעמיד מדרשי רשב"י על טהרתן, לברר מהם מה שנתחבר אליהם מחכמי הדורות שאחריו, לא יהיה כולו רק ספר קטן כמות מאוד, מחזיק דפים מעוטים" מפי החת"ס בפני בני הישיבה, כפי שהביאם תלמידו הג"ר אליעזר ליפמן נייזאטץ, מי מנוחות, פרעסבורג תרמ"ד, דף מג ע"ב.
בן אחר בן כתב:דברי החת"ס הוצאו מהקשרם, ואבקש מכל מי שרוצה להגיב, שיעיין בגוף התשובה פעמיים, ואח"כ יגיד אם החת"ס הסכים עם דעת היעב"ץ אם לאו.
אוצר החכמה כתב:אולי תוכל לבאר יותר בבירור איך אתה מפרש דבריו והקשרם?
ומ"ש שהרב אמר משם אמ"ו זצ"ל לא שמעתי מפיו ואולי התיר הרב לעצמו ע"ד שאמרו חז"ל רצית להחנק תתלה באילן גדול ואל תאשימהו עבור זה הנה נמצא בשכונתך ס' מטפחת ספרים למהריעב"ץ תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה הלא ישתוממו רואיו וד"ל ואני תמה על גוף הדבר שהתירו חז"ל לכזב בתורת אמת ומה שאמרו חז"ל מותר לשנות מפני דרכי השלום לא הי' דעת הרמב"ן ז"ל נוח מזה עפ"י המובן הפשוט ע"כ הפליג בפירושו על פסוק ואני זקנתי עיין שם והגמ"א במוסריו סי' קנ"ו החליט דדוקא לשעבר ולא להבא עי"ש והכלל קושטא קאי.
מותיב ומפרק כתב:האמת שלא קראתי את כל התגובות באשכול.
אבל היה תחת ידי ספר עץ חיים למהרח"ו כתב יד. ובשער הספר רשום בעצם כתב יד
קניתי מהוני. הרחמן יזכני שאוכל להבין את כל הכתוב בו. הק' יחזקאל הלוי פה פראג. והוא בכתי"ק של בעל נו"ב. אני מחפש כעת צילום מזה, ובעז"ה אעליהו
רבינו רבן של ישראל בעל 'נודע ביהודה', למד בצעירותו בקלויז המקודש בבראד, שם ספג תורת הקבלה, שם התאבק בעפר גאוני עולם אריות שבחבורה, בו דלה במלוא חופניו של פנימיות התורה. רבינו נכנס אל שערי הקלויז סמוך לנישואיו בשנת תצ"ב, ולא זז ממנו עד שנתכהן לאב"ד יאמפלא בשנת תק"ה, כפי שנרשם מעל הסכמתו לספר 'מפתח העולמות' לבעל 'משנת חסידים'. הוא חתם כאחד מחברי הקלויז ביום י"א בכסלו תק"ה יחד עם רבי משה אוסטראר: "...חד מנהון נתקבל לאב"ד ור"מ לק"ק יאנפיל, ה"ה הרב המאה"ג החריף החכם השלם המוכתר בענוה וחסידות המפורסם כבוד מוהר"ר יחזקאל"; ז"א ששלושה עשרה שנה מילא את כריסו בחכמת הנגלה והנסתר.
בתשובותיו נמנע מלהביא מדברי הזוהר (מלבד פעם אחת שדן בדבריו וחושש לו), אולם בדרשותיו מזכיר את דברי הזוהר עשרות פעמים. היות ונושא מאמרינו הוא חולים ומתים, אציין לפעם אחת ייחודית ביותר. אזכור זה אינו מפורסם כלל, והתגלה רק לאחרונה. כוונתי להספדו שנשא לדיין רבי בנימין וואלף אויסטרליץ שנפטר בחודש ניסן תקכ"ב. והרי ההלכה היא שאין מספידים בחודש זה; וכאן המציא הנוב"י חידוש דין מדברי זוהר אחד. והכוונה לדברי הזוהר שמי שמת בשעת מנחה של שבת הרי הוא עת רצון ולא מת במידת הדין. ומתוך כך חידש הנוב"י שחייבים, לא רק שמותרים, אלא חייבים להספידו, ואלו דבריו:
"אין מספידים בחודש ניסן משום דימים הללו הם ימי רחמים, ולכן אין נכון להצדיק עלינו את הדין. אולם יש להוכיח דיותר יש להספיד בחכם שמת באלו הימים יותר משאר מי השנה דמובאר בזוה"ק כל שעתא דצלותא דמנחה כל דינין שלטין, ובשבתא כד מטא שעתא דמנחה רעוא דרעוין, ובגין כך איסתלק משה נביאה בהאי שעתא למינדע דלא בדינא איסתליק עכ"ל. היוצא מזה, שההוא שעתא דמנחה בשבת היא עת רצון. והנה כתיב 'מפני הרעה נאסף הצדיק', ויש על זה שני טעמים, הא' שלא יראה ברעת הדור ח"ו, והב' שהצדיק נתפס בעון הדור. וי"ל בזה, שאם ח"ו מת הצדיק בעת רצון בנשיקה, אז בוודאי לא מת בעון הדור, שהרי מת בעת רצון, אז יש לדאוג שנתפס בעון הדור. והנה הצדיק הנעדר כעת, מת בשבת בשעת מנחה שעת רצון הוא, ומת בנשיקה,על כן יש לנו לדאוג שמא ח"ו יבא רעה עלינו, ועל כן מת הצדיק טרם יבא הרע כדי שלא יראה ברע" (כרם שלמה, שנה יד חו' ז [אייר תשנ"א], עמ' ו).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 472 אורחים