זמן תפילת שחרית בחג שבועות

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ו' מאי 18, 2012 1:38 am

הנה ברוב ככל בתי כנסיות מחכים לנץ החמה. ואין ספק שהוא מנהג טוב, כמעלת הותיקין.
ומ"מ צריך לדעת שהמ"ב בהלכות תפילה (סי' פט ס"ק א) פסק בפשטות כפמ"ג שמותר בשבועות להתפלל גם לפני הנץ, והיינו ק"ש משיכיר את חבירו (בערך כחמישים דק' לפני הנץ) ואח"כ תפילה.
וכמדומה שלהרבה אנשים שכבר עייפים מאד, היה תועלת מרובה מהנהגה כזאת.
ומה שאין נוהגים כך, כמדומה שחוץ מבקשת הידור הותיקין, הוא מפני שס"ל שגם ככה כבר עייפים, ולא חמישים דק' אלו יפתרו את הענין...
וגם אי ידיעת חידוש זה, שלא נמצא במ"ב במקומו בהלכות שבועות...

ועכ"פ כידוע מגדולי ישראל שהיו ישנים מעט לפני התפילה בשבועות, ויש על כך תשובת מרן הגרש"ו שליט"א בשבט הלוי.

ארי במסתרים · הודעהעל ידי **ארי במסתרים** » ו' מאי 18, 2012 2:11 am

גאולה בקרוב כתב:ועכ"פ כידוע מגדולי ישראל שהיו ישנים מעט לפני התפילה בשבועות, ויש על כך תשובת מרן הגרש"ו שליט"א בשבט הלוי.

יש אימרה מאחד מגדולי ישראל שעדיף לישון כדי שיהיה כח להתפלל מאשר להתפלל כדי שיוכלו ללכת לישון...

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ו' מאי 18, 2012 8:20 am

ייש"כ ארי במסתרים, וורט חריף, ראוי לבעלי המוסר המעמיקים בלב. "עקוב הלב מכל, ואנוש הוא, מי ידענו".

ובזכרוני שראיתי שמלמדים זכות על עם ישראל שמצאם הקב"ה ישנים בליל מתן תורה והיה צריך להעירם [ראה מגן אברהם], ובפשטות הוא לגנותם, אבל יש שלימדו זכות שלא רצו להגיע מתנמנמים למתן תורה...

וז"ל תשובת הגרש"ו, שו"ת שבט הלוי חלק י סימן מט [העתק מפרויקט השו"ת]:

ב"ה, ח' חשון תשנ"ט לפ"ק.
כבוד ידידי היקר הרב הגאון המפורסם לטובה וכו' כש"ת מוה"ר יצחק רובין הכהן שליט"א רב ומזכה הרבים ירושת"ו. אחדשה"ט וש"ת באה"ר.

בימים אלה קבלתי מכתבו משלהי תשרי, והאותיות שאלוני על אלו שנעורים כל הלילה כעין דנעורים בליל שבועות והולכים לישן אחרי עלות השחר כדי להתפלל אח"כ במתינות ומיושב טפי, אלא שנתעורר דאיך מותר כזה דפשוט דאסור לישן קודם התפלה וכמבואר פ"ק דברכות בענין בא מן השדה, ושלח לי העתקת שו"ת בנין עולם סי' א' שג"כ נתעורר בזה וכן בס' התעוררות התשובה ובסידור הגר"א, ועל ק"ש יש עצה לקרא לפני השינה.

ובאמת אין לי הרבה להוסיף, דהעצה לכתחלה בודאי ע"פ מש"כ הרמ"א או"ח סי' רל"ב דאם קוראים לבית הכנסת דמותר אפי' סעודה סמוך למנחה קטנה, ה"נ במוסר שינתו לאחרים כמש"כ בתשובת בנין עולם הנ"ל, וצ"ל דאע"ג דלענין סעודה גדולה לא מהני עצה זאת, וא"כ מכ"ש לענין שינה דהוא משתקע בשינה, מכ"מ י"ל דוקא קריאה לביהכ"נ דלא מסר זה באופן פרטי לעצמו אבל אם העמיד שומר לעצמו יראה דמועיל גם בשינה גדולה.

מכ"מ מהרגיל שראיתי דבדבר גדול כזאת שנעשה בצבור וכולם נעורים וכולם צריכים להתועד שוב בשעת תפלה רק מיעוט דלא שכיח שיאחרו עי"ז תפלה הנ"ל, וכיון דאם יתפללו אחרי שניעורו כל הלילה רובם ככולם אין תפלתם תפלה כלל כי השינה מתגברת עליהם לדלג ושלא לכוון וגם חוטפים ורודפים (ומבטלים הפיוטים), ועכשיו במאוחר מתפללים במתינות ובכוונה רצוי', אלו היתה שאלה כזאת באת לפנינו מה עדיף, ספק הרגיל של לא התפלל כלל, וספק קטן דילמא יאחר ע"י שינה מכ"מ רובם ככולם לא מאחרים הי' בודאי דעת תורה מחייב ג"כ לדחות ספק התפלה של עכשיו כלל, לפני ספק איסור שינה לפני התפלה. זה הנראה לענ"ד היות שגם אני ראיתי גדולים וטובים שעשו זה, אעפ"י שמצוה גמורה לחפש דרך של שומר וכה"ג.

ואני בעצמי רגיל מאבותי ורבותי להתפלל מיד בעלות השחר כותיקין דרך התעוררות וחמימות הלב וברוב עם.
הרני דוש"ת וטובו לעולם, מצפה לרחמי ה'.

[וכעת ראיתי ע"פ ההעתק שיש בידי מ"מבית הלוי" חוברת ט"ו תש"ס, שהושמט בשבט הלוי סופה, 7 מילים אחרונות (אא"כ המקליד לפרויקט השו"ת טעה והשמיט...): "ובאופן פרטי הריני ישן קצת לפני עלות השחר".
ומסתמא השמיטו ע"פ הוראת הגרש"ו, שאע"פ שבתשובה פרטית כתב הנהגתו, מ"מ בענוותו לא ראה בזה צורך להקבע לדורות בשו"ת.
ומ"מ לנו הוא לימוד גדול, איך העיקר הוא האמת ולא לחוש מה יאמרו וילעיזו הבריות הטיפשות: "איך הרב לא מחזיק מעמד כל הלילה", כל אלו שתפילת שבועות אצלם היא בנמנום, אם לא בתרדמה, ולפחות בצער גדול]

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ו' מאי 18, 2012 9:20 am

ארי במסתרים כתב:
גאולה בקרוב כתב:ועכ"פ כידוע מגדולי ישראל שהיו ישנים מעט לפני התפילה בשבועות, ויש על כך תשובת מרן הגרש"ו שליט"א בשבט הלוי.
יש אימרה מאחד מגדולי ישראל שעדיף לישון כדי שיהיה כח להתפלל מאשר להתפלל כדי שיוכלו ללכת לישון...

אחד מאדמו"רי וויזניץ, כמדומה.

ארי במסתרים · הודעהעל ידי **ארי במסתרים** » ו' מאי 18, 2012 1:31 pm

גאולה בקרוב כתב:ובזכרוני שראיתי שמלמדים זכות על עם ישראל שמצאם הקב"ה ישנים בליל מתן תורה והיה צריך להעירם [ראה מגן אברהם], ובפשטות הוא לגנותם, אבל יש שלימדו זכות שלא רצו להגיע מתנמנמים למתן תורה...

בשם הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב

עם ישראל לפני מתן תורה חשבו לעצמם, הרי הקב"ה הולך להציע את התורה לאומות העולם וא"כ מן הסתם אוה"ע יקימו ועדות שונות לבדיקת הנושא ויערכו הצבעות ויחליטו שלא לקבל וכל זה יקח קצת זמן, וא"כ כדאי לנצל את הזמן ללכת לישון כדי שיהיה יישוב הדעת בקבלת התורה.
אך בני ישראל לא העלו בדעתם שהגויים יבעטו וישיבו כ"כ מהר "נייעט, מיר וילען נישט דער תורה און נישט דער נותן התורה" ולא יהיה ע"ז שום דיון, וקבלת התורה לעם ישראל תתרחש מוקדם מהמצופה.

שמעתי מהחסיד הישיש ר' זלמן לייב אסטולין זצ"ל

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' מאי 20, 2012 12:03 am

בשיעורי הגרי"ש אלישיב שליט"א במסכת ברכות
כותב שמנהג הגרי"ש הי"ו בשבועות לומר ברוך שאמר בנוסח ספרד
כדי שיהא בזמן שיכיר, עיי"ש.

ארי שבחבורה · הודעהעל ידי **ארי שבחבורה** » א' מאי 20, 2012 11:24 pm

ארי במסתרים כתב:
גאולה בקרוב כתב:ועכ"פ כידוע מגדולי ישראל שהיו ישנים מעט לפני התפילה בשבועות, ויש על כך תשובת מרן הגרש"ו שליט"א בשבט הלוי.
יש אימרה מאחד מגדולי ישראל שעדיף לישון כדי שיהיה כח להתפלל מאשר להתפלל כדי שיוכלו ללכת לישון...

וכך הוא מנהגו של הגאון הגדול ר' הלל זקס שליט"א זה רבות בשנים - לישון היטב בליל שבועות, ולהקדיש את היום - רובו ככולו - לתפילה ולימוד תורה מתוך הרחבת הדעת.
וכך נוהגים רבים רבים מתלמידיו.

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ה' מאי 31, 2012 5:35 am

ארי שבחבורה כתב:וכך הוא מנהגו של הגאון הגדול ר' הלל זקס שליט"א זה רבות בשנים - לישון היטב בליל שבועות, ולהקדיש את היום - רובו ככולו - לתפילה ולימוד תורה מתוך הרחבת הדעת.
וכך נוהגים רבים רבים מתלמידיו.

שמעתי שתלמיד אחד שאל להרב יהודה עמיטל זצ"ל, שאם נבוא חשבון על השעות שישנים קודם ליל שבועות וביום שלמחרת, נמצא שעדיף ללמוד בהם ולישון בלילה, והשיבו שחשבונות כאלו נכונים ב'משמר' רגיל, אך כאן זהו מנהג ישראל, ואין לבטלו בשל חשבונות.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' מאי 31, 2012 12:13 pm

למאי_נמ? כתב:
ארי שבחבורה כתב:וכך הוא מנהגו של הגאון הגדול ר' הלל זקס שליט"א זה רבות בשנים - לישון היטב בליל שבועות, ולהקדיש את היום - רובו ככולו - לתפילה ולימוד תורה מתוך הרחבת הדעת.
וכך נוהגים רבים רבים מתלמידיו.

שמעתי שתלמיד אחד שאל להרב יהודה עמיטל זצ"ל, שאם נבוא חשבון על השעות שישנים קודם ליל שבועות וביום שלמחרת, נמצא שעדיף ללמוד בהם ולישון בלילה, והשיבו שחשבונות כאלו נכונים ב'משמר' רגיל, אך כאן זהו מנהג ישראל, ואין לבטלו בשל חשבונות.

וכן שמעתי שענה הרה"ג שבתי סבתו שליט"א.

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ו' יוני 01, 2012 6:12 pm

השנה שמעתי ממישהו ביטוי כזה, מממה שראה, שהתפילה בשבועות מצחיקה יותר מפורים, אנשים מתנדנדים לכל הכיוונים מרוב עייפות ומפהקים וכו'.
וגם יש צער גדול בתפילה.
וממילא חבל לסיים לילה של "שטייגן" רציני באופן כזה.
וכמדומה שעצת הגרש"ו לעיל היא מצויינת, שרבע שעה או חצי שעה, וכש"כ שעה, אחרי עלות השחר, עד תחילת תפילת ותיקין, יכולים לשנות לטובה את כל התפילה.

שחר קמתי · הודעהעל ידי **שחר קמתי** » ה' אפריל 18, 2013 7:00 am

נושא האשכול הוא

הנה ברוב ככל בתי כנסיות מחכים לנץ החמה. ואין ספק שהוא מנהג טוב, כמעלת הותיקין. ומ"מ צריך לדעת שהמ"ב בהלכות תפילה (סי' פט ס"ק א) פסק בפשטות כפמ"ג שמותר בשבועות להתפלל גם לפני הנץ, והיינו ק"ש משיכיר את חבירו (בערך כחמישים דק' לפני הנץ) ואח"כ תפילה. וכמדומה שלהרבה אנשים שכבר עייפים מאד, היה תועלת מרובה מהנהגה כזאת.

והנה זה לשון המ"ב

בחג השבועות שנעורין כל הלילה מותר להתפלל קודם הנץ, דכשילכו לביתם בהשכמה טורח הוא להתקבת שנית

[וכ"ה במג"א סי' פ"ט שטורח הציבור הוא שילכו לביתם ויקצבו שנית
ואנו רואין שאין שום אדם שהולך לביתו עד שמתחילים להתפלל, וטעם הדבר שכוונת הפרמ"ג והמ"ב במקומן בארצות אירופה, שהיה זמן רב בין משיכיר להנה"ח, ולכן היה טורח גדול להמתין, ובמקומות שהמתינו היה כ"כ זמן, עד שהציבור הלכו לביתם, משא"כ בארץ ישראל שאין זמן משיכיר כ"כ בהקדם, כנ' שכל המדובר כאן הוא בעשר דקות [לאותן שמתפללים, ולא לה'כאפערס'], וא"כ אין בזה טורח כ"כ

לענד · הודעהעל ידי **לענד** » ד' אפריל 24, 2013 3:17 pm

שמעתי מחכם אחד, שמנצל את ההזדמנות להזמן רב שיש מעלות השחר על הנץ החמה, - הולך לישן ברגע של עלות השחר, וישן וחצי שעה, ואח"כ קם, ועדיין יש זמן שיכול להתפלל ותיקין, ועי"ז מרויח שיכול לברך בעצמו ברכת התורה ביום הגדול של מתן תורה בלי שאלה

שחר קמתי · הודעהעל ידי **שחר קמתי** » ב' מאי 13, 2013 9:32 am

לענד כתב

שמעתי מחכם אחד, שמנצל את ההזדמנות להזמן רב שיש מעלות השחר על הנץ החמה, - הולך לישן ברגע של עלות השחר, וישן וחצי שעה, ואח"כ קם, ועדיין יש זמן שיכול להתפלל ותיקין, ועי"ז מרויח שיכול לברך בעצמו ברכת התורה ביום הגדול של מתן תורה בלי שאלה

זהו דעת 'לענד' [או דעת החכם שהביא], אבל לענ"ד א"צ לישן חצי שעה כדי לברך ברה"ת, הטור בס' מ"ז הביא מש"כ אביו הרא"ש חילוק בין שינת ארעי לשינת קבע, דשינת קבע היינו שישן 'על מטתו', ושינת ארעי היינו 'ישן על אצולי ידיו', ולא מצאתי לענין ברכת התורה מי שסובר שצריך לישן דוקא חצי שעה, וגם בס' פניני תפילה להגריש"א זצ"ל כ' (עמ' מ"ג) כל שישן על מטתו אפי' שינה מועטת של כמה דקות בלבד, הואיל וישן על מיטתו, זו היא שנת קבע שחייב בברכת התורה עכ"ל

לענד · הודעהעל ידי **לענד** » ו' מאי 17, 2013 11:51 pm

מה שכתב 'שחר קמתי' [מרא דשמעתתא!!] דעל שינה א"צ חצי שעה כדי לברך ברכת התורה
שלש תשובות בדבר
א. י"א דאף על שינה בלילה צריך דוקא חצי שעה, עי' הליכות שלמה תפלה פ"ו בזה
ב. בליל שבועות נעורים כל הלילה, וא"כ השינה כבר בבוקר, ובכה"ג יש יותר מקום שצריך חצי שעה
ג. השאלה אינו דוקא על 'ברכת התורה', אלא גם על ברכת אלוקי נשמה וברכת המעביר שינה וכו', ואם צריך חצי שעה

נצחנות בעלמא?

בכל מקרה דברי החכם שהביא לענד ודברי שחר קמתי לא יועילו ולא יצילו על ההולך לישון משעלה עמוה"ש, שאז אינו לילה ודייקא על שנת לילה אפשר לברך, (אא"כ סומכים על דברי רעק"א לברך בצירוף שינת יום ולילה אפי' בלי שינה, אלא שא"כ שוברו בצידו דכבר אהני ליה שינת ערב יו"ט שישן, וגם דלא יועיל לשאר ברכות היינו אלוקי נשמה והמעביר שינה).
גם ראוי לעורר על מש"כ החכם הראשון שאיפשר לקרוא ק"ש משיכיר את חברו וזה 50 דקות קודם הנה"ח, הן אמת שאפשר לקרוא משיכיר אבל אי"ז 50 דקות כמו שהחוש מורה שברוב ימות השנה 50 דקות קודם הנץ א"א להכיר כלום, והשמיים חשוכים כמעט לגמרי, וזו הערה גדולה, ידע הציבור ויזהר!!

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' מאי 04, 2014 10:53 pm

הזמן של "משיכיר" מצוין בכל הלוחות. אתה מתכוין שאי אפשר לסמוך עליהם?
פשוט שמדובר כאן במקום שיש חושך גמור בלי שום תאורת רחוב וכדומה. בסביבות הזמן של 50 דקות מתחילים לראות אור. וזה דבר ברור שכל אחד יכול לראות.

נצחנות בעלמא?

אני מתכון שאי אפשר לסמוך על הלוחות, כן!
זמן משיכיר יש בו מבוכה ואלו שניסו לקבוע על פי אמדן נתקלו בשמועות משונות שהמנהג הישן היה לחשוב שעה קודם הנץ וזה דבר שהחוש מכחיש כנראה לכל מי ששם לב.
50 דק קודם הנהח אין רואים כלום שום דבר, וגם אם במקומות גבוהים יש התבהרות מסויימת של השמיים עדיין אין זה כמובן זמן של יכיר את חבירו ופשוט.
משמיה דהגר"ש דבליצקי מטין 40 דקות קודם נץ האסטר. בבני ברק, (לענ"ד ראוי להחמיר 30-35 ואמרתי כן לפניו ולא התמיה) ומשמיה דהגרי"ש אלישיב מטין 30 דקות בירושלים, וכמובן שלא פליגי דמר כי אתריה וכו' ופשוט.

בברכה המשולשת

45 דקות לפני הנץ הנראה (שהוא מה שאני הק' שמעתי ממרן הגר"ש דבליצקי שליט"א) אפשר כבר לראות קצת ויש משיכיר

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' מאי 05, 2014 5:46 pm

אתה מתכוין לנץ הנראה שהוא כעשרים דקות אחרי הנץ הרגיל?
אז זה אומר ס"ה 25 דקות לפני הנץ.

בכל המניינים שראיתי העם נוהגים להתעטף בטו"ת 50 דקות לנץ הרגיל כמבואר בלוחות.
אני מנסה לברר בלי נדר.

בברכה המשולשת

אני מתכוין לנץ הנראה שכתוב בלוחות "הנץ הנראה" (אני לא יודע לגבי הנץ האסטרו.)

אפרקסתא דעניא

מעיד הרב ב"צ קוק הי"ו, שהרב אלישיב זצ"ל נהג שלא להתעטף בטלית עד הרגע האחרון שהיה יכול, ולשם כך היה משנה מהרגלו, וקורא החלק המוסף של פסוקי דזמרא של שבת ויו"ט קודם ברוך שאמר, כמנהג החסידים! רק כשסיים והיה מוכרח להתחיל ב"ש, היה מברך ומתעטף.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מאי 07, 2014 3:33 pm

משולש כתב:אתה מתכוין לנץ הנראה שהוא כעשרים דקות אחרי הנץ הרגיל?
אז זה אומר ס"ה 25 דקות לפני הנץ.

בכל המניינים שראיתי העם נוהגים להתעטף בטו"ת 50 דקות לנץ הרגיל כמבואר בלוחות.
אני מנסה לברר בלי נדר.

מה הכוונה כעשרים דקות אחר הנץ הרגיל?

יש נץ מישורי ויש נץ נראה (יש גם אסטרונומי אבל אי אפשר לקרא לו הרגיל)

בבני ברק ובירושלים ההבדל ביניהם הוא כשתי דקות ולמאחרים את הנראה מספר דקות.

אני חושב שהמקום היחיד בו יש הבדל גדול הוא בקריית ספר ולכן יש שם באמת הרבה ויכוח על השימוש בנראה ממש.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ד' מאי 07, 2014 6:03 pm

אוצר החכמה כתב:אני חושב שהמקום היחיד בו יש הבדל גדול הוא בקריית ספר ולכן יש שם באמת הרבה ויכוח על השימוש בנראה ממש.

וגם שם ההבדל הוא 9 דקות

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' מאי 07, 2014 7:08 pm

סליחה.
אני גר בביתר וכאן הוא עשרים דקות הפרש.
אם מישהו יכול לצלם את לוח עתים לבינה של ביתר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מאי 07, 2014 7:35 pm

גאולה בקרוב כתב:הנה ברוב ככל בתי כנסיות מחכים לנץ החמה. ואין ספק שהוא מנהג טוב, כמעלת הותיקין.
ומ"מ צריך לדעת שהמ"ב בהלכות תפילה (סי' פט ס"ק א) פסק בפשטות כפמ"ג שמותר בשבועות להתפלל גם לפני הנץ, והיינו ק"ש משיכיר את חבירו (בערך כחמישים דק' לפני הנץ) ואח"כ תפילה.
וכמדומה שלהרבה אנשים שכבר עייפים מאד, היה תועלת מרובה מהנהגה כזאת.
ומה שאין נוהגים כך, כמדומה שחוץ מבקשת הידור הותיקין, הוא מפני שס"ל שגם ככה כבר עייפים, ולא חמישים דק' אלו יפתרו את הענין...
וגם אי ידיעת חידוש זה, שלא נמצא במ"ב במקומו בהלכות שבועות...

ועכ"פ כידוע מגדולי ישראל שהיו ישנים מעט לפני התפילה בשבועות, ויש על כך תשובת מרן הגרש"ו שליט"א בשבט הלוי.

לגבי יום הושענא כתבו כן הרבה ראשונים, והתימנים בחלקם סומכים ע"ז, ויש שאף מקדשים בקנאות מנהג זה.
יעוין בדברי הרב רצאבי ומקורותיו

הרב רצאבי.PDF: (337.49 KiB) הורד 455 פעמים

ויש לעבור על המקורות וכמדומה שחלקם מתאימים גם לשבועות (שלא היה מוכר לראשונים)

החוזר · הודעהעל ידי **החוזר** » ד' מאי 07, 2014 7:36 pm

שמעתי אומרים שר' משה פיינשטיין היה מתעטף בטלית בהזדמנויות כאלה לפני ברכו.

בברכה המשולשת

איש_ספר כתב:
גאולה בקרוב כתב:הנה ברוב ככל בתי כנסיות מחכים לנץ החמה. ואין ספק שהוא מנהג טוב, כמעלת הותיקין.
ומ"מ צריך לדעת שהמ"ב בהלכות תפילה (סי' פט ס"ק א) פסק בפשטות כפמ"ג שמותר בשבועות להתפלל גם לפני הנץ, והיינו ק"ש משיכיר את חבירו (בערך כחמישים דק' לפני הנץ) ואח"כ תפילה.
וכמדומה שלהרבה אנשים שכבר עייפים מאד, היה תועלת מרובה מהנהגה כזאת.
ומה שאין נוהגים כך, כמדומה שחוץ מבקשת הידור הותיקין, הוא מפני שס"ל שגם ככה כבר עייפים, ולא חמישים דק' אלו יפתרו את הענין...
וגם אי ידיעת חידוש זה, שלא נמצא במ"ב במקומו בהלכות שבועות...

ועכ"פ כידוע מגדולי ישראל שהיו ישנים מעט לפני התפילה בשבועות, ויש על כך תשובת מרן הגרש"ו שליט"א בשבט הלוי.

לגבי יום הושענא כתבו כן הרבה ראשונים, והתימנים בחלקם סומכים ע"ז, ויש שאף מקדשים בקנאות מנהג זה.
יעוין בדברי הרב רצאבי ומקורותיו
הרב רצאבי.PDF

ויש לעבור על המקורות וכמדומה שחלקם מתאימים גם לשבועות (שלא היה מוכר לראשונים)

אני מכיר ת"ח תימני הנוהג כן גם בחג השבועות

אלכסנדר וימפן

משולש כתב:סליחה.
אני גר בביתר וכאן הוא עשרים דקות הפרש.
אם מישהו יכול לצלם את לוח עתים לבינה של ביתר.

: ללא שם.JPG (55.99 KiB) נצפה 15340 פעמים

: 2ללא שם.JPG (42.73 KiB) נצפה 15340 פעמים

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' מאי 07, 2014 9:27 pm

יש פה מנייני הנץ כאלו. (של הנץ הנראה). בכל מקרה זה עדיף מאשר להתפלל בנ"ץ (ניין צעהן).

בברכה המשולשת

כידוע מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א האריך להוכיח יש להתפלל דווקא בנץ הנראה (ופעם אמר לי שבאופן חד פעמי מותר להתפלל במנין שמתחיל בנץ המישורי, שהיה כארבע דקות לפני כן)

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' מאי 07, 2014 10:26 pm

ר' משולשת. עדיין יש לבדוק דעתו של הגר"ש לגבי מקומות כמו ביתר. שאינו דומה כלל לבני ברק וירושלים.

עתניאל בן קנז

בברכה המשולשת כתב:אני מתכוין לנץ הנראה שכתוב בלוחות "הנץ הנראה" (אני לא יודע לגבי הנץ האסטרו.)

זמן 'משיכיר' אין לו שום קשר לנץ הנראה, ואך ורק לנץ האסטרונומי.

הנץ הנראה מתאחר, בגלל הרים באופק, המסתירים את ראיית עגולת השמש. הרים אלו אינם מאחרים את הארת כיפת הרקיע. ולכן אף אם הנץ מתאחר האור כבר הקדים.
זמן משיכיר הוא כמובן תלוי במידת האור, ולא בראיית עגולת השמש (הוא זמן מה לפני עליית השמש), כך שאין שום זיקה בין הנץ הנראה ל'משיכיר'.

בברכה המשולשת

עיני הרואות בלוחות שזמן משיכיר כן מצויין כ-45 דקות לפני הנץ הנראה (אולי הכוונה שם ל50 דקות לפני הנץ המישורי כי ההפרש ביניהם הוא כ- 5 דקות במקומנו)

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מאי 08, 2014 2:32 pm

אצלכם הנראה קודם למישורי?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' מאי 08, 2014 2:49 pm

אני גם חושב שזה הגיוני שקשור למישורי ולא לנראה.
כי ההבדל ביניהם הוא רק בגלל הרים וגבעות. והם משפיעים רק על ראיית השמש עצמה, ולא על האור שלה שבא באופן שווה לכל מקום.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ה' מאי 08, 2014 3:44 pm

כפי שמופיע ב"וזרח השמש", זמן טו"ת הנהוג אצל הגרש"ד הוא 45 דקות לפני הנץ הנראה בב"ב (שהם 39-42 דקות לפני הנץ האסטרונומי, תלוי בעונה).

יש להניח שכוונתו אינה שזה השיעור המדוייק, שהרי אפשרות ראיית חברו תלויה בזווית ההגבהה של השמש מתחת לאופק, והקשר בין זאת לזמן בדקות עד הנץ (האסטרונומי או הנראה) תלוי בתאריך, אלא שקבע זמן קצוב בו ודאי אפשר לברך בכל ימות השנה.

בשיא החורף בזמן זה השמש כ-9.6 מעלות מתחת לאופק (וזו אכן חומרה ביחס לשיעורים האחרים שנמסרו בזה, ראו למשל המקורות אצל בניש), ובתקופת שבועות (4 ביוני השנה) השמש במצב זה כבר 52 דקות לפני הנץ הנראה.

בברכה המשולשת

אוצר החכמה כתב:אצלכם הנראה קודם למישורי?

טעות שלי והנכון, ככל הנראה, הוא כפי שכתב הרב ברזילי

נצחנות בעלמא?

אכן כפי שכתב הרב משולשת דעת הגרש"ד לחשוב משיכיר 45 דק קודם הנץ הנראה בבני ברק, אולם דקדקתי לכתוב 40 דק קודם האסטרונומי כפי שכבר העירו בשום לב שאין זה שייך לנץ הנראה כלום.
ואמנם בירושת"ו דעתו כהגריש"א להמתין ל30 דק קודם הנץ וכבר תמהתי לפניו על הגראי"ל שליט"א שחושש בבני ברק לדעת הגריש"א וכפי שראיתי בעיני, דזהו טעות, דבבני ברק האופק מקדים להתבהר וכידוע, וגם צאה"כ בירושלים הוא קודם לבני ברק מטעם זה, והסכים היטב לדבריי.
וכבר כתבתי דלענ"ד עפ"י נסיונות שערכתי בכל תקופות השנה אם אנו באים לקבוע זמן לבני ברק שוה בכל ימות השנה הרי שראוי לקבעו כ35 עד 40 דקות קודם הנץ הנראה, ואמרתי זה לפני הגרש"ד ולא דחאה למסקנא זו.
עכ"פ הא ודאי ד50 דקות הוא בחשש גדול של ברכה לבטלה, ועכ"פ בימי תקופת טבת ותקופת תמוז, וכדמוכיח החוש.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' מאי 11, 2014 12:14 pm

נצחנות בעלמא? כתב:דבבני ברק האופק מקדים להתבהר וכידוע

לי לא ידוע, ואולי לא הבנתי. האם תוכל להסביר בבקשה? האם כוונתך מקדים ביחס לנץ הנראה? (זה אכן ברור כי בי-ם הנץ הנראה קודם לנץ האסטרונומי, ובב"ב להפך, ומ"מ 30 דקות קודם הנץ הנראה בי-ם אינו מתאים בשופ"א ל-45 קודם הנץ הנראה בי-ם)

נצחנות בעלמא? כתב:אם אנו באים לקבוע זמן לבני ברק שוה בכל ימות השנה הרי שראוי לקבעו כ35 עד 40 דקות קודם הנץ הנראה, ואמרתי זה לפני הגרש"ד ולא דחאה למסקנא זו.

אחר שהוא עצמו מברך על טו"ת 45 דקות קודם הנץ גם אחר ששמע את דבריך, כנראה אינו חושש להם

נצחנות בעלמא? כתב:ועכ"פ בימי תקופת טבת ותקופת תמוז, וכדמוכיח החוש.

לא דומים זה לזה כלל. בימי תקופת תמוז האופק מקדים להתבהר יותר מבטבת, וגם בתקופת טבת האופק מקדים להתבהר עוד יותר מבימי השוויון.

לענד · הודעהעל ידי **לענד** » ו' מאי 30, 2014 5:50 pm

נצחנות בעלמא כ'

בכל מקרה דברי החכם שהביא לענד ודברי שחר קמתי לא יועילו ולא יצילו על ההולך לישון משעלה עמוה"ש, שאז אינו לילה ודייקא על שנת לילה אפשר לברך, (אא"כ סומכים על דברי רעק"א לברך בצירוף שינת יום ולילה אפי' בלי שינה, אלא שא"כ שוברו בצידו דכבר אהני ליה שינת ערב יו"ט שישן, וגם דלא יועיל לשאר ברכות היינו אלוקי נשמה והמעביר שינה).

ויש להעיר שמצינו בכמה אחרונים דעל שינה אחר עלה"ש אפשר לברך ברה"ת, אף להחולקים על רעק"א
עי' בספר בית פנחס (לבעמח"ס פתחי זוטא, חגיגה י"ד ע"ב) שכ' בזה"ל

שמעתי דבר פלא מיד"נ הרב החסיד הר' רפאל נ"י, שמרן מצאנז זי"ע שהיה מנהגו להיות נעור כל הלילות כידוע, ובפרט בימי הקיץ, שהיה ישן מעט על היום, ועכ"ז היה בעצמו מברך ברכת אלקי נשמה וברכת התורה על סמך השינה שישן על היום מעט, ורק שני פעמים בשנה היה נעור כל הלילה ולא ישן כלום כשהאיר היום, והיה מצוה לצאת יד"ח ברכת אלוקי נשמה ע"י אחרים, והם ליל ועש"ק קודם שבת שובה, וליל ועש"ק קודם שבה"ג, שהיה מכין עצמו לדרוש בשבתות האלו, ע"כ שמעתי. והוא דבר נפלא מאד והבן היטב, עכ"ד.

וע"ע מש"כ מרן הגריי"ק זצ"ל קריינא דאגרתא (מכתב ק"ל) דהמנהג לברך ברה"ת רק לאחר קימה של שינת העיקרית לאותו המעל"ע - אך יש לומר דשינה מעט אחר עלה"ש לא מקרי שינה העקרי

ובעצם הענין אם צריך שינה של חצי שעה כדי לברך ברה"ת, עי' אשל אברהם כ' דמי שבלילה נים ולא נים, מברך ברה"ת, שהרי דוד המלך לא ישן רק עראי, ומוכרח מזה דאפי' נים ולא נים מברך ברה"ת, וכ"כ שו"ת השיב משה להה"ק בעל ישמח משה זצ"ל, דאם דוד המלך לא ישן שיתן נשמין, בודאי גם במשה רבינו היה כך, ואעפ"כ בירך ברה"ת, כדילפינן מכי שם ה' אקרא

ובהאי עניני מצאתי דבר מעוניין בס' הליכות ישראל, דברים בשם הגאון הרב גוסטמאן ז"ל, סי' כ"ז, שמצדד לכאן ולכאן בשינת עראי בלילה, ובתו"ד כ' ד

אותם היחידים הישנים על אצילי ידיהם, ושביעים משינה זו, מקרי שינתם וצריכים לברך ברה"ת, דהוי כמו אחשביה, וכמו האדמו"ר מסאטמר שכידוע שאינו ישן על מטתו כבר הרבה שנים

וכמדומה שכתב שהאופים בעיר וילנא, שהיו ערים כל הלילה לאפות הפת, היה להם שאלה כזו, ואין הספר תח"י כעת

פורום אוצר החכמה

מי מחובר