חובב_ספרים כתב:בלי לנקוט עמדה לגבי זהות חלזון האמיתי, זה ברור לי שאלו הטוענים שהם יודעים בודאות, "ידעו" עוד לפני שהם החליטו שבכחם לברר מהו החלזון האמיתי.
יעקב כהן כתב:חובב_ספרים כתב:בלי לנקוט עמדה לגבי זהות חלזון האמיתי, זה ברור לי שאלו הטוענים שהם יודעים בודאות, "ידעו" עוד לפני שהם החליטו שבכחם לברר מהו החלזון האמיתי.
זה לא נכון כלל, ובמקרים רבים זה בדיוק הפוך... אם תלמד את הנושא היטב בלי דעות מוקדמות מראש כלל, מסתמא נראה גם אותך הולך עם תכלת כפי שעשו ועושים רבים גם בציבור שלנו.
(האמת שזה תלוי עד כמה אתה מתחשב בחברה...)
לאור הדברים הנ"ל נראה לתקן שזה תלוי עד כמה מתחשבים במקובל. ז"א טוענים שעד כמה שבאים לברר בצורה עצמאית ובלתי תלויה במוסכמה או הנחה מוקדמת מגיעים להחלטה חיובית לאמץ את התכלת. {אין לי הקטן עמדה או דעה בענין}משולש כתב:יעקב כהן כתב:חובב_ספרים כתב:בלי לנקוט עמדה לגבי זהות חלזון האמיתי, זה ברור לי שאלו הטוענים שהם יודעים בודאות, "ידעו" עוד לפני שהם החליטו שבכחם לברר מהו החלזון האמיתי.
זה לא נכון כלל, ובמקרים רבים זה בדיוק הפוך... אם תלמד את הנושא היטב בלי דעות מוקדמות מראש כלל, מסתמא נראה גם אותך הולך עם תכלת כפי שעשו ועושים רבים גם בציבור שלנו.
(האמת שזה תלוי עד כמה אתה מתחשב בחברה...)
ואחזור גם אני על הטענה הנדושה, אך אמיתית.
האם גם הגר"ח קנייבסקי לדוגמא מתחשב בחברה ולכן לא הולך עם תכלת? (וכמוהו מאות ת"ח עצומים שמדקדקים בכל מצוה עד הקצה האחרון).
וכבר היו פה אשכולות גדולים ואדירים על התכלת. ודרוש וקבל שכר. אבל למעשה עדיין לא הביאו פסק מהגדולים שלאורם הולכים רוב בית ישראל, שיש לאדם להדר ללבוש ציצית עם תכלת.
לפני שרשמתי את בני לת"ת זילברמן הבהרתי להנהלה שאיני רוצה בשום אופן לראות את בני חוזר הביתה עם תכלת בבגדו. (או תפילין בראשו ובזרועו).
יעקב כהן כתב: אם תלמד את הנושא היטב בלי דעות מוקדמות מראש כלל, מסתמא נראה גם אותך הולך עם תכלת כפי שעשו ועושים רבים גם בציבור שלנו.
(האמת שזה תלוי עד כמה אתה מתחשב בחברה...)
לייבעדיג יענקל כתב:למעשה אחר העיון נתברר לי שע"פ הרמב"ם שהוא היחיד מבין רבותינו הפוסקים שכתב להלכה ולמעשה את דיני התכלת וסימניה ודאי אין זו התכלת, ואין שום מקום לחשש ספק דאורייתא.
לייבעדיג יענקל כתב:יעקב כהן כתב: אם תלמד את הנושא היטב בלי דעות מוקדמות מראש כלל, מסתמא נראה גם אותך הולך עם תכלת כפי שעשו ועושים רבים גם בציבור שלנו.
(האמת שזה תלוי עד כמה אתה מתחשב בחברה...)
אני הקטן ניגשתי ללמוד את הנושא מתוך המחשבה שגם אם אין צריך לנקוט שזהו ודאי תכלת בכ"ז יש לחשוש לספק דאורייתא לחומרא, ולא הוטרדתי מהמחשבה על הסביבה כיון שהיה בדעתי ללבוש ט"ק עם תכלת מתחת לבגדי העליונים. למעשה אחר העיון נתברר לי שע"פ הרמב"ם שהוא היחיד מבין רבותינו הפוסקים שכתב להלכה ולמעשה את דיני התכלת וסימניה ודאי אין זו התכלת, ואין שום מקום לחשש ספק דאורייתא. ואנו תפילה לה' שיזכינו ותתגלה לנו את התכלת האמיתית, ונוכל לקיים מצוה זו בשלימות.
מחולת המחנים כתב:ניתן לומר כי יסוד ההתנגדות לחידוש ההליכה בתכלת, אינו רק מפני שאיננו יודעים מהו המין הנכון, אלא מפני שבעוה"ר בדורותינו בזמן הגלות לא זכינו לקיים מצוה זו עד לביאת גואל צדק, וכשם שאין עלינו לחדש את מצות היבום שבטלה, כך לא מוטל עלינו לחפש ולחקור איזה הוא מין התכלת.
מן הראוי שאנחנו נשתדל להדר ולחזר אחר המצוות שאנו מחויבים בהם בזמן הזה, במקום לחפש אחר מצות שהן בגדר "הלכתא למשיחא",ולא קוע ברעיונות משיחיים הכרוכים בכך, וד"ב.
לייבעדיג יענקל כתב:מחולת המחנים כתב:האם לגה"ק מראדזין ולגריא"ה שניסו למצוא מהי התכלת היו כיוונים משיחיים?
נוטר הכרמים כתב:לאור הדברים הנ"ל נראה לתקן שזה תלוי עד כמה מתחשבים במקובל. ז"א טוענים שעד כמה שבאים לברר בצורה עצמאית ובלתי תלויה במוסכמה או הנחה מוקדמת מגיעים להחלטה חיובית לאמץ את התכלת. {אין לי הקטן עמדה או דעה בענין}משולש כתב:ואחזור גם אני על הטענה הנדושה, אך אמיתית.
האם גם הגר"ח קנייבסקי לדוגמא מתחשב בחברה ולכן לא הולך עם תכלת? (וכמוהו מאות ת"ח עצומים שמדקדקים בכל מצוה עד הקצה האחרון).
וכבר היו פה אשכולות גדולים ואדירים על התכלת. ודרוש וקבל שכר. אבל למעשה עדיין לא הביאו פסק מהגדולים שלאורם הולכים רוב בית ישראל, שיש לאדם להדר ללבוש ציצית עם תכלת.
כעת מה נכלל ב'מקובל'? אצל האנשים הפשוטים זה מה שמקובל בחברה. אצל הגרח"ק שליט"א זה מה שמקובל מהחזו"א. בבית בריסק - מה שמקובל אצלם, וכן בחוגי החסידים, ועל זה הדרך.
אוצר החכמה כתב:כבר התווכחתי פעם עם אחד הניקים בפורום, אבל עכשיו אני רואה שגם הגרמ"ש כותב את זה ואני לא מצליח להבין מה שייך בל תוסיף בעניין זה. וכי המניח תפילין דרש"י בלבד נכנס לספק בל תוסיף לפי ר"ת או הנוטל לולב שיש בו ספק בכשרותו האם יש בזה חשש בל תוסיף? איפה יש לנו דוגמה לאדם שעושה מה שוודאי מחוייב בו רק ספק אם יוצא במה שעושה ונקרא בל תוסיף.
לא קראתי דברי הראב"ד, וגם איני יודע על סמך מה ס"ל כנראה להרב אפרקסתא דעניא שלא היו צובעים בדם הינטינה. אבל ראיתי בעין תכלת שהדפיס אחיינו האדמו"ר של ראדזין בארה"ב ר' ירוחם ליינער ז"ל שהוא כתב מודעה דיש אנשים שזייפו ועושים תכלת שלא מחלזון לפי דברי בעל התכלת. ויתכן שזה מה שכתב עליו הראב"ד.אפרקסתא דעניא כתב:כשהרב שטרנבוך שליט"א כתב שאחרי השואה הייתה תקופה שחסידי ראדזין היו צובעים בדם הינטינה הפסקתי לקרוא את דבריו.
חובב_ספרים כתב:לא קראתי דברי הראב"ד, וגם איני יודע על סמך מה ס"ל כנראה להרב אפרקסתא דעניא שלא היו צובעים בדם הינטינה. אבל ראיתי בעין תכלת שהדפיס אחיינו האדמו"ר של ראדזין בארה"ב ר' ירוחם ליינער ז"ל שהוא כתב מודעה דיש אנשים שזייפו ועושים תכלת שלא מחלזון לפי דברי בעל התכלת. ויתכן שזה מה שכתב עליו הראב"ד.אפרקסתא דעניא כתב:כשהרב שטרנבוך שליט"א כתב שאחרי השואה הייתה תקופה שחסידי ראדזין היו צובעים בדם הינטינה הפסקתי לקרוא את דבריו.
לא הבנתי הראיה. כפי הנראה מהמודעה היו אנשם שעשו תכלת מדג אחר ממה שזוהה ע"י בעל התכלת כהחלזון. דומני ששמעתי פעם מנכדו של הר' ירוחם ליינער, האדמו"ר מראדזין בבית וגן שזה היו קבוצת חסידי ראדזין בא"י שלא היו קשורים לזקנו. איני לוקח אחריות על זה, אבל אם זה נכון זהו כוונת הראב"ד.אפרקסתא דעניא כתב:יישר כח על הראיה שהבאת לדברי....
לייבעדיג יענקל כתב: (ואם היה הרמב"ם בזמננו פשיטא שהיה לובש את התכלת שלנו)
זנב לשועלים כתב:אוצר החכמה כתב:כבר התווכחתי פעם עם אחד הניקים בפורום, אבל עכשיו אני רואה שגם הגרמ"ש כותב את זה ואני לא מצליח להבין מה שייך בל תוסיף בעניין זה. וכי המניח תפילין דרש"י בלבד נכנס לספק בל תוסיף לפי ר"ת או הנוטל לולב שיש בו ספק בכשרותו האם יש בזה חשש בל תוסיף? איפה יש לנו דוגמה לאדם שעושה מה שוודאי מחוייב בו רק ספק אם יוצא במה שעושה ונקרא בל תוסיף.
טענת בל תוסיף היא כשמוסיף משהו על המצוה משא"כ המניח תפילין של רש"י בלבד וכן הנוטל לולב שיש ספק בכשרותו איננו מוסיף כלום אלא עושה מעשה בפני עצמו.
ומה שהשיבו על דבריו בהקונטרס המצורף מגמרא מנחות דף מ' שמבואר שהמטיל קלא אילן עובר רק משום איסור כלאים דמי כדלא גרסי אינשי שמעתתא דממ"נ אי מיירי שמטיל כן בשוגג ודאי אין בזה בל תוסיף שהרי סבור שהוא תכלת ואי במזיד גם כן ודאי אינו מכוון למצוה רק להראות עצמו כאילו מקיים מצוה.
דממ"נ אי מיירי שמטיל כן בשוגג ודאי אין בזה בל תוסיף שהרי סבור שהוא תכלת
אפרקסתא דעניא כתב:הפסקתי לקרוא את דבריו.
אוצר החכמה כתב:דממ"נ אי מיירי שמטיל כן בשוגג ודאי אין בזה בל תוסיף שהרי סבור שהוא תכלת
אבל זה הנידון כאן שסבור שהוא תכלת?
אוצר החכמה כתב:וכי המניח תפילין דרש"י בלבד נכנס לספק בל תוסיף לפי ר"ת או הנוטל לולב שיש בו ספק בכשרותו האם יש בזה חשש בל תוסיף? איפה יש לנו דוגמה לאדם שעושה מה שוודאי מחוייב בו רק ספק אם יוצא במה שעושה ונקרא בל תוסיף.
מה שנכון נכון כתב:אוצר החכמה כתב:וכי המניח תפילין דרש"י בלבד נכנס לספק בל תוסיף לפי ר"ת או הנוטל לולב שיש בו ספק בכשרותו האם יש בזה חשש בל תוסיף? איפה יש לנו דוגמה לאדם שעושה מה שוודאי מחוייב בו רק ספק אם יוצא במה שעושה ונקרא בל תוסיף.
ראה בכתר ראש סוף אות יד שכתב שגם מה"ט דחשש ב"ת לא הניח הגר"א תפילין של ר"ת.
וע"ע במצויין בספר התכלת של ר"מ בורשטיין סוף פרק ז.
אוצר החכמה כתב:מה שנכון נכון כתב:אוצר החכמה כתב:וכי המניח תפילין דרש"י בלבד נכנס לספק בל תוסיף לפי ר"ת או הנוטל לולב שיש בו ספק בכשרותו האם יש בזה חשש בל תוסיף? איפה יש לנו דוגמה לאדם שעושה מה שוודאי מחוייב בו רק ספק אם יוצא במה שעושה ונקרא בל תוסיף.
ראה בכתר ראש סוף אות יד שכתב שגם מה"ט דחשש ב"ת לא הניח הגר"א תפילין של ר"ת.
וע"ע במצויין בספר התכלת של ר"מ בורשטיין סוף פרק ז.
שם הכוונה כשמניח שניהם ביחד עיין או"ח סימן לד סעיף ג ווביאור הלכה בד"ה יכוון ובד"ה יניח. וכן מוכח מהכתר ראש שבסעיף הקודם ששאל הגר"ח על הנחה בזמן נפרד ענהו תשובה אחרת.
וכאן בתכלת הלא אין שם שני גדילים בכנף אחת.
אוצר החכמה כתב:וההסבר פשוט שהרי לשיטתנו אנו צריכים לשים ארבעה חוטין רק אם אין תכלת שמים את כולם לבנים ואם יש תכלת צובעין את האחד בתכלת מה שייכות בל תוסיף יש כאן. זה דומה למי שמניח תפילין שאינן שחורות (לדוגמה לדעות שאינו מעכב) וצובע צבע שמסופק בכשרותו מה שייך בזה בל תוסיף?
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים