אוצר החכמה כתב:הו "טריק" כי הנושא פה הוא לא מה היה קורה אם מישהו היה נכנס עם מטר לקה"ק והיה מתחיל למדוד מצד לצד אלא מהי המדה באמת בין הארון לקיר, וזו כבר שאלה של הגדרה.
הדוגמה של השמש היא דוגמה מצוינת - כמובן שלשיטתי אי אפשר לומר שהשמש גם עומדת וגם הולכת, וזו דוגמה נוחה להסביר למה. נהיה קטנוניים קצת יותר עם השמש - מה הפירוש שפלוני רואה את השמש במקום מסוים ואלמוני רואה אותה במקום אחר - האם זו שמש אחת שרק נראית במקומות שונים? או שהיא באמת נמצאת בשני המקומות בעת ובעונה אחת? אם כך הרי שמדובר בשתי שמשות, שפלוני רואה את האחת ואלמוני את האחרת, שכן ההבדל בין אם זו שמש "אחת" או "שתי שמשות" הוא גם הבדל בהגדרה, אם בהגדרה הזאת כלול שהיא נמצאת באותו מקום אז יש כאן סתירה בהגדרה. מצד שני, אם הגדרה הזו "מרשה" לשני דברים שנמצאים בשני מקומות להקרא דבר אחד, אז אין כאן שום בעיה וסתירה בהגיון.
גם הדוגמא של אסוך שמן לפי הבנתך היא דוגמה מצויינת ואם כן האם לדעתך הרמב"ם לא היה מקבל נס זה. והתשובה פשוטה, כל המשחק שלך בהגדרות מיותר. הנס הוא שהמציאות קורית כלומר שיש שתי תופעות שהן סותרות דבר שבטבע אינו קורה בדרך כלל (היום כבר קצת קשה להגיד את זה בצורה פשוטה). העובדה שאינך מסוגל להגדיר אותן אינה מעניינת אותנו, נקודת הנס היא העובדה שקורים שני דברים שלעינינו נראים סותרים.
בעניין הרמב"ם אתה מסכים עם ההסבר שהסברנו (ניים ושכיב ואני) . אם השאלה אם לזה התכוון הרמב"ם בטענתו, אני כמוך מסופק אע"פ שראיתי טוענים כך.
בדוגמה של אסוך שמן אין קושיא כי אין שם משהו שמחייב להגדיר שזה אותו שמן ולא שמן חדש - השורה תחתונה היא שיש נס שבסופו של דבר יש הרבה שמן למכור ולשלם ולחיות בנותר. הבעיה במקום ארון אינו מן המידה היא כמו שכתבתי, שלא מסתבר שהנס הוא לגבי מה יקרה אם למישהו יתחשק לעשות כל מיני מדידות מוזרות בבית קה"ק, אלא יש כאן משהו בעצם שהארון לא תופס מקום, ואם ככה זה משהו בהגדרה ולא איזשהו "טריק" במציאות.
בענין הרמב"ם לא כ"כ הבנתי את כוונתך. אני מבין ברמב"ם שהוא מבין באופן פשוט שהקב"ה אינו יכול לעשות דברים שהם מן הנמנע ואין בכך שום חיסרון, וכדוגמה לזה הוא מביא את המרובע. אבל לפי הסברו של ניים ושכיב במרובע, וכן דעתי הקלושה, זה לא שייך לענין בכלל, כי במרובע כל ההגדרה מלכתחילה האי הגדרה בטעות.
אני מבין שניים ושכיב מבין את זה גם ברמב"ם, ומבין אותו דבר לגבי אם הקב"ה יכול לברוא כל יכול - אני לא רואה איך זה נכנס ברמב"ם, ולדעתי שני הדברים לא דומים, אבל יבוא בעל השמועה ויפרש שמועתו.