פלתי כתב:עיינתי בטה"ק והוא לא כתב דבריו אלא לענין שחיטה שמותר לשחוט מותר הפסח גם לשם קרבן אחר ולאו דוקא לשם שלמים. דדוקא בנדבה שכבר קרא עליו שם קרבן זה, מש"ה אסור לשנות אבל כאן שמעולם לא קרא עליו שם שלמים לכך אין איסור לשחטו לשם תודה. והדבר מובן בסברא, דהרי לפני השחיטה אין עליו שום שם קרבן מיוחד ולהכי מותר לשנותו. אבל לאחר שכבר עקרו לשם קרבן אחר, ונהפך לשלמים, אז כבר אין נפ"מ במה שלא קרא לו שם, שהרי התורה עצמה קראה לו שם שלמים, כדיליף מאם מן הצאן קרבנו וכו', לכן ודאי אסור לעשות שאר עבודות שלא לשמן.
אגב בסוף דברי הטה"ק נותן עוד סייג ואומר שכיון שאין הפרש בעבודות בין תודה לשלמים לכן מותר לשנותו לשם תודה. משמע להדיא דדוקא בתודה קאמר.
כנ"ל פשוט וברור.
אם היית מעיין לא היית כותב מה שכתבת.
וירא הקהל וישפוט
- טהרת.png (74.38 KiB) נצפה 9817 פעמים
ראשית הסברא שלו זה שכיון שהוא
לא קרא עליו שם שלמים אין מקום לאסור.
ומשמע שהוא הדין בכל העבודות (ומה שכתבת שאחר שחיטה, התורה קראתו שלמים, ולכן אסור, לדידו כנראה לא סגי בזה, אלא צריך שהוא יקרא עליו, שהרי אמרו בריש זבחים שאסור לשינויי בה, איב"א קרא, מוצא
שפתיך תשמור)
ותדע שכך הוא, שאם כדבריך, תירץ טה"ק הקושיא משחיטה ולא תירץ משאר עבודות!
(ונלכד בחשש תי' של שוכן עד...)ומש"כ בסוף שכתב כן רק בתודה, הנה אחרי שהצגתי הדברים, דבר שפתים אך למותר.
ובכ"ז: הוא כותב שיתכן שמותר הפסח דינו כתודה, ומה שלא הזכירו זה, משום שאין בכך נפק"מ כי עבודותיהן שוות, ואילו לגבי מחשבה, כבר כתב למעלה, שאין איסור שינוי.