כתב חידה - "צריך לפניו שתיים וידקדק בסוף האחת מעין שבע"

[החזן]

בסוף ספרו של מוהרי"ל מרגליות "אור עולם" נמצאת חידה. מי יעמוד על פשרה?

[חיס]

לפי שהחידה עניינה אותי ביותר, פניתי בצר לי לרה"ג ר' מרדכי גנוט (אסור לכתוב עליו שכל רז לא אנס ליה) ופתר לי על-אתר: ראשית, כך אמר, צ"ל "צריך לפניו שניים" ולא "שתיים", והכוונה לשני אנשים, לפחות, שיהיו עמו, כדי לדרוש במעשה בראשית (משנה דריש פ"ב דחגיגה), ולכשנדקדק בסוף לשון הברכה "אחת מעין שבע" הנאמרת כ"חזרת הש"ץ" בלילי שבתות, נמצא בה את המילים "זכר למעשה בראשית", נושא הספר (מדעי הטבע).

[ברזילי]

אין דורשין בעריות בשלושה ולא במעשה בראשית בשניים, וכנראה נרמז כאן משהו אחר או נוסף
("זכר למעשה בראשית אינו סיום ברכה מעין שבע, אלא סיום הקטע אותו אומר הקהל (לאותם הנוהגים כן). ויש לומר שכוונתו לסיום שלפני החתימה הקבועה של תפילות שבת)

[ארזי ביתר]

("זכר למעשה בראשית אינו סיום ברכה מעין שבע, אלא סיום הקטע אותו אומר הקהל (לאותם הנוהגים כן). ויש לומר שכוונתו לסיום שלפני החתימה הקבועה של תפילות שבת)

לקיים את דברי ר' מרדכי גנוט. ייתכן שהדין עמו, משום שהברכה או"א רצה נא במנוחתנו, אינה מיוחדת למעין שבע, כי אם חזרה על הברכה של תפילת הלחש. הברכה מעין שבע, היא אכן "מגן אבות" - הקטע שהציבור אומר, ובהחלט ייתכן שלכך רמז.

[אמרתי אחכמה]

.

[ברזילי]

??? הלא המשנה אומרת שאין לדרוש במעשה בראשית כששניים לפניו (למסקנת הגמרא), אלא רק ללמד לתלמיד בודד.

[יורד ומתעה]

'לפניו' - פירושו לפני שאומרים הדבר צריך שיהיו שניים. משא"כ במשנה פירושו, אין דורשין כשלפני הרב שניים אלא רק הרב ותלמיד יחיד.

[מה שנכון נכון]

אולי הדברים מגיעים לעשר ההבחנות ששיש להבחין בכל דבר שמנה אריסטו: העצם, הכמות, האיכות, וכו'. [ראה במלות ההגיון פ"י ובפתיחה לספר הברית ועוד הרבה]. וכאן שתיים לפניו ובסוף האחת מעין ז' = עשר.
כמובן הדברים לא מושלמים, ובאתי רק להציע כיוון דרך לפתרון.
[וראה עוד בתפא"י בפתיחה לסדר קדשים ובפרושו לאבות פ"ב אות קל].