היא שיחתי כתב:שמתי לב שהמהדורה החדשה הודפסה כבר פעמיים
בסוף הלכות הוצאה שיש ציור איך לחבר את החגורה עם מפתח
בהוצאה הראשונה לא היה כיתוב ואח"כ תיקנו ושמו כיתוב מתחת לציור
מור כתב:
קונטרס ההשגות שיצא בבני ברק?
יוניברסל כתב:דרך אגב - הנספר הודפס בסין
היא שיחתי כתב:יוניברסל כתב:דרך אגב - הנספר הודפס בסין
יש עוד ספרים המודפסים בסין?
בספרות החילונית יש שמודפסים שם?
היא שיחתי כתב:יוניברסל כתב:דרך אגב - הנספר הודפס בסין
יש עוד ספרים המודפסים בסין?
בספרות החילונית יש שמודפסים שם?
חיימקה כתב:מור כתב:קונטרס ההשגות שיצא בבני ברק?
האם אפשר להשיגו במקום כל שהוא???
מהדורה זאת יוצאת ע"י בית מדרש הלכה – מוריה. מהדורה זאת מצליחה מאוד, ונמכרת קרוב לעשרת אלפים עותקים בשנה, וסה"כ באזור המיליון.
בשנת 1960(תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:
יהודה בן יעקב כתב:גם ידע היסטורי אין בהכנת עבודות??
עמ' 7בשנת 1960(תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:
כפי זכרוני, אף קרוב לשנת תש"ן טיטולים היה דבר נדיר, ומאן דכר שמיה - מגבונים....
יהודה בן יעקב כתב:גם ידע היסטורי אין בהכנת עבודות??
עמ' 7בשנת 1960(תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:
כפי זכרוני, אף קרוב לשנת תש"ן טיטולים היה דבר נדיר, ומאן דכר שמיה - מגבונים....
יהודה בן יעקב כתב:גם ידע היסטורי אין בהכנת עבודות??
עמ' 7בשנת 1960 (תש"כ) נולד בנו הגדול שמחה נויבירט והרב יהושע נויבירט מוצא את עצמו מתעסק בשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו לו בהלכות שבת (מגבונים, טיטולים...) וכך כותב:
כפי זכרוני, אף קרוב לשנת תש"ן טיטולים היה דבר נדיר, ומאן דכר שמיה - מגבונים....
יוצא פוניבז' כתב:עמ' 9מהדורה זאת יוצאת ע"י בית מדרש הלכה – מוריה. מהדורה זאת מצליחה מאוד, ונמכרת קרוב לעשרת אלפים עותקים בשנה, וסה"כ באזור המיליון.
איך מעשרת אלפים לשנה הגיע למיליון?
בנו (הרב עקיבא נויבירט) סיפר לי שעבד עם אביו גם על חלק ב, במשך שתים עשרה שנים, והוא מתכנן בעוד שנה להוציא לאור את חלק ב.
לבי במערב כתב:יוצא פוניבז' כתב:עמ' 9מהדורה זאת יוצאת ע"י בית מדרש הלכה – מוריה. מהדורה זאת מצליחה מאוד, ונמכרת קרוב לעשרת אלפים עותקים בשנה, וסה"כ באזור המיליון.
איך מעשרת אלפים לשנה הגיע למיליון?
10,000 לשנה הוא כנראה ממוצע בלבד, והיו שנים בהן המכירות היו גבוהות מרף זה.
מור כתב:קיבלתי באישי: (ולהיות שאינני בר גישה לפורום דלהלן, לא אדע על תגובות נוספות שיתכן שפורסמו שם. אפשר והשייכים בכך, יעשו עמנו חסד וידלו דלה עבורנו משם פניני קושט ואמת - אם ישנם כאלו)
בענין השש"כ החדש, מצ"ב הודעה שהתפרסמה בפורום 'ספרים וסופרים' (ע"י ניק בשם 'אסתרהדסה')
אסתר-הדסה כתב:תוספת:
א. במהד' החדשה - פרק ט' סעיף יד: היתר ללפף חוט ברזל או סרט פלסטיק ליום אחד או בדיעבד שבעה ימים וכן לפותחו.
ב. בפרק ב' נוסף דין יו"ט שני של גלויות ובסעיף כה כתב לאסור על בן חו"ל שנמצא בא"י לומר לבן א"י לעשות לו מלאכה אא"כ מדובר באוכ"נ. ובהערה ציין שרבים נוהגים להקל.
ג. שם סעיף כט בן א"י בחו"ל אסור במלאכה אפילו בצנעה. [מה החידוש?!]
ד. במהד' החדשה בפרק ח' סעיף יט: "אסור להוסיף ריבה לגבינה הלבנה ולערבבה" ובמהד' הקודמת: "גבינה רכה". האם מדובר בהבדל מהותי או בניסוח? [ראה לקמן תגובת הניק 'שואל_מדעת' ע"ז; ל. ב.]
ה. בדין הכנת סלט ביצים עם שמן בפרק ח' סעיף כח נוסף על המהדורה הקודמת "והטוב ביותר להכין סלט זה מערב שבת".
ו. בפרק טו בהמהד' החדשה בסעיף פג, חזר על ההיתר שבהמהד' הקודמת בסעיף עה להניח עדשות מגע רכות לנוזל כדי שלא תתקלקלנה (ואין בכך משום מעבד), אולם הוסיף שאם נתייבשו אסור ליתנן בחומר כדי להחזיר להן את רכותן. ויש להעיר לדברי הגרי"ש אלישיב שליט"א בקובץ תשובות חלק א' סימן כ"ו שאסור. אמנם יל"ע האם מדובר על שימור או ניקוי.
כמו כן תוספת של סעיפים רבים בדין הנחת עירובי תחומין שכלל לא (היתה) [אוצ"ל היו] במהדורה הקודמת.
יוסף100 כתב:אני חושב שרוב התוספות והשנויים הופיעו כבר בשמירת שבת ח"ג - נכון?
מנהלוביץ כתב:יוסף100 כתב:אני חושב שרוב התוספות והשנויים הופיעו כבר בשמירת שבת ח"ג - נכון?
ממש לא, יש מאות הלכות חדשות
שואל_מדעת כתב:אסתרהדסה כתב:ד. במהד' החדשה בפרק ח' סעיף יט: "אסור להויסף ריבה לגבינה הלבנה ולערבבה" ובמהד' הקודמת: "גבינה רכה". האם מדובר בהבדל מהותי או בניסוח?
בטח רק הבדל ניסוח.
ואגב, בעניין זה עיינו בספר ארחות שבת פ"ו, ח - שהביא דעת המתירים (כמדומה, אג"מ ור"נ קרליץ), ונדחק מאד למצוא טעם לאוסרים.
איפכא-מסתבר כתב:שואל מדעת, מה טעמי האוסרים?
אסתר-הדסה כתב:במהדורה החדשה בפרק כג סעיף סד כתב, שאם מותקנת בבית מצלמה במעגל סגור מותר לעבור שם אם דלוק מערב שבת אם [וכאשר] התמונה אינה נשמרת. "אמנם אם התמונה נשארת ונשמרת בתוך מנגנון המצלמה, ישתדל לא לעבור דרכה אבל אין הוא חייב לחפש אם נמצאת מצלמה כזאת במקום אלא יעבור כרגיל":
שאלות:
א. בהערה עה(ת?) [אוצ"ל: עה"ג. ושמא - 'קעה'] שההיתר הוא כיון שרוצה [לעבור] לצרכי בטיחות אין לאסור. ויל"ע האם [המדובר] דוקא [ב]בטיחות ממחבלים וכדו', או גם שמירת ממון.
ב. אם הוא יודע שיש מצלמה, אבל אינו יודע אם התמונה נשמרת - מותר לעבור? ובמציאות כיום, ברוב [המצלמות] יש דיסק קשיח לשמירה.
ג. "ישתדל לא לעבור" - איסור גמור, או הקפדה לכתחילה?
איפכא-מסתבר כתב:במהדורה החדשה - כג, סז:
"מקום שמותקן בו שער בטחון, שכאשר עוברים עם חפץ מתכתי ישמע צפצוף - יש להקפיד ולא לשאת חפצים שיגרמו לצפצוף..."
שאלות:
א. "להקפיד" - משמע איסור גמור?
ב. מכאן - שכאשר מותקן מחסום חני' ויש מעבר להולכי רגל, וכאשר עובר רגל הולך המחסום לא מתרומם, אבל נשמע 'קליק' וגם נורית הלד מהבהבת - אסור לעבור. ונראה שאנשים לא מודעים לכך.
איפכא-מסתבר כתב:שש"כ מהדורה שני' - פרק יג סעיף כט-ל:נורה חשמלית, אשר רגילים להוציאה מזמן לזמן מבית המנורה ושוב להחזירה או להחליפה באחרת - המיקל להוציאה בזמן שזרם החשמל מופסק, כך שלא תידלק עם חיבורו המחודש של זרם החשמל, הרי זה אינו מפסיד; ובלבד שיעשה כן כלאחר יד . . ובשעת צורך גדול, מותר אף להכניסה כלאחר יד - על מנת שהאור ידלק עם חיבור זרם החשמל.
ובמהד' תש"ע - סעיף לד:נורה חשמלית, כיון שבדרך כלל היא נשארת בבית המנורה זמן רב - אין כל היתר להכניסה, וגם לא להוציאה, אף בשעה שזרם החשמל מופסק.
סעיף לו:אסור לתקן מפסק בטחון, להרימו או להחליפו - משום איסור מכה בפטיש. ואסור לעשות כן, גם אם אין זרם החשמל מחובר מיד.
ובמהדורה [ה]שני' לא הזכיר "להרימו", ואולי כי לא היה מצוי אז כל כך.
איפכא-מסתבר כתב:מהד' חדשה - פרק יג, לט:מים הנוטפים מהמזגן - הרי הם מוקצה, ואסורים בטלטול; וגם אסור לשים . . כלי . . כדי שיפלו לתוכו, כי יש בזה משום ביטול כלי מהיכנו. אבל מותר לו להניח כלי תחת המים הנוטפים, ובתנאי, שקודם נתינת הכלי - ייתן בו דבר המותר שלא יתקלקל במים (כגון כף או מזלג), שכן מותר לטלטל את הכלי עם מי המזגן ביחד עם הדבר המותר בטלטול.
ומכל מקום, אם הטיפות נוטפות בחדר במקום ששוהים שם בנ"א והמים מלכלכים את החדר - מותר לשים כלי כדי לקלוט את הטיפות; ואם התמלא הכלי - אף מותר לשפוך את המים, ולהחזיר את הכלי לקלוט עוד מים
תתן_אמת כתב:לענין נורות, אפשר שאין [זה] חזרה מפסקו אלא שינוי מציאות - שהנורות של אז היו נשרפות ביתר תכיפות (יש איזה דינוזארים מאז שיכולים להעיד?).
איפכא-מסתבר כתב:שש"כ, מהד' חדשה (פרק כח, הערה קצ"ט), תירץ בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א על תמיהת הגרש"ז זצ"ל:דצ"ע ביו"ט שחל בע"ש, והחשמל כבר דלוק באמצעות שעון שבת, והבית מלא אורה - איך מדליקים נרות?! הרי לא שייך הטעם של 'הואיל', כיון דלגמרי לא שכיח שיתקלקל החשמל באותו הזמן המועט שלפני שבת, וריבוי האור של השמן או הנרות - לזמן הסמוך לשקיעה הרי אין בו שום צורך! ולכן, אפשר שטוב להדר ולהדליק הנרות לפני שנדלק החשמל, וצ"ע בזה. עכ"ד. והגרי"ש אלישיב שליט"א תירץ ע"ז, [ד]כיון שאפשר להשתמש בזה לצורך העברת אש - א"כ יש אפשרות של שימוש בו גם עכשיו . .
איפכא-מסתבר כתב:שש"כ, מהד' תש"ע - פרק יד, סעיף נט:מותר לרסס תכשיר נגד כינים, במקום שאין ודאות שיהרוג אותם; אבל אל יוציא את הכינים מתוך השער, ואפילו לא ביד - גזירה, שמא יתלוש השיער
איפכא-מסתבר כתב:פרק טו, סעיף כב - מהד' ישנה:מותר ליתן את בגדיו המלוכלכים במכונת כביסה אשר בה הוא רגיל לשמור אותם עד שעת הכיבוס, ובלבד שלא יהיו מים במכונה
מהד' חדשה, פרק טו, כה - כנ"ל, והוסיף:אך אם הוא עושה זאת כדי שהבגדים יהיו מוכנים לכביסה בערב - אסור לעשות כן. המכונה, וכמוה דלתה, הינם מוקצה (כשמל"א [= ככלי שמלאכתו לאיסור]); ולכן, אסור לסגור את הדלת אלא לצורך גופה - כגון שריח הכביסה לא יתפשט בחדר . . וכן מייבש כביסה . .
ועל פי סברתו, היה מקום לומר עקרון זה גם לגבי מי שמניח כלים במדיח כלים - שאסור לסגור את הדלת, כ"א לצורך כנ"ל. אולם (בפרק יב, סעיף לח), בדברו על מדיח - לא הזכיר זאת; ולעומת זאת, לגבי סגירת דלת של מכונית (בפרק כ', סעיף פ') העיר, שאין לסגור את הדלת - אם כוונתו לסגור המכונית לשומרה, או לצורך חפצי מוקצה.
ספרות כתב:הודעה של *menashe99*
שמירת שבת, המהד' החדשה: דיון על המחשב, אינטרנט וכו'
הבוקר, הזדמן לי לראות את הספר. נהניתי לראות (בשער), שציון '[ו]ע"ע' משמעו דעה חולקת. הספר עבה יותר לקודמו, אך הדפוס גדול יותר - כך שקשה להבחין האם ובמה התווסף (או גרע).
הופתעתי עד למאוד, שאין דיון/פרק שמוקדש למחשב ולאינטרנט. יש אזכור קל למשחקי מחשב, אזכור (ארכאי במקצת: חיתוך נייר, שעות חיוג מוזלות) לפקס, ואזכור קל להודעות אלקטרוניות.
המחשב - אין בלעדיו כיום. מתבקשות כמה שאלות לגבי השימוש בו: האם דיגיטל דינו כאור וכאש (שלכאורה אין בו חום)? זו כתיבה? השארת מחשב פתוח בשבת? [ה]אם השימוש בו להודעות, כשנדרש - הוא פחות איסור ביחס לטלפון או פקס? וכהנה. דיון בזה יכלול את התקשורת הנייחת מול הסלולרית, כולל גלישה באמצעותם. יש נפקא-מינות לרוב.
ברור שזה לא מקרי; וכי עיקר חשוב לא חסר? יש לקוות שלא מדובר בלחץ הלוחצים.
איפכא-מסתבר כתב:בפרק לט, סעיף כח (הערה צה): שההיתר לתת ליולדת, שיש לה היתר שתי' ביום הכיפורים, לשתות מיין הברית שחלה ביום הכיפורים - [הוא] רק אם היולדת צריכה לשתות יין לבריאותה; ולולי זאת, אין להתיר לה לשתות.
mevakeir כתב:במהדורה החדשה (טו, נז): העושה עניבה ע"ג קשר - מותר לו, בשעת הצורך, לקשור קשר גם ע"ג העניבה כדי להדקה, אם אמנם עתיד לפותחו באותו היום. ולכן, העונב את הנעליים של ילד - קושר קשר ע"ג עניבה, כדי שהילד לא יוכל לפתחה.
ושם בהערה: דלא יהיה גרוע מקשר ע"ג קשר (בסעיף נ"ה) - דשרינן בעת הצורך; ולא ככתוב בהמהדורה הישנה דשש"כ.
וכבר תמהו בספר ארחות שבת על פסקו במהדו' הישנה.
איפכא-מסתבר כתב:האם יש מקום נוסף בו מציין במפורש שחוזר בו מהמהדורה הישנה?
איפכא-מסתבר כתב:מהדורה חדשה - פרק ג, סעיף נג:מותר לסנן, ואפילו במסננת, מיצי פירות (שנסחטו מבעוד יום) כדי להסיר בשר הפרי מהם - מכיון שרוב בני אדם, וגם הוא עצמו, רגילים לשתות אותם עם הפרי המעורב בהם
ואילו במהדורה הקודמת (בפרק ג, סעיף נג) אסר ללא שום חילוק.
mevakeir כתב:עיין גם: פי"ז הערה כח, פל"ב הערה קעח.
אסתר_הדסה כתב:בזמנו, הדפיס הרב זילבר ז"ל ספר בשם 'ברית עולם' - על הלכות שבת; היכן ניתן להשיג את הספר?
תודה.
סגי נהור כתב:לא הבנתי את המתמטיקה. איך פתרת את הבעיה אם מדובר בממוצע?
אוצר החכמה כתב:החשבון שלמדתי אני לא מצליח להסביר לי את ההסבר שלך איך אע"פ שהחשבון מורה 30 אלף בממוצע, בשקלול כולל הממוצע השנתי הוא 10,000.
משה ארלנגר מהוצאת "פלדהיים" החרדית מפוגג את הערפל מעל סיפור רבי המכר: ברור שהדבר שנקרא 'רבי מכר' הוא פיקציה. המוטו שלנו זה ספרים לאורך זמן. הספר 'שמירת שבת כהלכתה' מוכר כעשרת אלפים עותקים בשנה, זה 30 שנה. הוצאנו מהדורה חדשה, ב-6,000 עותקים, שאזלה בתוך יומיים. אנחנו לא רוצים רב מכר לשבועיים, אלא רב מכר אמיתי.
לבי במערב כתב:צ"ל "באזור [רבע] המליון".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 155 אורחים