קולמוס הסופר כתב:בס"ד
מה שנראה היה מדבריך הוא, שהב"י הבין רק כהשיטה שמניחים תפילין, ולא הייתה לו הבנה הלכתית בדברי רשב"י, אבל הוא מפחד. כלומר - ההכרעה ההלכתית היא כך, אבל הפחד מכריע כך.
זו חוצפה לדעתי.
אני לומד את הב"י כך: יש כאן מחלוקת הלכתית, מהבבלי היא לא מוכרעת, ולכן פשוט שא"א לעבור על דברי התנא רשב"י. כלומר - לא הפחד הכריע, אלא הכרעה הלכתית טהורה.
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
מה שנראה היה מדבריך הוא, שהב"י הבין רק כהשיטה שמניחים תפילין, ולא הייתה לו הבנה הלכתית בדברי רשב"י, אבל הוא מפחד. כלומר - ההכרעה ההלכתית היא כך, אבל הפחד מכריע כך.
זו חוצפה לדעתי.
אני לומד את הב"י כך: יש כאן מחלוקת הלכתית, מהבבלי היא לא מוכרעת, ולכן פשוט שא"א לעבור על דברי התנא רשב"י שמפליג באיסור. כלומר - לא הפחד הכריע, אלא הכרעה הלכתית טהורה.
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
'מי יערב אל ליבו' הפירוש: מי ירגיש טוב עם זה.
אבל זה זוטות, כאמור הסיבה שהוא פוסק כרשב"י היא לא מחמת הפחד אלא מחמת כובד המשקל.
מה שנכון נכון כתב:קולמוס הסופר כתב:בס"ד
'מי יערב אל ליבו' הפירוש: מי ירגיש טוב עם זה.
אבל זה זוטות, כאמור הסיבה שהוא פוסק כרשב"י היא לא מחמת הפחד אלא מחמת כובד המשקל.
מקור הביטוי הוא ירמיהו ל כא, כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי.
רש"י ועוד פירשהו מלשון ערבות [של חוב], ולא מלשון נעימות ומתיקות. והכונה בלשוננו 'למי יש אומץ'.
הפחד האמור כאן הוא מפני שאין ראיה ברורה מהתלמוד, ואם כן מי יסמוך על דעתו בדבר מסופק נגד דברי רשב"י.
וראה עוד במ"ש כאן.
משולש כתב:מה שנכון נכון כתב:קולמוס הסופר כתב:בס"ד
'מי יערב אל ליבו' הפירוש: מי ירגיש טוב עם זה.
אבל זה זוטות, כאמור הסיבה שהוא פוסק כרשב"י היא לא מחמת הפחד אלא מחמת כובד המשקל.
מקור הביטוי הוא ירמיהו ל כא, כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי.
רש"י ועוד פירשהו מלשון ערבות [של חוב], ולא מלשון נעימות ומתיקות. והכונה בלשוננו 'למי יש אומץ'.
הפחד האמור כאן הוא מפני שאין ראיה ברורה מהתלמוד, ואם כן מי יסמוך על דעתו בדבר מסופק נגד דברי רשב"י.
וראה עוד במ"ש כאן.
מסכים עם כל מילה.
ויוצא לנו מכאן שלב"י לא היה ברור שח"ה לא זמן תפילין. אלא רק בגלל שרשב"י החמיר כ"כ באיסור לכן אין לנו להכריע נגדו בדבר שהוא מסופק.
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
הגענו לעמק השווה, לא הפחד הכריע אלא כובד משקל דעתו של רשב"י.
ומעתה מה חידשת בכל הניתוח בב"י?
אמסטרדם כתב:פשוטה של משנה כתב:והשו"ע שפסק שאסור להניחם אין לו לזה שום מקור כי אם הזוהר בלבד, ונמצא שבדבר זה שנחלקו בו הש"ס והזוהר לכו"ע הלכה דלא כהזוהר.
[וצ"ל שאישתמיטתיה להב"י הראיה הנ"ל].
ומעתה אין שום חשש בדבר וכל הרוצה להניח יניח בלא ברכה.
פלאי פלאים!
יישר כחכם!
ויה"ר שיפוצו מעינותיכם חוצה - ללמד דעת לכלל ישראל שבשו"ע יש טעות על סמך זוהר הקדוש.
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
יש כאן פסק חד משמעי (ועוד איך) של הב"י לא לעבור על דברי רשב"י האוסר לחלוטין כשחלוקים עליו ראשונים. וגם בשו"ע פסק כך בלי נדנוד ספק.
א צענטער כתב:שמעתי שאצל צאצאי הב"י יש מסורת שהוא היה מניח תפילין בביתו בצנעא.
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
חיפשתי באוצר ולא מצאתי לה רמז.
(הסברא נותנת שאם הייתה השמועה נכונה היה מאן דהו מביאה.)
משולש כתב:א צענטער כתב:שמעתי שאצל צאצאי הב"י יש מסורת שהוא היה מניח תפילין בביתו בצנעא.
לפי זה יתכן שדברי הב"י מכוונים ללמד זכות על אלו שאינם מניחים. כפי שקצת נראה מדבריו. (יש מקום להתווכח בזה, וכבר התווכחתי כאן מספיק).
א צענטער כתב:שמעתי שאצל צאצאי הב"י יש מסורת שהוא היה מניח תפילין בביתו בצנעא.
אברך כולל כתב:אני ממש לא מבין מה שהולך פה
מה נתקעתם כולכם על זמן הב"י שהיה אחרי הרא"ש והרמב"ם
הרי אחריו היו הרבה מגדולי ישראל האשכנזים שראו את דברי הב"י שחשש מאוד לדברי הזוהר
ואעפ"כ לא חששו
משולש כתב:א צענטער כתב:שמעתי שאצל צאצאי הב"י יש מסורת שהוא היה מניח תפילין בביתו בצנעא.
לפי זה יתכן שדברי הב"י מכוונים ללמד זכות על אלו שאינם מניחים. כפי שקצת נראה מדבריו. (יש מקום להתווכח בזה, וכבר התווכחתי כאן מספיק).
אינו מובן מה מרוויחים בזה, הרי ניכר שהתפילין שלא במקומו.סכינא חריפא כתב:יש שהניחו תפילין- במקום שנהגים להניח -שלא במקומם, שלא לעבור על מנהג המקום בפרהסיא.viewtopic.php?f=7&t=18026&hilit=
ויש סיפור על ר' יונתן איבישיץ שהניח תפילין בלא קלף [א"י מקורו].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 386 אורחים