שמח כתב:וכבר ידוע מה שהאריכו גדולי התורה על אלו שרואים דברי חז"ל תמוהים ואומרים שהם רק משל וכו'...
לומד_בישיבה כתב:בלונדון יש מוזיאון ושם ניתן לראות את אחד הפרעונים החנוטים וסיפר לי אחד שביקר שם שאכן גובהו אמה.
לומד_בישיבה כתב:בלונדון יש מוזיאון ושם ניתן לראות את אחד הפרעונים החנוטים וסיפר לי אחד שביקר שם שאכן גובהו אמה.
לומד_בישיבה כתב:בלונדון יש מוזיאון ושם ניתן לראות את אחד הפרעונים החנוטים וסיפר לי אחד שביקר שם שאכן גובהו אמה.
לומד_בישיבה כתב:לומד_בישיבה כתב:בלונדון יש מוזיאון ושם ניתן לראות את אחד הפרעונים החנוטים וסיפר לי אחד שביקר שם שאכן גובהו אמה.
מצורף בזה קובץ מעניין.
לומד_בישיבה כתב:בלונדון יש מוזיאון ושם ניתן לראות את אחד הפרעונים החנוטים וסיפר לי אחד שביקר שם שאכן גובהו אמה.
דברי נחמיה כתב:אגדות חז"ל כפשוטן? אז האבנים באמת רבו ביניהן מעל מי יניח צדיק את ראשו? אז הקב"ה באמת מניח תפילין? וכו'
יכול להיות שפרעה היה בגובה אמה באמת אבל מה זה משנה?
נראה לי שהשאלה היא מה חז"ל רצו להעביר לנו כשכתבו את זה.
ארכיאולוגיה אפשר ללמוד מממצאים ומחקרים, אין צורך לחלל (מלשון לימודי חול) את דברי חז"ל הקדושים.
לעתים ידיעה ארכיאולוגית שופכת אור על אגדה הנראית תמוהה. חז"ל (מו"ק יח.) תיארו את פרעה מלך מצרים כגבוה אמה, זקנו אמה, ואבר מינו אמה, רבים נבוכו במשמעותו של מאמר זה, אך הנה מסופר כי "אחת מן הרוחות האליליות השניות במעלה במצרים תוארה תמיד כננס.. זקנו מגודל פרא.. יש לו אבר מין מופרז.. מופיע רק בשרידים ובכתובות שמהמאה ה14 לפנה"ס.. הוא מתואר בקמיעות מימי אל עמרנה" (אנצ"ע ערך בֶּס) אין ספק שאגדת חז"ל משמרת דמות זו מן התקופה עליה הם מדברים, ואפשר כי הרעיון הטמון בה הוא שפרעה השים עצמו לאל, ואולי גם לאל זה. או התקלסות בפרעה, שנראה כמו אלי המצרים הנערצים..
דברי נחמיה כתב:אגדות חז"ל כפשוטן? אז האבנים באמת רבו ביניהן מעל מי יניח צדיק את ראשו? אז הקב"ה באמת מניח תפילין? וכו'
יכול להיות שפרעה היה בגובה אמה באמת אבל מה זה משנה?
נראה לי שהשאלה היא מה חז"ל רצו להעביר לנו כשכתבו את זה.
ארכיאולוגיה אפשר ללמוד מממצאים ומחקרים, אין צורך לחלל (מלשון לימודי חול) את דברי חז"ל הקדושים.
שקלאוו כתב:דברי נחמיה כתב:אגדות חז"ל כפשוטן? אז האבנים באמת רבו ביניהן מעל מי יניח צדיק את ראשו? אז הקב"ה באמת מניח תפילין? וכו'
יכול להיות שפרעה היה בגובה אמה באמת אבל מה זה משנה?
נראה לי שהשאלה היא מה חז"ל רצו להעביר לנו כשכתבו את זה.
ארכיאולוגיה אפשר ללמוד מממצאים ומחקרים, אין צורך לחלל (מלשון לימודי חול) את דברי חז"ל הקדושים.
כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש: עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים אמות, וחוקק בהם עשר ברום עשרים, ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר: השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן - כולי האי משכחינן? לימים הפליגה ספינתו בים, חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות, אמר להו: הני למאן? אמרי: עתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים. כי הדר אשכחיה לרבי יוחנן דיתיב וקא דריש. אמר ליה: רבי, דרוש ולך נאה לדרוש, כשם שאמרת כך ראיתי. אמר לו: ריקה, אם לא ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה! יהב ביה עיניה, ועשאו גל של עצמות.
י. אברהם כתב:דברי הגאון בעל חות יאיר
"אלמלי לא ראית וכו' נעשה גל של עצמות, היינו מפני שכיחש הדבר בהחלט"
שקלאוו כתב:א"א להסביר שאילו התלמיד היה סובר שמדובר במשל או סוד זו לא היתה הכחשה בהחלט. מכיון שהויכוח התנהל מתחילתו ועד סופו במישור הפיסי.
ההכחשה היתה במישור הפיסי ולפי ראיה פיסית - שלא מצוי אפ' כביעתא דצילצלא - ובעקבות כך, הגילוי שנתגלה היה במישור הפיסי (כי אל"כ, מאי אהני לאכחושי) כי כנגד ההכחשה כן הגילוי, ונתינת העיניים היתה ג"כ בעד שלא האמין במישור הפיסי, ד"אם לא ראית לא האמנת" משמע שראייתו של התלמיד אכן היתה במישור הפיסי הממשי עליו דיבר רבי יוחנן, או כדברי הריטב"א, דראה בחלום ממשותם של דברים כחוזה שישן באפריקה ורואה התרחשות אמיתית באנטרקטיקה (כי אחרת, שוב, מאי אהני לאכחושי דחש"י).
שקלאוו כתב:י. אברהם כתב:דברי הגאון בעל חות יאיר
"אלמלי לא ראית וכו' נעשה גל של עצמות, היינו מפני שכיחש הדבר בהחלט"
לא מצאתי באוצר. ולכן אבחר, בסכלותי, להשיב לציטוט חצאי מילין נעדרי הקשר
עקביה כתב:התלמיד ראה מלאכי השרת המנסרים אבנים טובות ומרגליות.
לפי הרמב"ם וסיעתו זה כמובן מוכיח שלא מדובר בראיה פיסית. וגם לפי שאר ראשונים קרוב לוודאי שכך הוא, ועכ"פ אין הכרח לומר אחרת.
שים לב שהריטב"א מפרש גם שהעמיק בחכמה והשיג העניין. כלומר, כל קשר למציאות הפיסית מקרי בלבד (וגם לפירושו הראשון בפשטות כך הוא).
שקלאוו כתב:זה מסביר מדוע לא נמצא באוצר, אבל לא מסביר את השאלה מדוע בחרת להביא את דבריו למקוטעין
שקלאוו כתב:להרמב"ם המניעה אולי רק מצד ראיית המלאכים בהקיץ כידוע, ובזה הריטב"א הוא גופא תירוץ. אבל מנין לך שהוא סובר כן בעניין דרשת ר' יוחנן על אבנים טובות של שלושים על שלושים שעתיד הקב"ה להשים בשערי ירושלים? מנין לך שהרמב"ם סבר שאלו ענינים רחוקים מן השכל שאין למעלה מהם? אולי בכל זאת יש בים אבנים טובות גדולות ועתידין לעמוד בנס בשערי ירושלים?
וגרוע מזה, גם אם תדחוק ברמב"ם התם, מה תגיד הכא על גובהו של פרעה - האם אדם נמוך קומה זה רחוק מן השכל תכלית הריחוק? הרי לא נדירים הננסים, וגם יש עמים שלמים כגון הפיגמיים באפריקה שבמקרים מסוימים מגיעים לגובה 50-60 ס"מ. יתרה מכן, האם יש בדיבור בגובהו וזקנו ואמתו "חידות ופליאות" ו"יתגלו ממנו עניינים אלוקיים"? אל תכניסו את הרמב"ם לכל פקפוק כרוני בדברי חז"ל. דבריו חיים וקיימים לגבי אגדתות כאגדתות רבב"ח שברור לכל קורא דהן משל או סוד, ואפשר להסתפק בהן באגדתות גבוליות. אבל כאן? רבש"ע.
עקביה כתב:שקלאוו כתב:להרמב"ם המניעה אולי רק מצד ראיית המלאכים בהקיץ כידוע, ובזה הריטב"א הוא גופא תירוץ. אבל מנין לך שהוא סובר כן בעניין דרשת ר' יוחנן על אבנים טובות של שלושים על שלושים שעתיד הקב"ה להשים בשערי ירושלים? מנין לך שהרמב"ם סבר שאלו ענינים רחוקים מן השכל שאין למעלה מהם? אולי בכל זאת יש בים אבנים טובות גדולות ועתידין לעמוד בנס בשערי ירושלים?
וגרוע מזה, גם אם תדחוק ברמב"ם התם, מה תגיד הכא על גובהו של פרעה - האם אדם נמוך קומה זה רחוק מן השכל תכלית הריחוק? הרי לא נדירים הננסים, וגם יש עמים שלמים כגון הפיגמיים באפריקה שבמקרים מסוימים מגיעים לגובה 50-60 ס"מ. יתרה מכן, האם יש בדיבור בגובהו וזקנו ואמתו "חידות ופליאות" ו"יתגלו ממנו עניינים אלוקיים"? אל תכניסו את הרמב"ם לכל פקפוק כרוני בדברי חז"ל. דבריו חיים וקיימים לגבי אגדתות כאגדתות רבב"ח שברור לכל קורא דהן משל או סוד, ואפשר להסתפק בהן באגדתות גבוליות. אבל כאן? רבש"ע.
אולי יש בים אבנים טובות בגודל הזה. אינני יודע.
מה שחשוב לעניינינו הוא שכב' בא להוכיח מגופה של אגדה שהכרח להבין אותה כפשוטה, והראיתי שאין זה כך.
ננסים שהם מלכים, נדירים בהחלט.
פרעה היה מצרי ולא פיגמי. במצרים זה לא היה מצוי.
מה גם שלפי אגדה זו לא רק גובהו היה אמה ולא רק זקנו אלא גם פרמשתקו.
לומר שדברים אלה כפשטם הוא קרוב לגיחוך.
שקלאוו כתב:עצם העובדה שכב' נאלץ לדון בשאלת הסבירות, מעיד, ולא כעבד וכשפחה, שאין אלו "ענינים רחוקים מן השכל שאין למעלה מהם".
ולכן גם אין פה לכם כלום להרמב"ם, שאת דבריו אוהבים החוקרים ועוזריהם בקרבינו לאנוס לאג'נדת הכחשת דברי חז"ל בכ"מ והפיכתם לבר בצק.
עקביה כתב:ג. אתה בוחר להתעלם מכך שחז"ל דיברו גם על פרמשתקו אמה. מה שמרחיק את העניין עד מאד מן השכל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 141 אורחים