תפילין בחול המועד - תמיהה על הגר"א

פשוטה של משנה

כידוע נחלקו הראשונים בזה אם מניחים תפילין בחולו של מועד. והנה כתב הגר"א בביאורו (סי' לא) שהשיטה האומרת שמניחים תפילין בחוה"מ אין לה עיקר בש"ס כלל. ומשמעות דבריו היא שהעיקר בש"ס הוא כשיטה הסוברת שאין מניחים תפילין בחוה"מ וכפי שאכן נהג הגר"א.
ויש לתמוה על דברים אלו אם יצאו מפי רבנו הגר"א שהם דברים שלא ניתנו להאמר, כי ההיפך הוא הנכון שאין שום ראיה בש"ס לדעה זו אלא רק לדעה ההפוכה, ואמנם הגר"א דחה הראיות וכפי שנביא להלן, אבל עכ"פ מה שייך לומר שאין לשיטה זו עיקר בש"ס כאילו היא באה לחדש דבר בלא מקור, בשעה שההיפך הוא הנכון שבשביל דבר חדש כזה לפטור חוה"מ מתפילין צריך מקור בתלמוד.
ואדרבה ממה שאמרו בתלמוד שאין מניחים תפילין ביו"ט משמע שבחוה"מ מניחים תפילין, כי חוה"מ לא איקרי יו"ט בסתמא.
והמקור שהביא הגר"א לשיטה זו אינו מקור תלמודי, אלא ספר העיתים בשם גאון [והובא גם בחלק מנוסחי ההלכות גדולות], שכתב שאסור להניח תפילין בחוה"מ, וכן זוהר חדש (הובא בב"י) שהחמיר מאד בעונש המניח תפילין בחוה"מ שהוא מזלזל בתפילין דמרי עלמא.
[ויש להעיר שהגאון האלמוני הנ"ל הנזכר בס' העתים חידש גם שסומא פטור מתפילין, ובזה לית מאן דחייש ליה, וחזינן שלא היה מן הגאונים שנתקבלו פסקיהם בישראל].

והנה הראיה העיקרית שמניחים תפילין בחוה"מ היא מהסוגיא במו"ק יט. שהובאה שם ברייתא שסוברים בה ר"מ ורבי יהודה שמותר לכתוב תפילין בחוה"מ לעצמו ולא לאחרים, ומוכח שצורך המועד הוא. אלא שראיה זו כבר דחאה הרא"ש עצמו שר"מ ור"י סוברים שבת זמן תפילין הוא. ושוב הביא דברי הירושלמי שם שרב ורבה בר בר חנה הורו לרב חננאל הסופר שיכול לכתוב תפילין לאדם שנאבדו תפילין במועד, ונתבאר שם שהמשנה האומרת שאינו כותב לאחרים היינו לצורך אחר המועד, ולעצמו שרי אף לצורך אחר המועד, וא"כ מוכח מדברי רב ורבב"ח שתפילין צורך המועד הם . והגר"א דחה ראיה זו באמרו שרב סובר ששבת זמן תפילין היא.
ודבריו בזה תמוהים, וכמו שכבר כתב הרא"ש שלא מצינו שיסברו האמוראים ששבת זמן תפילין. ואילו היה רב סובר כן א"א שיידחה דבר זה מן ההלכה מכל וכל. וגם סתימת הסוגיא במו"ק משמעה שדברי רבי יהודה ור"מ להלכה הם ואינם תלויים בשיטתם הדחויה בענין שבת זמן תפילין .

והנה לדעת הסוברים שחוה"מ לאו זמן תפילין נאמרו בזה שני טעמים. א) הרשב"א כתב שהוא מחמת איסור מלאכה שבו, כי מלאכת חוה"מ אסורה מן התורה. ב) התוס' פירשו דהיינו אות דמצה וסוכה.
והנה דברי הרשב"א אין להם קיום לדעת הרמב"ם וסיעתו הסוברים שמלאכת חוה"מ דרבנן היא. ואף לדעת הסוברים שאיסורה מן התורה עדיין יש לתמוה מנ"ל לחדש שהוקש חוה"מ לשבת, כי דוקא יו"ט נקרא שבת בלשון התורה וממילא דינו כשבת אבל חוה"מ שהותרה בו כל מלאכה שהיא צורך המועד מהיכי תיתי נאמר שנקרא שבת.
ולעומת זאת דברי התוס' הלוא מחודשים המה, כי היכן מצינו אות לגבי מצוות אלו, ולכאורה אין לנו להמציא מדעתנו אות על מה שלא נאמר בתורה בפירוש שהוא אות. ומה שאיסור מלאכה ביו"ט הוי אות היינו משום שיש לדמות יו"ט לשבת. ורש"י כתב דהיינו משום שנאמר 'כי אות היא.. לדעת כי אני ה' מקדישכם', ופסוק זה מתקיים אף ביו"ט ששמירתה היא קיום לידיעה שה' מקדש אותנו.
סוף דבר - דברי הגר"א בזה מחודשים המה, וריהטא דשמעתתא היא כמנהג אשכנז העתיק שיש להניח תפילין בחוה"מ.

פשוטה של משנה

בשולי הדברים:
אשמח אם אי מי מחכמי אתרא הדין יגלה את אזני האם יש כיום קהילות בארץ ישראל שמנהגם להניח תפילין [כי שמעתי מאבי מורי שבצעירותו היו רבים המניחים תפילין בחוה"מ].

לומד_בישיבה

אם אין לי טעות בני מרן הגרי"ז ז"ל עושים גם נכון להיום כפי שעשה הגרי"ז שהניח תפילין בחול המועד.

לומד_בישיבה

טעיתי ועיין קובץ הוספות עמוד קסז שמאז בואו לירושלים הפסיק להניח תפילין.http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 2&page=167

צופר הנעמתי

פשוטה של משנה כתב:[ויש להעיר שהגאון האלמוני הנ"ל הנזכר בס' העתים חידש גם שסומא פטור מתפילין, ובזה לית מאן דחייש ליה, וחזינן שלא היה מן הגאונים שנתקבלו פסקיהם בישראל].

????

באותה שיטה יכלת להוכיח שגם הרמב"ם לא נתקבלו פסקיו בישראל, כי יש מקומות שלא נוהגים כמוהו...
מלבד זאת, בלי קשר לזהותו של הגאון הנ"ל, התשובה הלא מובאת בספר העתים! (או שמא מכאן ראיה שגם פסקיו של ספר העתים לא נתקבלו בישראל...)

קולמוס הסופר

פשוטה של משנה כתב:ומשמעות דבריו היא שהעיקר בש"ס הוא כשיטה הסוברת שאין מניחים תפילין בחוה"מ וכפי שאכן נהג הגר"א.

אין זו משמעות דבריו, אלא דבריו כפשוטם כי השיטה שמניחים אין לה עיקר בש"ס.

פשוטה של משנה כתב:בשעה שההיפך הוא הנכון שבשביל דבר חדש כזה לפטור חוה"מ מתפילין צריך מקור בתלמוד

הב"י (בענייננו) חשב אחרת ממך וז"ל: "מי יערב לבו לגשת לעבור בקום ועשה על דברי רשב"י בזוהר הקדוש".

פשוטה של משנה כתב:וא"כ מוכח מדברי רב ורבב"ח שתפילין צורך המועד הם. והגר"א דחה ראיה זו באמרו שרב סובר ששבת זמן תפילין היא. ודבריו בזה תמוהים.

כאילו ולא הוכיח זה... "ושם אין ראיה כלל דשם אליבא דמ"ד שבת זמן תפילין כדקאמר שם מתניתין פליג' עלה דרב כותב אדם תפילין כו' לעצמו ופריק שם מתניתין אליביה דרב ומתניתין רבי יהודה היא דקאמר כותב כו' דס"ל שבת ויו"ט ז"ת הן".

פשוטה של משנה כתב:וגם סתימת הסוגיא במו"ק משמעה שדברי רבי יהודה ור"מ להלכה הם ואינם תלויים בשיטתם הדחויה בענין שבת זמן תפילין.

א"כ למה כתב הרא"ש שזה לשיטתם?

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ב' אפריל 07, 2014 7:54 pm

viewtopic.php?f=7&t=2092&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A8

פשוטה של משנה

קולמוס הסופר כתב:
פשוטה של משנה כתב:ומשמעות דבריו היא שהעיקר בש"ס הוא כשיטה הסוברת שאין מניחים תפילין בחוה"מ וכפי שאכן נהג הגר"א.

אין זו משמעות דבריו, אלא דבריו כפשוטם כי השיטה שמניחים אין לה עיקר בש"ס.
אתה כמובן מחזק את תמיהתי
פשוטה של משנה כתב:בשעה שההיפך הוא הנכון שבשביל דבר חדש כזה לפטור חוה"מ מתפילין צריך מקור בתלמוד

הב"י (בענייננו) חשב אחרת ממך וז"ל: "מי יערב לבו לגשת לעבור בקום ועשה על דברי רשב"י בזוהר הקדוש".
ממש לא. אתה השמטת את תחילת המשפט שלו 'בתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש', וכמובן איני חולק על זה שאי"ז מפורש בתלמוד, באתי רק לומר שזה פשטות הדברים וחולק עליו להביא ראיה, ועל זה עונה הב"י שהוא מסתמך על הזוהר חדש. שזוהי כמובן שאלה של השקפה האם אפשר לסמוך על הזוהר בהכרעת הלכה, וכידוע שבדברים רבים אין אנו נוהגים כמותו אע"פ שאין מפורש בתלמוד להיפך [ויעויין היטב במטפחת ספרים ליעב"ץ מה שכתב אודות הזוהר חדש וכמה הוא מוסמך].
פשוטה של משנה כתב:וא"כ מוכח מדברי רב ורבב"ח שתפילין צורך המועד הם. והגר"א דחה ראיה זו באמרו שרב סובר ששבת זמן תפילין היא. ודבריו בזה תמוהים.

כאילו ולא הוכיח זה... "ושם אין ראיה כלל דשם אליבא דמ"ד שבת זמן תפילין כדקאמר שם מתניתין פליג' עלה דרב כותב אדם תפילין כו' לעצמו ופריק שם מתניתין אליביה דרב ומתניתין רבי יהודה היא דקאמר כותב כו' דס"ל שבת ויו"ט ז"ת הן".
מה יישב בזה? סוף סוף טענתו היא שרב סבר שבת ז"ת הוא וזה לא מצינו כמ"ש הרא"ש.
פשוטה של משנה כתב:וגם סתימת הסוגיא במו"ק משמעה שדברי רבי יהודה ור"מ להלכה הם ואינם תלויים בשיטתם הדחויה בענין שבת זמן תפילין.

א"כ למה כתב הרא"ש שזה לשיטתם?

כתב כן בדרך דיחוי בעלמא שא"א להוכיח מזה ראיה גמורה, אבל ודאי אי"ז הפשטות לומר כן.

קולמוס הסופר

פשוטה של משנה כתב:
קולמוס הסופר כתב:
פשוטה של משנה כתב:ומשמעות דבריו היא שהעיקר בש"ס הוא כשיטה הסוברת שאין מניחים תפילין בחוה"מ וכפי שאכן נהג הגר"א.

אין זו משמעות דבריו, אלא דבריו כפשוטם כי השיטה שמניחים אין לה עיקר בש"ס.
אתה כמובן מחזק את תמיהתי

איך הגעת לזה?
אתה כתבת שאין ראיות בש"ס לשיטת הגר"א - ודלא כמשמעות הגר"א, ע"ז עניתי שאין משמעות כזאת בגר"א.
פשוטה של משנה כתב:בשעה שההיפך הוא הנכון שבשביל דבר חדש כזה לפטור חוה"מ מתפילין צריך מקור בתלמוד

הב"י (בענייננו) חשב אחרת ממך וז"ל: "מי יערב לבו לגשת לעבור בקום ועשה על דברי רשב"י בזוהר הקדוש".
ממש לא. אתה השמטת את תחילת המשפט שלו 'בתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש', וכמובן איני חולק על זה שאי"ז מפורש בתלמוד, באתי רק לומר שזה פשטות הדברים וחולק עליו להביא ראיה, ועל זה עונה הב"י שהוא מסתמך על הזוהר חדש. שזוהי כמובן שאלה של השקפה האם אפשר לסמוך על הזוהר בהכרעת הלכה, וכידוע שבדברים רבים אין אנו נוהגים כמותו אע"פ שאין מפורש בתלמוד להיפך [ויעויין היטב במטפחת ספרים ליעב"ץ מה שכתב אודות הזוהר חדש וכמה הוא מוסמך].

אתה כתבת שלחידוש כזה צריך מקור בתלמוד, הב"י כותב להיפך (מספיק גדול בשביל לדחות את ההתקפה על הגר"א, לא כן?). מה לא מובן?

פשוטה של משנה כתב:וא"כ מוכח מדברי רב ורבב"ח שתפילין צורך המועד הם. והגר"א דחה ראיה זו באמרו שרב סובר ששבת זמן תפילין היא. ודבריו בזה תמוהים.

כאילו ולא הוכיח זה... "ושם אין ראיה כלל דשם אליבא דמ"ד שבת זמן תפילין כדקאמר שם מתניתין פליג' עלה דרב כותב אדם תפילין כו' לעצמו ופריק שם מתניתין אליביה דרב ומתניתין רבי יהודה היא דקאמר כותב כו' דס"ל שבת ויו"ט ז"ת הן".
מה יישב בזה? סוף סוף טענתו היא שרב סבר שבת ז"ת הוא וזה לא מצינו כמ"ש הרא"ש.
הוא לא יישב, הוא הוכיח...

פשוטה של משנה כתב:וגם סתימת הסוגיא במו"ק משמעה שדברי רבי יהודה ור"מ להלכה הם ואינם תלויים בשיטתם הדחויה בענין שבת זמן תפילין.

א"כ למה כתב הרא"ש שזה לשיטתם?[/quote]
כתב כן בדרך דיחוי בעלמא שא"א להוכיח מזה ראיה גמורה, אבל ודאי אי"ז הפשטות לומר כן.
מה זאת אומרת דיחוי בעלמא?

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ב' אפריל 07, 2014 8:40 pm

אחר מחכ"ת הרב פש"מ הקפתנו חבילות של תשובות שאין בהן ממש

פשוטה של משנה כתב:כידוע נחלקו הראשונים בזה אם מניחים תפילין בחולו של מועד. והנה כתב הגר"א בביאורו (סי' לא) שהשיטה האומרת שמניחים תפילין בחוה"מ אין לה עיקר בש"ס כלל. ומשמעות דבריו היא שהעיקר בש"ס הוא כשיטה הסוברת שאין מניחים תפילין בחוה"מ וכפי שאכן נהג הגר"א.

הבל גמור!
הגר"א כותב להדיא שהמקור לשיטה שאין מניחים תפילין הוא מזוהר רק כותב שאין עיקר בש"ס לשיטה שמניחים וממילא הדר לן דברי הזוהר ותו לא.

פשוטה של משנה כתב:אבל עכ"פ מה שייך לומר שאין לשיטה זו עיקר בש"ס כאילו היא באה לחדש דבר בלא מקור, בשעה שההיפך הוא הנכון שבשביל דבר חדש כזה לפטור חוה"מ מתפילין צריך מקור בתלמוד.
ואדרבה ממה שאמרו בתלמוד שאין מניחים תפילין ביו"ט משמע שבחוה"מ מניחים תפילין, כי חוה"מ לא איקרי יו"ט בסתמא.

אז יש לנו מחלוקת הגר"א והרב פש"מ האם אפשר לסמוך על הזוהר במקום שאין ראיה כנגד זה מן התלמוד או לא...
מלבד זאת המעיין בתוס' עירובין צ"ו יראה לעינים שגם בלי הזוהר הבנתם הראשונה היתה שאין להניח תפילין בחוה"מ ואח"כ דחו מכח הראיות שהגר"א מתייחס אליהם.

פשוטה של משנה כתב:[ויש להעיר שהגאון האלמוני הנ"ל הנזכר בס' העתים חידש גם שסומא פטור מתפילין, ובזה לית מאן דחייש ליה, וחזינן שלא היה מן הגאונים שנתקבלו פסקיהם בישראל].

??!!

פשוטה של משנה כתב:והנה הראיה העיקרית שמניחים תפילין בחוה"מ היא מהסוגיא במו"ק יט. שהובאה שם ברייתא שסוברים בה ר"מ ורבי יהודה שמותר לכתוב תפילין בחוה"מ לעצמו ולא לאחרים, ומוכח שצורך המועד הוא. אלא שראיה זו כבר דחאה הרא"ש עצמו שר"מ ור"י סוברים שבת זמן תפילין הוא. ושוב הביא דברי הירושלמי שם שרב ורבה בר בר חנה הורו לרב חננאל הסופר שיכול לכתוב תפילין לאדם שנאבדו תפילין במועד, ונתבאר שם שהמשנה האומרת שאינו כותב לאחרים היינו לצורך אחר המועד, ולעצמו שרי אף לצורך אחר המועד, וא"כ מוכח מדברי רב ורבב"ח שתפילין צורך המועד הם . והגר"א דחה ראיה זו באמרו שרב סובר ששבת זמן תפילין היא.
ודבריו בזה תמוהים, וכמו שכבר כתב הרא"ש שלא מצינו שיסברו האמוראים ששבת זמן תפילין. ואילו היה רב סובר כן א"א שיידחה דבר זה מן ההלכה מכל וכל. וגם סתימת הסוגיא במו"ק משמעה שדברי רבי יהודה ור"מ להלכה הם ואינם תלויים בשיטתם הדחויה בענין שבת זמן תפילין .

גם זה אינו שהגר"א ציין להנמוקי יוסף שפירש דרב סובר כר' יוסי שכותב כדי פרנסתו ולאו זמן תפילין הוא. ומ"מ במשנה לכאורה מפורש כנגד זה שאסור לכתוב לאחרים ועל זה משני בכותב להניח אבל לא שרב סובר כמתני' שלעצמו מותר.

פשוטה של משנה כתב:והנה דברי הרשב"א אין להם קיום לדעת הרמב"ם וסיעתו הסוברים שמלאכת חוה"מ דרבנן היא.

אני מבין שכת"ר מניח תפילין ביו"ט שני של ראש השנה...

פשוטה של משנה כתב:ולעומת זאת דברי התוס' הלוא מחודשים המה, כי היכן מצינו אות לגבי מצוות אלו, ולכאורה אין לנו להמציא מדעתנו אות על מה שלא נאמר בתורה בפירוש שהוא אות. ומה שאיסור מלאכה ביו"ט הוי אות היינו משום שיש לדמות יו"ט לשבת. ורש"י כתב דהיינו משום שנאמר 'כי אות היא.. לדעת כי אני ה' מקדישכם', ופסוק זה מתקיים אף ביו"ט ששמירתה היא קיום לידיעה שה' מקדש אותנו.
סוף דבר - דברי הגר"א בזה מחודשים המה, וריהטא דשמעתתא היא כמנהג אשכנז העתיק שיש להניח תפילין בחוה"מ.

לדבריך לא הגר"א מחודש אלא הראשונים וממש לא ברור למה באת בזה כנגד הגר"א וכבר הזכרתי לעיל שאפילו התוס' הסוברים להניח תפילין כתבו כן רק מכח הוכחה אבל בהבנה הפשוטה היה דעתם שלא להניח. ויעויין בשו"ת הרמ"ע מפאנו שכתב שהאות הוא משום עצם קדושת היום.
[שורות אחרונות אלו נכתבו תחילה בלשון חריפה ונערכו לאחר שנתקררה דעתי]

פשוטה של משנה

מרן המשגיח גילה את חוסר הבנתו לעין כל בטענתו שלפי דברי צריך להניח תפילין ביו"ט שני.
טפשות מופלגת! הלוא לא אמרתי אלא שאם מלאכת חוה"מ דרבנן אזי ל"ש לומר שהוא סיבה לפטור חוה"מ מתפילין דרבנן וכמ"ש הרשב"א עצמו שהוא סובר שמלאכת חוה"מ דאורייתא.
ממילא יובן שעל שאר דבריך אין לי מה להוסיף.

פשוטה של משנה

קולמוס הסופר
א. אכן טעיתי בהבנת כוונתך, רק זאת אומר לך שהמשנ"ב ציטט את הגר"א שאין לשיטה זו עיקר בש"ס והוא לא הזכיר שם כלל את הזוהר, וממילא הרושם העולה מדבריו הוא ששיטה זו יש לה 'בעיה' שאין לה מקור בש"ס.
ב. ביחס לגאון המובא בס' העיתים נתכוונתי לומר שא"א לומר ששמועה זו היא מן הגאונים מאחר שראינו הלכה אחרת בשם אותו גאון שהראשונים כתבו עליה שלאו דסמכא היא.
ג. הואל נא להסביר כוונתך ביחס לדברי הגר"א על הסוגיא בירושלמי, כי לא הבנתי כוונתך מה הוא בא להוכיח משם.
בס"ה הוא בא לומר שאותה סוגיא סוברת שבת ז"ת, ומה זה נודע לדברי שאין לנו להמציא שרב סובר דלא כהלכתא וכמ"ש הרא"ש.

חובב_ספרים · הודעהעל ידי **חובב_ספרים** » ב' אפריל 07, 2014 9:14 pm

פשוטה של משנה כתב:בשולי הדברים:
אמח אם אי מי מחכמי אתרא הדין יגלה את אזני האם יש כיום קהילות בארץ ישראל שמנהגם להניח תפילין [כי שמעתי מאבי מורי שבצעירותו היו רבים המניחים תפילין בחוה"מ].

זה עדיין המנהג הנפוץ היום בחו"ל אצל מתפללי אשכנז. רובם בלי ברכה. ונוהגים להסירם לפני הלל.

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ב' אפריל 07, 2014 9:33 pm

פשוטה של משנה כתב:מרן המשגיח גילה את חוסר הבנתו לעין כל בטענתו שלפי דברי צריך להניח תפילין ביו"ט שני.
טפשות מופלגת! הלוא לא אמרתי אלא שאם מלאכת חוה"מ דרבנן אזי ל"ש לומר שהוא סיבה לפטור חוה"מ מתפילין דרבנן וכמ"ש הרשב"א עצמו שהוא סובר שמלאכת חוה"מ דאורייתא.
ממילא יובן שעל שאר דבריך אין לי מה להוסיף.

סברתי היתה שגם אם מלאכת חוה"מ אסורה מדרבנן יש כאן אות דרבנן ואין מניחים תפילין כשם שאין מניחים ביו"ט שני אך אכן טעיתי בזה טעות גדולה כי כל הפוסקים תלו את המחלוקות זו בזו. [ובכל מקרה אינני רואה בזה שטעם אחד של הראשונים לא אזיל אליבא דכל הראשונים כדי השגה על הגר"א]
איך זה מסביר את שאר דבריך????

קולמוס הסופר

פשוטה של משנה כתב:קולמוס הסופר
ג. הואל נא להסביר כוונתך ביחס לדברי הגר"א על הסוגיא בירושלמי, כי לא הבנתי כוונתך מה הוא בא להוכיח משם.
בס"ה הוא בא לומר שאותה סוגיא סוברת שבת ז"ת, ומה זה נודע לדברי שאין לנו להמציא שרב סובר דלא כהלכתא וכמ"ש הרא"ש.

בס"ד
מזה שהירושלמי מקשה ומתרץ את דברי רב אליבא דמתניתין, מוכח שרב הוא בשיטת המשנה, והרי המשנה היא ר' יהודה שסובר שכותב תפילין לעצמו ולשיטתו ששבת ז"ת, א"כ מוכח מהירושלמי שרב סובר כר' יהודה ששבת ז"ת.

פשוטה של משנה

קולמוס הסופר כתב:
פשוטה של משנה כתב:קולמוס הסופר
ג. הואל נא להסביר כוונתך ביחס לדברי הגר"א על הסוגיא בירושלמי, כי לא הבנתי כוונתך מה הוא בא להוכיח משם.
בס"ה הוא בא לומר שאותה סוגיא סוברת שבת ז"ת, ומה זה נודע לדברי שאין לנו להמציא שרב סובר דלא כהלכתא וכמ"ש הרא"ש.

בס"ד
מזה שהירושלמי מקשה ומתרץ את דברי רב אליבא דמתניתין, מוכח שרב הוא בשיטת המשנה, והרי המשנה היא ר' יהודה שסובר שכותב תפילין לעצמו ולשיטתו ששבת ז"ת, א"כ מוכח מהירושלמי שרב סובר כר' יהודה ששבת ז"ת.

היטבת לבאר את דברי הגר"א, אך כל דבריו בזה מרפסן איגרי, שהרי על זה גופא נטוש הויכוח האם המשנה היא רק אליבא דשיטתו הדחויה דרבי יהודה ששבת ז"ת או שדבריו כאן אינם שייכים לשיטתו הנ"ל כי בחוה"מ כו"ע מודו שמניחים תפילין [וזוהי פשטות הדברים מסתימת הסוגיא במו"ק שלא טרחה לציין שדברי רבי יהודה במשנה כאן הם לא להלכה אלא רק לשיטתו], וא"כ הוכחתו של הגר"א תקפה רק משקבלנו את דבריו שחוה"מ דמי לשבת, וכמובן שלזה לא ייקרא הוכחה!!

פשוטה של משנה

תיקון טעות
כתבתי לעיל שהגר"א כתב שאין לשיטה זו [האומרת להניח] עיקר בש"ס.
נגררתי בזה אחר לשון המ"ב, אך לשון הגר"א עצמו היא שאין לשיטה זו עיקר כלל !
ולשון זו מורה בבירור שהיא שיטה דחויה.
הגדיל לעשות החיי אדם שכתב שמקור שיטה זו הוא מפני שטעו בהבנת דברי הש"ס!!
ועל זה תמיהתי גדולה ועצומה היא שההיפך הוא הנכון ושיטה זו משקפת את פשטות התלמוד, והשיטה השניה היא המחדשת ועליה חובת הראיה.

אגב אעיר אודות מה שכתב לעיל קולמוס הסופר שהגר"א נסמך על דברי הזוהר.
כמדומה שאין זה נכון כי הזוהר עיקר דבריו הוא מצד חומר האיסור לזלזל בחוה"מ שהוא בבחינת תפילין דמרי עלמא, ואילו הגר"א בביאורו נוטה יותר לשיטת הטור שאין איסור כלל בהנחת תפילין בחוה"מ רק שאין חובה בזה.

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ג' אפריל 08, 2014 5:09 am

אינני אוחז בהסוגיא כלל אמנם אני הבנתי את כוונת הגר''א הוא ע''פ מש''כ הב''י בסי' כ''ה לענין כמה ברכות מברכין על תפילין, וז''ל שם "וכמה דינים שמצאו שכתב רשב"י בספר הזוהר היפך ממסקנא דתלמודא ואין הפוסקים כותבים אלא מסקנא דתלמודא. וטעמא, משום דאפילו אם היו יודעים דברי רשב"י לא הוו חיישי להו במקום דפליג אתלמודא דידן. והמפרשים דלעולם צריך לברך שתים משמע להו דבהדיא קאמר תלמודא הכי ולפיכך פסקו כן" ע''כ. והנה מאחר שפשטות דברי הזוהר מורים כי אין להניח תפילין בחול במועד, אז אם אין מקור מהש''ס נגד זה אין טעם לעזוב את הזוהר, ולכן א לומר שאין מקור מהש''ס להיפוךני הבנתי שכל כוונת הגר''א הו

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' אפריל 08, 2014 8:13 am

דברי הרב בעל פשוטה של משנה כאן לא מובנים, וכמדומני שחלק מהויכוח כאן היה משום שלא ראו הגמרא בפנים.

ראשית אומר שכל תלונותיו על הגר"א לא על רבינו הגר"א הם אלא על הראשונים כמו שהביא הב"י שהראשונים נקטו שמהגמרא דידן אין ראייה להניח תפילין בחולו של מועד וכל ראיית המחייבים נסמכת על הירושלמי. ואבאר שאדרבה דברי הגר"א כאן כתמיד קילורין לעינים.

ראשית מן הבבלי אין ראייה כי דברי רבה בר בר חנה ודברי רב במו"ק יט בבבלי אין מהם ראייה כלל שמניחים תפילין בחולו של מועד, שהרי נקטו את לשונו של ר' יוסי ממש וע"כ שהתכוונו לפסוק כר' יוסי, ואם אנחנו מפרשים כפשוטו שר' יוסי מיקל מכולם והיינו משום הלכות חוה"מ ופרנסה כמו שביארו תוספות שם ד"ה ר' יוסי (שציין אליהם הגר"א) אין כאן שום רמז להיתר הנחת תפילין בחוה"מ (אולי להיפך). כל מה שתוספות שם נדחקו להגיד שנצטרך להגיד שרב סובר ששבת זמן תפילין הוא לפי שיטת רבינו יונה שס"ל שר' יוסי מחמיר מכולם.

וזה באמת קושי בדברי הירושלמי שמקשה שמתניתין פליגא אדרב ולא משיב את התשובה הפשוטה שרב כר' יוסי ומתניתין ר"מ.
ובאמת שהרואה את לשון רבינו הגר"א רואה שפירש את תירוץ הירושלמי אחרת מפירוש המפרשים על הדף. ונראה לי שהגר"א כך פירש את הירושלמי שהירושלמי מקשה שמתניתין פליגא עליה דרב היינו שסתם המשנה שלא כר' יוסי ומתרץ שאין מהמשנה ראייה למחלוקת ר'יוסי ורבנן כי מיירי בכותב להניח היינו ולא למכור כדי פרנסתו אלא להשתמש בהם (זה פירוש להניח לפי הגר"א היפך פירוש המפרשים) וזה כדעת הסוברים חוה"מ זמן תפילין. והאיר רבינו את עינינו בדרך קצרה בביאור הירושלמי.

(אולי יש לומר לפי ביאור הגר"א שלפי ר' יוסי הוא להיפך מר' יהודה שאם מוכר את התפילין שלו באמת ייאסר לו לעשות כי עכשיו כבר אינו ע"מ למכור ובזה יבואר עוד יותר טוב העניין שרב בירושלמי אמר לעשות דווקא שלא כמו שהורה ר' אבא בר נתן, וע"ז מקשה הירושלמי מהמשנה ומתרץ.)

אגב מה שכתב הגר"א שאין עיקר לשיטה זו התכוון בעיקר להמשך דבריו שתוספות הביאו ראייה מביצה וע"ז כתב שהגירסא אינה נכונה.

עוד אגב אע"פ שרבינו הגר"א כתב שפשטות המשנה ששבת זמן תפילין כי אחרת למה לעצמו מותר, הריטב"א כתב בדיוק להיפך שפשטות המשנה משמע ששבת לאו זמן תפילין כי אם יש בהם צורך במועד למה לאחרים יהיה אסור.

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ג' אפריל 08, 2014 9:34 am

אוצר החכמה כתב:ובאמת שהרואה את לשון רבינו הגר"א רואה שפירש את תירוץ הירושלמי אחרת מפירוש המפרשים על הדף. ונראה לי שהגר"א כך פירש את הירושלמי שהירושלמי מקשה שמתניתין פליגא עליה דרב היינו שסתם המשנה שלא כר' יוסי ומתרץ שאין מהמשנה ראייה למחלוקת ר'יוסי ורבנן כי מיירי בכותב להניח היינו ולא למכור כדי פרנסתו אלא להשתמש בהם (זה פירוש להניח לפי הגר"א היפך פירוש המפרשים) וזה כדעת הסוברים חוה"מ זמן תפילין. והאיר רבינו את עינינו בדרך קצרה בביאור הירושלמי.

ייש"כ על הדברים הנעימים ומנהירים אך לענ"ד א"צ להיכנס בדוחק זה לפרש לשון להניח שפירושו להניח תפילין אלא שורש דברי הגר"א הוא מביאור הב"י בסי' תקמ"ה שכתב דהסוברים שאסור להניח תפילין בחוה"מ יפרשו הירושלמי דלעצמו פירוש שהוא צריך להם לאחר המועד מותר לכתוב וה"ה לאחרים אם יש מי שצריך להם אבל להניח פירוש שכותב להניחם בקרן זוית ולמוכרם כשיהיה מי שיצטרך להם זה אסור (ונמצא שלהניח אינו אוקימתא במשנה שלהניח מותר לעצמו ואסור לאחרים אלא להניח הוא פירוש על הא דלאחרים אסור דהחילוק אינו בין עצמו לאחרים אלא בין להשתמש ללהניח)
והגר"א ג"כ פירש כן את דברי הירושלמי שלהניח הוא פירוש על הא דלאחרים אסור אך לא ניחא ליה במ"ש הב"י שמותר לכתוב תפילין להשתמש אחר הרגל ולכן כתב שהירושלמי מתרץ שהמשנה כר' יהודה דס"ל שבת זמן תפילין וממילא שייך לחלק בין להשתמש לעצמו או לאחרים דהוא צורך המועד ובין להניח למכור כשיהיה לו למי למכרם דאינו צורך המועד אבל בעובדא דרב שרצה למכרם לאלתר לצורך פרנסת הרגל שרי.
[ובזה מבואר היטב מה שכתב הגר"א שכל תירוץ הירושלמי הוא שהמשנה כר' יהודה שאילו המשנה היתה כהסוברים שאסור להניח תפילין במועד ועל כרחך שגם לעצמו הכוונה לאחר המועד ס"ל להגר"א דא"א לחלק כהב"י בין להשתמש לאחר הרגל ובין להניח לאחר הרגל ועל כרחין היינו צריכים לומר שהחילוק בין לעצמו שלעצמו התירו טפי מלאחרים ודלא כרב]

--------------------------------

בעניין איסור מלאכה דרבנן עדיין לא נחה דעתי למה לא ייחשב אות מדרבנן כמו יו"ט שני ואף שיש לומר שיו"ט שני נתנו לו כל דיני היו"ט ראשון וממילא האיסור מלאכה שבו הוא ג"כ אות כמו האיסור מלאכה של יו"ט ראשון אבל באיסור מלאכה דרבנן לא חשיב אות אכתי לא נחה דעתי בזה דמ"מ הא גם האיסור מלאכה של חוה"מ גזרו רבנן משום קדושה שיש בו ודומה ליו"ט ואולי שמא כוונת הראשונים שאם האיסור מלאכה דרבנן שייך לחלק בין חוה"מ ליו"ט אבל אם הוא דאורייתא א"א לחלק ולא באו לומר שבאיסור מלאכה דרבנן לא שייך אות אלא רק שאינו מוכרח, וצריך אני לרב בזה.

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ג' אפריל 08, 2014 10:24 am

מרן המשגיח כתב:בעניין איסור מלאכה דרבנן עדיין לא נחה דעתי למה לא ייחשב אות מדרבנן כמו יו"ט שני ואף שיש לומר שיו"ט שני נתנו לו כל דיני היו"ט ראשון וממילא האיסור מלאכה שבו הוא ג"כ אות כמו האיסור מלאכה של יו"ט ראשון אבל באיסור מלאכה דרבנן לא חשיב אות אכתי לא נחה דעתי בזה דמ"מ הא גם האיסור מלאכה של חוה"מ גזרו רבנן משום קדושה שיש בו ודומה ליו"ט ואולי שמא כוונת הראשונים שאם האיסור מלאכה דרבנן שייך לחלק בין חוה"מ ליו"ט אבל אם הוא דאורייתא א"א לחלק ולא באו לומר שבאיסור מלאכה דרבנן לא שייך אות אלא רק שאינו מוכרח, וצריך אני לרב בזה.

יום טוב שני העמידו חז"ל את דבריהם לתת לו תוקף גמור של יו"ט גם לתפילין לקולא, ולא מחמת שמצד עצמו יו"ט דרבנן הוא אות לפטור מתפילין, אלא לתת לו דמיון לדאוריתא דא"א לפלוג ולזלזל בו, משא"כ איסור מלאכה דחול המועד שאינו בא לתת לו תוקף של יו"ט גמור גם מדרבנן אלא איסור מלאכה גם בחול המועד אע"פ שהוא עדיין בדרגת חול המועד

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ג' אפריל 08, 2014 1:58 pm

סגן אלוף כתב:
מרן המשגיח כתב:בעניין איסור מלאכה דרבנן עדיין לא נחה דעתי למה לא ייחשב אות מדרבנן כמו יו"ט שני ואף שיש לומר שיו"ט שני נתנו לו כל דיני היו"ט ראשון וממילא האיסור מלאכה שבו הוא ג"כ אות כמו האיסור מלאכה של יו"ט ראשון אבל באיסור מלאכה דרבנן לא חשיב אות אכתי לא נחה דעתי בזה דמ"מ הא גם האיסור מלאכה של חוה"מ גזרו רבנן משום קדושה שיש בו ודומה ליו"ט ואולי שמא כוונת הראשונים שאם האיסור מלאכה דרבנן שייך לחלק בין חוה"מ ליו"ט אבל אם הוא דאורייתא א"א לחלק ולא באו לומר שבאיסור מלאכה דרבנן לא שייך אות אלא רק שאינו מוכרח, וצריך אני לרב בזה.

יום טוב שני העמידו חז"ל את דבריהם לתת לו תוקף גמור של יו"ט גם לתפילין לקולא, ולא מחמת שמצד עצמו יו"ט דרבנן הוא אות לפטור מתפילין, אלא לתת לו דמיון לדאוריתא דא"א לפלוג ולזלזל בו, משא"כ איסור מלאכה דחול המועד שאינו בא לתת לו תוקף של יו"ט גמור גם מדרבנן אלא איסור מלאכה גם בחול המועד אע"פ שהוא עדיין בדרגת חול המועד

לא הבנתי. הן גם אם חוה"מ אסור במלאכה מן התורה אין בדרגת יו"ט אלא בדרגת חוה"מ ומ"מ כיוון שאסור במלאכה חשיב אות ולמה לא נאמר כן גם באיסור מלאכה דרבנן דמדרבנן חשיב אות.

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ג' אפריל 08, 2014 2:01 pm

מרן המשגיח כתב:
סגן אלוף כתב:
מרן המשגיח כתב:בעניין איסור מלאכה דרבנן עדיין לא נחה דעתי למה לא ייחשב אות מדרבנן כמו יו"ט שני ואף שיש לומר שיו"ט שני נתנו לו כל דיני היו"ט ראשון וממילא האיסור מלאכה שבו הוא ג"כ אות כמו האיסור מלאכה של יו"ט ראשון אבל באיסור מלאכה דרבנן לא חשיב אות אכתי לא נחה דעתי בזה דמ"מ הא גם האיסור מלאכה של חוה"מ גזרו רבנן משום קדושה שיש בו ודומה ליו"ט ואולי שמא כוונת הראשונים שאם האיסור מלאכה דרבנן שייך לחלק בין חוה"מ ליו"ט אבל אם הוא דאורייתא א"א לחלק ולא באו לומר שבאיסור מלאכה דרבנן לא שייך אות אלא רק שאינו מוכרח, וצריך אני לרב בזה.

יום טוב שני העמידו חז"ל את דבריהם לתת לו תוקף גמור של יו"ט גם לתפילין לקולא, ולא מחמת שמצד עצמו יו"ט דרבנן הוא אות לפטור מתפילין, אלא לתת לו דמיון לדאוריתא דא"א לפלוג ולזלזל בו, משא"כ איסור מלאכה דחול המועד שאינו בא לתת לו תוקף של יו"ט גמור גם מדרבנן אלא איסור מלאכה גם בחול המועד אע"פ שהוא עדיין בדרגת חול המועד

לא הבנתי. הן גם אם חוה"מ אסור במלאכה מן התורה אין בדרגת יו"ט אלא בדרגת חוה"מ ומ"מ כיוון שאסור במלאכה חשיב אות ולמה לא נאמר כן גם באיסור מלאכה דרבנן דמדרבנן חשיב אות.

אות דרבנן מצד עצמו אין בו טעם לדחות מצווה דאוריתא של תפילין, ואין טעם לחז"ל לחייב את קיום האות כך ושיצטרכו לעקור מצוה מן התורה, אבל יו"ט שני של גלויות מצד התקנה גופו צריך להיות לו תוקף של דאוריתא ולכן עקרו חז"ל מצוות תפילין

פשוטה של משנה

אוצר החכמה כתב:דברי הרב בעל פשוטה של משנה כאן לא מובנים, וכמדומני שחלק מהויכוח כאן היה משום שלא ראו הגמרא בפנים.
לא טרחת להסביר במה אינם מובנים!
ראשית אומר שכל תלונותיו על הגר"א לא על רבינו הגר"א הם אלא על הראשונים כמו שהביא הב"י שהראשונים נקטו שמהגמרא דידן אין ראייה להניח תפילין בחולו של מועד וכל ראיית המחייבים נסמכת על הירושלמי.
אין לי שום תלונה על הראשונים, כי אכן עיקר הראיה היא מהירושלמי. ומהבבלי אינה אלא ראיה קצת שאפשר לדחותה, אך תמיהתי על הגר"א שהציג את הדברים כאילו הפשטות היא כשיטתו ולא להיפך.

ראשית מן הבבלי אין ראייה כי דברי רבה בר בר חנה ודברי רב במו"ק יט בבבלי אין מהם ראייה כלל שמניחים תפילין בחולו של מועד, שהרי נקטו את לשונו של ר' יוסי ממש וע"כ שהתכוונו לפסוק כר' יוסי, ואם אנחנו מפרשים כפשוטו שר' יוסי מיקל מכולם והיינו משום הלכות חוה"מ ופרנסה כמו שביארו תוספות שם ד"ה ר' יוסי (שציין אליהם הגר"א) אין כאן שום רמז להיתר הנחת תפילין בחוה"מ (אולי להיפך). כל מה שתוספות שם נדחקו להגיד שנצטרך להגיד שרב סובר ששבת זמן תפילין הוא לפי שיטת רבינו יונה שס"ל שר' יוסי מחמיר מכולם.

וזה באמת קושי בדברי הירושלמי שמקשה שמתניתין פליגא אדרב ולא משיב את התשובה הפשוטה שרב כר' יוסי ומתניתין ר"מ.
ובאמת שהרואה את לשון רבינו הגר"א רואה שפירש את תירוץ הירושלמי אחרת מפירוש המפרשים על הדף. ונראה לי שהגר"א כך פירש את הירושלמי שהירושלמי מקשה שמתניתין פליגא עליה דרב היינו שסתם המשנה שלא כר' יוסי ומתרץ שאין מהמשנה ראייה למחלוקת ר'יוסי ורבנן כי מיירי בכותב להניח היינו ולא למכור כדי פרנסתו אלא להשתמש בהם (זה פירוש להניח לפי הגר"א היפך פירוש המפרשים) וזה כדעת הסוברים חוה"מ זמן תפילין. והאיר רבינו את עינינו בדרך קצרה בביאור הירושלמי.
דבריך כ"כ דחוקים שאיני יודע איך להגיב, רק אומר שרבי יוסי כלל לא הוזכר בירושלמי וא"א לפרש ירושלמי לפי דעה שהוזכרה בבבלי.
בכל אופן אתה מתעלם מהעובדה הפשוטה שאף הגר"א מודה שלשיטתו צ"ל שרב סובר שבת ז"ת, וכבר כתבו התוס' והרא"ש שאין שום הצדקה לומר שרב סובר דלא כהלכתא מבלי שום ראיה.

אגב מה שכתב הגר"א שאין עיקר לשיטה זו התכוון בעיקר להמשך דבריו שתוספות הביאו ראייה מביצה וע"ז כתב שהגירסא אינה נכונה.
כבר ציינתי שהגר"א לא כתב שאין לה עיקר בש"ס אלא שאין לה עיקר כלל, והמשמעות הברורה היא שהיא שיטה דחויה כמ"ש החיי אדם.

עוד אגב אע"פ שרבינו הגר"א כתב שפשטות המשנה ששבת זמן תפילין כי אחרת למה לעצמו מותר, הריטב"א כתב בדיוק להיפך שפשטות המשנה משמע ששבת לאו זמן תפילין כי אם יש בהם צורך במועד למה לאחרים יהיה אסור.
ממש לא, הוא כתב כן רק לדעת הסוברים שחוה"מ לאו ז"ת, ואילו הוא עצמו מכריע להיפך ומיירי שאינו צריך אותם למועד, והעלה שם את מה שטענתי מעצמי למעלה שלא מצינו חוה"מ נקרא יו"ט וגם לא הוקש לשבת שנאמר בו שהוא נקרא אות.

אוסיף עוד דבר שראיתי עתה בקרן אורה (פ' המוצא תפילין) שהקשה על הגר"א שא"כ למה הוצרכה הגמ' בעירובין לחפש בנרות מקור מברייתות שונות לכך שר"מ ור"י סוברים ששבת ז"ת, ולא הוכיחה ממשנה מפורשת במו"ק שהם מתירים להניח תפילין בחוה"מ.
חשוב לי לחזור ולהדגיש לטובת התוקפים אותי.
לא באתי חלילה לומר שאין מקום לומר שחוה"מ לאו זמן תפילין, רק באתי לומר שאין זה הפשטות והיא שיטה מחודשת הן מכוח ראיות והן מכוח סברא. ובדיוק כמו שכל אחד מבין ששיטת ר"ת בשקיעה שניה היא מחודשת ומנוגדת לפשטות.
ואני בעניי מבקש לדעת מהי הפשטות בכל ענין כפי ששמי מורה עלי.
ועל זה תמהתי על הגר"א שמציג את השיטה המנוגדת לו כשיטה נטולת בסיס.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' אפריל 08, 2014 6:14 pm

המשכתי להסביר מדוע אינם מובנים.
כי
א. מה יש להתקיף את הגר"א על דבר שכל הראשונים היה נראה להם פשוט שאין מהגמרא מו"ק שום ראייה לעניין זה. והסברתי גם למה זה ברור כך.

ב. כי להיפך הגר"א בחכמתו ביאר גם את הדחייה לראייה היחידה שהיתה לראשונים מן הירושלמי. (בין אם כדברי בין אם תפרש כפי שהציע "מרן המשגיח".)

כך שאין כאן שום פשטות שלא כהגר"א. להיפך הקורא את דברי הראשונים רואה שהיה אצלם צד גדול לומר שבפשטות אין להניח תפילין בחוה"מ ועיקר דיונם היה על הראייה מהירושלמי.

לגבי דברי הקרן אורה, וודאי שאפשר להביא ראיות במחלוקת הגדולה הזאת בין הראשונים לאחד הצדדים. והגר"א תפס צד אחד.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' אפריל 08, 2014 6:24 pm

בדיוק כמו שכל אחד מבין ששיטת ר"ת בשקיעה שניה היא מחודשת ומנוגדת לפשטות.

אני לא כל כך מבין מה אתה מתכוון בזה. יש בעייה של סתירה בין הסוגיות בשבת ובפסחים והיא סתירה חמורה. כך שאי אפשר לתרץ אותה בפשטות. יש שלשה תירוצים
א. רבנו תם.
ב. הגאונים הובאו במהר"ם אלשקר שהגמרא בפסחים היא שיטה דחויה.
ג. הגר"א שמדובר על צאת כל הכוכבים.

כל שיטה יש לה את הקשיים שלה. אלו שדחו את רבינו תם לא דחו אותו בגלל ששיטתו אינה פשוטה אלא מן הטענה העיקרית לדעתם שהמציאות לא כן היא, ומעוד טענות שונות.

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ג' אפריל 08, 2014 8:41 pm

פשוטה של משנה כתב:חשוב לי לחזור ולהדגיש לטובת התוקפים אותי.
לא באתי חלילה לומר שאין מקום לומר שחוה"מ לאו זמן תפילין, רק באתי לומר שאין זה הפשטות והיא שיטה מחודשת הן מכוח ראיות והן מכוח סברא. ובדיוק כמו שכל אחד מבין ששיטת ר"ת בשקיעה שניה היא מחודשת ומנוגדת לפשטות.
ואני בעניי מבקש לדעת מהי הפשטות בכל ענין כפי ששמי מורה עלי.
ועל זה תמהתי על הגר"א שמציג את השיטה המנוגדת לו כשיטה נטולת בסיס.

בתור ראש החץ של התוקפים את כת"ר אני נוטל לעצמי רשות להשיבך ולהסביר מה אני רוצה ממך (ולפי הבנתי גם מגיבים אחרים שנקטו לשון יותר רכה משלי).

אך קודם כל אומר שכל התקפותי לא היו ואינן ח"ו אישיות. מכתלי כתיבתך ניכר שצורבא מרבנן את! לפורום זה הוספת הרבה וגם אותי באופן אישי החכמת.
א. כמו בכל העניינים אנו תלמידים של רבותינו אשר קדמו לנו וגם בעניין זה של פשטות הסוגיא עלינו ללמוד מהם. הגמרא מלמדת אותנו איך צריך ללמוד משנה והראשונים מלמדים אותנו איך צריך ללמוד גמרא.
גם אני אוהב לקרוא קודם את הגמרא ולנסות להבין לבד ורק אח"כ לקרוא רש"י אבל כשרש"י אומר אחרת ממה שחשבתי עלי לשאול את עצמי איפה טעיתי ולא למה רש"י נטה מהדרך הפשוטה כי מה שרש"י אומר זה הפשט הפשוט ורק אני הבנתי משום מה בדרך אחרת.

ואם ניקח כדוגמא את האשכול שלנו: הצלחת להקפיץ אותי בכך שבחרת לשאול על הגר"א שאלות שהיו קשות לך על הראשונים אבל 'אחר העיון' נ"ל שהבנתי למה עשית כך. אתה בעצם אומר ככה "חלק מהראשונים לא למדו כמו ההבנה הפשוטה. בסדר, זו זכותם המלאה. אבל למה הגר"א אומר ששיטתם זו ההבנה הפשוטה".
לעניות דעתי זו גישה שגויה מיסודה. בדרך כלל הראשונים שלמדו כהבנה מסוימת אחזו שזו ההבנה הפשוטה ואם אנו לא מבינים איך זה יכול להיות עלינו ללמוד שוב את הסוגיא כדי להבין איפה טעינו.

אני לא אומר שהראשונים ואף הגמרא לא נוטים לפעמים מהפשט הפשוט אבל צריך סיבה טובה מאד לומר כך כי זה לא המקרה הרגיל (וגם אז הם בדרך כלל אומרים את זה במפורש)!

ב. עצם המושג פשטות הסוגיא טעון הגדרה.
הפשטות זה הפירוש שמסתדר הכי טוב עם הלשון או הפירוש שנראה יותר מסברא? הפירוש שאני חשבתי עליו בפעם הראשונה שקראתי את הסוגיא או הפירוש שה'עולם' רגילים לפרש? הפירוש הכי נח בסוגיא זו ובשורה זו בגמרא או הפירוש שלא יקשה עליו מסוגיות אחרות וממקומות אחרים באותה הסוגיא?
המושג פשטות נתון לשיקולים שונים ולרוב קשה לקבוע מסמרות ולומר "זו הפשטות!" ישנם תמיד כמה צדדים והדבר נתון לשיקול הדעת.

והנני תמיד מזומן לשרת את כת"ר ולהוכיחו בכל עת שיצטרך :)
המשגיח הקטן

פשוטה של משנה

אוצר החכמה כתב:
בדיוק כמו שכל אחד מבין ששיטת ר"ת בשקיעה שניה היא מחודשת ומנוגדת לפשטות.

אני לא כל כך מבין מה אתה מתכוון בזה. יש בעייה של סתירה בין הסוגיות בשבת ובפסחים והיא סתירה חמורה. כך שאי אפשר לתרץ אותה בפשטות. יש שלשה תירוצים
א. רבנו תם.
ב. הגאונים הובאו במהר"ם אלשקר שהגמרא בפסחים היא שיטה דחויה.
ג. הגר"א שמדובר על צאת כל הכוכבים.

כל שיטה יש לה את הקשיים שלה. אלו שדחו את רבינו תם לא דחו אותו בגלל ששיטתו אינה פשוטה אלא מן הטענה העיקרית לדעתם שהמציאות לא כן היא, ומעוד טענות שונות.

דרכו של ר"ת רחוקה מלהיות פשוטה מפני שכל אדם רגיל כמוני הקורא בגמרא שיש שקיעת החמה מבין שהחמה יורדת ותו לא, וכי מנין לו לדעת שיש שתי שקיעות.
יתירה מכך השקיעה השניה אין לה שום נקודת ציון במציאות, כלומר בא ר"ת ואומר לך ש18 דקות לפני צאת הכוכבים זה נקרא שקיעה, ואתה שואל מנין לי [בעולם שאין בו שעונים ומתבסס על ההסתכלות בטבע] לדעת שזו שקיעה ולא רבע שעה קודם.
והרי ברור שהשקיעה היא דבר המסור לכל אדם ואדם ולאו דוקא לאסטרונומים דגולים כקופרניקוס.
וטענה זו טענתי מעצמי ושמחתי לראות בחו"ב [לגר"ח גריינמן] שמכוח טענה זו דחה דברי ר"ת מן ההלכה.

באופן כללי צודק המשגיח שפשטות היא דבר הנתון לשיקול דעת. ואכן בדיוק למטרה זו חנן הבורא את כולנו בדעת...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' אפריל 09, 2014 7:10 am

א. לא ענית על שאלתי. מה פשוט כאן כשיש סתירה. ברור שאילו לא היתה הגמרא בפסחים לא היה נזקק רבנו תם לפירושו.

ב. נראה שהתפיסה החזקה שלך שלא כרבנו תם מושתתת על העובדה שאתה מתאר לך את המציאות כפי שאנו מכירים אותה. היינו שהחמה יורדת מתחת לכדור. מי שתפיסת הטבע שלו היא שיש לרקיע עובי והחמה נכנסת בו, יתכן שהציור שלו קצת שונה.

ג. השאלה מן המציאות היא אחת הקושיות על רבנו תם שהוזכרו באחרונים, ומה שאתה כתבת הוא אחד הניסוחים שלה. ברור שיש קושיות על שיטת רבנו. האם הגדרת פשוטה הוא שאין עליה קושיות?
אגב כאן בפורום היה דיון על הטענה שהקושיה מן המציאות אינה נכונה אבל צריך לראות אם טענתם עונה גם על הניסוח שלך. (כוונתי לומר שאפשר לנסח את השאלה שלא קורה שום שינוי 18 דקות לפני צאת דרבנו תם ועל זה התווכחו, ואפשר לנסח את השאלה כמו שאתה ניסחת אותה שלא קורה שינוי מובחן שאפשר לקרוא לו שקיעה על זה קצת יותר קשה לענות)

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אפריל 10, 2014 12:38 am

לשאלה ששאלו לעיל מה המנהג בא"י: יש כיום כמה מניינים בא"י שמניחים תפילין בחוה"מ. בי-ם, (כשנים או שלושה מניינים) בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית, ועוד. ורבים מניחים גם כן בביתם בצנעא.

כעת הרבש"ה עובד על הכנת ספר מקיף על הנושא של הנחת תפילין בחוה"מ, כשהספר יצא בע"ה, הרבה אנשים שאינם מניחים תפילין בח"ה יהיו בבעיה.

דבר שנחלקו בו גדולי הראשונים והאחרונים, לא יכול ספר בן דורינו יהיה מקיף ככל שיהיה, ליצור בעייה לנוהג כמנהג חלק מהם.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אפריל 10, 2014 9:49 am

אוצר החכמה כתב:דבר שנחלקו בו גדולי הראשונים והאחרונים, לא יכול ספר בן דורינו יהיה מקיף ככל שיהיה, ליצור בעייה לנוהג כמנהג חלק מהם.

אך הוא יכול ליצור בעיה למי שכל אבותיו ורבותיו נהגו כרוב הפוסקים ופתאום הוא עבר לפסוק על פי ראשונים אחרים שלא נפסקה הלכה כמותם.

א. למה הוא עושה נגד רבותיו?
ב. מי לא פסק הלכה כמו מי, כיוון שגם האחרונים נחלקו בזה?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אפריל 10, 2014 3:14 pm

בפשטות רוב מוחלט של הראשונים והאחרונים בכל ארצות אירופה (חוץ מספרד אחרי התגלות הזוהר) סוברים להניח תפילין בחול המועד. וזה כולל את הראשונים הגדולים שמפיהם אנו חיים, כמו הרא"ש, הטור, הרמב"ם, ויתכן שגם הרי"ף.

אלו דברים פשוטים וידועים.
אבל הבנתי שבספר שיצא (לכשיצא) יהיה עוד הרבה חומר מעניין בנושא. ונקווה שיראה אור בקרוב בע"ה.

אלכסנדר וימפן

אני לא מצליח להבין איך ספר של מישהו בן ימינו מתיימר להכריע במחלוקת מרן והרמ"א.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אפריל 10, 2014 3:28 pm

לא הוא הכריע אלא כל רבותינו הכריעו שהאשכנזים נוהגים בכל כמו הרמ"א ולא כשו"ע.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' אפריל 10, 2014 4:37 pm

משולש כתב:בפשטות רוב מוחלט של הראשונים והאחרונים בכל ארצות אירופה (חוץ מספרד אחרי התגלות הזוהר) סוברים להניח תפילין בחול המועד. וזה כולל את הראשונים הגדולים שמפיהם אנו חיים, כמו הרא"ש, הטור, הרמב"ם, ויתכן שגם הרי"ף.

אלו דברים פשוטים וידועים.
אבל הבנתי שבספר שיצא (לכשיצא) יהיה עוד הרבה חומר מעניין בנושא. ונקווה שיראה אור בקרוב בע"ה.

ובעלי התוספות והרשב"א אינם מן הגדולים מפיהם אנו חיים? מי שפותח ב"י בסימן ל"א ממש לא מתרשם כדבריך. אבל זה ממש מה שאמרתי שזה מגוחך דבר שנחלקו בו כל גדולי הראשונים והאחרונים שיבא היום מישהו ויתחיל לספור מי סובר כך ומי כך ויכריע את ההלכה..
מנהג הספרדים היה כדעת הב"י ומנהג האשכנזים בחו"ל כדעת הרמ"א. וכאן בארץ ישראל הנהיגו גדולי הדור שעלו כמנהג הספרדים והם תלמידי הגר"א וכנראה גם תלמידי הבעש"ט כי גם החסידים בארץ לא מניחים כמנהג הספרדים.
אם הנושא כאן הוא שוב על "החזרת עטרה ליושנה של מנהגי אשכנז וכולי" וזלזול במנהג ארץ ישראל בדורות האחרונים, אז את זה אנחנו כבר מכירים.
כמובן שיש מקום לכתוב ספר על הנושא להגדיל תורה ולדון בדברים, ואם הלומד ייראה לו להחמיר שלא כמנהג, או להקל ולהניח תפילין כל אחד צריך לנהוג ע"פ תורה. אני רק התייחסתי להתבטאות על הבעייה שתהיה לנוהגים כמנהג ארץ ישראל.

מה שנכון נכון

הדיון פה לא מובן לי כ"כ.
אמת שכפה"נ המנהג הקדום ברוב המקומות היה להניח תפילין בחוה"מ, אלא שהשתנה בעקבות דברי הזהר, וכמ"ש הב"י דמאחר ולא נתפרש בתלמודא דידן [כלומר אין הוכחה ניצחת], מי יחלוק על רשב"י בספר הזהר, ואמנם יש לדון בדעת מרן עד כמה הוא נוהג לפי כלל זה ואכמ"ל, אך מ"מ ברור שהשתנה המנהג בגלל שכן דעת הקבלה, ואם כן מה יתן ומה יוסיף לאסוף כעפר וכחול ימים את דעות הראשונים בענין שדנו מצד הלכה, הלא הכרעת הב"י היתה בגלל הקבלה, ומטעם זה שנו קהלות הספרדים מנהגם, ואחריהם האשכנזים הנוהגים ע"פ הקבלה, ובא"י כמעט כולם, ומי שירצה ידון בעיקר הענין - הלכה וקבלה אחרי מי הולכים, אך אי"ז נוגע כלל להלכות תפילין.
ובאמת שיתכן שלא רק משום שכן דעת הקבלה פסק כן מרן, אלא שמאחר וכן דעת רשב"י שהיה מחכמי המשנה, ולא מצינו בתלמוד מי שחולק עליו, א"כ גם ע"פ הפשט יש לנהוג כן.

קולמוס הסופר

אוצר החכמה כתב:וכאן בארץ ישראל הנהיגו גדולי הדור שעלו כמנהג הספרדים והם תלמידי הגר"א וכנראה גם תלמידי הבעש"ט כי גם החסידים בארץ לא מניחים כמנהג הספרדים.

בס"ד
עיין תשובת מהרש"ל סי' צ"ח וז"ל: ואף שבני א"י אינן מניחין תפילין כלל בח"ה לפי שהרשב"א בא וביטל המנהג לפי סברתו שתפס דעת ר"י בעל התוס' ולא שחשו לבד לדברי הזוהר.

קולמוס הסופר

משולש כתב:בפשטות רוב מוחלט של הראשונים והאחרונים בכל ארצות אירופה (חוץ מספרד אחרי התגלות הזוהר) סוברים להניח תפילין בחול המועד. וזה כולל את הראשונים הגדולים שמפיהם אנו חיים, כמו הרא"ש, הטור, הרמב"ם, ויתכן שגם הרי"ף.

בס"ד
ז"ל כסף משנה הלכות יו"ט פ"ז סקי"ג: ואם אין לו מה יאכל כותב וכו'. נראה שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפילין בחוה"מ דבכלל יום טוב הוא וא"כ אין להתיר בכתיבת תפילין יותר מבמלאכה אחרת. ע"כ. (ועל אף שהכ"מ סתר דבריו, כמה אחרונים כתבו דהעיקר בדבריו שאסור.)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר