בספר הכוזרי ואחריו הרב בעל המאור קבעו את קו התאריך 90 מעלות מזרחית לירושלים, והנה בדור שלפנינו הבין הגרימ"ט זצ"ל בדעתם שסברו שכל חצי הכדור התחתון אין בו יבשה אלא מים, וממילא היה פשיטא להו מסברא שהיומם צריך להתחיל בקצה המזרחי של הישוב, ומעתה בהגלות נגלות ישובי בני אדם מעבר ל 90 מעלות אלו כסיביר ויפן אוסטרליה ואיי הוואי הרי לא שייכת סברת הכוזרי כלל מכיון שכל היקף הכדור מלא בישובי בני אדם בלא תחילה וסוף.
אמנם מרן החזו"א זצ"ל פי' בדעתם שאין שום ענין ומעלה למקום 90 מעלות מירושלים לקבוע שם את הקו אלא עיקר הקובע הוא תחילת יבשת אסיה מכיון שירושלים שוכנת בתוכה, ואלא שהכוזרי סבר שקצה היבשת נמצא 90 מעלות מירושלים [יתכן משום שסבר כדברי הגרימ"ט שאין ישוב בחצי כדור תחתון, ויתכן שהיה לו מידע ע"ז מפי עדים ואלא שבימינו נשתנה גבול הים והיבשה במקצת] אך מ"מ העיקר הקובע לבדו הוא קצה יבשת אסיה.
עוד חידש החזו"א לגבי יבשת אוסטרליה שהואיל ומקצתה תוך 90 מעלות כולה נגררת אחרי קצתה ולכך היא נכללת בתוך הצד המערבי של הקו ומקדימה לירושלים יותר מ 6 שעות, ולכאורה צ"ב שהרי כל מה שחלקי אסיה המזרחיים לאר"י נכללים בתוככי מערב הקו זהו משום שהם נגררים אחרי ירושלים והרי אין גרירה לגרירה גם לדברי החזו"א דאל"כ גם יפן תהא נידונת בכלל מערב הקו, וצ"ל דלא דמי האי גרירה להאי גרירה, שאסיה כולה נידונת מצד עצמה כגוש א' של יבשה עם ירושלים לענין תחולת היומם, משא"כ אוסטרליה רק הצד המערבי שלה נכלל ביומה של ירושלים מצד עצמו, והשאר נגרר רק משום סברת היסוד עולם שא"א שלשני שכנים יהיו שני ימי שבת.
עד כאן הדברים מבוארים היטיב, אלא שמי שיעיין קמעה במפת העולם יראה שסיביר שהיא קצה יבשת אסיה מצד צפון משתרעת עד נקודה מזרחית מאד ל 90 מעלות לירושלים ואמנם היא צפונית לירושלים אבל מ"מ כיון שהיא חלק מיבשת אסיה הרי תחולת היומם בה אף הוא מקדים לירושלים הרבה יותר מ 6 שעות, ומעתה יפן הרי נמצאת בתוך הקו הזה ולמה לא תהא דינה כאוסטרליה לגבי התחלת היום, ומה בכך שמול ירושלים [בקווי מזרח - מערב] היבשת מסתיימת באזור 90 מעלות.