.במג"א (תצ"ז סק"ו תפס בדברי הירושלמי דהו"ה בצד דג מן הכלי דחייב משום קוצר וכ"כ בפני משה ובקרבן העדה שם, ובנתיב חיים העיר ע"ד המג"א דא"כ איך שרי לירושלמי לאכול דג חי ביו"ט. עוד יש להקשות מהא דאמרו בירושלמי (פי"ג ה"ה) אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה וכו'. שמואל, צד הוא בפיתם. ועי"ש בפ"מ שפירש: 'והוא חבית גדולה שממלאין אותה מים ומכניסים את הדגים לתוכה דאי"ז צידה ביו"ט שכבר ניצודין הן בחבית'. וקשה דאם צידה אין כאן קוצר יש כאן, ומוכח דאף לירושלמי אין קוצר אלא בשולה מן הים. ועיין גם לגאון חת"ס בהגהותיו לשו"ע שם ובאג"ט קוצר ס"ק כו דכתבו דאף לירושלמי ליכא קוצר אלא בשולה מן הים או בביבר דשם רביתיהו ודמיא למה שאמרו בגמ' (קח, א) לענין עציץ נקוב וראה הערה הבאה
אברהם כתב:נא ונא להעתיר בעד שרה בת שושנה, לאה בת שושנה, הרך הנולד בן שושנה.
אוצר החכמה כתב:בסברא נראה פשוט שאינקובטור אינו מקום חיות אלא עזרה כמו מסכת חמצן לחולה והתינוק מקום חיותו הוא האויר ככל בני האדם.
אברהם כתב:
נא ונא להעתיר בעד שרה בת שושנה, לאה בת שושנה, הרך הנולד בן שושנה.
וע"ד פלפול, אם מוציא דג מן הים חייב משום קוצר, אדם הנכנס לים על ראשו, יהיה חייב משום קוצר. וא"כ איך מותר לטבול בש"ק וכו' וכו' ולא באתי אלא כו' תן לכם כו'.אוצר החכמה כתב:יש לדון אם מוציא אדם לחלל ריק מקרי תולש דדלמא כיוון שבעין אין נראה חילוק לא יכול להחשב תולש
מורה צדק כתב:שיהיה במזל טוב
תעדכן אותנו בבקשה לגבי הברית.
ולמה לא יקרא לו שם, שיוכלו להתפלל עליו?
מורה צדק כתב:שיהיה במזל טוב
תעדכן אותנו בבקשה לגבי הברית.
ולמה לא יקרא לו שם, שיוכלו להתפלל עליו?
מורה צדק כתב:שיהיה במזל טוב
תעדכן אותנו בבקשה לגבי הברית.
ולמה לא יקרא לו שם, שיוכלו להתפלל עליו?
חכם באשי כתב:השאלה היא, האם סמכינן על פסקים שמתפרסמים בכאלו עיתונים...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 658 אורחים