פירוש אקדמאי על המגילה

[גם זו לטובה]

האם נתחבר פירוש אקדמאי על מגילת אסתר? [לכ' ידיעת מנהגי הפרסיים יכולה לתרום להבנה נכונה של המגילה]

[תורה תמימה]

אבקש להסב את תשומת לב כבודו לדבר מעניין שנתודעתי אליו בימים אילו שלפני הפורים. כשנפגשתי עם רב שהסבתי את תשומת לבו לכך כי גם למה ששגור בפי העם על הקרן של ושתי יש מקור טהור, ותמה זה על כך שדוקא זה נשתרש בקרב הציבור יותר ממדרשי חז"ל שבגמרא, והנה ראיתי כי בספר כד הקמח לרבנו בחיי כתב לפרש את המגילה בדרך הפשט, וכתב כי מעדיף הוא את פירוש האבן עזרא כי הוא הנראה לו יותר, ואינני זוכר כעת לצטט את לשונו במדויק, וזאת על אף שידוע כי האבן עזרא נטה לרוב מדרשות חז"ל, ואם כך, שהראשונים שאין כל ספק עד כמה קדושים היו דברי חז"ל בעיניהם, מכל מקום ראו ברוח קדשם, כי אם לפרש פשוטו של מקרא, יש לבכר את פירושו של אחד הראשונים, הרי כי לנו הננסים אין כל מושג כיצד לגשת להבנת המקראות הקדושים שנאמרו ברוח הקדש, והם הם הראשונים שרוח הקדש פיעמה בם המה יורונו את הפשט הנכון. ועם כי לא נחתמה הדרך בפני האחרונים להתגדר בדברי תורה, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע וכל הרוצה ליטול יבא ויטול, אבל מכאן ועד לומר כי איזה אקדמאי בדעת כרסית ובדמיונות בעין חולין ייטב לפרש את המגילה, וזו תהיה ההבנה הנכונה של המגילה, חלילה לבן ישראל שעמדו אבותיו למרגלות הר סיני לומר כן.

[בברכה המשולשת]

בפירוש דעת מקרא משלבים ידיעות היסטוריות, מתוך ירא"ש

[ברזילי]

ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)

[צופר הנעמתי]

גם אני ראיתי את המאמר הנ"ל, ונהניתי מן הפירוש ל"הכסף נתון לך", עד שהשפלתי לסיפיה דקרא - "והעם לעשות בו כטוב בעיניך"...

[חובב_ספרים]

ר' ראובן מרגליות יש פשט על מגילה, נדפס בכמה ספריו, מובסס על חפירות ארכליאולוגיות. בעיקר מה שנתברר ששון היה מקום מושב ההמון עם ושושן הבירה של האנשים חשובים. עפ"ז זה ביאר כמה פסוקים. [גם נמצא שתעלת מים הפריד ביניהם, וע"י יש להבין מה שאמרו חז"ל שמרדכי הלך במים.]

[ישבב הסופר]

וכן "ויעבור מרדכי".

[מה שנכון נכון]

הרוצה יעיין באתר זה http://tora.us.fm/tnk1/ezor/prs.html.
יש גם ספר בהוצאת פלדהים בשם "ויהי בימי האמפריה הפרסית - מגילת אסתר ממבט היסטורי ארכיאולוגי וגיאוגרפי".

[סוקר]

ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11304/1

[אלכסנדר וימפן]

ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)

נו, אז מה זה האחשתרנים בני הרמכים?

[מה שנכון נכון]

ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)

נו, אז מה זה האחשתרנים בני הרמכים?

זה ידוע לכל...
שו"ת הר"ן סימן עט [מובא גם בריב"ש סימן שצ]
ואגיד לך מה שטרחתי לחשוב אולי אוכל להעמיד המנהג ההוא ולא יכולתי, אמרתי אולי מה שאמרו רז"ל אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן מאי היא, לא היתה כונתם לומר שחכמי התלמוד לא היו יודעין זה, אלא לומר שהכלל לא היו בקיאין בו ואפילו אותן שאינן מכלל עמי הארץ מפני שהמלות האלה זרות ואין להן חברים במקרא, ואעפ"כ ענינם ופירושם היה מקובל בידם, ולזה אמרתי אולי הלעז ההוא הוא מקובל בפירוש המלות ואין להעביר המנהג מפני אותו טעם, ועיינתי בדברי מפרשי הפסוק ומהם אומרים האחשתרנים מלה מורכבת וענינה אחש תרין והנו"ן נוספת והיו"ד והמ"ם סימן הרבים, וענינה בהמות חשובות באות משני מינים והם הפרדים, ומפני שיש מהם שאמם סוסיא ומהם שאמם חמורה אמר בני הרמכים כלומר בני סוסיות שהם חשובים יותר, זהו מה שפירשו בו קצת המפרשים שאלתי לבעלי הלשון ההוא אם הם קורין לפרדים פוטרוש ואמרו אין, כי לא (יפלו) [יפילו] למלה ההיא אלא על הסוסים עולי הימים, ומעתה אין ספק שהלעז ההוא הוא משובש ופוסל הקריאה לגמרי, וכ"ש לדברי רש"י ז"ל שכתב שהם מיני גמלים. עכ"ל.
וכן הוא בפירוש ר"ח מגילה יח. שם.
[אך עיין מ"ב סימן תרצ ס"ק לד לז].

[מה שנכון נכון]

ר' ראובן מרגליות יש פשט על מגילה, נדפס בכמה ספריו, מובסס על חפירות ארכליאולוגיות. בעיקר מה שנתברר ששון היה מקום מושב ההמון עם ושושן הבירה של האנשים חשובים. עפ"ז זה ביאר כמה פסוקים. [גם נמצא שתעלת מים הפריד ביניהם, וע"י יש להבין מה שאמרו חז"ל שמרדכי הלך במים.]

ר ראובן מרגליות.PDF

(434.66 KiB) הורד 490 פעמים

[ישבב הסופר]

בכלאים פ"ח מובא "רמך" כמין פרד. אך הראב"ע פי' אחשתרנים - פרדות, רמכים - אתונות.
והנה, אם נפרש את הפסוק כדברי המשמעות במתני', דרמך הוא מין פרד, צ"ל ש'בני הרמכים' היינו מהאב, כי פרדה אינה מולידה. [ואי הכי, הרי ראיה מכתבי הקודש דחוששין לזה"א, דקרו ליה בני הרמכים...]

[גם זו לטובה]

ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא הטובה ביותר, מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא נתת את הכסף). דוק ותשכח (בלי אחריות...)

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11304/1

חסום באתרוג

[ישבב הסופר]

לתועלת, הבאתי חלק מהכתבה, [עם צינזור מועט במקום הטעון כך].

היא יודעת כמעט שבעים לשון, אבל הקרובה ביותר לליבה היא הפרסית העתיקה, בה התאהבה כנערה, והיא בכלל מבית אשכנזי. ד"ר תמר עילם-גינדין, בלשנית המתמחה באיראן, מוצאת משחקי מילים לשוניים במגילת אסתר ומגלה עד כמה לשון פרס טבועה בעברית המדוברת (אשכרה, למשל) ידידים רבים שרכשה באיראן של היום, הפכו אותה לפרשנית מבוקשת בתחום, והיא מתארת את הכפיה הדתית של השלטון הנוכחי שם, כמו גם את מגבלות העליה לרגל לקברי מרדכי ואסתר

"אני הפרסייה היחידה במשפחה שלי", מעידה על עצמה הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין, ששליטתה בפרסית שוטפת ובנעשה באיראן בימי קדם והיום לא ממש מרמזים על כך שהוריה אשכנזים לחלוטין. עילם גינדין, בעלת שם עולמי בפרסית יהודית ושבחוגים מסוימים באיראן היא ממש ידוענית, מזכירה ששמו של המקצוע שלה נגזר משמו של מרדכי היהודי, הידוע גם בשם מרדכי בִּלשן (עזרא ב, ב), בעצמו פרסי שלא נולד בפרס.

====

זאת אומרת שבלשנים איראניים בלי קשר ליהדות מתעניינים בפרסית יהודית?

"‫כן. ‫ניל מקנזי, אחד האיראניסטים החשובים של המאה ה-20, קרא לפרסית יהודית 'החוליה החסרה'".

‫מזכיר לי את זה שהאקדמיה הצרפתית העניקה לרש"י אות כבוד על שימור הצרפתית העתיקה.

"זה הגיוני. ‫כל לשונות היהודים שמרו על מאפיינים יותר ארכאיים מהלשונות סביבן. ‫כלומר הלשונות הכלליות התקדמו (או התנוונו, תלוי איך מסתכלים על זה), ‫והיהודים, מכיוון שהיו קהילה סגורה יחסית ופחות נתונה להשפעות, שמרו בכל מקום על השפה כמות שהיא, ‫או עם פחות שינויים. ‫גם יידיש משקפת שלב קדום יחסית של גרמנית, ולדינו של ספרדית".

התלמוד בפרסית

חז"ל ידעו פרסית?

"‫חז"ל ידעו מילים בפרסית. ‫התלמוד מלא בהן, וגם במשנה יש קצת, ‫וגם בתנ"ך".

‫אבל השפה הבינלאומית היתה ארמית.

"‫והארמית שאלה המון מילים מהפרסית: ‫גושפנקה, פוזמק, בוסתן, רז; ‫גנזי המלך, גזבר, דת, פתגם - מילים שקיימות כבר בתנ"ך. מחבר מגילת אסתר לא רק ידע פרסית, אלא גם חשב בפרסית".

‫תני דוגמאות.

תמר נותנת דוגמה למר"ן במגילת אסתר, שמסביר את הפסוק הקשה "הכסף נתון לך": מה פתאום אחשורוש תאב הבצע מוותר להמן על עשרת אלפים כיכרות הכסף? הפתרון של תמר הוא בלשני: ‫בפרסית עתיקה הדרך הנפוצה להביע את העבר היתה לומר "זה עשוי לי" במקום "אני עשיתי את זה".

"‫כאשר המן אומר לכל אוהביו 'וגם למחר אני קרוא לה', זה לא נראה לנו מוזר. מה שהוא התכוון זה שגם למחר היא קראה לו, או בעצם - קראה (הזמינה) אותו. ‫אבל כאשר אחשורוש אומר להמן 'הכסף נתון לך', זה נראה לנו כאילו הוא נותן לו את הכסף, ‫כאשר הוא בעצם אומר לו 'אתה נתת את הכסף', או בפרסית עתיקה: ardatam tava dātam".

במילים אחרות, אחשוורוש בהחלט רצה את הכסף, ולא עמד לוותר אפילו על שקל אחד. אחשוורוש, המן, מחבר המגילה וגם תמר הבינו את זה. פשוטי העם שאינם יודעים פרסית, הבינו את הכל הפוך.

ויש במגילה גם משחקי מילים שמראים על שליטתו של המחבר בפרסית: פירוש מסוים של המילה ושתי, אומרת תמר, הוא 'הטובה ביותר' (והישתי). "כאשר ממוכן מציע למלך להחליף את ושתי, מה הוא אומר?"

‫"ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה".

"‫נכון! ‫משחק מילים על 'הטובה ביותר'. ועוד משחק מילים: משמעות השם המן היא 'המחשבה הטובה'. ‫ואיך מגדיר מחבר המגילה את מזימתו של המן? "ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו".

===

אז מה באמת קורה באיראן? אם כבר דיברנו על מגילת אסתר, לפני כמה חודשים כתבת בבלוג שלך על מהומה סביב קבר מרדכי ואסתר בהמדאן, שלפי מסורת יהודי פרס היא שושן המקראית.

"לפני כשנה היתה שם הפגנה גדולה של סטודנטים המזוהים עם השלטון (בסיג'). ‫ההפגנה היתה עקרונית נגד איומי ישראל להחריב את מסגד אל אקצא, שזה משהו שנסראללה המציא, ‫אבל היא היתה גם נגד זה שקברי ה'רוצחים' מרדכי ואסתר ‫הפכו למקום עלייה לרגל. ‫על דגל ישראל ששרפו בסוף ההפגנה היה כתוב 'האלאכאסת 77000 איראני', ‫כלומר 'שואת 77000 האיראנים'".

‫כן, מתברר שהחבר'ה באיראן מכירים איזושהי גרסה של מגילת אסתר שלנו. את המספר, מספרת תמר, כמו גם את הסיפור המסולף קלות ששימש את מארגני ההפגנה, הם לקחו מספר אנטישמי שנכתב בשנת 1934. ‫סיפור מגילת אסתר בספר הזה מתבסס על שני דברים: על מגילת אסתר בתנ"ך, שהיא התיעוד היחיד לאירוע הזה, ‫ועל פסוק בקוראן שאומר שכל היהודים שקרנים. ‫מכאן ועד להמציא את 'הסיפור האמיתי' הדרך היתה קצרה מאוד.

"‫בסיפור שמסופר בספר, מרדכי הוא זה שהשקה את אחשורוש עד דלא ידע ואז שכנע אותו לגרש את ושתי ‫(במגילת אסתר זה היה ממוכן, וידוע גם מההיסטוריונים היוונים שהמלכים האח'מנים היו מקבלים החלטות בשכרות. זה היה הנוהל). ‫בסיפור המן רק החליט לגרש את היהודים (לאן?), בגלל שהם הכבידו את עולם (איזה עול?) על העמים האחרים באימפריה. ואז הם טבחו ב-77,000 איראנים. השמידו לגמרי 10 שבטים איראניים".

אז מה קורה כרגע בקברי מרדכי ואסתר? תמר מתרגמת לי תשובה שהיא קיבלה מחבר יהודי מהמדאן: "בשנתיים האחרונות, בשל לחץ של השלטונות, ללא-יהודים קשה יותר לקבל רשות לעלות לרגל לקבר מרדכי ואסתר. יהודים עולים לרגל ‫חופשי. ‫לא-יהודים יכולים לבוא לשם כאתר תיירות במסגרת קבוצתית, אבל לא להתפלל. ‫הבעיה היא שהקהילה היהודית של המדאן מונה חמש משפחות קטנות, אבל גם המוסלמים אהבו לבוא להתפלל שם, והם מכבדים מאוד את המקום. ‫כאמור, עכשיו מגבילים את כניסתם לשם. ‫בשנה שעברה קומץ קיצונים (כמו אלה שתקפו את שגרירות בריטניה) הפגינו מול הקבר בדרישה להוריד את השלט. כתוצאה מכך נמחקה המילה 'מקום עלייה לרגל' מהשלט, דבר שגרם לכעס רב בקרב תושבי המדאן, יהודים ומוסלמים כאחד. הפרלמנט האיראני פרסם התנצלות, אבל לא היה לזה הד תקשורתי".

====

בגדד זה בעצם נתניה

‫אם דיברת על הקשר בין הפרסים ליהדות, רוב האנשים שלומדים גמרא בכלל לא מודעים לכך שהאמוראים חיו בעצם תחת שלטון פרס.

"‫אז כדאי לספר להם! ‫זה מפעל חייו של פרופ' יעקב אלמן, שהביא את האיראניסטיקה לתלמוד ואת התלמוד לאיראניסטיקה. ‫מכיוון שהקורפוס (כלל הטקסטים) בפרסית אמצעית הוא קטן יותר מאשר הקורפוס של חז"ל, היה צריך מישהו שיודע את התלמוד בעל פה כדי לעשות את ההשוואה הזאת, ואתה מבין שזה לא דבר קטן".

בתלמוד מסופר על שמואל שדיבר עם שַבּוּר מלכא (הוא כנראה המלך הפרסי שהפור הראשון), וכאשר זה לגלג על כך שהמשיח יבוא רכוב על חמור, אמר לו שמואל, לפי נוסח כתבי היד, "מי אית לך כאר הזר גוני" - אלו מילים בפרסית שכבר ר' נתן מרומי, בעל 'הערוך', מפרש: חמור בעל אלף צבעים.

תמר מתלהבת מהדוגמה הזו. "יפה! זו דוגמה שלא הכרתי. אכן, בפרסית חדשה ח'ר זה חמור, ו'הזר' זה אלף. אני לוקחת את זה ישר להרצאות שלי. והנה, אם רבי נתן מרומי ידע את זה, כנראה גם באיטליה ידעו קצת פרסית".

או שלא. הערוך מבוסס הרבה על פירושי הגאונים.

"הם חיו בעיראק, לא? עיראק היא חלק מאיראן, מבחינה אתנית ולשונית".

כן, בבגדאד.

"נו, בגדאד בפרסית זה נתניה. ‫בג = אל (כמו ברוסית, בוג), דאד = נתן (משם נגזר גם 'דת' - החוק שהמלך/האל נתן). אגב, לדעתי גם פת-בג המלך זה תשמו"ץ. פתי = לכיוון, לעבר. פתי בגה זה איזשהו מזון פולחני, יש אומרים מנת בשר ששימשה בפולחן; אבל זה התפרש כסוג של פת".

אשכרה.

"גם זו מילה פרסית, אתה יודע".

[גם זו לטובה]

הרוצה יעיין באתר זה http://tora.us.fm/tnk1/ezor/prs.html.
יש גם ספר בהוצאת פלדהים בשם "ויהי בימי האמפריה הפרסית - מגילת אסתר ממבט היסטורי ארכיאולוגי וגיאוגרפי".

יש"כ

[אפרקסתא דעניא]

על דגל ישראל ששרפו בסוף ההפגנה היה כתוב 'האלאכאסת 77000 איראני', ‫כלומר 'שואת 77000 האיראנים'".

יותר הגיוני שהיה כתוב "Holocaust", שזה "שואה" באנגלית. קשה לי להאמין שגם בפרסית של ימינו (למרות שלפי הבלשנים יש לפרסית ולאנגלית מקור משותף) קוראים לשואה "האלאכאסת".

[אלכסנדר וימפן]

תמר נותנת דוגמה למר"ן במגילת אסתר, שמסביר את הפסוק הקשה "הכסף נתון לך": מה פתאום אחשורוש תאב הבצע מוותר להמן על עשרת אלפים כיכרות הכסף? הפתרון של תמר הוא בלשני: ‫בפרסית עתיקה הדרך הנפוצה להביע את העבר היתה לומר "זה עשוי לי" במקום "אני עשיתי את זה".

"‫כאשר המן אומר לכל אוהביו 'וגם למחר אני קרוא לה', זה לא נראה לנו מוזר. מה שהוא התכוון זה שגם למחר היא קראה לו, או בעצם - קראה (הזמינה) אותו. ‫אבל כאשר אחשורוש אומר להמן 'הכסף נתון לך', זה נראה לנו כאילו הוא נותן לו את הכסף, ‫כאשר הוא בעצם אומר לו 'אתה נתת את הכסף', או בפרסית עתיקה: ardatam tava dātam".

במילים אחרות, אחשוורוש בהחלט רצה את הכסף, ולא עמד לוותר אפילו על שקל אחד. אחשוורוש, המן, מחבר המגילה וגם תמר הבינו את זה. פשוטי העם שאינם יודעים פרסית, הבינו את הכל הפוך.

את זה לא הבנתי.
נניח שהיה כתוב בפסוק "אתה נתת את הכסף" האם זה היה הגיוני?

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף

מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!

[האחד]

[

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף

מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!

לא יכול להיות שעבר כבר רבע שעה?

[תורה תמימה]

במילים אחרות, אחשוורוש בהחלט רצה את הכסף, ולא עמד לוותר אפילו על שקל אחד. אחשוורוש, המן, מחבר המגילה וגם תמר הבינו את זה. פשוטי העם שאינם יודעים פרסית, הבינו את הכל הפוך.
עד שאתם מתפלפלים בדברי ההבל הללו תנו לבכם על מי נכתב פשוטי העם אינני רוצה לכתוב במחיצה אחת עם דברים אלו את שמות הראשונים והאחרונים כמלאכים שפירשו שאחשורוש נתן להמן את הכסף ואשכנזיה פרסית תכריע את כלם איפה השפיות?

[מה שנכון נכון]

האם לא ידעו כותבי המגילה את הדרכת הרמב"ם לר"ש אבן תיבון על הדרך הראויה בהעתקה משפה אל שפה.

אגרות הרמבם.GIF (31.12 KiB) נצפה 10548 פעמים

[עתניאל בן קנז]

האם נתחבר פירוש אקדמאי על מגילת אסתר? [לכ' ידיעת מנהגי הפרסיים יכולה לתרום להבנה נכונה של המגילה]

יש ספר 'ויהי בימי האימפריה הפרסית', מאת ר' יהודה לנדי. הוצאת פלדהיים. מבוסס בעיקר על שרידים אריכיאולוגים, ופחות על מחקר מנהגי הפרסים...

[צופר הנעמתי]

[

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף

מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!

לא יכול להיות שעבר כבר רבע שעה?

כמו שכבר כתבתי למעלה, שפיל לסיפיה דקרא.

ויאמר המלך להמן נתת את הכסף ואת העם לעשות בו כטוב בעיניך???

[אוצר החכמה]

יש ליישב שאחשוורוש מלך טיפש היה ועד שהגיע לסיפיה דקרא שכח את הפרסית שלימדתו תמר עילם-גינדין.

[מיללער]

בכלאים פ"ח מובא "רמך" כמין פרד. אך הראב"ע פי' אחשתרנים - פרדות, רמכים - אתונות.
והנה, אם נפרש את הפסוק כדברי המשמעות במתני', דרמך הוא מין פרד, צ"ל ש'בני הרמכים' היינו מהאב, כי פרדה אינה מולידה. [ואי הכי, הרי ראיה מכתבי הקודש דחוששין לזה"א, דקרו ליה בני הרמכים...]

ראיתי היום דבר מעניין ומחודש בחי' הרש"ש.

בגמ' גיטין ס: יש עובדא מהנהו בני בי חרמך, ופירש"י שחרמך הוא שם מקום. ומביא הרש"ש מהערוך שהגירסא הנכונה הוא בי הרמך בה"א, וכן הוא הגירסא בהרא"ש והרי"ף.

ולפי"ז מחדש הרש"ש דאולי האחשתרנים בני הרמכים דאמרי' במגילה יח. דאין אנו יודעין פירוש המלות, אולי הוא שם היחס להרצים או הרוכבים למקום מולדתם בעיר הרמך הנ"ל.

מחודש ומפליא!

[עיק]

[

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף

מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!

לא יכול להיות שעבר כבר רבע שעה?

כמו שכבר כתבתי למעלה, שפיל לסיפיה דקרא.

ויאמר המלך להמן נתת את הכסף ואת העם לעשות בו כטוב בעיניך???

לא הבנתי מה מסובך. מכיוון שנתת את הכסף - באשר לעם, תעשה מה שאתה רוצה.

[עיק]

האם לא ידעו כותבי המגילה את הדרכת הרמב"ם לר"ש אבן תיבון על הדרך הראויה בהעתקה משפה אל שפה.

אגרות הרמבם.GIF

אתה תמה כיצד יתכן שמרדכי ואסתר לא ידעו את דברי הרמב"ם באיגרת שנכתבו 1500 שנה לאחר מכן?

[עקביה]

בפירוש דעת מקרא משלבים ידיעות היסטוריות, מתוך ירא"ש

ההקדמה שלהם למגילת אסתר הפריעה לי. הם דנים בשאלה מתי התרחש סיפור המגילה, ומביאים מהרודוטוס וכיו"ב כאשר את דעת חז"ל במסכת מגילה אינם מזכירים אפילו ברמז.

[בברכה המשולשת]

בפירוש דעת מקרא משלבים ידיעות היסטוריות, מתוך ירא"ש

ההקדמה שלהם למגילת אסתר הפריעה לי. הם דנים בשאלה מתי התרחש סיפור המגילה, ומביאים מהרודוטוס וכיו"ב כאשר את דעת חז"ל במסכת מגילה אינם מזכירים אפילו ברמז.

הם באו למקם את סיפור המגילה על ציר ההיסטוריה של פרס, לפי הידוע לנו מכתבי ההיסטריונים היוונים (שהרי כתבי ההיסטוריונים הפרסים לא הגיעו אלינו)
להבדיל בין הטמא לטהור, דברי חז"ל אינם עוסקים בשאלה זו, וממילא לא היתה סיבה להביאם בהקשר זה במבוא.

[עקביה]

הם באו למקם את סיפור המגילה על ציר ההיסטוריה של פרס, לפי הידוע לנו מכתבי ההיסטריונים היוונים (שהרי כתבי ההיסטוריונים הפרסים לא הגיעו אלינו)
להבדיל בין הטמא לטהור, דברי חז"ל אינם עוסקים בשאלה זו, וממילא לא היתה סיבה להביאם בהקשר זה במבוא.

אם אני זוכר נכון הם כותבים נגד חז"ל. כלומר שמעשה המגילה לא אירע בין שני בתי המקדש אלא לאחר שבית שני עמד על תילו, כמקובל אצל ההיסטוריונים (הנשוא הזה קשור ל160 השנים הנעלמות ממלכות פרס ע"פ חז"ל).

[קו ירוק]

אולי ספרו של הרב יהודה לנדי 'ויהי בימי האימפריה הפרסית' יכול לענות על הציפיה מהאקדמיה לאור מגילת אסתר,
רק ברוח ישראל סבא מפי ת"ח שבקי במחקר היטב - שבדיוק זו מטרתו.

[איש פלוני]

בנוגע למגילת אסתר ראה גם באתר הזהhttps://rationalbelief.org.il/%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%9b%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%9a-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99/

[איתן]

יש ספר באנגלית מאת Alan Smith (אברהם נפח), אם איני טועה הוא נקרא Esther, empress of Persia.

[מדבר קדש]

ישנה גם חוברת שקראתי לפני כעשור מאת הרב אברהם קורמן על המגילה, בה הוא מביא הרבה ממצאים ארכיאולוגיים. למשל, סוג הגביעים שהשתמשו בהם במשתאות הפרסיים, ושהיו כ"כ גדולים עד כדי שמי שרק ניסה לשתות טיפה לא יכל להניחם עד שכל תכולתם נגמעה בפיו, ושתייה כזו הייתה נקראת אונס. ולכן במשתה אחשוורוש היה חידוש שהשתייה הייתה ב"אין-אונס". וכן כיצא באלו. חוברת נחמדה, לא זוכר את שמה.
בכל אופן, מהניסיון שלי, הרבה פעמים הרקע ההיסטורי לא מוסיף באופן מהותי. רק כמה הבנות מעניינות פה ושם. בסופו של דבר, חכמינו מעתיקי השמועה הרי החליטו על הנוסח, הניקוד, ההטעמה ועוד כיו"ב - וא"כ התושב"כ כתובה באופן שמשרת את הזיכרון שאותו חכמינו מנחילים לנו, שהוא הנושא את דבר ה' בתוכו ודרכו.

[פלוריש]

מאמר על אמינותה ההיסטורית של מגילת אסתר, באתר לדעת להאמין:
https://www.knowingfaith.co.il/מקרא-ואר ... מגילת-אסתר

[ישנו]

[

ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך ויאמר המלך להמן אתה נתת את הכסף

מי נתן? מה נתן? הרגע המן אמר שהוא יתן את הכסף בעתיד!!

לא יכול להיות שעבר כבר רבע שעה?

כמו שכבר כתבתי למעלה, שפיל לסיפיה דקרא.

ויאמר המלך להמן נתת את הכסף ואת העם לעשות בו כטוב בעיניך???

אחשורוש אומר להמן: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ" (ג,יא).
בפשטות נדמה שאחשורוש 'מחזיר' להמן את הכסף שנתן לו, אבל אם בתרגום המילים "הכסף נתון לך" לפרסית, נקבל את המילים "ארדתם טבא דתם". למילה הפרסית "טבא" ישנן שתי משמעויות: א', "לך", וב', "על ידך". ולדבריה "ארדתם טבא דתם" – "הכסף נתון על ידך", זו הדרך הרגילה לומר בפרסית עתיקה 'אתה הבאת את הכסף. ובעצם כוונת המלך היתה לומר אתה עשית את החלק שלך בעיסקה ונתת את הכסף, לכן "העם לעשות בו כטוב בעיניך".

https://rationalbelief.org.il/%d7%9e%d7 ... %a8%d7%99/

[עושה חדשות]

הר' קורמן כותב שם:
לשתיה לשכרה היה תפקיד חשוב בחקיקת חוקים בפרס הקדומה. היה אפשר להעלות הצעת חוק על שולחן הדיונים, רק במצב של שיכרות. אולם, כדי למנוע טעויות ושטויות בשל השיכרות, נבדק החוק למחרת בעת שסר יינם. אם בעת פיקחון הם ראו את החוק בעין יפה, סימן שבשיכרות היתה להם השראה נכונה והחוק אושר. חוק זה טרם נכנס לתוקפו, כל זמן שלא היו מאשרים אותו בחתימה נוספת בלילה או למחרת שוב במצב של שיכרות (הרודוטוס: ספר א', 133). היום זה נשמע אבסורד, אך אין זה האבסורד היחיד שבזמנים קדומים נחשב לנורמה מחייבת. כעת מובנת ישיבתם של אחשוורוש והמן לשתות (ג,טו), שהרי היה צריך להכניס לתוקפה את ההחלטה הסופית על השמדת היהודים.

חשבתי לפ"ז טעם נוסף בשתיית היין של פורים, לחתום ולחזק את האמונה והיראה והאהבה וה'הדור קבלוה' גם במצב של שכרות.