היא שיחתי כתב:ידוע כי בעבודת ה' החסידית ישנם מוטיבים פסיכולוגיים ויש כאן אף אשכול סמוך בעניין, אולם כל חסיד יבאר לך שכיון שתורת הנפש החסידית הינה על פי קבלת האריז"ל ממילא כל תהליך של עבודה במחשבה וכדו' הרי זו עבודה שגורמת דבקות בקב"ה ויש ממש שינוי ברוחניות באדם עצמו
...
אולם תנועת המוסר מבית היוצר של הגרי"ס זיע"א לא הייתה מושתתת על קבלה כלל, ואף אמרו שהגרי"ס היה בקי בספרי הפסיכולוגיה של זמנו, ומעתה אמור שכל עבודת תנועת המוסר הינה עבודה פסיכולוגית נטו!
בלת"ק (כמו כן, האשכול הוקפץ ע"י גביר, ואחריו החזקתי אני)
א. לגבי "תורת הנפש החסידית הינה על פי קבלת האריז"ל" - שמעתי מידיד בשם הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א, שהמקור היחיד בקבלת האר"י שמקשר בין כוחות הנפש (בפרט המידות, שהן כנגד ו' ספירות חג"ת נה"י) לספירות, הוא בספר "צדיק יסוד עולם", פירוש על מגילת רות
המיוחס לאר"י. אם כי אני חושב ששרשים לכך נטועים עוד בדברי הרמ"ק ועבודת הקודש לר"מ בן גבאי, ואין צורך להזדקק לספר ציס"ע.
ב. לגבי "תהליך של עבודה במחשבה וכדו' הרי זו עבודה שגורמת דבקות" - הקבלה שלתהליכי המחשבה לעולמות העליונים, קיימת בארוכה כבר בכתבי המקובלים הראשונים, ואף באר"י עצמו, רק שהחסידות התמירה את השיוך של עבודת המחשבה דווקא בכוונות התפילה והמצוות, אל עשיית "יחודים" בכל שטחי החיים, גם במעשי חול גמורים, ובעבודת המידות שבין אדם לחבירו. (וראו עוד בספר החדש "הבעש"ט וקבלת האר"י" של רועי הורן, בר אילן תשפ"א).
ג. לגבי זה ש"תנועת המוסר מבית היוצר של הגרי"ס זיע"א לא הייתה מושתתת על קבלה כלל" - אני שמעתי מכמה מוסרניקים את ההפך הגמור לגמרי.