פורים-כפורים

[בעלזער]

אני באמצע לכתוב מאמר על כל המקבילות בין פורים ליום הכיפורים ואשמח מאוד אם חכמי הבית המדרש יוכלו לעזור לי בזה העניין.

כמו..

א. משלוח מנוח - שילוח ביד איש עתי.
ב. פור - שתי הגורלות.

[ישראל הר כסף]

מצורף שיעור ממורי ורבי הגרי''א ווינטרויב זצוק"ל.
אולי יעזור לך.
דרך אגב- זהו שיעורו האחרון עלי אדמות מליל הניתוח שאחריו לא קם.
רבינו התעקש שלפני הניתוח הוא רוצה לומר את השיעור.
למותר לציין שהכל לפי הבנתי בלבד. ואיתי תלון משוגתי.

פורים.pdf

(47.19 KiB) הורד 745 פעמים

[אב-י]

השבוע (פרשת תצוה) היה מאמר יפה מאוד בעיתון 'מורשה' על פורים כפורים, נכתב ע"י ר"א פלשניצקי.
וע"ע בפירוש למגילת אסתר 'יינה של תורה' מובא שם גם פירושים קצרים בזה הענין. ובספר מכתב מאליהו ח"ב.

[נוטר הכרמים]

דברים נחמדים בענין פורים כפורים מאת הגאון הק' ר' מנחם זעמבא הי"ד (חידושי הגרמ"ז סי' נא).

במשנה כלים פי"ז מ"ד 'ויש במה שנברא ביום הראשון טומאה. שני אין בו טומאה. בשלישי יש בו טומאה. ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה חוץ מכנף העזניה וביצת הנעמית המצופה וכו' וכל שנברא ביום השישי טמא.

ושמעתי רמז נפלא בשם היהודי הקדוש זי"ע דאלו הימים הנזכרים במשנה דיש יום שיש בו טומאה ויש יום שאין בו טומאה הם מורים על יום הכיפורים ויום הפורים. הכלל דיוהכ"פ לעולם ביום דאין בו טומאה ויום הפורים ביום שיש בו טומאה. ולכן ביום הראשון שלישי וששי דיש בהם טומאה חל פורים ולא יוה"כ, ולהיפוך בשני דאין בו טומאה חל בו יוה"כ ולא פורים. אמנם ביום הד' והה' חלים שניהם, משום דבהם אין טומאה מה"ת דכנף העזניה וביצת נעמית מטמאין רק מדרבנן כמש"כ הרמב"ם והרע"ב לכן יוה"כ דהוא מן התורה ומדאורייתא אין בימים אלו טומאה יוכל לחול בהם, ולעומת זאת פורים דהוא רק מדרבנן, ומדרבנן יש הרי כן בימים אלו טומאה, ע"כ גם פורים יוכל לחול בהם, עכד"ק.

ונראה דכיון ז"ל בזה ליישב הקושיא דתמהו למאי נפק"מ סידור זה של ימי הבריאה, אם נברא בהם דבר המטמא או לאו, ולכן פי' דנפק"מ סידור לקביעא דירחא דכתב רש"י ז"ל בפסחים נח,ב דגם בשעה שקידשו ע"פ הראיה היו נזהרין שלא יבואו תרי שבא בהדדי הדדי, וכ"ה בר"ה ב' עיי"ש. ואיתא בתיקוני זוהר דפורים יום כיפורים עיי"ש. אך ההבדל שבשניהם הוא ע"פ המדרש פר' חוקת 'מי יתן טהור מטמא לא אחד' מרדכי משמעי עיי"ש. גילו לנו חז"ל דפורים הוא יום טהור מטמא. אולם יוהכ"פ אי' בתנא דבי אליהו ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יוהכ"פ לישראל. ופי' בסה"ק דהוא כולו במקום טהור ע"ד שאחז"ל בקדושין מ' ע"ב צדיקים נמשלין בעוה"ז שכולו עומד במקום טהרה וכו'. ע"כ ביוהכ"פ דישראל כולם צדיקים ודומים למלאכי השרת בעי יום שכולו במקום טהור, אבל פורים הוא טהור מטמא כנ"ל וזהו הכוונה דקביעות יוה"כ הוא רק בימים שאין בהם טומאה, והיפוכו לפורים דהוא טהור מטמא הוקבע ימים שנברא בהם טמא ונעשה טהור מטמא ע"י מרדכי היהודי כמו שאמרו חז"ל באסתר רבה אל תיקרי יהודי אלא יחידי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם, עיי"ש.

[גלאגוזים]

אציין עוד כמה גרגירים בנידון ממה ששמעתי במשך השנים.
ראשית מה שמקובל בשם הגר"א שפורים הוא ה"חציו לכם" של יוה"כ שהוא ה"חציו לה'".
כפי שציינת ישנו ענין ה"פור" בפורים או ה"גורל" ביוה"כ. אך יש בזה יותר עומק,
שכמו שביוה"כ בעינן שהגורל יהיה בין שניט השעיריםן ועל שניהם להיות "שוים במראה ווכו'
כך עבודתנו בפורים הביא להיות בבחינת עד דלא ידע וכו' כלומר דבחיצוניות עלינו להשוותם ככל שניתן.
[ראה בזה ב"פחד יצחק"]

עוד נקודה, לאור דברי הגר"א דיוה"כ הוא החציו לה' שכולו יום תענית, אך בערבו של יום נצטוינו להרבות במאכל,
הרי שפורים שהוא ה"חציו לכם" נצטוינו להתענות בערבו של יום.

ביום הכיפורים הוא היום שבו נהגה השם הקדוש "מפורש יוצא מפי כהן גדול", ולעומ"ז בפורים לא נזכר כלל שם
שמים בגלוי, [אלא ברמיזה בר"ת וכדו']

שבת שלפני יוה"כ נתייחדה בהפטרה מיוחדת ושמה של השבת נקרא ע"ש ההפטרה -"שבת שובה"-, ואף השבת שלפני
הפורים נתייחדה בהפטרה מיוחדת ושמה נקרא ע"ש ההפטרה -"שבת זכור".

מנהג ישראל לציין יום הכיפורים בשינוי הלבוש -קיטל-, ואף יום הפורים יש שמשנים לבושם.

ובחיתום הדברים אציין מה ששמעתי, דהרי בר"ה יכתבון ויום צום כיפור יחתמון, ומנהג ישראל לברך איש לרעהו בערבי יוה"כ בברכת גמר חתימה טובה,
ובפורים תחילתו של נס היה ועתה כתבו על היהודים כטוב בעיניכם וחתמו בטבעת המלך, וכל מלך שבמגילה הכוונה למלכו של עולם.
גמר חתימה טובה.

[משה ששון]

ראיתי פעם בשם הרש"ב מליובאויטש זצ"ל
שביום י"ג אדר יש עבודה גדולה לזכות לגורל דקדושה
שיש עניין שעיר לה' וגו'

[מורה צדק]

פעם המשגיח בישיבה צעק בערב פורים, "פורים ככפורים", ולאחר השיחה אמרתי לו נראה את הרב אומר את זה בערב יום כפור.

[בעלזער]

חברים אנא מכם הזמן דחוק אם אפשר להוסיף לעשות עמדי חסד ותבואו על שכרכם מן השמים.
מותר גם ברוח הימים האלו.

תחפושת.

בפורים מתחפש היהודי לגוי והריהו זולל וסובא לשכרה, ואילו ביום הכפורים, מתחפש הגוי ליהודי, וכל בעל עברה מתעטף בטלית של ירא חטא ובא לבית הכנסת.

בשם הרבי רבי בונם מפשיסחא זי"ע.

[הוגה]

בפורים מתחפש היהודי לגוי והריהו זולל וסובא לשכרה, ואילו ביום הכפורים, מתחפש הגוי ליהודי, וכל בעל עברה מתעטף בטלית של ירא חטא ובא לבית הכנסת.

קבל לייק!!
ברצינות, בל"נ אוסיף את זה להשמטות של "ספר הבדיחות הבינלאומי" שתח"י בכת"י....

[משה ששון]

בספר דרשות המגיד כמדומני
הביא בזה מהגר"ש שבדרון זצ"ל
שאמרו בירושלים לצום בתענית אסתר כדי לאכול סעודת פורים

[בעלזער]

לבטח כוונתך לזה.

ההבדל בין יום הכפורים לפורים, שבפורים מתענים לפניו, ולמחרת הצום אוכלים ושותים, ואילו ביום הכפורים מצווה לאכול לפני הצום.

[כרם]

ראה בענין פורים = כפורים בשם הגר"י גלינסקי שליט"א

פורים בנובהרדוק, היה יותר מיום הכיפורים. כי ביום כפור מכפרים על העבר, ובפורים מתחזקים לקראת העתיד. ביום כיפור מתעוררים מהמחזור, ובפורים אנו יוצרים את התפילות.

viewtopic.php?f=7&t=6618&p=77384#p76594

[ישראל הר כסף]

הרי לך רעיון מרבי אשר וויס שליט"א. אני מקווה שכתבתי ברור. כי כתבתי תוך כדי שמיעת השיעור והוא כידוע מדבר מהר...

א וויס.pdf

(22.13 KiB) הורד 554 פעמים

[אוצר החכמה]

פורים אינו בטל לעתיד לבא וביום הכיפורים מחלוקת עיין במהר"ל בפתיחת אור חדש בביאור העניין

[היא שיחתי]

שניהם ימי קבלת התורה
ביום כיפור ניתנו לוחות שניות
ובפורים הדר קיבלוה בימי אחשורוש שבת פח.
והגרד"כ פלפל בזה באופן נפלא בספר מזמור לדוד דבלוחות שניות נמסרה תורה שבע"פ רק מתוך יגיעה כמבואר בבית הלוי, וליגיעה לא הסכימו, אבל לתושבע"פ שבלוחות ראשונות שהיו בשבועות בלא יגיעה הסכימו ולהכי פורים משלים יום הכיפורים דאז לא קיבלו התורה שבע"פ די הצורך

[ארזי ביתר]

הרה"ק מרוז'ין זיע"א, דבר בקדשו באחת השנים, בעת עריכת השולחן אשר לפני ה' ביום הפורים.

פתח ואמר: יום הכיפורים, הרי הוא כפורים. מי נתלה במי, קטן נתלה בגדול. עכת"ד.

משמעות הדברים שיום הפורים הוא יום גדול יותר מיום הכיפורים, ולכאו' לפי חשבון פשוט, היום הכי גדול בשנה.

לקטו נא ידידיי היקרים מן הגורן ומן היקב, מאי מעלתו של האי יומא?

[ארזי ביתר]

ארים את הכפפה ואתחיל ראשון...

איתא בפע"ח שער הפורים פרק ה':

והש"י רוצה להטיב עמנו, ולהאיר לנו בכל זמן וזמן, ובכל שנה ושנה בימי הפורים האלה, שאז נעשה הנס, ושתמיד בימים האלה יתגלה אותו הארה של מרדכי... והנה הארה הזאת לא היתה, לא בשבת ולא בי"ט, אלא בפורים לבד... כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים, ולא תתבטל... כי היא הארה אשר מעולם לא נהייתה כמוהו.







אין לי כמובן עסק בנסתרות, אך אחד מצדיקי הדור שליט"א, מביא זאת כמעט כל שנה בשיחתו בעת עריכת השולחן ביום הפורים לעת ערב.

[כרם]

כפורים, שרשו כ'פ'ר', והכ"ף אינה כ"ף הדמיון.

[ארזי ביתר]

כפורים, שרשו כ'פ'ר', והכ"ף אינה כ"ף הדמיון.

אבאר את כוונתי. ודאי שאין כוונת הרה"ק מרוז'ין זיע"א לומר שלכן נקרא יום הכיפורים כך, משום שהוא כמו פורים וקטן נתלה בגדול, אלא כדרכם של גדולי ומאורי החסידות תלמידי הבעש"ט, הכניסו רמזים ודרשות בתוך המילים. וזו הייתה כוונת הרוז'ינער זיע"א, שיום הפורים גדול אף יותר מיום הכיפורים, שהרי כפורים, הוא רק כעין פורים...

עכ"פ מטרתו של אשכול זה, להביא ממאורי אומתנו ומתורתה, על מעלתו הגדולה של יום הפורים.

[האמת נעדרת]

ב"ה

על מעלת יום הפורים וכיפורים כפורים -
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/tifeeret/53-2.htm
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 76&hilite=
מהחלק הראשון של "זאב יטרף" (סדרה על המועדים) על פורים: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 82&hilite=
שני פרקים מהחלק השני של "זאב יטרף" על פורים: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 49&hilite= http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 93&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=285
http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=5142
http://www.levhadvarim.com/index.php?op ... 8&catid=15
http://www.breslevcity.co.il/%D7%A9%D7% ... 7%99%D7%9D
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 51&hilite= (מתחיל מהשורות האחרונות)
http://www.col.org.il/pics/inbox/7260553_6431957.pdf (עמ' י'-י"ג עוסקים במעלת פורים וכיפורים כפורים)
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=23
http://www.orot.ac.il/publications/shma ... 180-4.aspx
http://yba.org.il/show.asp?id=43332&big_cat=1055
http://upload.kipa.co.il/media-upload/t ... 312012.PDF
http://www.moreshet.co.il/web/alonparas ... eClient=58
http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=1486
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEnt ... 308&skip=1
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=25768
http://www.orhaganuz.com/component/opti ... Itemid,32/
http://www.aish.co.il/h/pur/t/48863332.html
http://www.xn--5dbfeqa2c3b.com/?page_id=4503
http://ulpanit.ort.org.il/Apps/WW/page. ... b9ec67853f
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 446_38.pdf
http://tora.us.fm/tnk1/messages/sofrim_ ... gim_5.html
http://israelio.wordpress.com/2012/02/2 ... %A4%D7%95/
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 12&hilite=
http://torah.in/zion/?p=698
ביידיש: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 34&hilite=

שיעורים על מעלת ימי הפורים: http://www.qeyik.com/watch=SxbMrWJ4dTg_.html
http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=11522
דברים קצרים על מעלת פורים דשושן: http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=11669

[האמת נעדרת]

ארים את הכפפה ואתחיל ראשון...

איתא בפע"ח שער הפורים פרק ה':
והש"י רוצה להטיב עמנו, ולהאיר לנו בכל זמן וזמן, ובכל שנה ושנה בימי הפורים האלה, שאז נעשה הנס, ושתמיד בימים האלה יתגלה אותו הארה של מרדכי... והנה הארה הזאת לא היתה, לא בשבת ולא בי"ט, אלא בפורים לבד... כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים, ולא תתבטל... כי היא הארה אשר מעולם לא נהייתה כמוהו.

אין לי כמובן עסק בנסתרות, אך כ"ק אדמו"ר שליט"א מסלונים, מביא זאת כמעט כל שנה בשיחתו בעת עריכת השולחן ביום הפורים לעת ערב.

מ"אור תורה" על מגילת אסתר של ה"צמח צדק" המביא דברי נסתרות על מעלת פורים ועניין יוה"כ כפורים (הדברים מתחילים בקישור הראשון בשורות האחרונות ובהמשך מרחיב במשך קרוב לחמישה עמ' ואז שוב מדבר על מעלת הפורים בקישור השני בחלקו השני של העמוד): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... f6ceb3df14
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... f6ceb3df14

[תמיד בשמחה]

מקבילות בין יום כיפורים לפורים: viewtopic.php?f=26&t=8596

[יין המשמח]

הרבי מליובאוויטש בפורים תשי"ג [במאמר ד"ה על כן קרא, י"ל בקונטרס פורים תנש"א] דיבר על נושא זה, ובין היתר אמר:
שנאמר סוף יומא שישנם אופנים שונים במחילה על עוונות: מ"ע אינו זז משם ומוחלים לו. מל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר, כריתות ומיתות בי"ד תשובה ויוה"כ תולים ויסורים ממרקים וחילול השם תשובה ויוה"כ ויסורים תולים ומיתה ממרקת.
אבל בפורים ע"י המסירת נפש שלהם נמחל להם על העבודה זרה שבימי נבוכדנצר והחילול השם שנהנו מסעודתו.

ובנוגע להלשון בכיפורים, הוא מלשון כפרה, אך הכפרה מגיעה מהדרגה של גורל - פור(ים), עיי"ש.

[ראש חכם]

מופנה לכרם:
עיין תיקוני זוהר תיקון כ"א. ומכאן ואילך תלמד לא ללעוג על דברים קדושים. איני מאשים אותך על אי ידיעת הזוה"ק אלא על זלזולך במה שלא מתחשק לך! מקובלני מרבותי שכך אמר מרן החתם סופר [שמעת עליו? או שגם הוא זצ"ל אינו מקובל עליך ח"ו]: מי שבנגלה [בפרהסיה] כופר בנסתר [תורת הקבלה] סימן שבנסתר [בסתר לבבו] כופר בנגלה. אינני יודע מי הם רבותיך שהתחנכת אצלם, אבל אתה חשוד בעיני כחניך... אשר רודפים את בני הישיבות הקדושות. ראו גידולים שגדלתם!!

[לומד_בישיבה]

האם מישהו מכיר את המעשה שאחד מתלמידי החוזה זי"ע שלח לראות איך החסידים משתכרים בפורים - איני יודע אם נכון הדבר אך מקורו טהור ואפשר שגם הרב הלחמי מספר על כך באחד מהספרים שלו.
הרי לנו מקבילה נוספת שגם ביום כיפור היו בגילופין.

[ארזי ביתר]

האם מישהו מכיר את המעשה שאחד מתלמידי החוזה זי"ע שלח לראות איך החסידים משתכרים בפורים - איני יודע אם נכון הדבר אך מקורו טהור ואפשר שגם הרב הלחמי מספר על כך באחד מהספרים שלו.
הרי לנו מקבילה נוספת שגם ביום כיפור היו בגילופין.

???????
כבודו הספיק כבר ללגום מספר כוסות?

[תיקונים]

בינתיים שותים קפה וקולה.
חפש באשכול תורת בריסק מתורתו של רבי אברהם יהושע סולוביצי'ק שליט"א מנין לקח לומר את מה שאמר על חסידי קאצק וכבר דנו על כך בזמנו.
יום טוב שיהיה לך
היה טרי ובריא החזק מעמד.

[אנונימי אנונימי]

האם מישהו מכיר את המעשה שאחד מתלמידי החוזה זי"ע שלח לראות איך החסידים משתכרים בפורים - איני יודע אם נכון הדבר אך מקורו טהור ואפשר שגם הרב הלחמי מספר על כך באחד מהספרים שלו.
הרי לנו מקבילה נוספת שגם ביום כיפור היו בגילופין.

סיפור דומה שר' עקיבא איגר שלח לברר על נכדו ר' לייבל והגיע השליח בערב יום כיפור וראה אותם משתכרים
והוא דין מפורש בפוסקים להתוודות קודם סעודה המפסקת שמאי ישתכר בסעודה

[אליעזר בלוי]

האם רק אצל החסידים מרגלא בפומייהו תיקוז זה
או שגם אצל המקובלים הספרדים
אם לא מקרא זה לבד אומר דרשני

[הפשוט בפשטותו]

ידוע בשם הזוה"ק שיוה"כ נקרא על השם פורים, והכ' הוא כ"ף הדמיון, ומי נתלה במי קטן נתלה בגדול וכו'.
אלא שהכל אומרים זאת בלא בדיקה, אני בדקתי זה זמן זמנים טובא וגיליתי שממש לא כתוב כך אלא זה הלשון [תיקון כ"א, נז:]: "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לענג" והיינו ההיפך, שפורים קרוי על שם יום הכיפורים שגם הוא עתיד להשתנות ליום שמחה.
יתכן שכבר דשו כאן בפורום הנכבד בזה, במיוחד שכבר כמה ימי פורים טובים עברו על פורום זה, ואודה למי שיאיר את עיני, אם יש מקור לדבר שגור זה או שמא אחד מן הטעויות הנפוצות הוא זה.

[סגי נהור]

כבר העירו שמקור הדברים אינו בתקו"ז אלא בדרך דמיון ודרשה בלבד. והתולה זאת בזוה"ק אכן אינו מדייק.
למיטב ידיעתי המקור הוא בדרושי חסידות. המקור הקדום ביותר הידוע לי הוא תורה אור לבעל התניא מג"א צב, ד (ובכ"מ שם).

[הפשוט בפשטותו]

תודה.
עיין כאן [עמ' י']: http://www.col.org.il/pics/inbox/7260553_6431957.pdf שמביא כן האדמו"ר מחב"ד בשם התיקוני זוהר

[סגי נהור]

תודה.
עיין כאן [עמ' י']: http://www.col.org.il/pics/inbox/7260553_6431957.pdf שמביא כן האדמו"ר מחב"ד בשם התיקוני זוהר

כפי הנראה לא דייקו עורכי הקונטרס. במקור מובאת ההערה המצוטטת להלן:

מבואר בתו"א דפורים ויום הכפורים שייכים זל"ז. פירוש יום כפורים הוא כמו פורים... [ראה גם תקו"ז תכ"א (נז, ב) "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים". ולכאורה, פירוש התקו"ז ופירוש התו"א ש"כפורים" הוא כמו פורים, הם שני פירושים הפכיים. דלפירוש התקו"ז שפורים נקרא על שם יום הכפורים – יוהכ"פ הוא למעלה מפורים, ולפירוש התו"א שיום הכפורים הוא כפורים (בכ"ף הדמיון בלבד) – פורים הוא למעלה מיוהכ"פ].

[סגי נהור]

viewtopic.php?t=12589

[עזריאל ברגר]

תענית אסתר חלה באותו יום בשבוע כמו יום הכיפורים שאחריה (ונרמזו שניהם באת בש גר דק הצ).
ויש מקום לומר שאף תענית אסתר לא תבטל לעת"ל.

[דודי צח]

בתיקוני זוהר מבואר להיפך - שפורים נקרא 'על שם' יום הכפורים. ממש היפך ממה שאומרים העולם.
תיקון כא, נז:

[דודי צח]

בתיקוני זוהר מבואר להיפך - שפורים נקרא 'על שם' יום הכפורים. ממש היפך ממה שאומרים העולם.
תיקון כא, נז:
ואולי הכוונה ששם ביאר שעתידים להתענג בו ביוהכ"פ במקום להתענות בו. הרי משמע שיוהכ"פ יהפוך לפורים. והרוז'ינר רק נתן מליצה לשונית לעניין זה.

[סגי נהור]

בתיקוני זוהר מבואר להיפך - שפורים נקרא 'על שם' יום הכפורים. ממש היפך ממה שאומרים העולם.
תיקון כא, נז:
ואולי הכוונה ששם ביאר שעתידים להתענג בו ביוהכ"פ במקום להתענות בו. הרי משמע שיוהכ"פ יהפוך לפורים. והרוז'ינר רק נתן מליצה לשונית לעניין זה.

viewtopic.php?f=17&t=44357

[קאצ'קלה]

נזדמן לי ללמד בפני קבוצה של כשלשים ילדים חסידיים סמוך ליום הכפורים. הילדים היו משמונה או תשעה 'חיידרים' שונים. ילדים אחדים מכל חיידר, כולם בגיל 11-13.
שאלתי אותם: מהו פירושו הפשוט של יום הכפורים?
ענו כמעט כולם ואמרו בקול: יום כמו פורים! וידעו להסביר שמעלת יום הפורים עולה על מעלתו של יום הכפורים.

המלמדים פשוט שכחו - או לא ראו צורך - להסביר להם שאין כאן אלא 'וורט' חסידי ולא פשט.
או לאידך גיסא: המלמדים הסבירו גם את הפשט הפשוט, אלא שהילדים זכרו יותר את הוורט. אם כן, כדאי שלא ללמד להם חסידות בגיל זה.

בני התאונן בפני, על שלא ידע משך שנים רבות את הפשט הפשוט של 'ומותר האדם מן הבהמה אין' - מפני שהמלמד שלו בכיתה ה' או ו' לימד להם את ה'פשט' כך: מהו מותר האדם מן הבהמה? 'אין' - שהוא יודע לומר 'לא'.

[שברי לוחות]

נזדמן לי ללמד בפני קבוצה של כשלשים ילדים חסידיים סמוך ליום הכפורים. הילדים היו משמונה או תשעה 'חיידרים' שונים. ילדים אחדים מכל חיידר, כולם בגיל 11-13.
שאלתי אותם: מהו פירושו הפשוט של יום הכפורים?
ענו כמעט כולם ואמרו בקול: יום כמו פורים! וידעו להסביר שמעלת יום הפורים עולה על מעלתו של יום הכפורים.

המלמדים פשוט שכחו - או לא ראו צורך - להסביר להם שאין כאן אלא 'וורט' חסידי ולא פשט.
או לאידך גיסא: המלמדים הסבירו גם את הפשט הפשוט, אלא שהילדים זכרו יותר את הוורט. אם כן, כדאי שלא ללמד להם חסידות בגיל זה.

בני התאונן בפני, על שלא ידע משך שנים רבות את הפשט הפשוט של 'ומותר האדם מן הבהמה אין' - מפני שהמלמד שלו בכיתה ה' או ו' לימד להם את ה'פשט' כך: מהו מותר האדם מן הבהמה? 'אין' - שהוא יודע לומר 'לא'.

זה דבר שקרה לכמה ווארטים, כגון להודיע לבני האדם גבורותיו שלו
וכן יש ווארט שהוא להיפך ממש מהכוונה האמיתית, אותות ומופתים באדמת בני חם, שמשבחים את הקב"ה שעשה אותות ומופתים, ומפרשים קטע זה לבטל את ענין המופתים