תשובות והנהגות ה, רלא
ובקובץ "עץ חיים" (באבוב תשרי תשס"ח) מביא מהאדמו"ר ה"קדושת ציון" מבאבוב זצוק"ל שדעתו שבכל ג' צומות יש להקל למי שכואב לו בראשו לאכול ולשתות, שיסוד האיסור בג' צומות הוא רק לאכול ולשתות ע"מ להשקיט רעבונו, אבל על אכילה ושתיה להעביר כאב הראש, לא גזרו ע"ז כלל. מיהו למעשה לא נתן הוראה כללית לרבים שמותר, רק אמר שכל מי שכואב ראשו יבוא לשאול אותו או למורה הוראה, את"ד.
מיהו הנה קרא דדריש מינה (ר"ה יח ב) ג' צומות והיינו כה אמר ה' צום הרביעי וכו' כולל ג' צומות יחד עם ת"ב, ומשמע שכולם דינם אחד כמו ת"ב (עיין שעה"צ סי' תק"נ ס"ק ט'). מיהו אם בזמננו חיובו רק כיון שרצו שקיבלו ע"ע ישראל דור דור להתענות, אולי י"ל דלא קבלנו ע"ע מאכילה ושתיה להעביר כאב. וע"ע בבה"ל (סי' תק"נ ד"ה מיהו) שמביא מחלוקת אם כואבי עינים שמצטערין הרבה חייבין לצום עיין שם.
אמנם בתענית אסתר שלא נכתב בהאי קרא יש יסוד גדול להקל כדבריו, דאדרבה כיון שעיקר הצום הוא לצעוק ולהתפלל לה' וכמ"ש, א"כ מי שכואב ראשו צריך דוקא לאכול כדי שיוכל להתפלל כראוי. ולכן מסתברא בתענית אסתר להקל כדברי האדמו"ר זצ"ל וצ"ב. (וע"ע במ"ב סי' ת"ע ס"ק ב' ובשעה"צ שם).