אשכול אביעה חידות

[רחמים]

אינו יכול להיות יהודי בלי ברית ואפילו מתו אחיו הנכרים מחמת מילה

שולחן ערוך יורה דעה הלכות גרים סימן רסח סעיף ו

עובדת כוכבים שנתגיירה והיא מעוברת, בנה אין צריך טבילה.

הרי שבנה הוא יהודי גמור רק ע''י טבילת אימו, וביום השמיני יעשו לו ברית.
וכמו שמפורש בבית הבחירה למאירי מסכת יבמות דף מז עמוד ב

בפרק הערל ע"ח א' אמרו גיורת מעוברת שטבלה בנה אין צריך טבילה והרי עכשו קדמה טבילה למילה? שאני התם שאינו ראוי לכך בשעת הגרות ואף כשנולד ולא מלוהו ישראל הוא לכל דבריו כישראל שלא מל

[רחמים]

איזה מקור אתה צריך? מה אתה רק לומד 24 שעות?
אתה לא אוכל ולא יושן ולא מתפרנס?
אז ממילא ברור שאם אדם צריך לפעמים להשתחרר וכדומה ולשחק איזה משחק שחמט כדי להתרענן ולהמשיך ללמוד אז למה לא, מה זה שונה מאוכל ושינה ופרנסה?

[רחמים]

אולי זה יניח את דעתך:
שו"ת שלמת חיים אורח חיים סימן שסג

משחק הקלפים בחנוכה וחשש ביטול תורה בזה

בענין אשר בימי החנוכה וכדומה נמצאים שמקילים לקבוע את עצמם במשחק וכדומה, וגם רוצים לתלות את הדבר אשר נשמע דכמה בני תורה נהגו כן, וצ"ע דאיזה תועלת יש בזה אשר לא יהא עוון ביטול תורה.

ובענין זה צריך ביאור בפשטות הדברים שכתב הרמ"א (או"ח סימן תמ"ז סעיף י"ב), יש נמנעים לשחוק על השולחן עם קלפים הנקראים קרטי"ן בפסח וכו', ולא עורר כלל ע"ד ביטול תורה וכו'.

תשובה: כבר ציינתי פעם הש"ס ב"ב צ"א ע"ב) דהוי טיילי טליא וטלייתא כבר שב עשרי וכו', נראה שהיה להם שעות לשחוק, כנראה שהיה להם בזה חוק קבוע, אפשר לצורך הבריאות. וכן נראה ביבמות קי"ד ע"א) דבר טליא וטלייתא, אלא ששם בקטנים, אבל בב"ב מיירי מגדולים, ואפשר הוא בכלל עת לשחוק, וכנראה שהיה להם זה כדי שיעסקו בדבר שלא ילכו בטלים כי הבטלה מביאה וכו', ולאו כל אדם מסוגל לישב עה"ת בקביעות, ולכך לא מיחו בידם. וגם בזה אני אומר שאין להרהר אחר מנהג ישראל עם קדוש, כי עי"ז לא פנו לדברים אחרים יותר גרועים לשמוע חדשות וכדומה.

[רחמים]

רחמים אתה מכיר את "שים שלום" מנתיב,
אז זה אני ואני בן 10

אז אני חושב שאתה צריך לשאול את אביך/אמך בנושאים אלו ...

[אמסטרדם]

אם ליל ניטל זה מספיק סיבה טובה כדי להפטר מחיוב והגית בו יומם ולילה וממילא להתיר משחק, על אותה הדרך אפשר למצוא במשך השנה עוד המון סיבות טובות לכך.

אתה באמת זקוק לרחמים מרובים באם אינך יודע איך להביא מחלוקת הפוסקים בצורה נכונה.

[מעיין]

גם בשבועות פרק ח' אין מחלוקת, ויש גם פרקים נוספים...

אכן. הסיבה ששאלתי היא שהביאו הפוסקים בסי' נ' שאומרים דוקא פרק איזהו מקומן כי אין בו מחלוקת אבל כאמור ישנם עוד פרקים כאלו וצ"ל שזה רק בצירוף לטעמים האחרים.

עיין בספר יש מנחילין להגאון ר' פנחס קצנלינבויגן ז"ל (שוה קריאה) עמ' רפ"ד (סי' קצ"ד) ועמ' דש"מ (מעשה כל יום)

[איש רגיל]

איזה איסור דרבנן* אם תבשלו בפני עצמו ישאר אסור מדרבנן, אך אם תבשלו עם כל היתר שהוא, ישתנה דינו ויהיה אסור מדאורייתא.

* יש מחלוקת אם האיסור נשוא החידה אסור מדרבנן או מדאורייתא, ואנן קיי"ל שהוא אסור מדאורייתא, השאלה היא אליבא דמ"ד שאיסורו מדרבנן.

[ראובן קלצקין]

איזה איסור דרבנן* אם תבשלו בפני עצמו ישאר אסור מדרבנן, אך אם תבשלו עם כל היתר שהוא, ישתנה דינו ויהיה אסור מדאורייתא.

* יש מחלוקת אם האיסור נשוא החידה אסור מדרבנן או מדאורייתא, ואנן קיי"ל שהוא אסור מדאורייתא, השאלה היא אליבא דמ"ד שאיסורו מדרבנן.

בשר עוף בחלב.

[יאיר]

איזה איסור דרבנן* אם תבשלו בפני עצמו ישאר אסור מדרבנן, אך אם תבשלו עם כל היתר שהוא, ישתנה דינו ויהיה אסור מדאורייתא.

* יש מחלוקת אם האיסור נשוא החידה אסור מדרבנן או מדאורייתא, ואנן קיי"ל שהוא אסור מדאורייתא, השאלה היא אליבא דמ"ד שאיסורו מדרבנן.

בשר עוף בחלב.

אולי תסביר?

[איש רגיל]

רמז: רש"י פסחים, פמ"ג יו"ד סי' צח.

[פלתי]

צלי קדר

[איש רגיל]

לא לזה התכוונתי, אבל יתכן שאתה גם צודק.
אולי תרחיב ותסביר לטובת מי שלא מונח בסוגי'.

[פלתי]

כחל

[איש רגיל]

כחל אם אני מבשל אותו עם ירקות נהיה אסור מדאו'?

[נאשער]

אולי כוונתך למין במינו ויש רוב שזה הוא דרבנן, ואם מבשלו עם היתר שאינו מינו הוי ליה מין באינו מינו (שלכאורה לזה התכווונת שקיי"ל דהוי דרבנן) ובאינו מינו חייבים שישים מדאו' אי אמרי' טעם כעיקר דאו' (אה, לזה נתכוונת דקיי"ל דהוי דרבנן!), צריכים שישים באינו מינו. אבל אם כנים דבריי, הלא ידוע לך הדין של סלק, וא"כ תו הו"ל דרבנן?

[ארי במסתרים]

למ"ד חצי שיעור אינו אסור מה"ת, אם בישלו יחד עם היתר אחר נהיה כל הכזית איסור דאו' מדין נהפך דטעם כעיקר או מדין היתר מצטרף לאיסור

----------
וגם צלי קדר שכתבו לעיל הוא פתרון נפלא

[איש רגיל]

אולי כוונתך למין במינו ויש רוב שזה הוא דרבנן, ואם מבשלו עם היתר שאינו מינו הוי ליה מין באינו מינו (שלכאורה לזה התכווונת שקיי"ל דהוי דרבנן) ובאינו מינו חייבים שישים מדאו' אי אמרי' טעם כעיקר דאו' (אה, לזה נתכוונת דקיי"ל דהוי דרבנן!), צריכים שישים באינו מינו. אבל אם כנים דבריי, הלא ידוע לך הדין של סלק, וא"כ תו הו"ל דרבנן?

ידוע לי הדין של סלק, ולכן לא לזה נתכוונתי.
אגב, אני כתבתי דקיי"ל דהוי דאו', והשאלה היא לפי מ"ד דרבנן.
בכל אופן יישר כח!

למ"ד חצי שיעור אינו אסור מה"ת, אם בישלו יחד עם היתר אחר נהיה כל הכזית איסור דאו' מדין נהפך דטעם כעיקר או מדין היתר מצטרף לאיסור

כל הכבוד! לזה התכוונתי, ראה רש"י פסחים מד: ד"ה מפת, ופמ"ג יו"ד סי' צח שפ"ד סקכ"ג.

וגם צלי קדר שכתבו לעיל הוא פתרון נפלא

לא לזה התכוונתי, אבל יתכן שאתה גם צודק.
אולי תרחיב ותסביר לטובת מי שלא מונח בסוגי'.

[ארי במסתרים]

יש מחלוקת אם האיסור לאכול את הפסח צלי קדר הוא מדאו' או מדרבנן (ותלוי במחלוקת אי ילפי' איסור שאר משקין מ'ובשל מבושל' או מק"ו. ואכמ"ל) ולפי"ז למ"ד דצלי קדר הוא דרבנן אם יבשלו אם מים יהיה איסור דאו' מדין מבושל.

[איש רגיל]

יש מחלוקת אם האיסור לאכול את הפסח צלי קדר הוא מדאו' או מדרבנן (ותלוי במחלוקת אי ילפי' איסור שאר משקין מ'ובשל מבושל' או מק"ו. ואכמ"ל) ולפי"ז למ"ד דצלי קדר הוא דרבנן אם יבשלו אם מים יהיה איסור דאו' מדין מבושל.

יישר כח.

[איש רגיל]

איזה מלאכה בשבת אפשר להתחייב רק ע"י שני אנשים?

[אמסטרדם]

איזה מלאכה בשבת אפשר להתחייב רק ע"י שני אנשים?

חובל בחבירו.

[איש רגיל]

חובל יכול להיות גם בעצמו.

[היא שיחתי]

איזה מלאכה בשבת אפשר להתחייב רק ע"י שני אנשים?

מושיט ועי' תוס' שבת דף ג. ופלוגתת ראשונים היא כמדומה אם בעינן מיד ליד

[איש רגיל]

הרב היא שיחתי, כל הכבוד!

[איש רגיל]

בתורה יש לו כנפיים, בש"ס יש לו קרנים ונזכר במגילה פעמיים.
שני תירוצים.

[הכהן]

תור

[איש רגיל]

יפה מאד!
יש עוד אפשרות.

[איש רגיל]

קיבלתי באישי מאחד מהידידים דפה שיודע גם את הפתרון השני:

מצד ההגינות והדייקנות יש להבהיר שיש לו קשר לכנף בתורה, לקרן בש"ס ומופיע במגילה פעמיים.

[מה שנכון נכון]

תכלת

[איש רגיל]

יפה מאד.

[יאיר]

כי ישבו ארבעה אחים
מערך כי תשא באים
ויסעו יחדו בגיא והרים
ויחנו בשיר השירים.

אלו ארבע תיבות מופיעות בזה אחר זה, גם בפרשת כי תשא וגם בשיר השירים?

[אפרקסתא דעניא]

נמחק.

[מה שנכון נכון]

איש חרבו על ירכו.

[יאיר]

יפה מאוד!

[הכהן]

היכי תמצי שיש לאדם שני מיני אוכלין בצלחת, ואם יאכל אחד מהם (לא משנה איזה), ייאסר באכילת השני עד למחרת בערב?
היכי תמצי שמותר לאדם לאכול סלט ירקות ואסור לאכול חביתה?

[אמסטרדם]

היכי תמצי שיש לאדם שני מיני אוכלין בצלחת, ואם יאכל אחד מהם (לא משנה איזה), ייאסר באכילת השני עד למחרת בערב?
היכי תמצי שמותר לאדם לאכול סלט ירקות ואסור לאכול חביתה?

אני מניח שאין כוונתך לנדר או שבועה...

[הכהן]

היכי תמצי שיש לאדם שני מיני אוכלין בצלחת, ואם יאכל אחד מהם (לא משנה איזה), ייאסר באכילת השני עד למחרת בערב?
היכי תמצי שמותר לאדם לאכול סלט ירקות ואסור לאכול חביתה?

אני מניח שאין כוונתך לנדר או שבועה...

התשובה בשו"ע או"ח

[בן החבורה]

בסעודה המפסקת של ערב ת"ב ויש לפניו שני תבשילין אם יאכל האחד אסור לאכול את השני באותה סעודה וממילא עד למחרת בערב בגלל הצום.
אבל לענ"ד לא דק שהרי יכול לאכול שניהם ולברך ברהמ"ז וליטול ידיו שנית ואז לאכול רק תבשיל אחד. ויש לדחוק דאיירי בדאין שהות.

כמו"כ אם אכל כבר תבשיל אחד אסור לאכול חביתה אבל מותר לאכול סלט ירקות.

[הכהן]

בסעודה המפסקת של ערב ת"ב ויש לפניו שני תבשילין אם יאכל האחד אסור לאכול את השני באותה סעודה וממילא עד למחרת בערב בגלל הצום.
אבל לענ"ד לא דק שהרי יכול לאכול שניהם ולברך ברהמ"ז וליטול ידיו שנית ואז לאכול רק תבשיל אחד. ויש לדחוק דאיירי בדאין שהות.

כמו"כ אם אכל כבר תבשיל אחד אסור לאכול חביתה אבל מותר לאכול סלט ירקות.

יפה מאוד!

[הפלא ופלא]

ראיתי בעלון מסויים:

היכן מצינו בסעודה מסויימת, שאם היא בארץ ישראל היא סעודת מצוה, ואם היא בחוץ לארץ היא אינה סעודת מצוה, ויהא בזה נפק"מ לדינא.